דוד   שירה, תהלים

(ראה גם: דוד-כללי, שירה, תהלים)

 

וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומכף שאול. (שמואל ב כב א)

ואלה דברי דוד האחרונים, נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על משיח אלקי יעקב ונעים זמירות ישראל. (שם כג א)

זהר:

ראה גם דוד-כללי לנח קסח ורנו, ופנחס שפ.

תא חזי באלו שירות ותשבחות שאמר דוד, יש בהם סודות ודברים עליונים בסודות החכמה, משום שכולם נאמרו ברוח הקודש... (וישלח רעו)

כמו דוד שבכל ימיו היה משתדל לעשות לה שלמות, שינגנו מזמורים לזמר ולשבח, וכשדוד נסתלק מן העולם הניח אותה בשלמות... (ויחי תתלד)

דתני רבי שמעון, דוד עליו השלום ידע בזה, תיקן שירות ותשבחות הרבה ורמז בהן העתידות לבא והוסיף כח וגבורה ברוח הקודש, ידע בעניני התורה והחכמה ואזן וחקר והוסיף כח וגבורה בלשון הקדש. (שמות שכח)

ראה עוד דוד-כללי בשלח קכג.

דוד המלך אמר שיר המעלות, שלמה המלך אמר שיר השירים, שיר מאלו המנגנים, מה בין זה לזה, אלא ודאי הכל אחד, אבל בימי דוד המלך לא היו כל אלו המנגנים מתוקנים במקומם לנגן כראוי, שבית המקדש עוד לא נבנה, ועל כן לא נתקנו למעלה במקומם... וביום שנבנה בית המקדש נתקנו כולם על מקומם, והנר שלא האיר התחיל להאיר... (תרומה שטו, ועיין עוד ערך שירה)

רבי אבא פתח המקרא ואמר, מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה, מהו השינוי מכל שאר השבחים שאינו אומר באיזה מקום שיבח אותם דוד המלך, ומה השינוי כאן שאומר בהיותו במדבר יהודה, אלא לא זה בלבד, כי יש גם כן בשנותו את טעמו לפני אבימלך, וכן בבא הזיפים וכן כולם, שהוא להראות לכל בני העולם שבחו של דוד, שאף על פי שהיה בצער והיו רודפים אחריו היה משתדל לומר שירות וותשבחות להקב"ה.

ואף על פי שהיה אומר ברוח הקדש לא היה שורה עליו עד שהיה משתדל שישרה עליו, וכן בכל מקום אינו שורה רוח הקודש מלמעלה עד שיעורר אותו האדם מלמטה, ודוד, אף על פי שהיו רודפים אחריו והיה בצער לא היה עוזב השירות והתשבחות מידו, (ולא הפסיק) מלשבח לאדונו על כל.

ואם תאמר זה שלמדנו, מזמור לדוד (יורה שתחילה שרה עליו רוח הקודש ואחר כך אמר שירה), או לדוד מזמור (שיורה שתחילה אמר שירה, ואחר כך שרה עליו רוח הקודש), וכאן שרה עליו רוח הקודש תחלה, כיון שאומר מזמור לדוד, (משמע שהיה בלי השתדלות, ומשיב) אלא אם הוא לא היה מכוון עצמו תחילה לא היה שורה עליו רוח הקודש.

מזמור זהו רוח הקודש (שנקרא מזמור). למה נקרא כך, משום (שהמלכות שהיא רוח הקודש) משבחת תמיד למלך העליון (לז"א), שבכל זמן היא משבחת ומזמרת ואינה שוקטת, כיון שבא דוד, ומצא הגוף (של המלכות דהיינו הו"ק שלה) מתוקן כראוי, ושרתה עליו, היה מגלה בעולם הזה לשבח ולזמר למלך (לז"א) והכל כדי שיתוקן עולם הזה כעין של מעלה.

לדוד, (היינו) איש שלם בתקוניו, איש מתוקן, איש צדיק, דוד ודאי לא נשתנה לעולם, (שהיה שוה הן בשעת נחת והן בשעת צער), בהיותו במדבר יהודה, זה שבחו של דוד, אף על פי שהיה בצערו אף על פי שהיו רודפים אחריו, (היה משבח ומזמר לה'). ואיזה שבח אמר, שבח שהוא גדול ויקר.

ומהו המעלה שלו, (של השבח הוא), אלקים א-לי אתה אשחרך. אלקים (הוא) סתם, (אלקים של הכל). כיון שאמר אלקים למה אמר א-לי, אלא זה (יורה) על מדרגה שלו, כי שלשה מדרגות יש כאן, אלקים א-לי אתה, ואף על פי שהן ג' שמות, הן מדרגה אחת בסוד אלקים חיים. אלקים למעלה (בבינה הנקראת) אלקים חיים, א-לי הוא קצה השמים עד קצה השמים, (דהיינו ז"א), אתה, הוא מדרגה שלו, (דהיינו מלכות), ואף על פי שהכל אחד ובשם אחד עולה (בפשוטו של הכתוב, עם כל זה רומזים על ג' מדרגות). (תרומה רנג)

שירה זו היא עולה על כל שאר השירים של הראשונים, כל השירים שהראשונים אמרו, לא נתעלו, אלא לשירים שמלאכים העליונים אמרו, ואף על פי שהעמידו (באופן אחר), אבל כתוב שיר המעלות לדוד, שיר המעלות, (פירושו), שיר שמלאכים עליונים אומרים, שהם נחלקים למעלות ומדרגות אומרים, למי, לדוד (שהוא המלכות), לבקש ממנו טרף ומזונות.

עוד יש לפרש שיר המעלות, שהוא כש"א על עלמות שיר, על כן עלמות אהבוך, (שה"ס ההיכלות דבריאה המכונים עלמות, ואומר הכתוב שהוא שיר של עלמות האלו, כי המעלות הוא אותיות העלמות). לדוד (היינו) בשביל דוד המלך העליון, (שהוא המלכות), שהוא משבח תמיד למלך העליון (שהוא ז"א)... (שם שלט, וראה עוד שיר השירים)

פתח ואמר שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית וגו', וכי שלמה אמר שבח הזה כשבנה בית המקדש, אינו כן, אלא דוד המלך אמר לו בשביל שלמה המלך בנו, כשבא נתן הנביא אליו ואמר לו על שלמה, שהוא יבנה בית המקדש, ואחר כך הראה דוד המלך לשלמה בנו צורת בית המקדש וכל תיקוניו, אמר שירה על שלמה בנו... (שם תרפו)

כתוב וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת, עתה התשבחה היא של דוד, משום שאמר שירה ממטה למעלה, (ממלכות לז"א, כמו משה), וזכה למדרגה ההיא (לומר שירה ממטה למעלה), ולא אמר שירה זה אלא בסוף ימיו, שהיה בשלמות יתרה. משירה הזו כמו שלמדנו אל תאמן בעצמך עד יום מותך, וכאן למה זכה דוד לומר שירה ממטה למעלה בסוף ימיו, הוא משום שאז היה במנוחה מכל צדדיו, שכתוב ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו.

א"ר שמעון שירה החשובה מהכל, מה היא, הוא כמו שלמדנו בסוד המשנה, (שהעבודה צריכה להיות) בדיבורים ובמעשה, (בב' יחוסין ממטה למעלה וממעלה למטה), כן כאן הוא ממטה למעלה וממעלה למטה, ואחר כך לכוין בלב ולקשר הכל בקשר אחד. (וילך לא)

תלמוד בבלי:

ראה גם דוד-כללי ברכות י א ובבא בתרא יד ב.

דאמר ריב"ל בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים, בניצוח, בנגון, במשכיל, במזמור, בשיר, באשרי, בתהלה, בתפלה, בהודאה בהללויה, גדול מכולן הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת... תניא היה ר"מ אומר כל תושבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן, שנאמר כלו תפלות בן ישי, אל תיקרי כלו אלא כל אלו... תנו רבנן כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים ר"א אומר כנגד עצמו אמרן, רבי יהושע אומר כנגד ציבור אמרן, וחכ"א יש מהן כנגד ציבור ויש מהן כנגד עצמו, האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים כנגד ציבור. ניצוח וניגון לעתיד לבא, משכיל על ידי תורגמן, לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה אחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה. (פסחים קיז א)

אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוי קמסדר אגדתא קמיה, א"ל שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד, א"ל הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא, אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן... (סוכה נג א, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

ראה דוד-כללי ויקרא ד ז, וכד ב, ובמדבר טו יב.

שוחר טוב:

דבר אחר אשרי האיש, רבי נחמיה פתח (קהלת ז') כח החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים, אלא אלו עשרה בני אדם שנאמר ספר תילים על ידם, ואלו הם, אדם ומלכי צדק אברהם משה ודוד ושלמה ואסף ושלשה בני קרח, על אילין לא איתפלגות, ועל מה איתפלגות, רב ורבי יונתן אמר לידותון, על הדינין שעברו עליו ועל ישראל. רבי הונא בשם רבי אבא אמר אף על פי שנאמר על ידי עשרה זקנים לא נתקן אלא על ידי דוד מלך ישראל, משל לחבורה של זמרין שהיתה מבקשת לומר שבחו של מלך, אמר להם המלך כולכם זכאין... איש פלוני יאמר על ידי כולכם שקולו ערב יותר מן הכל, הדא הוא דכתיב (ש"ב כ"ג) ונעים זמירות ישראל... וכשם שנאמר על ידי עשרה בני אדם, כך נאמר בעשרה מיני זמר, בניצוח, בניגון, במזמור, בשיר, בתפלה, בהלל, בברכה, בהודיה, באשרי בהללויה, וגדול מכולם הללויה. (מזמור א)

...את מוצא שלא הניח דוד אבר בכל אבריו שלא קילס בו להקב"ה, קלסו בראשו, שנאמר (תהלים כ"ג) דשנת בשמן ראשי, בעיניו, (שם כ"ה) עיני תמיד אל ה'... (מזמור י"ח)

..וכן דוד נאה למזמורו ומזמורו נאה לו, מה כתיב למעלה מן הענין ה' רועי לא אחסר, וכי לדוד מזמור ומהו מזמור לדוד, כשהיה מבקש שתשרה עליו שכינה היה תובעה מזמור לדוד, וכשהיתה באה מעצמה לדוד מזמור. (מזמור כד)

...תדע לך שכן הוא, משאמר דוד מאה וארבעים וחמשה מזמורים קילס להקב"ה, שנאמר (תהלים קמ"ה) תהלת ה' ידבר פי, סוף כל הדברים קילסו ברמ"ח איברים שיש בו באדם, שנאמר (שם ל"ה) כל עצמותי תאמרנה וגו', לא הניח אבר שלא קילס בו להקב"ה, אמר להם מה אתם סבורים מפני שקילסתי להקב"ה בכל הדברים האלה שמא נגעתי באחת מרובי רבבות של שבחיו, עכשיו אני בראש הקילוסין, (שם קמ"ה) תהלה לדוד ארומימך אלקי המלך... (מזמור קד)

פסיקתא:

ראה דוד-כללי פרשה ט.

ילקוט שמעוני:

...וכן את מוצא בדוד שנעשה לו נס ואמר שירה, ומנין שנמחלו לו עונותיו, דכתיב בתר שירה ואלה דברי דוד האחרונים, והיכן הם הראשונים, אלא מלמד שמחל לו הקב"ה. (שופטים פרק ו, ס)

וידבר דוד לה' וגו' עשר שירות הן... זה שאמר הכתוב שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני, אמר לו הקב"ה לדוד, דוד, שירה אתה אומר לפני על מפלת שאול, אלמלא אתה שאול והוא דוד אבדתי כמה דוד מפניו, והיינו דכתיב שגיון לדוד וגו'. (שמואל ב פרק כב, קנז)

ואלה דברי דוד האחרונים וגו', זהו שאמר הכתוב מופת הייתי לרבים, אמר דוד מה אני לא אמרתי שירה אלא עד שנתחרפתי ועד שנפלו בידי ארבעה, ועד שנפל בידי בעל אצבעות, כך ישראל אינם אומרים שירה עד שיתחרפו... (שם פרק כג קסה)

ואף דוד מלך ישראל לא פתח בצרכיהם של ישראל תחלה עד שפתח בשבחו של מקום תחלה, שנאמר הללויה שירו לה' שיר חדש, וחזר ופתח בצרכן של ישראל, שנאמר כי רוצה ה' בעמו, וחזר וחתם בשבחו של מקום, הדר הוא לכל הסידיו הללויה. (מלכים א פרק ח, קצב)

לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה, דוד הוא נאה למזמורו ומזמורו נאה לו, מה כתיב למעלה מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, וכאן לדוד מזמור, כל מקום שנאמר למנצח בנגינות אינן אלא לעתיד לבא, שנאמר למנצח בנגינות, מזמור לדוד היה מנגן ואחר כך שורה עליו רוח הקודש, לדוד מזמור שורה עליו רוח הקדש ואחר כך מנגן. משכיל לדוד על ידי עצמו, לדוד משכיל היה אומר על ידי מתורגמן... (תהלים כד, תרצה)

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, מאי דכתיב פיה פתחה בחכמה וגו', כנגד מי אמר שלמה זה הפסוק, לא אמרו אלא כנגד דוד אביו שדר בה' עולמות ואמר שירה, דר במעי אמו אומר שירה, שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ובמזלות ואמר שירה, שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו', ינק משדי אמו ואמר שירה, שנאמר ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו... וראה מפלתן של רשעים ואמר שירה, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ וגו', הסתכל ביום המיתה ואמר שירה, ברכי נפשי את ה' ה' אלקי גדלת מאד... (תהלים מזמור קג, תתנז)

דבר אחר לכל לראש, ראש אתה לכל הקלוסין שקלסו אותך... תדע לך שכן הוא, שמשאמר דוד קמ"ז מזמורים קלס להקב"ה בכל, שנאמר תהלת ה' ידבר פי וגו', סוף הדברים קלסו ברמ"ח אברים, שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, לא הניח אבר שלא קלס להקב"ה, אמר להם מה אתם סבורים מפני שקלסתיו בכל הדברים הללו שמא נגעתי ברוב רבבות של שבחיו, עדיין אני בראש הקילוס, תהלה לדוד ארומימך אלקי המלך... (שם קד, תתסב)

תרגום יונתן:

וידבר דוד - ושבח בנבואה. (שמואל כב א)

רש"י:

ביום הציל - לעת זקנתו לאחר שעברו עליו כל צרותיו וניצול. (שם)

אבן עזרא:

שיר חנוכת הבית - יש אומרים שציוה לנגנו בחנוכת בית המקדש, ויש אומרים לבית שני או שלישי, כי דימה הגלות לימי החולי. והקרוב שחיברו לחנוכת ביתו, כי לא הזכיר בו בית ה', ובאותו זמן קם מחליו, ולר' משה היגון הוא אבלו שלא יבנה הבית לה', והיגון כחולי... (תהלים ל א)

כוזרי:

אבל חכמת המוסיקה חשובה באומה, שהיא מכבדת הנגונים ומעמידה אותם על הגדולים שבעם והם בני לוי... ומראשיהם במלאכה דוד ושמואל... (מאמר ב סד)

...כל שכן עם הנבואה ביניהם והצורך אל האזהרה והנגונים והזמירות, ומלכיהם משה ויהושע דוד ושלמה, היתכן שתחסר להם מליצה בעת שהיו צריכים אליה בשביל לדבר, כאשר תחסר לנו היום בעבור שאבדה הלשון ממנו? (שם סח)

מאירי:

ראה דוד-כללי תהלים ג א.

אברבנאל:

וידבר דוד - לדעתי חיבר השירה בבחרותו ואמרה תמיד כאשר ניצול מצרה, ומפני שהיא שירה כוללת כתבה כאן ולא בשאר מזמורי הצלתו, וכך היתה שגורה בפיו, וכאשר כתבה בתהלים ראה לשנות בה מלים מספר, ויש ע"ד חילופים. ומכף שאול - ובתהלים שינה "ומיד שאול" לתפארת השיר, והכניס שם "ארחמך ה'" כי היא תפלה לכל מתבודד, וכאן תפלה פרטית שלו. (שמואל כב א)

מגיני - ...וקילס בי' לשונות, אמרו חז"ל נגד ה' מישראל וה' מאומות שנפלו לפניו, שאול דואג אחיתופל שבע ושמעי, ושובך גלית וג' אחיו. ובתהלים קיצר מהם. (שם שם ג)

אלשיך:

וידבר דוד - ובתהלים כתב "לעבד ה' לדוד", כי כשערבה עליו יתברך שירתו השפיע עליו רוח הקודש לומר עוד. (שם שם א)

מהר"ל:

ראה דוד-כללי נתיב הלשון ד.

הגר"א:

ראה דוד-כללי.

רש"ר הירש:

דוד זימר זמר על הכרת הבורא מתוך מעשיו, כאשר עברה השירה לרשות העם נוספו בה תיקונים מספר על ידי דוד. המקור הראשון הוא בספר ההסטורי שמואל. (תהלים יח א)

ראה עוד דוד-כללי לתהלים כא, נו, קג וקמד.