דור המדבר   מילה

(ראה גם: יציאת מצרים-זכות)

 

כי מולים היו כל העם היוצאים ממצרים, וכל העם הילודים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו... ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע, כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך. (יהושע ה ה)

תלמוד בבלי:

ראה: דור המדבר-כללי, יבמות עא ב.

פרקי דר' אליעזר:

ומעינוי הדרך לא מלו בני ישראל, שנאמר (יהושע ה') כי לא מלו אותם בדרך, רבי יהודה אומר, וכי ישראל שלא נימולו שמעו קולו של הקב"ה על הר סיני ונתן להם התורה, אלא חס ושלום נמולין היו, אלא שלא היה להם פריעה, וכשבאו ישראל לארץ ישראל אמר הקב"ה ליהושע אי אתה יודע שאין ישראל נמולין כתיקונם, חזור ומול אותם פעם שניה... (פרק כט)

מדרש רבה:

זאת חקת הפסח, א"ר שמעון בן חלפתא... כיון שראו ישראל שפסל לערלים לאכול בפסח עמדו כל ישראל לשעה קלה ומלו כל עבדיהם ובניהם וכל מי שיצא עמהם... עליהם נאמר (תהלים נ') אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. ורבותינו אמרו לא בקשו ישראל למול במצרים אלא כולם בטלו המילה במצרים חוץ משבטו של לוי... והיה הקב"ה מבקש לגאלן ולא היה להם זכות, מה עשה הקב"ה, קרא למשה ואמר לו לך ומהול אותם, ויש אומרים שם היה יהושע שמל אותם, שנאמר (יהושע ה') ושוב מול את בני ישראל שנית... (שמות פרשה יט ו)

פסיקתא:

...ורבי נחמיה אומר תן חלק לשבעה זה דור משה שמל לשבעה, (מאברהם עד משה ז' דורות), וגם לשמנה - זה דור שמל יהושע לשמונה. (פרשה ג ביום השמיני)

ילקוט ראובני:

ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת וגו', כיון שאמר משה כל בן נכר לא יאכל בו מיד כל אחד נטל חרבו ומל עצמו, מי מלן, ר' ברכיה אמר משה מוהל, ואהרן פורע ויהושע משקה, ויש אומרים יהושע מוהל, ואהרן פורע ומשה משקה. (בא)

מאי טעמא לא מהול, משמע דלא מהול כלל, ובפרקי דר"א משמע שמלו, דקאמר מי מנה עפר יעקב, ראה כל המדבר שהיה מלא מערלות ישראל, ובמגילת סתרים דרבינו נסים נמי משמע שמלו ולא פרעו, דכתיב בהו כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא פרעו מפני עינוי הדרך. (בלק)

רש"י:

כי רעה - ומדרש אגדה, כוכב אחד יש ששמו רעה, אמר פרעה רואה אני אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר, והוא סימן דם והריגה, וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקב"ה להרגם, אמר משה בתפלתו, "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם" וגו', מיד "וינחם ה' על הרעה", והפך את הדם לדם מילה שמל יהושע אותם, וזהו שאמר "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם". (שמות י י)

רד"ק:

מול - ...ולא מלו במדבר שלא נשבה להם רוח צפונית, כדי שלא יתפזרו ענני כבוד, ורוח זו רפואה לדם ורוח קדים קשה, ובכל יום רוח צפונית מנשבת עם שאר הרוחות... ולא היה נגד רצון ה', כי לא מצינו שהוכיחם על זה, והוא הטעם שלא עשו פסח במדבר כי אם בשנה שניה. ויש דרש שהלוים מלו, שכתוב "ובריתך ינצורו" (דברים ל"ג), ואולי הטעם גם כי לא ידעו יום נסיעתם, ונסיעה ביום המילה סכנה, כמו שראינו במילת אליעזר בן משה, ונענש משה שלא התעכב במדין עד אחר המילה... (יהושע ה ה)

מלבי"ם:

וזה הדבר - יהושע הוצרך למול בני אלו שלא מלו במדבר, ואלו היו בצאתם ממצרים - עוד לא הטהרו מטומאת מצרים, ולכן התרשלו בדבר. הלכו בני ישראל במדבר - הוא הטעם שלא היה בית דין יכול לכופם למול מפני הסכנה. אשר לא שמעו - וגם לא היו צדיקים כשבט לוי. (שם שם ד וו)