דמיון

(ראה גם: מחשבה)

תלמוד בבלי:

...ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא (כל מקום שראה במתניתין שנחלק היחיד על הרבים מחלוקת גדולה... אמר ראוי היה כאן נדוי), ור' אלעזר לא מדמה מילתא למילתא. (ברכות יט א)

דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו, דומה עליו ככלי קטן, קטן ואין לו, דומה עליו ככלי גדול. (שם לג ב)

תנו רבנן הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים, שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה. (שם נח א)

אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו, בהי עייל. (שבת לא א)

...אדם יוצא לשוק יהי דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט, חש בראשו יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר, עלה למטה ונפל יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום לידון... (שם לב א)

הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו, וזהו תחילת ריח זוהמה, רחץ בחמין ולא שתה מהן דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים, רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן, רחץ ולא סך דומה למים על גבי חבית. (שם מא א)

אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן... א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא... (שם קיט ב)

אבא שאול אומר ואנוהו, הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום. (שם קלג ב)

דאמר רמי בר אבא אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה, שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. (שם קנא ב)

...אמר דמי האי מרבנן כמאן דלא פרשי אינשי שמעתא... (עירובין טו א)

...מדת הקב"ה אדם מתחייב הריגה למקום שותק, שנאמר לך דומיה תהלה, ולא עוד אלא שמשבח, שנאמר תהלה, ולא עוד אלא שדומה לו כאילו מקריב קרבן... (שם יט א)

אמר עולא אמר רבי אליעזר בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים. (שם כא ב)

א"ל שמואל לרב יהודה שיננא חטוף ואכול חטוף ואשתי דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי... בני אדם דומין לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין... אמר (רב יוסף) דמי האי מזיגא למזיגא דרבא בריה דרב יוסף בר חמא... (שם נד א)

התם הכי קאמר דוד, אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום, עכשיו העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני. (פסחים ב ב)

אמר רבי יוסי אין הנדון דומה לראיה... (שם טו א)

ואמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר, איכא דאמרי כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמיד חכם דומה להדס במדבר דחביב. (ראש השנה כג א)

רבי אמי ורבי אסי חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו, וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל... חד אמר כל הנותן עינו בכוסו עריות כולן דומות עליו כמישור, וחד אמר כל הנותן עינו בכוסו כל העולם כולו דומה עליו כמישור. (יומא עד ב)

אמר רב אחא בר יעקב בתחלה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה. (שם עה ב)

משל למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו. (סוכה כח ב)

...פניו (של שמש) דומין לדם חרב בא לעולם, לשק חיצי רעב באין לעולם... (שם כט א)

לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה... יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבותות העגלה. (שם נב א)

ואמר רבא האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא (הגרעין שתחת גושה של קרקע), דכיון דנבט נבט. (תענית ד א)

אמר רבי אבא דמן קסרי אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים. (שם טו ב)

אמר רב אדא בר אהבה אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בה למה הוא דומה, לאדם שתופס שרץ בידו, שאפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מידו, כיון שטבל בארבעים סאה מיד עלתה לו טבילה... (שם טז א)

שנה שאין גשמיה יורדין בזמן למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בערב שבת, נמצאת עיסה נאפית שלא כתיקונה ונאכלת שלא כתיקונה. שנה שגשמיה מרובין למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבת אחת, נמצאו ריחים טוחנות מן הכור מה שטוחנות מן הקב... שנה שגשמיה מועטין למה הוא דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו מעט מעט, נמצאו ריחיים מה שטוחנות מן הכור טוחנות מן הקב, נמצאת עיסה כמה שנאכלת מן הכור אוכלת מן הקב... (שם יט ב)

אמר רבה לדידי חזי לי האי רידיא (מלאך הממונה על הגשמים) דמי לעיגלא ופירסא שפוותיה וקיימא בין תהומא תתאה לתהומא עילאה... (שם כה ב)

דילמא כר' אלעזר דאמר מלמד שכל אחד ואחד נדמתה לו (אסתר) כאומתו. (מגילה ז א)

א"ל הכי אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צב-אות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו. (מועד קטן יז א)

א"ר מאיר המוצא את חברו אבל לאחר י"ב חודש ומדבר עמו תנחומין למה הוא דומה, לאדם שנשברה רגלו וחיתה, מצאו רופא ואמר לו כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה כדי שתדע שסממנין שלי יפין. (שם כא ב)

דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע, למה זה דומה לספר תורה שנשרף שחייב לקרוע... (שם כה א)

...א"ל עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו, ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. א"ל ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו, א"ל אין, צא ולמד משוק של חמרין עשרה פרסי בזוזא חד עשר פרסי בתרי זוזי. (חגיגה ט ב)

אמר רבא כל שראה יחזקאל ראה ישעיה, למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך. (שם יג ב)

א"ל כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו... (יבמות ט א)

אמר רב הכל מודין בעבד שאין לו חייס, דכתיב שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור. (שם סב א)

ויעתר לו ויעתר להם מיבעי ליה, לפי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. (שם סד א)

...שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנאמר לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים... (כתובות קי ב)

...אמר להם אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה... אף על פי שחכם גדול אתה אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו... (שם קיא א)

ויקוצו מפני בני ישראל, מלמד שהיו דומין בעיניהם כקוצים. (סוטה יא א)

וכבר שלחה מלכות הרשעה אצל גסטרא של בית פעור הראנו היכן משה קבור, עמדו למעלה נדמה להם למטה, למטה נדמה להם למעלה, נחלקו לשתי כיתות, אותן שעומדים למעלה נדמה להן למטה, למטה נדמה להן למעלה... (שם יג ב)

היה ר"מ אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין, מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד... (שם יז א)

אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס. (סוטה כב ב)

...א"ל וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה. (גיטין יט א)

...על בת (לן) בההוא בי רבנן אידמי ליה (המזיק) כתנינא דשבעה רישוותיה, כל כריעה דכרע נתר חד רישיה... (קידושין כט ב)

...ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו (לאברהם), לא נדמו לו אלא לערביים... (שם לב ב)

אמר רב יהודה הכי קאמר, כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו ודומה כמי שמקיים כל התורה כולה... (שם לט ב)

אמר רבי אלעזר ברבי צדוק למה צדיקים נמשלים בעולם הזה, לאילן שכולו עומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה, נקצץ נופו כולו עומד במקום טהרה... ולמה רשעים דומים בעולם הזה, לאילן שכולו עומד במקום טומאה ונופו נוטה למקום טהרה, נקצץ נופו כולו עומד במקום טומאה, כך הקב"ה משפיע להן טובה לרשעים בעולם הזה כדי לטורדן ולהורידן למדריגה התחתונה... (שם מ ב)

תנו רבנן האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב... (שם)

א"ל רבי ללוי הראני פרסיים, אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד, הראני חבירין, דומין למלאכי חבלה, הראני ישמעאלים דומין לשעירים של בית הכסא, הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת. (שם עב א)

רבי מאיר היה מתלוצץ בעוברי עבירה, יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא, לא הוה מברא נקט מצרא וקא עבר... (שם פא א)

...א"ל אסייך (ארפא אותך) אנא, א"ל דמית עלי כאריא ארבא. (בבא קמא פה א)

תנו רבנן ביישו ערום חייב ואינו דומה ביישו ערום לביישו לבוש, ביישו בבית המרחץ חייב ואינו דומה ביישו בבית המרחץ לביישו בשוק. (שם פו ב)

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הוא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי... כתוב בתורה דכתיב וילך עשו אל ישמעאל, שנוי בנביאים דכתיב ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו, ומשולש בכתובים דכתיב כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו, תנן במתניתין כל המחובר לטמא טמא כל המחובר לטהור טהור, ותנינא בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו. (שם צב ב)

...אתא אידמי להו כדובא דנורא על בינייהו וטרדינהו. (בבא מציעא פה ב)

...מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, פתחו כולם ואמרו אברהם הוליד את יצחק. (שם פז א)

תניא ר"א עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת... (בבא בתרא כה א)

...מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה. תנא רוב בנים דומין לאחי האם. (בבא בתרא קי א)

תנו רבנן אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה, שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך ויעשה מעשה ובלבד שלא ידמה... אמר רב אשי הכי קאמר ובלבד שלא ידמה בטרפות... ואל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיתה. (שם קל ב)

אמר רב הונא האי תיגרא דמיא לצינורא דבידקא דמיא, כיון דרווח רווח.. אביי קשישא אמר דמי לגודא דגמלא כיון דקם קם. (סנהדרין ז א)

תנו רבנן להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, אבל הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו... ומפני מה אין פרצופיהן דומין זה לזה, שלא יראה אדם דירה נאה ואשה נאה ויאמר שלי היא. (שם לח א)

אמר רבי אליעזר למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ, בתחלה דומה לקיתון של זהב, סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף, נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש, כיון שנשבר שוב אין לו תקנה. (שם נב א)

רבי יהושע בן קרחה אומר כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר. רבי יהושע אומר כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת. (שם צט א)

מאי ושניהם לבדם בשדה, אמר רב יהודה אמר רב שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה. (שם קב א)

אתא שטן אידמי ליה (לדוד) כציפרתא... דרש ר' דוסתאי דמן בירי למה דוד דומה, לסוחר כותי, אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם שגיאות מי יבין, א"ל שביקי לך, ומנסתרות נקני, שביקי לך... (שם קז א)

דאמר רב הונא כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוה... אתא אליהו אידמי ליה כחד מחשובי דמלכותא... (עבודה זרה יז ב)

איכא דאמרי אתא אליהו אדמי להו כזונה כרכתיה (לר' מאיר), אמרי חס ושלום אי ר' מאיר הוה לא הוה עביד הכי... (שם יח ב)

דרש רב נחמן בריה דרב חסדא מאי דכתיב לריח שמניך טובים, למה תלמיד חכם דומה, לצלוחית של פלייטון, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודף... (שם לה ב)

אמר להם כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם... (הוריות י א)

הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו... אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו... (אבות ג יז)

ר' יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין. (שם ד טז)

אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק. רבי יוסי בר' יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלומד מן הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו... (שם שם כ)

תנו רבנן חלזון זהו גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחד לשבעים שנה... (מנחות מד א)

מן הבהמה, להביא בני אדם שדומים לבהמה, מכאן אמרו מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהן בתשובה... (חולין ה א, וראה שם עוד)

אבל אמרו חכמים הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו... (שם מד ב)

...רבי שמואל בר נחמני אמר כעובד כוכבים נדמה לו... רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר כתלמיד חכם נדמה לו (המלאך ליעקב)... (שם צא א)

והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה (היינו ר' עקיבא)... (בכורות נח א)

דרש ר' שמלאי למה הילד דומה במעי אמו, לפנקס שמקופל ומונח, ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו... (נדה ל ב)

תלמוד ירושלמי:

הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים כשם שאין פרצופין דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה. (ברכות סג ב)

מדרש רבה:

ומה תלמוד לומר ימים, אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא. (בראשית ה ח)

א"ר יודן גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה, שנאמר (דניאל ח') ואשמע קול אדם בין אולי. (שם פרשה כז א)

אבות דר' נתן:

הוא היה אומר הלומד תורה בילדותו למה הוא דומה לעגלה שכבשוה כשהיא קטנה... והלומד תורה בזקנותו דומה לפרה שלא כבשוה אלא בזקנותה... הוא היה אומר הלומד תורה בילדותו דומה לאשה שהיא לשה בחמין, והלומד תורה בזקנותו למה הוא דומה, לאשה שהיא לשה בצונן... רבן שמעון בן גמליאל מוסיף על דבריו הלומד תורה בילדותו דומה לבחור שנשא בתולה שהיא הוגנת לו והוא הגון לה, והיא מתנפלת עליו והוא מתנפל עליה, הלומד תורה בזקנותו למה הוא דומה, לזקן שנשא בתולה, היא הוגנת לו והוא אינו הגון לה, היא מתנפלת עליו והוא מתרחק ממנה... (פרק כג, וראה שם עוד)

רבי אחאי בן יאשיה אומר הלוקח תבואה מן השוק למה הוא דומה, לתינוק שמתה אמו ומחזירין אותו על פתחי מיניקות אחרות ואינו שבע. הלוקח פת מן השוק למה הוא דומה כאילו חפור וקבור. האוכל משלו דומה לתינוק המתגדל על שדי אמו... (פרק לא)

רד"ק:

ותלדנה הצאן - כי כח הדמיון במח, והתחלת הזרע מהמוח. (בראשית ל לט)

כוזרי:

החסיד הוא מי שמושל נשמע בחושיו וכחותיו הנפשיים והגופיים... ומצוה הכח המדמה להמציא ההדור שבצורות הנמצאות אצלו בעזר הזכרון, לדמות אליו הענין האלקי המבוקש, כמו מעמד הר סיני ומעמד אברהם ויצחק בהר המוריה... ויגער במחשבי ושדיו מבלבל האמת... (מאמר ג ה)

...ואשר נראה מנפש האדם כי היא יראה בהמצא המפחידות מורגשות, מה שאינה יראה כאשר רק יסופר לה עליהם, כמו שהיא אוהבת הצורה היפה הנמצאת, מה שאינה אוהבת כשרק יסופר לה עליה. ואל תאמין למתחכם שיאמר כי מחשבתו מתחברת על סדר עד שיגיע אל כל הענינים הצריכים באלקות בשכלו בלבד מבלי שיסמוך אל מורגש בראות דמיון ממלות או מכתב או מצורות נראות או מתדמות. (מאמר ד ה)

והכח היצרי (המדמה) להקריב בו מה שנמחק מהזכרון, והכח המחשבי לעמוד בו על בירור מה שיחדשהו היצרי והפסדו באופן העמידה החדשה עד שישיבהו אל הזכרון... ואחריו הכח המחשבי (המשער), והוא כח שופט דן על דבר שראוי שיבוקש ועל דבר שראוי לברח ממנו, ואין ביצורי וביצרי משפט ודין, אבל ציור לבד... ההצטירות (מקום הכח המצייר) בפני המח, והיצרי, (המדמה, הדמיון) באמצעיתו, והזכרון במאוחרו (מאחור), והמחשבי (כח השפיטה) בכל המח. וכל אלו הכחות כלים בכליון כליהם ואין עמידה אלא למדברת (לנפש)...

דע שתקבל זאת הנפש המדברת צורה מן ההרגש, כאשר תראה על עצמה מה שיש ביצורי השומר (הכח המשמר) להשתמש ביצרי והמחשבי, (בכח המדמה והשופט), ותמצא הצורות ההן משתתפות קצתן עם קצתן, והיא מחלקת אותן ומסדרת אותן ומחדשת הסוגים והמינים... ואם היא נעזרת ראשונה בכחות ההרגשיים, איננה צריכה אליהם בציור אלה הענינים בעצמם ובהרכבת ההקשים מהם... (מאמר ה יב)

מורה נבוכים:

...וכמו שהדמיון לא יצייר נמצא כי אם גוף או כח בגוף, כן לא יצייר הדמיון היות פעולה רק בקריבות פועל או על רוחק אחד ומצד מיוחד. ובעבור זה כאשר התאמת אצל קצת ההמון היות השם לא גוף או שהוא לא יקרב למה שיעשהו ידמו שהוא יצוה המלאכים והמלאכים יעשו הפעולות ההם בקרבות ובנגיעת גשם בגשם... כל זה המשך אחר הדמיון אשר הוא גם כן יצר הרע באמת, כי כל חסרון בדבר או במדות הוא פעל הדמיון או נמשך אחר פעלו... (חלק ב פרק יב)

דע כי אמיתת הנבואה ומהותה הוא שפע שופע מאת השי"ת באמצעות השכל הפועל על הכח הדברי תחלה, ואחר כך ישפע על כח המדמה, וזאת היא היותר עליונה שבמדרגות האדם ותכלית השלמות... וכבר ידעת עוד פעולת זה הכח המדמה מזכור המוחשים והרכבתם והחקוי אשר בטבעו, ושהגדולה שבפעולותיו והנכבדת שבהם אמנם יהיה בנוח החושים ובבטולם מפעולותיהם, אז ישפע עליו קצת שפע כפי ההכנה, והוא הסבה בחלומות הצודקות, והוא בעצמו סבת הנבואה... (שם פרק לו, וראה עוד נבואה)

...וכן בכח המשער הזה הוא נמצא בכל האנשים ויתחלף במעט וברב, וכל שכן בענינים אשר לאדם בהם השגחה גדולה מחשבתו משוטטת בהם עד שאתה תמצא בעצמך שפלוני כבר אמר כך או עשה כך בענין הפלוני ויהיה הענין כך, ותמצא מבני אדם מי שדמיונו ומשערו חזק מאד נכון עד שאפשר שכל אשר ידמה היותו יהיה כמו שידמה או יהיה קצתו... ובזה הכח יגידו קצת בני אדם עתידות עצומות, ואי אפשר מבלתי היות שתי הכחות האלו בנביאים חזקות מאד, רצוני לומר כח הגבורה וכח המשער... (שם פרק לח)

דרשות הר"ן:

לפי שמטבע הדמיון הוא, שאינו מדמה אלא מה שהוא בין עיניו ואינו רואה בעתיד, והטוב אשר לפניו חושב שימשך תמיד ולא יפסק כלל. ולכן כשהעולם נוהג כמנהגו וטובותיו נמשכות הדמיון מתחזק להלחם עם השכל, ולהשקיע אותו לצד מטה היפך נטייתו, לפי שהדברים המדומים נמשכים כאשר דימה ואין חולק, ואז קשה מאד על רוב האנשים להשיג אהבת השי"ת ויראתו לרוב מלחמת הדמיון והחושים הנשמעים אליו. אבל כאשר תקראנה תלאות ודברים שאינם על סדר מנהגו של עולם, עד שהדמיון צריך להכנע על כרחו להודות כי יש אלקים שופטים למעלה ממנהגו של עולם, והוא חרד לרגעיו כאשר יקרו דברים מרעידים וצרות מתרגשות, אז על כרחו יכנע לבבו הערל וישוב מלהלחם עם השכל... (דרוש י)

עקדה:

כמו שהכח המדמה יצטרך להכזיב הרבה מדמיונותיו מפני ראיות השכל, כן יתחייב השכל להכחיש קצת משפטיו מפני ההוראות האלקיות הנאצלות עליו. כי המדמה שהוא כח חמרי משותף לכל בעלי החיים עלול מאד להשתבש ולהרכיב צורות שאינן נמצאות, ולהיפך ימאן לקבל אמיתויות שלא ראה אותן... (בראשית כח י)

אברבנאל:

והדמיון נתקלל מכל הבהמה, שבהתרחקו מהשכל הוא גרוע מדמיונות בעלי החיים שיבקשו רק ההכרחי, ולא יעשו עוולה ושקרים, וכל עמלו לבטנו וגחונו, וכל השגתו רק החומר העפרורי, והשכל ילחם בו ויכהו. (בראשית ג כד)

מוהר"ן:

וצריך לשמור את העין מכח המדמה, ואפילו מי שהוא טוב עין צריך לשמור מזה, כמו שאנו רואים כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה, יכול לטעות, על ידי שרואה מרחוק ונדמה לו להיפך מן האמת, על כן צריך שמירה יתירה לזה. והכח המדמה בא על ידי לשון הרע, כי כח המדמה הוא כח הבהמיות, כי גם בהמה יש לה זה הכח המדמה, והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות, ועל כן נתגבר עליו כח המדמה שהוא כח הבהמיות, כי מוציא דבה הוא כסיל (משלי י'), וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השי"ת ונופל לאהבת הבהמיות...

וזה הכח המדמה הוא מבקש תמיד כלי לשכון שם, ועל כן הוא מחזיר תמיד לשרות על פי שונה הלכות, ועל כן אם הם מחדשים דבר בתורה הוא חידוש נאה ומתקבל, כי הוא בא מכח המדמה שהוא מדמה מילתא למילתא, אך שהרע שבו הוא יותר מהטוב...

ומה שמחזר הכח המדמה לשרות ע"פ שונה הלכות, הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף, כמ"ש בזוהר (בראשית דף מ"ז ומ"ח ותרומה קנ"ה ב') על פסוק "אשר ברא אלקים לעשות", שמבואר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות, ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף, ועל כן זה הכח המדמה שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף, הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו, והולך אצל השוני הלכות כי הם בוראים הכל בדברי תורתם... (נד ה וו)

ולהכניע הכח המדמה הוא על ידי בחינת יד, בחינת (הושע י"ב) ביד הנביאים אדמה. ויד היינו בחינת שמחה, בחינת (דברים י"ב) "ושמחתם בכל משלח ידכם", וזה בחינת כלי זמר שמנגנין ביד, שעל ידי זה שורה הנבואה על הנביאים... וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה, שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות, שרוצה לפגום ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה, והוא נכנע ונתבטל על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל, כי עיקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות, כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח, רוח נכאה, רוח רעה, שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה, שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל... (שם)

מכתב מאליהו:

ויותר מזה נתבונן נא מהו דמיון. מחברי המילונים הטובים מגדירים את המלה "דמיון" שנדמה לעצמו על מה שמבחוץ לנו שהוא באופן שאיננו מושג לכל האחרים זולתנו, ובצדק מגדירים כך, כי זה לא שייך אלא במה שמבחוץ ממנו שיש לאחרים יד להרגיש בו על פי דרכם, וככל אשר יבחינו בו כל בני האדם היינו שנקרא מציאות, ואת ההבחנה המנגדת לזה נקראנה דמיון. אבל את אשר יבחין האדם בפנימיותו לבד בלי שייכות אל מה שהוא חוץ ממנו, לא שייך בזה הבחנת דמיון כלל, שהרי ההבחנה הפנימית שבו - מציאות היא בפנימיותו, ויתר מזה אין שייך בה. ולפי זה הרי ברור שהבוחר לידבק ברוחניות, וזה לבד הוא אשר ישביע את רוחו, הלא בודאי הדביקות ברוחניות מציאות היא בו ואין שייך כלל לאמר שהוא דמיון... (חלק ה עמוד שמא)