(ראה גם: אומות העולם-ד' מלכויות, דניאל, הסטוריה-בית שני, פרס)
ודריוש מדאה קבל מלכותא, כבר שנין שתין ותרתין. שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין, די להון בכל מלכותא. ועלה מנהון סרכין תלתה די דניאל חד מנהון... (דניאל ו א)
אדין מלכא כדי מלתא שמע סגיא באש עלוהי (רע בעיניו), ועל דניאל שם בל לשיזבותה (שם לב להצילו), ועד מעלי שמשא הוה משתדר להצלותיה. (שם שם טו, וראה שם עוד וערך דניאל)
באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל. והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא מגלה חדה, וכן כתיב בגוה דכרונה... ומני שים טעם למה די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלקא דך, ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרא אספרנא נפקתא (יוציאו תשלום) תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא. ומה חשחן (ברצונם) ובני תורין ודכרין ואמרין... ומצלין לחיי מלכא ובנוהי... (עזרא ו א והלאה)
דריוש שלט בכולן, הדא הוא דכתיב (דניאל ו') באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא ולשניא וגו'... (אסתר פרשה א)
...רבי ירמיה בשם רב שמואל בר רב יצחק אמר, כיון שראו שני גדולי לגיונות שמקיא מלמעלן וקלון מלמטן עמדו והעמידוהו מכסאו והסירו כתרו מעל ראשו והסירו פורפירא שלו, הדא הוא דכתיב (דניאל ה') העדיו מיניה, והעמידו בעריתו ערית בזוי, הדא הוא דכתיב (שם ה') ויקרא העדיו מיניה. ומי היו שני גדולי לגיונותיו, כורש ודריוש. (שם פרשה ג)
...קומו השרים משחו המגן, זה כורש ודריוש, אמר ליה לכורש מלוך את קמאי, אמר ליה כורש לדריוש לא כך אמר לך הנביא פריסת מלכותא ויהיבא למדי ופרס, תחילה למדי ואחר כך לפרס. כורש ודריוש שוערים של בלשאצר היו... שלח וקבץ גייסותיו וצוה שישמרוהו, ואמר להם כל מאן דמתחמי (נראה) הכא בהדין ליליא אפילו אמר לכון מלכא אנא ארימון רישיה. ואין דרך מלכים לפנות חוץ לפלטין שלהם, ואותו הלילה נתרזו בני מיעיו ונפק ליה, מדנפק לא ארגשוניה (לא הרגישו), ובמיעל ארגשון ביה, אמרין ליה מאן את, אמר להון אנא מלכא, אמרו לא כדון פקיד מלכא, נטלו המנורה ופצעו למוחו... (ישעיה פרק כא תכ)
ודריוש מדאה קביל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין, מה תלמוד לומר, אלא מלמד ביום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו דריוש... ועוד שנה אחת לבבל עמד דריוש והשלימה, לקיים מה שנאמר בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי אשר הומלך על מלכות כשדים (דניאל ט')... (דניאל פרק ה, תתרסד)
...והיאך נטלה אחשורוש לאשה, אמר רב אותו הלילה שנהרג בלשאצר והמליכו לדריוש, אמר לו דריוש לכורש כבו המנורה והוציאו מוחו של בלשאצר, והיו מסובים שם כורש ודריוש. אמר לו דריוש לכורש עמוד טול מלכותך שאתה ראוי למלכות, שהיה דניאל אומר לך שאתה נוטל המלכות, שהיה כורש באפיקין של נבוכדנצר והיה דניאל שואל בשלומו של מלך... אמר לו עתיד הקב"ה ליתן לך מלכות, שכבר נתנבא עליך ישעיה שתמלוך ותתן רשות לבנות הבית... אמר לו כורש דניאל אמר פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס, למדי תחילה, והיה דריוש מדי וכורש פרס, שכן הוא אומר ודריוש מדאה וגו', ויש אומרים אביו היה מדי ואמו פרסית. וכשהמליכו את דריוש באותו לילה היה מסב במקום שהיה בלשאצר מסב, ונפלה ערבוביא מביתו של בלשאצר, שהיו אלו הורגים ואלו בוזזים, ושתי היתה נערה ורצתה בין המסובין, כשראתה הבית מעורבב שהיתה סבורה שאביה קיים, ובאה לחלקו של דריוש, וחמל עליה והשיאה לאחשורוש בנו... (אסתר פרק א, תתרמט)
ומושל על מושל - דריוש המדי ימלוך שנה, ואחריו ימלוך כורש. (ירמיה נא מו)
לדריוש - מלך פרס שאחר אחשורוש, ובויקרא רבה שהיה בנה של אסתר, והבנין היה בטל ג' שנים בימי כורש, וי"ד של אחשורוש, ובא' של דריוש, ובשנת ב' זירזם חגי לבנות... (חגי א א)
לארתחשסתא - דריוש, ועל שם המלכות נקרא כך. (נחמיה ב א)
בן אחשורוש - לא שבימי המן, כי היה פרסי, וזה דריוש המדי שמלך כאשר נהרג בלשצאר. (דניאל ט א)
דריוש - אינו דריוש הפרסי בן אסתר, ובספרי מלכי פרס שהיה חותן כורש, ושניהם תפסו המלכות ומלכו כאחד. (שם ו א)
...ואחרי כורש מלכו רק ד' מלכים, ודריוש בן אסתר היטיב ליהודים בהשלמת הבית, ושלח עזרא ונחמיה, ולפי שהיה מזרע היהודים מזלו רע, וגם לחמדת לבו על יון קם אלכסנדר והרגו. (שם יא א)
ודניאל איש חמודות הודיע לדריוש כי לא נמלטו הכשדים אלא כדי שיפלו בידו, כמאמר ישעיה כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב. ולפי שמלך כשר וחסיד היה גלה לו שגאון כשדים גרם להם כמהפכת אלקים את סדום ואת עמורה למען יכנע דריוש לפני המקום ברוך הוא ויעשה שליחותו בבבל כשומר מצוה לא בגאוה ובוז... (מאמר אם כל חי חלק ב סימן כה)