דרך

(ראה גם: דור המדבר-מסע, הלך, תפלת הדרך)

 

ויאמר אליו אדוני יודע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי, ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן. (בראשית לג יג)

הבקר אור, והאנשים שולחו המה וחמוריהם. (שם מד ג)

וישלח את אחיו וילכו, ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך. (שם מה כד)

בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות, והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות. (שופטים ה ו)

ועתה השכם בבקר ועבדי אדוניך אשר באו אתך, והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו. (שמואל א כט י)

כצפור נודדת מן קנה, כן איש נודד ממקומו. (משלי כז ח)

זהר:

...לאחר כך אמר ר' אבא, ודאי זהו שלמדנו, (שתמיד) בכל דרך שהצדיקים הולכים ודברי תורה ביניהם, באים אליהם הצדיקים מעולם ההוא (לגלות להם דברי תורה), ודאי זה הוא מה שרב המנונא סבא בא אלינו מעולם ההוא, לגלות לנו הדברים האלו... (הקדמה קה)

ואם תאמר, מי שיצא לדרך שאינו נמצא אז בזכר ונקבה, השכינה מסתלקת הימנו. תא חזי כל מי שיוצא לדרך יסדר תפלתו לפני הקב"ה טרם שיוצא לדרך, כדי להמשיך על עצמו שכינת רבונו בעודו בבית, כל עוד שנמצא בזכר ונקבה. כיון שסידר תפלתו ותשבחותיו והשכינה שורה עליו, יצא לדרך, שהרי השכינה נתחברה עמו, כדי שימצא זכר ונקבה בעיר, דהיינו בביתו, וזכר ונקבה בשדה, ביציאתו לדרך, כי השכינה נתחברה עמו, וזה שכתוב צדק לפניו יהלך, דהיינו השכינה הנקראת צדק, ואז וישם לדרך פעמיו.

תא חזי, כל זמן שהאדם שוהא בדרך, צריך לשמור מעשיו שלא יחטא, כדי שהזווג העליון לא יסתלק ממנו, וישאר פגום, כי לא יהיה זכר ונקבה. גם בעיר צריך לשמור מעשיו כשהנוקבא שלו עמו, ומכל שכן כאן כשהוא בדרך, אשר זווג עליון, דהיינו השכינה נתחברה בו. ולא עוד אלא שהזווג העליון, דהיינו השכינה, שומרת עליו בדרך ואינה עוזבת אותו עד שיחזור לביתו, ולפיכך ודאי צריך לשמור מעשיו שלא יגרום הסתלקות השכינה ממנו. (בראשית ב רכד)

ואם תאמר ששבחו של האדם היוצא לדרך, חשוב יותר מכשהוא בביתו, משום זווג העליון המזדווג עמו, בהיותו בדרך, תא חזי בעת שאדם הוא בביתו, עיקר הבית הוא אשתו, משם שהשכינה אינה מסתלקת מביתו בזכות אשתו, כמו שלמדנו שכתוב, ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, שחזר ונדלק הנר... הרי שהשכינה שורה בבית בזכות אשתו...

כשהוא יוצא לדרך אינו כן, (שאינו מתעטר בב' נוקבין), אלא אמא עליונה, (כלומר השכינה) מתחברת עמו בהיותו בדרך, והתחתונה, (שהיא אשתו), נשארת בבית. כשהוא חוזר לביתו צריך שוב להתעטר בב' נוקבין כמו שאמרנו. הרי שהיושב בביתו חשוב הרבה יותר מהיוצא לדרך, כי היושב בביתו מתעטר בב' נוקבין, בסוד הכתוב עד תאות גבעות עולם, מה שאינו כן היוצא לדרך אין לו אלא נוקבא העליונה בלבדה... (שם רלא ורלה)

פתח רבי שמעון ואמר, גם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר, כאשר האדם רוצה לתקן דרכיו לפני הקב"ה צריך להתיעץ בו, ולהתפלל לפניו שיצליח בדרכו, כמו שלמדנו שכתוב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו, כי יתפלל שהשכינה (הנקראת צדק) שלא תפרוש ממנו, ואחר זה וישם לדרך פעמיו.

ומי שאינו מאמין ברבונו מה כתוב בו, וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר. מי הוא לבו, זהו הקב"ה (המשרה שכינתו בלב הצדיקים), שאינו הולך עמו בדרך, (ועל כן לבו חסר מהשראת השכינה), וחסר מעזרתו בדרך, משום שאדם ההוא, שאינו מאמין ברבונו (הנקרא כסיל, שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות), לא בקש עזרה מרבונו מטרם שיצא לדרך.

ואפילו כשהוא הולך בדרך אינו עוסק בדברי תורה, ומשום זה לבו חסר, שאינו הולך עם רבונו, ורבונו אינו נמצא בדרכו... (שם תלט)

ר' חזקיה היה הולך מקפוטקיא ללוד, פגע בו רבי ייסא, אמר לו תמיהני עליך שאתה הולך יחידי, שהרי למדנו, אל יצא אדם בדרך יחידי. אמר לו תינוק אחד הולך עמי, והוא בא אחריו, אמר לו ועל זה תמיהני איך הולך עמך, מי שלא תדבר עמו בדברי תורה, שהרי למדנו כל מי שהולך בדרך ואין עמו דברי תורה הוא מתחייב בנפשו, אמר לו כן הוא ודאי... (נח רכה)

אמר ר' יהודה אמר רב כל מי שנכנס לעיר ורואה נשים יפות, ישפיל עיניו ויאמר כך, סך ראה ספאן אנזר אנזרנא, (שנחצב נחצבתי מן הורים ספונים), קרדינא תקיל, פוק פוק, (מכשול הקשה, הקליפה המביאה הרהורי נשים צא צא ממני), דאבוי קדישא דשבתא הוא, (כי פריי קדוש של שבת הוא, כלומר שנולד מזיווג של שבת, שאין לקליפות אחיזה בהנולד מזווג של שבת). מהו הטעם (שהנכנס לעיר מחוייב לומר לחש הזה) שחמימות הדרך שולט בו, ועל כן יכול היצר הרע לשלוט עליו. (וירא שכח)

אמר לו רבי יוסי, הרי חסידים העליונים אמרו, הוי דן את כל האדם לכף זכות, והרי למדנו אשר אדם היוצא לדרך, ומתיירא מלסטים יכוון לג' דברים, למתנה, ולמלחמה ולתפלה, מאין לנו זה מיעקב, שנתכוון לג' אלו... (מקץ רס)

בעוד שהיו הולכים באו להר אחד, א"ר יוסי הר זה נורא הוא נלך ולא נתעכב כאן, משום שהר הזה נורא הוא. א"ר יהודה אם היה אחד הייתי אומר כך, כי למדנו שמי שהולך יחידי בדרך מתחייב בנפשו, אבל שלשה לא, וכל אחד ואחד ממנו ראוי (להגן) שלא תסתלק ממנו השכינה...

תא חזי, המלאך הגואל אותי מכל רע... זהו השכינה שהולכת עם האדם תמיד, ואינה סרה ממנו כל עוד שהאדם שומר מצות התורה, ועל כן יהיה האדם נזהר שלא יצא יחידי בדרך, מהו יחידי, שצריך האדם להזהר לשמור מצות התורה, כדי שלא תסתלק השכינה ממנו ויוכרח ללכת יחידי בלי זווג עם השכינה.

תא חזי, כשהאדם יוצא לדרך, יסדר תפלתו לפני אדונו כדי להמשיך עליו את השכינה, ואחר כך יצא לדרך, ונמצא זווג השכינה לגאול אותו בדרך, ולהצילו בכל מה שצריך.

מה כתוב ביעקב, אם יהיה אלקים עמדי, זהו זווג השכינה, ושמרני בדרך הזה, לגאול אותו מכל רע. ויעקב יחיד היה בעת ההוא, והשכינה הלכה לפניו, כל שכן החברים שיש ביניהם דברי תורה על אחת כמה וכמה... (ויחי תכג)

רבי יהודה ור' חייא היו הולכים בדרך, אמר ר' חייא, החברים כשהם בדרך צריכים ללכת בלב אחד, ואם יקרה להם, או הולכים ביניהם רשעי עולם, או אנשים שאינם מהיכל המלך, צריכים להפרד מהם. מאין לנו זה, מן כלב, שכתוב ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וגו', מהו רוח אחרת, שנפרד מן המרגלים... (וארא קעו)

רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך, אמר רבי יוסי לרבי חייא למה אתה שותק, הרי הדרך אינו מתתקן אלא בדברי תורה... (שם קצח)

...באצבע הזה נמצאים קוים אלו שהאצבע מתכפל עליהם (בשעת סגירת היד), אלו אינם להסתכל בהם, אלא אם נוספים (עוד קוים), אם נוספו ב' קוין אחרים על קו ההוא (שהאצבע) מתכפל עליו, לא יזדמן לו דרך, ואם עושה אינו מצליח.

חוץ אם הקוים עומדים באורך בין רשימה לרשימה, (דהיינו בין הרשימות שהאצבע מתכפל עליהם) בזמן שימשוך עוד האצבע לאחור, (ועם כל זה) ישארו אלו הרשימות הנודעות, זה יצלח בדרך... (יתרו קלז, ועיין שם עוד)

וכאן סוד ליודעי מדין, מי שרוצה לצאת לדרך יקום בעוד לילה, וישגיח בהסתכלות לפי השעה לצד מזרח, ויראה במראה האותיות המכים ברקיע, זה עולה וזה יורד, ואלו הן התנוצצות האותיות שנברא בהם שמים וארץ.

אם הוא יודע בסוד אלו האותיות, שהם סוד השם הקדוש של מ"ב אותיות, ויזכיר אותן כראוי ברצון הלב, יראה תוך הארת הנגה של הרקיע ששה יודין, ג' לצד ימין וג' לצד שמאל, וג' ווין העולות ויורדות ומתנוצצות ברקיע, והם האותיות של ברכת כהנים... ואז יתפלל תפלתו ויצא לדרך, שודאי השכינה הקדימה לו, אשרי חלקו. (תרומה עה)

כשהגיעו לר' שמעון וסדרו דברים אלו לפניו כל מה שנאמר בדרך ההוא פתח ואמר, ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום, מקרא זה נתבאר, אבל במקרא הזה יש להסתכל בו, ואורח צדיקים, (היינו האורח) שצדיקים הולכים בו הוא דרך אמת, דרך שהקב"ה רוצה בו, דרך שהקב"ה הולך לפניהם וכל המרכבות באות לשמוע הדברים שהם מדברים ואומרים בפיהם, כאור נוגה, שמאיר והולך ואינו נחשך כדרך הרשעים, שהדרך שלהם נחשך תמיד, כש"א דרך רשעים כאפלה וגו'.

דבר אחר, ואורח צדיקים מה ההפרש בין אורח לדרך, הרי העמידוהו, אבל אורח הוא שעתה נפתח ונגלה ונעשה במקום ההוא אורח, שלא דרכו בו רגלים מקודם לכן, דרך, הוא כמו שאתה אומר כדורך בגת, שדרכו עליו רגלי כל מי שרוצה.

ועל כן לצדיקים קורא (לדרך) אורח, שהם היו ראשונים לפתוח מקום ההוא, ולא על המקום (נאמר שפתחו אותו) אלא אף על פי שאחרים בני העולם הולכים באותו מקום עתה שהלכו בו צדיקים הוא מקום חדש, (כמו שנפתח עתה), שמקום ההוא הוא חדש עתה, כמו שלא הלך בו אדם אחר לעולם, משום שהצדיקים מחדשים את כל מקום ההוא בכמה דברים (חדשים) עליונים שהקב"ה רוצה בהם.

ועוד שהשכינה הולכת במקום ההוא, מה שלא היה מקודם לכן, ועל כן נקרא אורח צדיקים, משם שנארח בו אורח עליון קדוש, (דהיינו השכינה), דרך הוא פתוח לכל, ודורכים עליו כל מי שרוצה, ואפילו הרשעים דרך, הוא סוד, הנותן בים דרך, (שהדרך אינו בטוח), משום שדורך בו הסטרא אחרא שאינו צריך, ושולט לטמאות המשכן, ועל כן הצדיקים בלבד עומדים ושולטים באותו מקום שנקרא אורח, כמו שהעמדתי, כי דרך פתוח לכל, לצד זה ולצד זה, לקדושה ולטומאה... (ויקהל שצב)

אמר רבי יהודה, בכל מעשיו צריך האדם לשום נגדו את הקב"ה... שאמר רבי יהודה כל מי שהולך בדרך יכוון לג' דברים, (לדורון לתפלה ולמלחמה), והחשוב מהם היא תפלה, ואף על פי שהתפלה יותר, שני חברים או שלשה שעוסקים בדברי תורה הוא עוד יותר חשוב מכל, כי אינם מתייראים (מפני לסטים), משם שהשכינה מחוברת עמהם. (ואתחנן לב)

מכילתא:

וככה תאכלו אותו, כיוצאי דרכים, אמר רבי יוסי הגלילי בא הכתוב ללמדנו דרך ארץ מן התורה על יוצאי דרכים שיהיו מזורזים... (בא פרשה ז)

ואומר ואתם לא תצאו וגו', ללמדך כשתצא לדרך הכנס בכי טוב וצא בכי טוב, וכן אתה מוצא באבות הראשונים נהגו בדרך ארץ, וישכם אברהם בבקר, וישכם משה בבקר... (שם פרשה יא)

ספרי:

את הדרך אשר נעלה בה, אין לך דרך שאין בה עקמומיות, ואין לך דרך שאין בה מקומות, ואין לך דרך שאין בה פרשות. (דברים כ)

זו אחד מג' דברים שדרש שמאי הזקן, אין מפליגין את הספינה לים הגדול אלא שלשה ימים קודם לשבת, במה דברים אמורים בדרך רחוקה, אבל בדרך קרובה מפליגין אותה. (שופטים רג)

תלמוד בבלי:

א"ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל, בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפלתי, לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי, ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי... ואמר לי היה לך להתפלל בדרך, ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים, ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים, למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה. (ברכות ג א)

אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה, אמר אביי לא אמרן אלא למיפק, אבל למיעל מצוה למרהט... אמר רבי יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת... (ברכות ו ב)

וא"ר יוחנן משם ר' יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו... בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו, שנאמר הודיעני נא את דרכיך... (שם ז א)

...ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהנם, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה... (שם כח ב)

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא... וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא, מאי המלך בקונך וצא, אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך... יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה. אמר אבי לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא, היכי נימא, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתוליכנו לשלום וכו'. אימת מצלי, אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך, עד כמה אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה, והיכי מצלי לה, רב חסדא אמר מעומד, רב ששת אמר אפילו מהלך... (שם כט ב)

תנו רבנן ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם, אל יצא כשהוא מבושם לשוק, ואל יצא יחידי בלילה, ואל יצא בנעלים המטולאים... ויש אומרים אף לא יפסיע פסיעה גסה, ואל יהלך בקומה זקופה... דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם. מאי תקנתיה, להדריה בקדושא דבי שמשי. ואל יהלך בקומה זקופה, דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי השכינה... (שם מג ב)

תנו רבנן אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים ולא בידים מזוהמות... (שם מו ב)

...ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו... (שם נח ב)

אמר רב בא וראה כמה צנועה אשה זו שלא הכיר בה בעלה, אמר לו רבי חייא זו דרכה בכך... (שבת נג ב)

...מאי טעמא פשוטה כרעיה דגימ"ל לגבי דל"ת, שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים. (שם קד א)

מאי לאו בהא קמיפלגי, מר סבר מעוטי בהילוכא עדיף, ומר סבר מעוטי במשוי עדיף, לא דכולי עלמא מעוטי בהילוכא עדיף...  שם קכז א)

אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת... תינוקת מאי היא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה, אמרה לי תינוקת אחת, רבי לא שדה היא זו, אמרתי לה לא דרך כבושה היא, אמרה לי ליסטים כמותך כבשוה. תינוק מאי היא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים, ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר, אמר לי זו קצרה וארוכה, וזו ארוכה וקצרה, והלכתי בקצרה וארוכה, כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין, חזרתי לאחורי אמרתי לו, בני הלא אמרת לי קצרה, אמר לי ולא אמרתי לך ארוכה...

רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא, אשכחה לברוריה, אמר לה באיזו דרך נלך ללוד, אמר ליה גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה, היה לך לומר באיזה ללוד. (עירובין נג ב)

א"ר יהושע בן לוי המהלך בדרך ואין עמו לויה יעסוק בתורה, שנאמר כי לוית חן הם... (שם נד א)

מעשה בר"ג שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי אילעאי מהלך אחריו, מצא גלוסקין בדרך, אמר לו אילעאי טול גלוסקין מן הדרך, מצא נכרי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי... באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש (שידע שמו), ושלשה דברים למדנו באותה שעה, למדנו שאין מעבירין על האוכלין, ולמדנו שהולכין אחר רוב עוברי דרכים... והרבה דברים למדנו באותה שעה, למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר, ולמדנו שיכור אל יורה, ולמדנו שדרך מפיגה את היין... אבל שתה יותר מרביעית כל שכן דרך טורדתו ושינה משכרתו, רכוב שאני. (שם סד ב)

אמר רבי אליעזר הבא מן הדרך אל יתפלל שלשה ימים, שנאמר ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוה ונחנה שם שלשה ימים וגו'. אבוה דשמואל כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי, (שאין דעתו מיושבת מפני טורח הדרך). (שם סה א)

ואל אישך תשוקתך, מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך... (שם ק ב)

אמר רבי אלעזר עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך, על חייו לא חס, על חיי חבירו לא כל שכן. (פסחים מט ב)

מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון יעשה את השני... (פסחים צב ב)

איזו היא דרך רחוקה, מן המודיעים ולחוץ וכמדתה לכל רוח, דברי רבי עקיבא, ר"א אומר מאיסקופת העזרה ולחוץ... אמר עולא מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא, סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות, מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין, פשו לה תלתין, חמיסר מצפרא לפלגא דיומא, וחמיסר מפלגא דיומא לאורתא... (שם צג ב, וראה שם עוד)

אמר ריש לקיש ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו... והעובר בין שני דקלים לא אמרן אלא דלא פסקינהו רשות הרבים... והעובר על מים שפוכין לא אמרינן אלא דלא אפסקינהו בעפרא ולא תף בהו רוקא, ולא אמרן אלא דלא עבר עלייהו שימשא ולא עבר עלייהו שיתין ניגרי, ולא אמרן אלא דלא רכיב חמרא ולא סיים מסאני (נעלים)... אבל היכא דאיכא למיחש לכשפים אף על גב דאיכא כל הני חיישינן...

תנו רבנן שלשה אין ממצעין ואין מתמצעין (לא יעברו ביניהם), ואלו הן הכלב והדקל והאשה, ויש אומרים אף החזיר, ויש אומרים אף הנחש... (שם קיא א, וראה שם עוד)

אבל המינין והמסורות והאפיקורסים שכפרו בתורה... ושפירשו מדרכי צבור... יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות... (ראש השנה יז א)

תניא כוותיה דר' שילא, היוצא לדרך קודם קריאת הגבר דמו בראשו, רבי יאשיה אומר עד שישנה, ויש אומרים עד שישלש... (יומא כא א)

תנו רבנן שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב באמצע, גדול מימינו וקטן משמאלו, וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם, מיכאל באמצע, גבריאל מימינו ורפאל בשמאלו... והתניא המהלך כנגד רבו הרי זה בור, אחורי רבו הרי זה מגסי הרוח, דמצדד אצדודי (לא אצל ממש ולא אחורי ממש). (שם לז א)

...הא למדת כל פניות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין... (שם נח ב)

...כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי, אורחין רחיקא וצוותין בסימא (אילו היינו יכולין לילך בדרך אחד היה נעים צוות שלנו)... (סוכה נב א)

באחד באדר... ומתקנין את הרחובות ואת מקוות המים... (שקלים ב א)

...דאמר מר מהלכין כל אדם בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה. (תענית ו ב)

אל תרגזו בדרך, אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה, שמא תרגז עליכם הדרך. איני והאמר רבי אילעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה ראויים להשרף... לא קשיא הא למגרס, הא לעיוני. במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה, והכניסו חמה לעיר, דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, והכניסו חמה לעיר, דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב, שנאמר הבקר אור והאנשים שולחו וגו'. אמר רב יהודה אמר רבי חייא המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון, מאי טעמא, הכא תרגימו משום מעיינא (שלא יתחלחלו מעיו), במערבא אמרי משום מזוני (שמא אין לו אחר כך). (שם י ב)

רבינא אמר, ושם דרך אראנו בישע אלקים, אריב"ל כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה, שנאמר ושם דרך, אל תקרי ושם אלא ושם דרך אראנו בישע אלקים. (מועד קטן ה א)

...וכי תימא לימאסן, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. (יבמות טו א)

תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה... עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך... (שם סב ב)

שאני הכא דמפרש טעמא דקרא, על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה לקדם... (שם עו ב)

...רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה... (שם קיח א)

מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, אדמון אומר ילך לו בקצרה, וחכמים אומרים יקנה לו דרך במאה מנה או יפרח באויר... (כתובות קט ב, וראה שם עוד)

אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא... ואל תרבה בהליכה, שהליכה קשה לעינים, אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהליכה... (שם קיא א)

דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין... (נדרים עב ב)

...דההיא אלמנה דהוה בי כנישתא בשיבבותה, כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דרבי יוחנן, אמר לה בתי לא בית כנסת בשיבבותך, אמר ליה רבי, ולא שכר פסיעות יש לי... (סוטה כב א)

רבי אליעזר ב"י אומר לא בא הכתוב אלא להראות להן דרך בשניה כדרך שהראה להן בראשונה, דרך, בדרך לכו ולא בשדות וכרמים, היושב, בישוב לכו ולא במדברות, בערבה, בערבה לכו ולא בהרים וגבעות. (סוטה לג ב)

אמר רבה בר רב הונא בא מן הדרך ושימש מטתו הווין ליה בנים ויתקין... שלשה דברים מכחישים כחו של אדם ואלו הן, פחד דרך ועון... דרך דכתיב ענה בדרך כחי... ששה העושה אותם מיד מת, ואלו הן הבא בדרך ונתייגע, הקיז דם ונכנס לבית המרחץ, ושתה ונשתכר, וישן על גבי קרקע ושימש מטתו אמר רבי יוחנן והוא שעשאן כסדרן... שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן דרך ודרך ארץ עושר ומלאכה יין ושינה חמין והקזת דם... (גיטין ע א)

האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים, נקנית בכסף בשטר ובביאה... ודרך לשון נקבה הוא, דכתיב והודעת להם את הדרך ילכו בה, ואלא הא דתניא בשבעה דרכים בודקין את הזב, ניתני שבע, משם דקא בעי למיתני דרך, ואשכחן דרך דאיקרי לשון זכר, דכתיב בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך... הכא דאתורה קאי, ותורה איקרי לשון נקבה... כתב לה בלשון נקבה, התם דבמלחמה קאי, דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה כתב לה בלשון זכר... וביאה איקרי דרך, דכתיב ודרך גבר בעלמה כן דרך אשה מנאפת... מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש... (קידושין ב א וב, וראה שם עוד)

אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ד' אמות בקומה זקופה, שנאמר מלא כל הארץ כבודו... (שם לא א)

אמר רב יהודה אמר רב לא שנו (דאשה מתייחדת עם שני אנשים) אלא בעיר אבל בדרך עד שיהיו שלשה, שמא יצטרך אחד מהם להשתין ונמצא אחד מתייחד עם הערוה... רב ורב יהודה הוו קאזלי באורחא הוה קאזלא ההיא איתתא קמייהו, א"ל רב לרב יהודה דל כרעיך מקמי גיהנם, אמר ליה והא מר הוא דאמר בכשרים שפיר דמי, א"ל מי יימר דבכשרים כגון אנא ואת... (שם פא א)

אמר ליה ר' אבא לרב אשי הכי אמרי במערבא משמיה דר' עולא לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים. (בבא קמא כז ב)

תא שמע הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם מן הצד, מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו... אמר רב זביד גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון. רב משרשיא אמר בנותן להם דרך עקלתון, רב אשי אמר כל מן הצד דרך עקלתון הוא, קרובה לזה ורחוקה לזה... (שם כח א)

...דאורחיה דרועה למימסר לברזיליה (לתלמידו)... (שם נו ב)

תנו רבנן דבר בעיר כנס רגליך, שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר... תנו רבנן דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים, דכיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא, שלום בעיר אל יהלך בצדי דרכים, דכיון דלית ליה רשותא מחבי חבויי ומסגי. (שם ס ב)

...אבל אתה מלך אתה, ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו. (שם)

תנו רבנן עשרה תנאים התנה יהושע... ומהלכים בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה, ומסתלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים, והתועה בין הכרמים מפסיג ועולה מפסיג ויורד... מהלכין בשבילי הרשות שלמה אמרה... (שם פ ב, וראה שם עוד)

שמואל ורב יהודה הוו שקלי ואזלי באורחא, הוה מסתלק שמואל לצידי הדרכים, א"ל רב יהודה תנאין שהתנה יהושע אפילו בבבל, א"ל שאני אומר אפילו בחוצה לארץ. (שם)

...שאין דרך בנות ישראל להתבזות על הכביסה. (בבא בתרא נז ב)

מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין, ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו... מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין, ואינו מכניס לתוכה תגרין, ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת, והחיצון זורע את הדרך. נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שרוצה, ומכניס לתוכה תגרין, ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת, וזה וזה אין רשאים לזורעה... (שם צט א)

...דרך היחיד ד' אמות, דרך הרבים שש עשרה אמה, דרך המלך אין לה שיעור, דרך הקבר אין לה שיעור... דתניא ר' יהודה אומר משום רבי אליעזר רבים שבררו דרך לעצמם מה שבררו בררו, לרבי אליעזר רבים גזלנים נינהו, אמר רב גידל אמר רב כגון שאבדה להן דרך באותה שדה... דרך מעיר לעיר ח' אמות... דרך ערי מקלט שלשים ושתים אמות... (שם צט ב)

עוקבן הבבלי קבל קדמנא ירמיה אחי העביר עלי את הדרך, (איבד ממני דרך בני אדם שסירסו, וי"א העביר עלי את הדרך ולא נהג עמי כשורה ועל עסקי ממון)... (סנהדרין לא ב)

...אורחא דבעא לסגויי (סנחריב ללכת) בעשרה יומא סגא בחד יומא... (שם צה א)

תנו רבנן שלשה קפצה להם הארץ, אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה... (שם צה א, וראה שם עוד)

תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר מקלט היה כתוב על פרשת דרכים, כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם... רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא, טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, אם לחטאים יורה קל וחומר לצדיקים... אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו... (מכות י א)

תנו רבנן ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך טופלו לימינו, ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר בסייף טופלו לימינו, במקל טופלו לשמאלו, היו עולין במעלה או יורדין בירידה לא יהא ישראל למטה ועובד כוכבים למעלה... ואל ישוח לפניו שמא ירוץ את גולגלתו, שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך... (עבודה זרה כה ב, וראה שם עוד)

לא יעבור תחתיה (תחת אשרה), ואם עבר טמא, מאי טעמא אי אפשר דליכא תקרובת עבודת כוכבים... היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור... רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה אמר עובר, ורבי יוחנן אמר אם עבר, ולא פליגי, הא דאיכא דרכא אחרינא הא דליכא... (שם זרה מח ב)

רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם... (אבות ב א)

ר' חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי... הרי זה מתחייב בנפשו. (שם ג ד)

האי מאן דבעי למיפק לאורחא ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא, ניקום בביתא דחברא אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא. ולאו מילתא היא, דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה. (הוריות יב א)

אמר חזקיה מאי דכתיב ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה, בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם מסית את חבירו מדרכי חיים לדרכי מיתה, והקב"ה מסית את האדם מדרכי מיתה לדרכי חיים, שנאמר ואף הסיתך מפי צר, מגיהנם שפיה צר... (מנחות צט ב)

אמר רבה דרך ביאתך מן הימין, דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר... (מנחות לד א)

כדרב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה. (חולין סג ב)

ויאבק איש עמו וגו', אמר רבי יצחק מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה... (חולין צא א, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

רבי שמעון בר אבא בשם ר"ח כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי יונה כד הוה נפיק לאכסניא הוה מפקד גו ביתיה. (ברכות לד ב)

הנכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו, בן עזאי אומר ארבע... הדא דאמר במדורות עכו"ם אבל בישראל אין צריך לברך, אם היה מקום שהורגין אפילו במדורות ישראל צריך לברך... (שם סו ב, וראה שם עוד)

...נקי הוה שמש במגדל דצבעייא, בכל ערובת שבת מן דהוה עביד קנדילוי (נרות) הוה סליק שבת בבית מקדשא ונחית ומדליק להון... חד בר נש הוה קאים רדי (חורש), פסקת תורתיה קומוי הוות פריא והוא פרי (רצה ורץ אחריה) עד שאשתכח יהיב בבבל, אמרו ליה אימת נפקת, (מתי יצאת), אמר לון יומא דין... מחילות היו ונגנזו. (מעשר שני כט ב)

אמר רבי יונה צריכה לרבי יהודה המוכר שביל לחברו מקום דריסה הוא מכר או עד התהום מכר... (בכורים א ב, וראה שם עוד)

אמר רבי אחאי בר יעקב, כתיב וקראהו אסון בדרך, הא בבית לא, אלא מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה... אמר רבי בא בר כינא נסר שהוא מתוח מגג לגג אפילו רחב כמה אסור להלך עליו, למה, אלא מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה... אמר רבי לוי בג' מקומות השטן מצוי לקטרג, המהלך בדרך בעצמו, והישן בבית אפל לעצמו, והמפרש בים הגדול, אמר רבי יצחק בר מריון אילוי דכתיב כה אמר ה' הנותן בים דרך, כין שהיה אדם יורד לתוכו היה מת... (שבת יט ב, וראה שם עוד)

אמר ר' יודה בי ר' בון שאין דרך האשה להיות יושבת בטילה בתוך ביתו. (כתובות לו ב)

תמן אורחא דבר נשא מימר הני לי מיקום ערטיליי (מוטב לי לעמוד ערום) ומכסייא איתתי... (שם מא א)

הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא, והיוצא מבית הכסא נותן כבוד לנכנס... (בבא קמא טו ב, וראה שם עוד)

פרקי דר' אליעזר:

ג' עינויין הן, עינוי הצום, ועינוי בית האסורין, ועינוי הדרך... מנין שנאמר (תהלים ק"ב) ענה בדרך כחי, ומעינוי הדרך לא מלו בני ישראל, שנאמר (יהושע ה') כי לא מלו אותם בדרך... (פרק כט)

רבי עקיבא אומר כל שהוא נכנס לעיר ומוצא נערות לפניו דרכו מוצלחת לפניו, ומנין תדע שהוא כן בא וראה מאליעזר עבד אברהם... (פרק לו, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

...דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה, ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולומד בינה מבני אדם. (בראשית יח א)

אמר רבי חייא לפי שהדרך מגרמת לג' דברים, ממעטת פריה ורביה, וממעטת את היציאה, וממעטת את השם... (שם פרשה לט טו)

...אלא ללמדך שאם יוצא אדם לדרך ואין אצטרכיא עמו מסתגף הוא... שאם יצא אדם לדרך ואין כסותו עמו מסתגף... (שם פרשה ס יב)

...אלא שעל ידי הדרך אדם מתבזה, וזו עמדה ביפיה... (שם פרשה מ ד)

ר' פנחס בשם ר' הושעיה רבה אמר, אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך לפני בניך... (שם שם ח)

רבנן פתרין לה בכל עניינא, אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך, מע"ז מגילוי עריות משפיכות דמים, מלשון הרע. אין דרך אלא ע"ז, כמד"א (עמוס ח') הנשבעים באשמת שומרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע. אין דרך אלא גילוי עריות, שנאמר (משלי ל') כן דרך אשה מנאפת וגו'. ואין דרך אלא שפיכות דמים, שנאמר (משלי א') בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם וגו', אין דרך אלא לשון הרע, שנאמר (בראשית ל"א) וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב וגו'. (שם פרשה ע ד)

וישא יעקב רגליו, אמר רבי אחא (משלי י"ד) חיי בשרים לב מרפא, כיון שנתבשר בשורה טובה טעין ליביה ית רגלוהי, הדא אמרה כריסא טענא רגליא... (שם שם ח)

ויאמר לו עשו אציגה נא עמך וגו', בקש ולא קבל עליו. רבינו כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא ולא הוה נסיב ארמאה עמיה, חד זמן לא אסתכל בה ונסב עמיה רומאין ולא הגיע לעכו עד שמכר הסוס שלו. (שם פרשה עח יח)

...אלא שאין דרכו של אדם לאבד את עצמו לדעת... (שם פרשה פב ט)

אמר רבי לוי עובדא הוה בדרומי תמן חד פונדקי והוה קאים ולביש זוגוי (זיינו) בליליא ואמר להון דהוו תמן קומו פוקו לכון דלוויתא אנא עבדא (אלווה אתכם), והוון נפקין ולסיטיוא קדמין להון ומקפחין עליהון ועלין ומפלגין עמיה. חד זמן אזל רבי מאיר ואתקבל תמן, קם ולבש זוגוי אמר ליה פוק לך דלווי אנא עבדא, אמר ליה אית לי אח ואנא יתיב מסכי ליה (מחכה לו), אמר ליה ואן הוא , אמר ליה בכנישתא (בבית הכנסת), אזל ההוא פונדקאה צוח על תרעא דכנישתא כי טוב כי טוב, ולא הוה שום בר נש עני ליה. בצפרא קם רבי מאיר ושוי חמריה דיזיל ליה, אמר ליה הוא פונדקאה אן ההוא אחוך דאמרת, אמר ליה הא אתא ליה, (בראשית א') וירא אלקים את האור כי טוב. (שם פרשה צב ו)

...למה אין כמוך באלקים ה', שאין מי שיעשה כמעשיך, כיצד בנוהג שבעולם בשר ודם עושה לו שביל בדרך, שמא יכול הוא לעשות לו שביל בים, והקב"ה אינו כן אלא עושה לו שביל בתוך הים, שנאמר (תהלים ע"ז) בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו. (שמות פרשה כה ו)

מכאן אמרו בהמתו של אדם אינה אלא חייו, יוצא אדם לדרך אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא. (שם פרשה כו ב)

...כך האלקים התקין ב' דרכים, לצדיקים א' ולרשעים אחד, מי שאין לו עינים הולך בדרך רשעים ונתקל ואין לו עמידה כבלעם הרשע, שנטרף מן העולם... אבל הצדיקים שמהלכים בתומם הם זוכים ובניהם אחריהם, שנאמר (משלי כ') מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו. (שם פרשה ל טז)

...ושם דרך אלו מסלקי דרכים, דבר אחר ושם דרך אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמונה, דבר אחר ושם דרך ר' יוסי ב"ר יהודה בשם ר' מנחם ב"ר יוסי אלו חנונין שהן מוכרין פירות מעושרין לרבים. דבר אחר ושם דרך אלו שהן מדליקין נרות כדי להאיר בהם לרבים... (ויקרא פרשה ט ב)

א"ר תנחומא כל מי שיוצא לדרך ואינו מכוין לבו למלחמה סוף שהוא נופל במלחמה... (שם פרשה כה א)

וילך הוא ושני אנשים עמו, זה אבנר ועמשא, אמר רבי איבו למדתך תורה דרך ארץ שלא יהא אדם יוצא לדרך בפחות משנים, שאם יצא סופו נעשה עבד לעבדו... (שם פרשה כו ז)

ולמדנו הרבה דברים באותו היום, כי רביעית יין משכרת, והדרך מפיגה את היין... (שם פרשה לז ג)

הלכה, מהו לפרוש לים הגדול קודם לשבת ג' ימים? שנו רבותינו אין מפליגין בספינה בים הגדול ג' ימים קודם לשבת בזמן שהוא הולך למקום רחוק, אבל אם מבקש לפרוש כמו מצור לצידון מותר לו לפרוש אפילו בערב שבת, מפני שהדבר ידוע שהוא יכול לילך מבעוד יום. בשליח הרשות, ואם היה שליח מצוה מותר לו לפרוש בכל יום שירצה, למה מפני שהוא שליח מצוה, ושליח מצוה דוחה את השבת... (במדבר פרשה טז א)

לכך אמר דוד (תהלים כ"ה) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, אם לרוצחנין עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו, לצדיקים על אחת וכמה, ידרך ענוים במשפטו וילמד ענוים דרכו. (שם פרשה כג יב)

א"ר אבדימי דמן חיפה אפילו דרכים מבקשין תפקדין, הה"ד דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד... (איכה א לא)

אמר רבי תנחום ברבי ירמיה ד' דברים מתישין כחו של אדם, ואלו הן התענית והדרך עוון ומלכות... הדרך דכתיב (תהלים ק"ב) ענה בדרך כחי... (שם פרשה מה)

ראיתי את כל המעשים וגו', א"ר אבא בר כהנא לזקן שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין, אחד תחילתו מישור וסופו קוצים וארזים וקנים, ואחד תחילתו קנין וארזים וקוצים וסופו מישור, והיה מזהיר לעוברין ולשבים ואומר... אין הבריות צריכין להחזיק לו טובה שהוא מזהירן לטובתן שלא ליגען... (קהלת פרשה א לה)

דאמר רבי לוי בג' מקומות השטן מצוי לקטרג, השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי והמפרש בים הגדול, רבי שמעון בר אבא בשם רבי חנינא כל הדרכים בחזקת סכנה. רבי ינאי הוה נפיק לאיסטרטא הוה מפקד גו ביתיה. (שם פרשה ג ג)

רבי מאיר כד הוה חמי חד נפיק לאיסטרטא הוא צוח ליה זיל שלם עלך מרי מיתה, תרין הוה צוח להון שלם לכון מרי קטטה, תלת צוח להון שלם לכון מרי שלמא. (שם פרשה ד יד)

...אמרה לה בתי, אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות של עכו"ם... אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין שם מזוזה. (רות פרשה ב כג)

בית המלכות, נתנה אותן בבתי מרזיחין מפני שדרכה של אשה מצויה לקלקל. (אסתר פרשה ג)

מדרש תנחומא:

וילך חרנה - זו אחת מארבע קפיצות שקפצה הארץ, אחת בימי אברהם, (בראשית י"ד) ויחלק עליהם לילה, ואחת לאליעזר, שנאמר (שם כ"ד) ואבא היום אל העין, ואחת בימי דוד, שנאמר (תהלים ס') בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה, וזאת ויצא יעקב... (ויצא ג)

ילמדנו רבינו, בכמה מקומות פנקסו של אדם נפתחת, כך שנו רבותינו, בג' מקומות פנקסו של אדם נפתחת, היוצא לדרך יחידי, והיושב בבית המרועע והנודר ואינו משלם. רבי אחא בר יעקב מייתי ליה הטעם מן הדין קרא, וקרהו אסון (בראשית מ"ב), רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, אם ראית צדיק יוצא לדרך הקדם על ידך ג' ימים או תאחר על ידך ג' ימים כדי לצאת עמו, ואם ראית רשע יוצא לדרך הקדם על ידך או אחר על ידך ג' ימים שלא לצאת עמו, מפני שהשטן מזדווג לו, שנאמר הפקד עליו רשע ושוטן יעמד על ימינו (תהלים ק"ט), אבל צדיק מלאכי שלום מלווין לו, שנאמר (שם צ"א) כי מלאכיו יצוה לך. (וישלח ח)

אמר להם משה לישראל לא אמרתי לכם כך, אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים, דכתיב כל ארחות ה' חסד ואמת... (שם י)

...אמר הקב"ה אם אני מוליכן דרך פשוטה עכשיו מחזיקין איש איש בשדה ובכרם ומבטלין מן התורה, אלא אני מוליכן דרך המדבר ויאכלו את המן וישתו מי באר והתורה מתישבת בגופן... (בשלח א)

דרך בנות ישראל לא קולניות, ולא הולכות רגל רמה ולא פרוצות בשחוק... (נשא ב)

...עלו זה בנגב, למה בנגב, שכן דרך התגרים עושין ומראין את הפסולת תחלה ואחר כך מראין את השבח. (שלח ו)

...אלא שגלוי לפני הקב"ה שהן באין ואומרין לשון הרע ונגזר על אותו הדור שנים של צרה יום לשנה יום לשנה, וקפץ הקב"ה לפניהם את הדרך. (שם ח)

...כך דרכם של מספרי לשון הרע, פותחין בטובה ומשלימין ברעה... (שם ט)

גדול השלום, שאין העולם מתנהג אלא על פי השלום... אם בא אדם מן דרך שואלין לו שלום... (פנחס א)

את מוצא עכשיו אין אילנות במדבר... ועכשיו אין שם דרך שכלו חול והשיירה אינה מהלכת אלא בלילה לאור המזל, ועתיד להיות שם דרך, שנאמר (ישעיה מ"ז) אשים במדבר דרך וגו', וכתיב (שם נ"ה) והיה שם מסלול ודרך הקדש יקרא לה. (מסעי ג)

...ומה הן דרכיו של הקב"ה צדק ומשפט, שנאמר (בראשית י"ח) ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט... (שופטים טו)

מסכת דרך ארץ רבה:

כיצד מכבד אדם את רבו, בזמן ששניהן מהלכין בדרך נותנו לימין ואין נותנו לשמאל, היו ג' וחכם והרב ביניהן, הרב באמצע, והגדול בימינו והקטן בשמאלו... (פרק ד)

היוצא בדרך לבדו קודם קריאת הגבר דמו בראשו, רבי יאשיה אומר לא יפחות משנים, ובאיזה תרנגול אמרו, בתרנגול הבינוני... אדם הבא מן הדרך נכנס למרחץ, הקיז דם ונשתכר ושמש מטתו על גבי קרקע דמו בראשו. (פרק יא)

מסכת דרך ארץ זוטא:

דרכן של תלמידי חכמים עניו ושפל רוח זריז ממולא עלוב ואהוב לכל אדם... (פרק א וראה שם עוד)

כל דרכיך יהיו לשם שמים, הוי אוהב את השמים וירא מן השמים... (פרק ב)

ארבעה דברים גנאי לתלמידים, לא יהא אדם מחשיך בדרך, ולא יצא כשהוא מבוסם, ולא יכנס לבית הכנסת באחרונה... לכניסה הגדול קודם ליציאה הקטן קודם, לעליית הסולם הגדול קודם, לירידת הסולם הקטן קודם... (פרק ו)

שוחר טוב:

רבי יהודה בשם רבי אלעזר אמר שלשה דברים הדרך עושה, מכלה את הכסות, ושוחקת את הגוף, וממעטת את היציאה, אבל הקב"ה לא עשה כן לישראל... (מזמור כג)

אמר רבי תנחום בר חייא ארבעה מתישין את הכח, העון, והדרך והתענית והגלות, דרך (תהלים ק"ב) עינה בדרך כחי... (מזמור לא)

תנא דבי אליהו רבא:

ואל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, כדי שיאמר זכור איש פלוני לטוב, שזו ההלכה קבע בידי, שנאמר ויהי המה הולכים הלוך ודבר (מלכים ב' ב') ואין דבר אלא דברי תורה... (פרק ה)

ילקוט שמעוני:

ויסב אלקים את העם, מפני מה, כדי לעשות להם נסים וגבורות. ר' אליעזר אומר דרך כדי ליגען, שנאמר ענה בדרך כחי... ר' יהושע אומר דרך כדי ליתן להם את התורה, שנאמר בכל הדרך אשר צוה ה' אלקינו אתכם תלכו, ואומר כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים. (שמות פרק יג, רכז)

...קלקלו בארץ שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, העיד בהן את הדרכים, שנאמר עמדו על דרכים וראו. קלקלו בדרכים, שנאמר על כל ראש דרך בנית רמתך, העיד בהן את הגוים... (דברים פרק לב, תתקמא)

וילך דוד ואנשיו בדרך, וכי באויר היה להם לילך, אלא שהלכו בדרך ענוה. (שמואל ב פרק טז, קנא)

...זה שאמר הכתוב אורח חיים למעלה למשכיל, מי שמסתכל למעלה הוא בא לידי אורח חיים... (תהלים לב, תשיח)

...ואין ארחות אלא אשה, שנאמר אורח כנשים, ואין דרך אלא אשה, שנאמר כי דרך נשים לי... (איוב פרק ו, תתק)

ר"א אומר שמעתי באזני ה' צב-אות מדבר, ומה דבר, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע, אמר הקב"ה הרי נתתי להם שני דרכים לישראל, של טוב יש בה שני דרכים אחד של צדקה ואחד של חסד, ואליהו ז"ל ממוצע ביניהם, כשיבא אדם ליכנס אליהו ז"ל מכריז עליו פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים, ושל רע ושל מות יש בה ארבעה פתחים... (שם פרק לג, תתקיט)

...ירמיה אמר דרכי ציון אבילות, ורוח הקדש אומרת על דרכים ישבת להם... (איכה פרק א, תתרג)

לקח טוב:

ויותר יעקב לבדו... לימדתך תורה דרך ארץ, שאם תהלך בדרך אשר טעון משאך, קודם שתסע מן המקום ההוא חפש מקום חנייתך שמא שכחת כלום. (בראשית פרק לב כה)

ילקוט ראובני:

לישועתך, דע כי השם היוצא ממנו טוב על הדרך לקראת שונאים וכן תעיין בסוף פרשת עקב תמצא שם גם כן שם אחד יוצא מפסוק "לא יתיצב", והשם היוצא מן הפסוק הזה הוא בסוד אותיות הכתוב, והתיבה משולשת וידוע ומפורסם בניקוד, וצריך אדם לאומר כסדר ולמפרע, וזהו צורתו ונקודתו, ל י ש ו ע ת ךק ו י ת י ה'. ובסוף פרשת עקב לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' אלקיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם, יש בפסוק הזה ע"ב אותיות כנגד שם של ע"ב היוצא שם ידוע למבוקשיו ויודעיו כחו הגדול לפחד הדרך וכן צירופו... (ויחי, ועיין שם עוד וערך תפלת הדרך)

הגזברים והפחות והסגנים יוצאים לקראת המביאים בכורים להקביל פני השכינה דאתי עמהם, דמצוה למפק באורחא לקבלא אנפוי, דהא כמה מיני סכנות שכיחי באורחא, ואי לאו שכינתא דמתלוה בהדיה לא הוי משתזיב, הלכך בעי למיפק לקבלא פני שכינתא דאתי בהדייהו... (תצא)

חובת הלבבות:

ומהם מנוחת הנפש מלכת בדרכים הרחוקים אשר היא מכלה הגופות וממהרת השלמת ימי החיים, כמ"ש (תהלים ק"ב) "ענה בדרך כחי קצר ימי". ונאמר על אחד מן הפרושים כי הלך אל ארץ רחוקה לבקש הטרף בתחלת פרישותו, ופגע אדם א' מעובדי כוכבים בעיר אשר הלך אליה, אמר לו הפרוש כמה אתם בתכלית העורון ומעוט ההבנה בעבודתכם לכוכבים. אמר לו האמגושי ומה אתה עובד, אמר ליה הפרוש אני עובד הבורא היכול המכלכל האחד המטריף אשר אין כמוהו. אמר לו האמגושי פעלך סותר את דבריך... אילו היה מה שאמרת אמת היה מטריפך בעירך כמו שהטריפך הנה ולא היית טורח לבוא אל ארץ רחוקה כזאת... (שער ד הבטחון, הקדמה)

רש"י:

שני נעריו - שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא שני אנשים, שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק יהיה השני עמו. (שכם כב ג)

חנות היום - עת שהולכי דרכים נוטים לחנות בבית. (שופטים יט ט)

רמב"ן:

...וכן בדרך, שכל הולכי דרכים צריכים להודות, ואף על גב דרבי יהודה הולכי מדברות קאמר, לישנא דקרא נקט, וכל דרך במשמע. ובירושלמי גבי תפילת הדרך, רבי חנינא אומר כל הדרך בחזקת סכנה... (תורת האדם ענין הרפואה)

רד"ק:

את דרכו - דרך תולדתו, שהוא כמו שאמר "ודבק באשתו" כמו שפירשנו. (בראשית ו יב)

פן יקראנו אסון - ומה שפחד בדרך יותר מבבית, כי בדרך מצויים פגעים יותר, אריא וגנבי ומצינים ופחים יוכל לשמור בבית ובעיר יותר... (בראשית מב ד)

דרך - תיקון המצות, כגון חנון ורחום וכו'. (תהלים קיט א)

משנה תורה:

המוכר דרך לחברו בתוך שדהו, אם דרך יחיד שיעמוד חמור במשאו על אורך הדרך, מכר לו דרך בין עיר לעיר נותן לו רוחב שמונה אמות באורך הדרך. מכר לו דרך הרבים נותן לו רוחב שש עשרה, דרך המלך ודרך הקבר אין לו שיעור... (מכירה פרק כא ט וי)

מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, בין שהיו ארבע השדות המקיפות אותה לד' אנשים בין שהיו קנויות מאחד, הרי כל אחד מהן דוחהו ואומר שמא דרך שלך על חברי הוא... וכן אם היו ד' השדות לאיש אחד שקנה אותן מארבעה אין לו עליו דרך, שאומר לו, אם אחזיר לכל אחד שטרו אין אתה יכול לעבור על אחד מהן. אבל אם היה בעל ארבע השדות המקיפו איש אחד, הרי זה אומר מכל מקום דרכי עליך, וילך לו בקצרה באי זו שדה שירצה. ואם החזיק בדרך ואומר זו היא דרכי אין מסלקין אותו ממנה אלא בראיה ברורה. (טוען פרק טו יא)

ספר חסידים:

...הולך למקום הועד או סכנה יתן קודם לעני לחם או דבר שהנאתו קרובה, ואם יש לו בושה יתן לו מעות. (שכו)

הולך בדרך טיט ופגע באחד טעון משא יפסע מן הדרך, ואפילו נכרי, שנאמר "ומצא חן" וגו', ומוטב שיהיה הוא נדחה. (תקנא)

מי שהלך למרחוק ללמוד והדרך משובשת כי יש לסטים בדרכים... על זה נאמר (קהלת ז') "יש צדיק אובד בצדקו", שהיה לו להמתין עד יעבור זעם ולא יגרום שיהרג, שהרי שמואל אמר (ש"א ט"ז) "ושמע שאול והרגני", ואין לומר שלוחי מצוה אינן ניזוקין, כדאמרינן, במקום שהיזק מצוי שאני... (תתקנה)

חזקוני:

השחית כל בשר את דרכו - תשמישו, כמו "דרך גבר בעלמה". (בראשית ו יב)

רבינו יונה:

בצאתך לדרך צא ב'כי טוב', והזהר בתפילת הדרך, וזוהי... וצריך לאומרה אפילו אם אינו רוצה ללכת אלא פרסה, ובתוך מהלך פרסה. ואם שכח לאמרה ונזכר אחר שהלך פרסה אומר בלא חתימת ברכה. פגעת גוים אל תשנה דבורך כאילו אינך יהודי, גם אם יאמרו לך גוי אתה, אמור יהודי אני. ואל תעבור על המוכסנין ותתפש ותשים יראתך ונפשך על קרן הצבי... (ספר היראה)

רבינו בחיי:

לא יתייצב איש - יש בפסוק הזה ע"ב אותיות כגנד שם בן ע"ב, יוצא ממנו שם ידוע נדרש למבוקשיו יודעי כחו הגדול לפחד הדרך... (דברים יא כה)

עקדה:

דרך המלך - העוברת בערים ואינה עוברת בשדות ועל יד הנהרות, ויש עוד דרך המסילה העוברת בתוך שדותיהם וארץ מרעיתם, ולכן בחשבו שמלך אדום מפחד פן יחזיקו בארצו אמר לו במסילה נעלה, ולא בדרך הישוב. (במדבר כ יז)

מנורת המאור:

איתמר רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר ערבה יסוד נביאים, וחד אמר ערבה מנהג נביאים... ושמעתי שיש בה סגולת שמירה למתכוין בה בסכנת דברים, והכל כפי כושר מעשיו וטוב כונתו... (נר ג כלל ד חלק ו פרק ח)

אברבנאל:

עם יבוס - ...ולמדנו מהסיפור שאין ראוי לעכב היוצאים לדרך... (שופטים יט יא)

ספורנו:

ימים או עשור - שתתיישב דעתה בהדרגה ללכת אל ארץ אחרת ולא יהיה זה לה פתאום, כי השתנות הפתאומי לא יסבלהו הטבע. (בראשית כד נה)

מהר"ל:

אל תרגזו בדרך - ...אלא עיקר הטעם שצוה אותם שלא יריבו לא בשביל שהיה מקפיד על הריב שיבא ביניהם, רק בשביל כי הרגזנות בדרך מביא לידי סכנת הדרך והדרך מתרגז עליהם, ומפני שעדיין קשה למה כתב לשון רוגז ולא כתב לשון מריבה, שהרי הרגזנות בא בשביל מריבה, לכך אמרו כי לא בלבד המריבה היא שמביאה לידי סכנה, אך כל רוגז כמו העסק בדבר הלכה... (גור אריה בראשית מה כד)

בעתם - בשעה שאין דרך בני אדם וכו'... כאן פירש רש"י בלילי שבתות בלבד, ובמסכת תענית בלילי שבתות ובלילי רביעית, ופירש שבאלו ב' לילות שולטים ב' כוכבים רעים מזיקין, והם שבתי בליל ד' ומאדים בלילי שבתות, ומפני כך אין דרך הבריות לצאת... אבל בליל רביעי ובליל שבתות אין אסור לצאת רק יחידים בשביל סכנת המזיקין, כדאיתא בערבי פסחים, אבל הרבה בני אדם יחד אין כאן סכנת המזיקין ומותר לצאת... (ויקרא כו ד)

יעסוק בתורה, ועל ידי זה יש לו לויה, כי אין הלויה רק החבור, והרי כאשר יתחבר לתורה על ידי שעוסק בתורה יהיה לו חבור ודביקות למעלה, כי התורה היא האמצעי בין השי"ת ובין האדם... ולפיכך תהיה התורה לויה וחבור, כי לשון לויה הוא לשון חבור. וכבר אמרנו כי האדם צריך הוא לחבור כאשר הוא יחידי ולהיות לו חבור למעלה, שאם לא כן היה נזוק כאשר הוא יחידי, כי יש לאדם מתנגדים כאשר הוא יחידי... (חידושי אגדות סוטה מו ב)

שלשה דברים מתישים כחו של אדם, ידוע כי יש באדם שלשה כחות אשר בהם שייך חולשה, האחד כח הגוף, השני כח נפשי, השלישי כח נבדל שהוא השכלי. ומאחר שאלו שלשה באדם, אמר כי החוטא מחליש כח נבדל אשר הוא באדם, כח זה אינו מקבל חולשה מצד עצמו מפני שהוא נבדל, רק החטא מחליש אותו... והפחד דבר זה מחליש כח הנפש, כי הנפש כחו כאשר הנפש הוא בשמחה... והדרך מחליש כח הגוף, כי התנועה היא כנגד הגוף, ומי שהוא בעל גוף קשה עליו התנועה, ולפיכך הדרך מחליש כח הגופני ביותר... (שם גיטין ע א)

של"ה:

ואמרו רז"ל אסור לילך במבואות המטונפות, והטעם כי אסור לילך ד' אמות בלי הרהור התורה, ואיך ילך במבואות המטונפות שאסור שם להרהר בדברי תורה. (שער האותיות אות ט)

חיוב גדול הוא על המהלך בדרך שיעסוק בתורה, כהא דתנן המהלך בדרך ומפנה לבו ואומר מה נאה אילן זה וכו', וגרסינן נמי בסוטה מ"ט ובתענית פרק קמא, ואמר רבי עלאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים ההולכין בדרך ואין ביניהם דברי תורה ראויים לישרף... על כן לא יזוז מלהרהר בדברי תורה, לקיים מה שנאמר בהתהלכך תנחה אותך. וילמוד בעל פה מה שיכול, או יעסוק באיזה מזמורים או מאמרים לפרשם, וכיוצא בזה הרבה, רק לא יזוז מחשבתו מהרהור התורה או תיקון מעשים טובים... (מסכת שבועות)

כלי יקר:

אל תרגזו בדרך - פירש"י אל תתעסקו בדבר הלכה, דבר אחר אל תפסיעו פסיעה גסה, והכניסו חמה לעיר... איני והאמר רבי אילעי שני תלמידי חכמים שמהלכין בדרך ואין ביניהם דברי תורה ראויין לישרף, לא קשיא הוא למיגרס הא לעיוני. פירש"י למיגרס מבעי ליה באורחא ולא לעיוני... ותלמוד שלנו חולק על הבראשית רבה, כי שם מסיק אל תפסיעו פסיעה גסה ואל תעמידו עצמכם מדברי תורה. והנה מקום אתי ליישב שני מדרשים אלו שאין מחלוקת ביניהם, כי הגירסא היינו הדיבור בפה בדברים פשוטים שדינם מבואר בתורה, ואלו נקראים דברי תורה שידבר מן עיקרי הדינין של תורה, אבל העיון נקרא דבר הלכה, כי כל התורה נקראת דרך, כמ"ש "ההולכים בתורת ה'", והליכה זו הוא ההעתק ממקום למקום, וזה מצוי בעיון חכמת התורה, שהמעיין בה נעתק ממדרגה למדרגה מחכמה לבינה ומבינה לדיעה. ולפי זה נוכל לתרץ מה שמסיק בבראשית רבה ואל תעמידו עצמכם מדברי תורה, היינו למגרס דיני התורה לדבר בם בלכתו בדרך, ומה שכתוב בגמרא אל תתעסקו בדבר הלכה, היינו לעיוני... אבל בבראשית רבה רצה לפרש אדרבא, שיוסף בא להזכירם שיתעסקו בתורה בדרך בדברים פשוטים כדי שלא יתעו בסתם דרך, כי התורה שעוסקין בה בדרך תנחם אל מחוז חפצם לשלום, וביאור הכתוב "אל תרגזו" אל תפחדו, אז לא תצטרכו לפחד לא מן הלסטים ולא מן הטעות בדרך, כי התורה תנחה אותכם ותציל אתכם מכל פחד וטעות... (בראשית מה כד, וראה שם עוד)

וידבר העם באלקים ובמשה - ...כי הלחם והמים היו שניהם רוחניים וקלים, וכל הדברים הקלים טובים לבעלי המנוחה ולא להולכי דרכים, כי מאכל כבד טוב להתעכל לבעלי היגיעה, לפיכך כאשר קצרה נפש העם בריבוי הדרך, אמרו לפי טורח הדרך אין לחם ואין מים, כי שניהם נראים כאלו אינם והיו כלא היו, ונפשינו קצה בלחם הקלוקל, קל קל ... (במדבר כא ה)

אור החיים:

אם בחקותי תלכו - ...או שיקדים דברי תורה ליציאתו לדרך... (ויקרא כו ג)

הגר"א:

אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. רבינו היה רגיל לומר להנפטר מאתו הלכה פסוקה היא, יחיד ורבים הלכה כרבים, והיה מכוון לומר הלכה זו מפני שהשם הקדוש המלוה להדרך הוא השם יוה"ך, כידוע למקובלים, ויוצא מסופי תיבות הפסוק "כי מלאכיו יצוה לך" וגו', ולכן היה אומר ההלכה יחיד ורבים הלכה כרבים, שראשי התיבות הם אותיות השם הנ"ל. (דברי אליהו ברכות לא)

מלבי"ם:

אורח כנשים - ויש הבדל בין דרך ובין אורח, שדרך הוא הדרך הגדול הקבוע לרבים, ואורח הוא האורח הקטן שיתפרד מן הדרך הגדול אל הצד ואינו קבוע כל כך... (בראשית יח יא)

תכין לך הדרך - שיהיה הדרך כבושה ומוכן לעוברי דרך. ובבבא בתרא ק' ממ"ש הדרך בה' הידיעה שדרך הרגיל שהוא דרך הרבים ט"ז אמה תכינהו שיהיה כפול, דהיינו ל"ב אמה. ועל זה אמר בספרי מפולשות, וכתב הרמב"ם (פ"ח ה"ה) וחייבים בית דין לכוין הדרכים וכו' ומסירים מהם כל מכשול ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר אלא עושין עליו גשר. (דברים יט ג)

רש"ר הירש:

שבלים - ...לפי זה שביל הוא דרך יורדת בנגוד למסילה העולה, דרך מציין את התנועה לעבר מטרה, אורח מציין את הדרך הסוציאלית, נתיב קרוב למלה נדב, הדרך שבוחרים מתוך החלטה חפשית... (בראשית מא ו)

העמק דבר:

ותקצר נפש העם - כבעירובין נ"ג ב' שדרך קרובה ואחר כך רחוקה קשה מרחוקה ובסופה קרובה. (במדבר כא ד)

מוהר"ן:

ודע שיסורים שיש לאדם בדרכים היא בסבת גלגלי הרקיע, כי אין לך דבר מלמטה, שאין לו כוכב מלמעלה, יש כוכבים שהם מגדלים מיני עשבים באיזהו מקומות שהם מאירים, ויש שהם מחייבים שיהא דרך בני אדם במקומות שהם מאירים, ויש שהם מחייבים שיהיה מדבר, ויש שהם מחייבים שיהא ישוב במקומות שהם מאירים, ולפי ההתנוצצות הכוכבים על המקום כן המקום מתנהג... וזהו (משלי ד') "דרך רשעים באפלה", שאין כוכבים ומזלות מאירין להם, ועל ידי זה נכשלים, והכל תלוי בברית בבחינות "אם לא בריתי" וגו', וזהו כל הדברים בחזקת סכנה (ירושלמי ברכות פ"ד מ"ר קהלת), בחינות (במדבר כ"ב) "ההסכן הסכנתי", היינו שהדרך תלוי בשמירת הברית. ובשביל זה חייב אדם לפקוד את אשתו קודם שיצא לדרך (יבמות ס"ב ב') כדי שלא יהיה בבחינות (בראשית ו') "כי השחית כל בשר את דרכו", היינו שעל ידי שמירת הברית לא יהיה לו צער בדרך. (לא ד)

שם משמואל:

במדרש רבה כי לוית חן הם לראשך וגו', המצוות מלוות אותך וכו'... שנאמר כי יקרא קן צפור לפניך בדרך. ויש להבין מה רבותא היא הליכה בדרך מאינך... והנה ההולך בדרך שאיננו עוסק בשום דבר גשמי היתה הסברא נותנת שאין נצרך למצוות להחזיק בו, וזוהי רבותא שחשש ה' לאדם גם בזה, אולי על ידי הטורח וטירוד הדרך יסור משלימותו, וניתנה לו גם בזה מצוה למען לא יפול מלהיות בישוב הדעת... ויש לומר שמצות שילוח הקן מסוגלת לזה... (תצא תרע"ה)