(ראה גם: אדם-וחברו-מדות, שלום)
אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום, מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום, בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום, מצודות חיה ועופות ודגים יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום, רבי יוסי אומר גזל גמור, מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום, רבי יוסי אומר גזל גמור. עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום, רבי יוסי אומר גזל גמור. אין ממחין ביד עניי עובדי כוכבים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום... כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלום היא, דכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום... (גיטין נט א)
תנו רבנן מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום.
משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית נפה וכברה וריחים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל את המים לא תגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומם מפני דרכי שלום. (גיטין סא א, וראה שם עוד)
...ומחזיקים ידי עכו"ם בשביעית אבל לא על ידי ישראל, ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום, רבי חייא רבי אימי, חד אמר (אומרים לו) חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא, וחד אמר אישר... (שביעית יא א)
...דמר רבי חנינה עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום... תני עיר שיש בה גוים וישראל מעמידין גבאי גוים וגבאי ישראל, וגובין משל גוים ומשל ישראל, ומפרנסין עניי גוים ועניי ישראל... ומנחמין אבילי גוים ואבילי ישראל, ומכבסין כלי גויים וכלי ישראל מפני דרכי שלום. גירדאי שאל לרבי אימי יום משתה של גוים מהו, וסבר משירי להון מן הדא מפני דרכי שלום, אמר ליה רבי אבא והתני רבי חייה יום משתה של גוים אסור, אמר רבי אימי אילמליא רבי אבא כבר היינו באין להתיר עבודה זרה שלהם, וברוך המקום שהבדילנו מהן. (גיטין לב ב, וראה שם עוד)
כי תקרב אל עיר, הלכה אלו הן דברים שאמרו מפני דרכי שלום... ראה כמה הוא כחו של שלום, א"ר יוחנן מימיה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, למה כן מפני דרכי שלום, שנאמר (איוב כ"ה) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. א"ר לוי אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע רואה מה שלפניו אלא של אחוריו... כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון, הוי עושה שלום במרומיו... (פרשה ה יב, וראה שם עוד)
מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, ואין ממחין בידי עניי עובדי כוכבים בלקט שכחה ופאה, ושואלים בשלומם אפילו ביום חגם מפני דרכי שלום, ואין כופלין להם שלום לעולם, ולא יכנס לביתו ביום חגו לתת לו שלום... כל הדברים האלו אמורים בזמן שישראל גלו לבין העובדי כוכבים, או שיד העובדי כוכבים תקיפה על ישראל, אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו אפילו ישיבת ארעי... עד שיקבל עליו ז' מצוות בני נח... (עבודת כוכבים פרק י ה וו)
דע כי מה שאמרו שמותר לשנות מפני דרכי שלום זהו בשכבר עבר הדבר, אבל לא אם ירא להלוותו. (תכו)
...וזה החלק התירוהו לקיים מצות ודרישת טובה ושלום, ואמרו (כתובות י') כי מותר לשבח הכלה לפני החתן ולאמר שהיא נאה וחסידה, אף על פי שאינו כן. ואמרו (יבמות ס"ה ב') מותר לשנות בדברי שלום, שנאמר (בראשית נ' ט"ז) "אביך ציוה לפני מותו וגו' אנא שא נא פשע" וגו'. (שערי תשובה שער ג קפא)
החלק התשיעי: המכבד את הרשעים מפני דרכי שלום, אמנם לא ידבר טוב על הרשע ולא יתנהג בכבודו בדרך שיחשבו בני אדם כי יכבדנו מאשר יקר בעיניו, אלא כדרך שמכבדים את העשירים מדרך סלסול ומתקוות תועלת, ואף גם זאת חטא ואשמה בדבר, כי אם הותר לכבד את העשירים לא כן הרשעים. אך החלק הזה הותר מדאגה פן יזיק הרשע ויגרום הפסד בזמן שידו תקיפה ושעתו חצופה, ואין בידינו להכניעו, על כן הותר לכבדו כדרך שמכבדים אנשי זרוע מפחד ואימה, אך לא ישבחנו ולא ידבר טוב עליו לבני אדם... (שם קצט)