הסטוריה   שופטים

(ראה גם: גדעון, דבורה, יהושע, יפתח, עתניאל, שמואל, שמשון)

 

ויעבד ישראל את ה' כל ימי יהושע, וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה ה' אשר עשה לישראל. (יהושע כד לא)

ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים, ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם ואומר לא אפר בריתי אתכם לעולם. ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתוצון ולא שמעתם בקולי, מה זאת עשיתם. וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש. ויהי כדבר מלאך ה' את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו. (שופטים ב א, וראה עוד הסטוריה-בית ראשון חטא)

ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד שוסים וישוסו אותם, וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם. בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה כאשר דבר ה' וכאשר נשבע ה' להם ויצר להם מאד. ויקם ה' שופטים ויושיעום מיד אויביהם כל ימי השופט, כי ינחם ה' מנאקתם מפני לוחציהם ודוחקיהם. והיה במות השופט והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם, לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה... גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם, מן הגוים אשר עזב יהושע וימות. למען נסות בם את ישראל, השומרים הם את דרך ה' ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא... (שופטים ב יד והלאה)

בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות, והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות. חדלו פרזון בישראל חדלו, עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל. יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים, מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל... (שם ה ו)

בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. (שם כא כה)

ודבר ה' היה יקר בימים ההם, אין חזון נפרץ. (שמואל א ג א)

ויהי דבר שמואל לכל ישראל, ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק... וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינוסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד, ויפל מישראל שלשים אלף רגלי. וארון אלקים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס... (שם ד א, וראה עוד כלי מקדש-ארון בפלשתים)

ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהי עשרים שנה, וינהו כל בית ישראל אחרי ה'. ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל ה' הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות, והכינו לבבכם אל ה' ועבדוהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים. ויסירו ישראל את הבעלים ואת העשתרות ויעבדו את ה' לבדו.

ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה, ואתפלל בעדכם אל ה'. ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה', ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה', וישפט שמואל את בני ישראל במצפה. וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל, וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים... ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל לה', ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה'. ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל, וירעם ה' בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהומם וינגפו לפני ישראל... ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמורי... (שם ז ב והלאה, וראה עוד ערך שמואל)

וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל, כי אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית... (שם יג יט)

זהר:

כיון שישראל עזבו ברית, כי היו מלים ולא פורעים, מה כתוב עליהם, אז ירדו לשערים עם ה'. שירדו לשערי צדק, שהיו יושבים בשערים ולא נכנסו לפנים, (בעת שישראל היו שומרי ברית זכו להיות בהיכל המלך בפנים, (כלומר שקבלו המוחין מפנימיות הנוקבא דז"א, אבל אחר שעזבו ברית אז נתרחקו מהיכל המלך וירדו לשערי ההיכל הנקרא שערי צדק ולא נכנסו עוד בפנימיות ההיכל). ועל עת ההוא כתוב ויעזבו בני ישראל את ה'.

עד שבאה דבורה ונדבה להם בזה, (כלומר שהמשיכה וגילתה המוחין העליונים בשבילם, (כמו שכתוב בפרוע פרעות בישראל וגו'), ופרעות הוא גילוים, מלשון ופרע את ראש האשה, והיינו התגלות המוחין שחזרה להם לישראל על ידי דבורה.

ועל כן כתוב, (בזמן שעזבו ברית) חדלו פרזון בישראל חדלו, פרזון זה הוא פרזונו שאמרנו (שהוא שפע מוחין דגדלות מיסוד אל ימא רבא)... (בראשית שסא, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

ראה לפי שמות השופטים.

סדר עולם:

יהושע פרנס את ישראל כ"ח שנה, ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון וגו' (יהושע כ"ד), בו בפרק מת אלעזר, שנאמר (שם) ואלעזר בן אהרן מת וגו', ויעבדו בני ישראל את ה' וגו'... ואחריו עתניאל בן קנז ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד של כושן רשעתים ח' שנים. בימי כושן רשעתים היה פסלו של מיכה, שנאמר (שופטים ב') ויקימו להם בני דן את הפסל וגו', ובימיו היה פלגש בגבעה... ואחריו אהוד בן גרה פ' שנה, צא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב י"ח שנה. בימיו היה שמגר בן ענת בסוף ימיו. אותו הפרק בימי עגלון היה ויהי בימי שפוט השופטים וגו' ושם האיש אלימלך וגו'... אחריו דבורה וברק בן אבינועם ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד ליבין וסיסרא כ' שנים, ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה' וימכרם ה' ביד מדין ז' שנים (שופטים ו'), וארבעים שנה של גדעון וז' שני מדין לא עלו מתוכן. וישר אבימלך על ישראל וגו' (שם ט'), ויקם אחרי אבימלך תולע בן פואה וגו' (שם י') וישפוט את ישראל כ"ג שנה, אחריו יאיר הגלעדי כ"ב שנה, צא מהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה, ויוסיפו בני ישראל וגו' וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון וגו' (שם) י"ח שנה עד השנה השנית ליפתח, אמר מלך בני עמון בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערער ובבנותיה ובכל הערים וגו' שלש מאות שנה (שם י"א). עשה יפתח ו' שנים, אבצן מבית לחם ז' שנים, צא מהם שנה אחת שעלתה לזה ולזה, ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה' וימכרם ביד פלשתים ארבעים שנה, (שם י"ג) כ' שנה בימי יפתח וכ' שנה בימי שמשון. (פרק יב)

עלי פרנס את ישראל ארבעים שנה, ויום שמת בו עלי ויטוש משכן שילה וימאס באהל יוסף וגו' (תהלים ע"ט). ויהי ארון ה' בשדה פלשתים ז' חדשים (ש"א ו') צא מהן ז' שנים שמלך דוד בחברון על יהודה נשתיירו שם י"ג שנה, צא מהן אחד עשר לשמואל בעצמו וב' לשמואל ושאול, ויהי מיום שבת הארון וגו', בתחילת אלו הכ' שנה הביאו את אוהל מועד לנוב, ואף על פי שהיה ארון השם בקרית יערים, בנוב היו מקריבים כל י"ג שנה וז' שנים בגבעון... (פרק יג)

מדרש רבה:

ויהי בימי שפוט השופטים, ומה צרה היתה שם, ויהי רעב בארץ... היה אדם עובד ע"ז והיה הדיין מבקש להעביר עליו מדת הדין, והיה הוא בא ומלקה את הדיין, אמר מה שבקש לעשות לי עשיתי לו... (בראשית פרשה מב ד)

...כשהיה אחד מישראל עושה דבר שלא כהוגן היו מוליכין אותו אצל הדיין, מה שהדיין היה צריך לעשות לנשפט, היה הנשפט עושה לדיין. אמר הקב"ה אתם מבזין את שופטיכם, הנני מביא אליכם דבר שאי אתם יכולים לעמוד בו, ואיזה זה, רעב... (ויקרא פרשה יא ז)

וכי ימוך אחיך, הדא הוא דכתיב פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם. בימי שפוט השופטים היו ישראל עובדים עבודה זרה ומשתעבדים במלכות, ועושין תשובה ונגאלין, וחוזרים ועובדים עבודה זרה ומשתעבדים, עד היכן, תרי אמוראין חד אמר עד שדלו מן המצוות, ואוחרינא אמר עד שידלדלו מן הנכסים, עד שלא היתה ספיקא ביד אחד מהן להביא אפילו קרבן עני... (שם פרשה לד ו)

כל ימיו בחושך ילך, מדבר בדורן של שופטים, וכעס הרבה שהיו מכעיסים להקב"ה במעשיהן הרעים, וחליו וקצף, וחליו אלו היסורין, וקצף שהקציפו להקב"ה. דבר אחר מדבר בדורו של שמואל, שהיו מכעיסין להקב"ה במעשיהם הרעים, וחליו אלו היסורין... (קהלת פרשה ה כג)

...ומהו הר געש, על ידי שנתגעשו בני ישראל מעשות גמילות חסד ליהושע, באותה שעה נחלקה ארץ ישראל, והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי, והיו ישראל עוסקין במלאכתן, זה עוסק בשדה וזה בכרמו, נתגעשו מעשות גמילות חסד ליהושע, ובקש הקב"ה להרעיש את העולם כולו על יושביו... ונפש רמיה תרעב, על שהיו מרמין להקב"ה, מהם עובדי עבודה זרה, לכך הרעיבן הקב"ה מרוח הקדש, דכתיב (שמואל א' ג') ודבר ה' היה יקר בימים ההם... (רות פתיחתא ב)

ויהי בימי שפוט השופטים, אוי לדור ששפטו את שופטיהם, ואוי לדור ששופטיו צריכין להשפט, שנאמר וגם אל שופטיהם לא שמעו (שופטים ב'). ומי היו, רב אמר ברק ודבורה היו, רבי יהושע בן לוי אמר שמגר ואהוד היו, רב הונא אמר דבורה וברק ויעל היו. (שם פרשה א א)

רעב שהיה בימי השופטים, ר' הונא בשם ר' דוסא מ"ב סאות היו ונעשו מ"א. (שם שם ד)

מדרש תנחומא:

...ולמה היה רעב, לפי שישראל והדיינים לא היו דנים דין אמת, שנאמר ויהי בימי שפוט השופטים... (שמיני ט)

...את מוצא בימי השופטים שהיו ישראל עובדי עבודה זרה, והיו משועבדים ביד עכו"ם, שנאמר (שופטים ג') ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה' וגו', מה עשו, ויזעקו בני ישראל אל ה' ויקם ה' להם מושיע, מיד עשו תשובה ונגאלו, כך פעם אחרת... (בהר ג)

...והקב"ה כך עשה בסיסרא, בא סיסרא על ישראל בהר תבור, מן השמים נלחמו הכוכבים עם סיסרא (שופטים ו'), התחילו הכל תמהים שמעולם לא היה כמעשה הזה שירדו הכוכבים מן השמים לעשות מלחמה עם בשר ודם... (עקב ג)

שוחר טוב:

רבי שמואל בר נחמני עלה מבבל לשאול ג' דברים, מצא את רבי יוחנן שר הבירה אמר לו מאי דכתיב (שופטים ה') חדלו פרזון בישראל. אמר לו רבי יוחנן העיירות הקטנות שחרבו בימי סיסרא, כיון שעמדה דבורה נעשו אימהות... (מזמור ג)

תנא דבי אליהו רבא:

והיא יושבת תחת תומר, אמרו חכמים שלא היו תלמידי חכמים בעת ההיא אלא כמלא דקל בלבד. (פרק ט)

...בשביל מעשיהם הרעים של בני עלי שהיו מקולקלין יצאו ישראל למלחמה ונהרגו מהן ארבעת אלפים, ואמרו בני ישראל למה נגפנו ה', באותה שעה אמר הקב"ה כשהיו בני עלי מכעיסין אותי בעזרת ישראל ובעזרת נשים לא אמרתם כלום, ועכשיו שיצאתם למלחמה אתם אומרים למה נגפנו ה'... (פרק יא)

שבשכר דבורה וברק ונבואתם באתה תשועה גדולה לישראל על ידיהם... ושכרן של שבט זבולון ונפתלי שעשו רצון אביהם שבשמים ורצון יעקב אביהם לפיכך באת תשועה גדולה על ידיהם, ושכרה של יעל אשת חבר הקיני שעשתה רצון בעלה באתה תשועה גדולה על ידה... (שם)

ילקוט שמעוני:

...מכל השבטים יצאו שופטים ומלכים, ומשבט שמעון לא קם בשביל החטא שעשה זמרי בשטים, ללמדך כמה חמורה הזנות. עתניאל בן קנז משבט יהודה, אהוד משבט בנימין, דבורה וברק מהר אפרים ומקדש נפתלי, גדעון משבט מנשה, תולע בן פואה משבט יששכר, יאיר הגלעדי מחוות יאיר משבט מנשה, וכן יפתח, אבצן מבית לחם מיהודה, אלון משבט זבולון, עבדון בן הלל משבט אפרים, שמשון משבט דן, עלי ושמואל משבט לוי... (שופטים פרק ג, מב)

והיו רחוקים (פלשתים) מבית שמש כאלפים אמה, אמרו ניטול הבגדים ונניחם במקום מוצנע, ונראה מה עושים לאלקיהם שכך כבדנוהו... וכיון שראו את הארון היה להם ליטול בגדיהם וליפול לפניו כשעה או שתים שלש עד שיתכסה הארון של מלך מלכי המלכים הקב"ה, והם לא עשו כן, אלא כשראו את הארון שוחקים וזוקפין ועומדים ומרקדים ומדברים דברים יתירים, ונטלו את הארון והלכו להם, לפיכך נפלו מישראל חמשים אלף וסנהדרי גדולה עמהם... שלא היתה בהם דרך ארץ... (שמואל א פרק ו, קג)

מדרש אגדה:

וידל ישראל (שופטים ו' ו') ר' יצחק ור' לוי, אחד מהם אומר שהיו דלים ממצות וממעשים טובים, והאחד אומר שלא היה דבר להם להביא אפילו קרבן דל... (ויקרא כה כד)

תרגום יונתן:

לבי לחוקקי - אני שלוחה לשבח סופרי ישראל, שכאשר היתה צרה לא פסקו לדרש בתורה... ומודים לפני ה'. רוכבי אתונות צחורות - שבטלו עסקיהם... ומהלכים בכל תחום ישראל ומתחברים לישב בדין. (שופטים ה ט וי)

רש"י:

אשר לא ידעו - הניח את העמים לנסות את הדור שלא ראו את נסי המלחמה והמרו פי ה'. רק למען דעת - הדורות הבאים כמה החטא גורם, שעתה הם זקוקים ללמוד מלחמה אשר לפנים - בעת שעבדו את ה', לא ידעום - טכסיסי מלחמות. (שופטים ג א)

צליל - כתיב צלול, שהיה הדור צלול מצדיקים. (שם ז יג)

הלא ממצרים - יש בפסוק ז' תשועות נגד ז' עבודות זרות שעבדו. (שם י יא)

מיום שבת - וראו הפורענות שבאה עליהם בעוון בית עלי, והגבורה שעשה ה' בפלשתים, וינהו אחרי ה' - על ידי שמואל שסובב מעיר לעיר ושופטם ומוכיחם. (שמואל א ז ב)

רמב"ן:

דן ידין עמו - ...יקום נקמת עמו כל שבטי ישראל כאחד, והטעם כי פלשתים הרעו לכל ישראל כמה פעמים כי בימי שמגר בן ענת החלו ובימי יפתח כתיב וימכרם ביד פלשתים וגו', ואחריו עבדון בן הלל ויתנם ה' ביד פלשתים ארבעים שנה, ולא היה בשופטים מי שהכניעם או שנצחם כלל, ואף על פי שכתוב בשמגר ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר, איננה נקמה כי איננה מכה רבה על כן כתיב בשמשון "הוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים", ולקח נקמת ישראל מהם כי הרג מהם עם רב וכל סרני פלשתים המית, והזכיר 'ידין' כי היה הנוקם הזה שופט לא מלך... (בראשית מט טז)

רד"ק:

ויהי - בסדר עולם כתב שענין מיכה היה בימי כושן רשעתים, דכתיב בפסל מיכה שהיה כל ימי היות בית אלקים בשילה, ואם כן היה גם בימי יהושע, וכתיב ויעבדו את ה' כל ימי יהושע? וגם אין לומר שאיש הישר בעיניו יעשה, כי אף על מזבח בני גד וראובן עלו למלחמה. ומה שכתב שבירושלים ישב היבוסי הוא על מצודת ציון שלא נכבשה עדיין, אבל ירושלים עצמה נכבשה בימי יהושע והתישבו בה... (שופטים יז א)

אין מלך בישראל - ואם כן לא היה בימי עתניאל בן קנז, ואלה הדברים היו בין שמשון לעלי, כי הנה בימי יפתח פירש שהיו ש' שנה לביאת הארץ, ובבנין שלמה היו ת"פ שנה ליציאת מצרים וק"מ השנה מיפתח לשלמה היו: ז' לאבצן, י' לאילון, ח' לעברון, כ' לשמשון, ומ' לעלי, כ' לשמואל ומ' לדוד וד' של שלמה הרי קמ"ט שנים ובהם ט' שנה יתרים? וגם אין לשמואל אלא י"ג שנה... אלא נראה שבין שמשון לעלי היו ימים רבים בלא שופט... (שם יח א)

משנה תורה:

כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל י"ד שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו, ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה, וכשמת עלי חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש, ומגבעון באו לבית עולמים, וימי נוב וגבעון נ"ז שנה. (בית הבחירה א ב)

אברבנאל:

השוה בין השופטים והמלכים הוא, שיתמנו על ידי בית דין ומוקמים על ידי העם, והם ממונים על המלחמות לצאת ולבא, ושניהם מכים ועונשים שלא מן הדין לצורך שעה, וחייבים במוראם ובכבודם והממרה פיהם חייב מיתה. השופטים היו זה אחר זה, ומשנותיהם נדע ימות העולם. ולפעמים נשתעבדו בימי השופט. ומה שכתב "אין מלך בישראל" וגו', רוצה לומר שהשופט לא היה אז בקרב ישראל, כי אם כשמשון אסור ביד פלשתים וכדומה.

וההבדלים בין המלך והשופט, שהמלך נמשח בירושלים על פי ה' על ידי נביא על המעין, והמצוות שהמלך מצווה בהן אין השופט מצווה, וגם אינו זוכה בדברים שהמלך זוכה לכבודו, שאין יושבים על כסאו וכו', ובני המלך זוכים בכתרו. ומה שאמרו בסוכה כ"ז ב' אין לך שבט ושבט שלא העמידו ממנו שופט, מתכוון לראש הסנהדרין הנקרא גם כן שופט. (שופטים א א)

ויעזבו - כתוב ב' פעמים, בתחילה עבדו בשיתוף ואחר כך עזבו עבודת ה' לגמרי. (שם ב יב)

מד' הקדמות הוציאו ששמואל חי נ"ב שנה, שעלי שפט מ' שנה ונתמנה ביום שהתפללה חנה, והארון היה בקרית יערים מ' שנה עד שנה ז' לדוד, ואם כן חי שמואל בימי עלי ל"ט שנה נשארו עוד י"ג שנה עד שמלך דוד. ולדעתי חי ע' שנה או יותר. ויתכן שעלי נתמנה לשופט הרבה זמן לפני או אחרי כן, וביום שהתפללה חנה נתמנה רק לכהן גדול, ומה שכתב שישב הארון בקרית יערים כ' שנה הוא רק עד שנהו בני ישראל אחרי ה', וגם אין מוכרח שדוד העלה את הארון מיד אחרי שמלך על כל ישראל, והראיה כי שאול היה במותו יותר מששים, שהרי איש בושת בנו שמלך אחריו היה בן מ' וקראו שמואל כשבא אליו נער, והוא היה זקן, וכן לא תמצא יראי ה' שמתו פחות מבן ע', ושה' מאריך ימיהם לזכותם. (שמואל א ח א)

את ירובעל - גם כשהיתה מלחמה לא הוצרכתם למלך, כי ה' הושיעכם בעצמו על ידי שופט. והזכיר גדעון בראשונה שעל ידו עשה נסים הרבה, והתנבא, ואחריו שמשון שגם כן זכה לנסים וקצת ממדרגת הנבואה, ואחר כך יפתח שלא זכה לאלו כלל, ובסוף הקטין (שמואל) את עצמו. (שם יב יא)

אם נחשוב לפי רז"ל והפסוקים כל שנות השופטים עד בנין הבית יהיו תקע"ו שנה עד בנין הבית במקום ת"פ שבכתוב, ושמ"ח עד יפתח במקום ש'. ואם נמנה לפי סדר עולם יהיו תפ"ב, וב' שנים יתרות על ת"פ שבפסוק. וימנו י"ח של שעבוד עמון בתוך שנות השופטים, והם כ"ח יהושע וזקנים, עתניאל וכושן מ', אהוד ועגלון פ', דבורה וסיסרא מ', גדעון ומדין מ', אבימלך ג', תולע כ"ג, יאיר כ"ב ושעבוד עמון י"ח, אבצן ז', אילון י', עבדון ח', שמשון כ', עלי מ', שמואל י"ג, שאול ב', דוד מ', ושלמה ד' עד הבנין הרי תפ"ב. וראה שם עוד קושיות על המנין הזה. רש"י בפירושו ליפתח כתב החשבון באופן אחר, יהושע כ"ח, זקנים י"ז, עתניאל וכושן מ', אהוד ושעבוד מ', גדעון ושעבוד מ"ז, והשאר כנ"ל, סך הכל ש', וקשה שלא נזכר בפסוק שיהושע שפט כ"ח שנה, ובעתניאל כתב ותשקט הארץ מ' שנה ולא ל"ב, ונתן דבריו לשיעורין, פעם כלל השעבוד בשנות השופט ופעם לא, וכן בשנים שאחרי יפתח יתרות ח' על ת"פ. וראה שם עוד חשבון הרלב"ג והשגות מהר"י אברבנאל עליו.

ולדעתי לא היו בני ישראל פעם בלי שופט, וכל שנות השעבוד נכלל בשנות השופטים, וכל ימי יהושע והזקנים היו כ', ומה שאמר יפתח לבני עמון שלש מאות שנה הוא רק בקירוב, כי היו רס"ח, אם כן החשבון הוא: יהושע וזקנים כ', עתניאל מ', אהוד פ', דבורה מ', שמגר היה בימי אהוד, גדעון מ', אבימלך ג', תולע כ"ג, יאיר כ"ב, יפתח ו', אבצן ז', עבדון ח', שמשון כ', עלי מ', שמואל כ', שאול י"ז, דוד מ', שלמה ד', הרי ת"פ שנה עם מ' שנה שהיו במדבר. (שם יג א)

אלשיך:

את ירובעל - הושיעם בזכות נתיצת המזבח, ושמשון בזכות נזירותו, אם כן הזכות מצילה ולא המלך, וגם עתה בבא נחש היו צריכים לבא להתפלל ותושיע הזכות, ולא לבקש מלך. (שמואל א יב יא)

מלבי"ם:

אין מלך בישראל - ולא התעוררו אחר המעשה להמליך מלך. לחז"ל היה זה אחרי מות יהושע ולפני עתניאל, אולם ממה שכתבו חז"ל ששאול בוש לחטוף אשה ורדפה היא אחריו, נראה שזה היה אחרי מות שמשון. (שופטים כא כה)

העמק דבר:

ראה הסטוריה בית ראשון-חטא.