הבה נתחכמה לו, רבי יוסי אמר אין הבה אלא לשון הזמנה למעבד דינא, כמה דאת אמר הבה נרדה. אמר רבי יוחנן הבה כולם לשון הסכמה והזמנה, כמו הבה נבנה לנו עיר, הבו לכם עצה, הבו לה' בני אלים. (שמות שטו)
הבו לכם, אין הבו אלא לשון עצה, שנאמר הבו לכם דבר עצה, הבה נתחכמה לו... (דברים יג)
הבה - הזמינו עצמכם, כל הבה לשון הזמנה שמכינים עצמם ומתחברים למלאכה או לעצה או למשא. (בראשית יא י)
הבה - כמו תנה, שרשו יהב, כמו "השלך על ה' יהבך", ובעבור שידברו במלה הרבה תמצא כן. (שם)
הבה - נאמר על עצה או עזר, ואינו ציווי כי אם מקור או שם לכך אינה משתנית. (שם)
הבה נא - ענין זרוז והכנה. (שם לח טז)
הבה - צווי מארך משורש "יהב", משמעותו העיקרית, תן את עצמך, תן את רוחך. ואם איש אומר זאת לרעהו הרי יש במשמעות הבה, גם אני אעשה כמעשיך. (שם יא ג)
הבה - דרישה לקבל החלטה חדשה. (שם כט כא)