(ראה גם: ארבעה מינים, סוכות)
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים. (ויקרא כג מ)
ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה, ואחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים. (זכריה א ח)
ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלים לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב. (נחמיה ח טו)
הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו, ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר, אמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא והוא דחזא בכנייהו (במקומם במחובר). (ברכות נז א)
אמר טבות רשבא אמר שמואל האי טרפא דאסא אסור (לתת עלי הדס בנקב החבית כמין מרזב), מאי טעמא, רב יימר מדפתי אמר גזירה משום מרזב, רב אשי אמר גזירה שמא יקטום... (שבת קמו ב)
הנהו בני גננא דגזו להו אסא ביום טוב שני, לאורתא (לערב) שרא להו רבינא לאורוחי בהו לאלתר... (עירובין מ א)
הדס הגזול והיבש פסול, של אשרה ושל עיר הנדחת פסול, נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול... תנו רבנן עץ עבות, שענפיו חופין את עצו, ואי זה הוא, הוי אומר זה הדס... תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס. רבי אליעזר בן יעקב אומר ענף עץ עבות עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה הדס... היכי דמי עבות, אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי (שלשה עלים) בקינא, רב כהנא אמר אפילו תרי וחד... אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה.
תנו רבנן, נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר, ובלבד שתהא עבותו קיימת... תנו רבנן יבשו רוב עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלין לחין כשר, ואמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד... (סוכה לב ב, וראה שם עוד)
רבי ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות... אפילו שנים קטום ואחד אינו קטום, רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים, רבי עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת.... (שם לד ב, וראה שם עוד)
וענף עץ עבות - שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים, וזהו הדס העשוי כמין קליעה. (ויקרא כג מ)
ועלי הדס - במסכת סוכה אמרו זה הדס שוטה שאינו ראוי ללולב אלא לסוכה. (נחמיה ח טו)
...וכן מין הדס אינו אילן גבוה, והם שני מינים גבוה ונמוך, והגולה מארץ קדר לארץ אדום אם יש לו עינים ידע סוד המצוה הזאת. (ויקרא כג מ)
עץ עבות - ידענו מהקבלה שעץ עבות והדס הוא אחד, רק יש בו מינין בג' עלים שהוא כמעשה עבות, ואני מצאתי בו' עלים והוא הנאה מכולם להקרא עבות, ויש בז' עלים שקראוהו הדס שוטה. (נחמיה ח טו)
...וענף עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס, שעליו חופין את עצו, כגון שיהיו שלשה עלין או יתר על כן בגבעול אחד, אבל אם היו שני העלין בשוה זה כנגד זה, והעלה השלישי למעלה מהן אין זה עבות אבל נקרא הדס שוטה. (לולה פרק ז ב)
כמה נוטל מהן... שלשה בדי הדס, ואם רצה להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה מוסיף, ונוי מצוה הוא, אבל שאר המינים אין מוסיפין על מנינם ואין גורעין. (שם שם ז)
והדס וערבה אין פחות מג' טפחים, ואם היו ארוכין כל שהן כשרים, ואפילו אין בכל בד ובד אלא ג' עלין לחין כשרים, והוא שיהיו בראש הבד... (שם ח)
אגד את הלולב עם ההדס והערבה והבדיל בין הלולב וההדס במטלית וכיוצא בה הרי זה חוצץ, הבדיל ביניהן בעלי הדס אינו חוצץ... (שם יב)
...שלשה הדסים זהו "וענף עץ עבות", ומאין לנו משמעות הכתוב כי עיקר המצוה שלשה בדי הדס, כי זה אינו מתבאר בגמרא כלל, אך מלת עבות חוזרת לענף, והכוונה שיהיו שלשה ענפים, כלומר שלשה בדין של הדס, ופירוש ענף שיהיה מחופה בעלין, שאם לא כן אין זה ענף אלא עץ, והתורה אמרה ענף עץ גם עבות, חוזר גם כן לעלין שיהיו שלשה, ואף על פי שהבד שעורו שלשה טפחים וחצי זהו לנוי מצוה, אבל מדאורייתא שלשה עלין לחין די, בלבד שיהיו בראש כל אחד ואחד. וזה למדת מתוך משמעות הכתוב כי המצוה שלשה בדי הדס ובכל אחד שלשה עלין, ומעתה מאין לנו שצריך שיהיו העלין יוצאין מעקר אחד, לכך כתיב עבת חסר וא"ו...
ועל דרך המדרש... וענף עץ עבות זה יעקב, כשם שהענף מכוסה בעלין כך יעקב מכוסה בבנים בי"ב שבטים... ועוד לפי הדרך הזה ארבעה מינין הללו רמז לד' אברים שבגוף האדם שהם עיקר כל פעולותיו הן לכל המצות הן לכל העבירות, והם העינים והלב... הדס לעינים... ועוד במדרש פרי עץ הדר יש בו אוכל וטעם וריח... ענף עץ עבות יש בו ריח ואין בו אוכל... רמז למי שיש בו מעשים טובים ואין בו תורה... ועוד דרשו בד' מינין הללו שהם רמז לד' מלכיות, והוא שאמרו בזכות ד' מינין שבלולב אני מצילכם מד' מלכיות... וענף עץ עבות זה מלכות יון, מה הדס זה עשוי קליעה קליעה כך מלכות יון...
ועוד במדרש תנחומא ד' הם קטני ארץ אלו ד' מינין שבלולב, והמה חכמים מחוכמים שהם מתחכמים ומלמדים זכות וחובה לפני מי שאמר והיה העולם... וההדס והערבה הן רמז לדרכי התשובה, והן הצער וההכנעה... הדס יש בו מרירות וריחו טוב ירמוז על הצער שהוא מדרכי התשובה, והוא שיצער אדם עצמו ושיסגף את גופו בתעניות ומלקיות ובגדרים רבים כפי מה שחטא, ושיצטער כפי מה שנהנה, ועם זה יעלה ריחו לשמים...
ועל דרך הקבלה... וענף עץ אבות הגדולה והגבורה והתפארת, וזהו שדרשו בספר הבהיר ענף עץ עבות משל לאדם שיש לו זרועותיו ובהם יגן על ראשו, הרי זרועותיו שנים וראשו שלשה, והיינו ענף לשמאל עבות לימין, נמצא עץ באמצע, ולמה נאמר בו עץ מפני שהוא שורש האילן, והדס דומה לעינים... וצריך שתשכיל כי מפני שהלולב ירמוז לצדיק כתמר הפרישו חכמי האמת בדין קטימת הלולב וההדס, כי הלולב נקטם ראשו פסול, ובהדס אפילו ג' קטומים כשר, וידוע כי הקטימה רמז לקצוץ, ובהדסים אין לחוש לקצוץ, שהרי בידוע שהאחד כלול מן השנים גם השנים הפכים הם מקבלים ויונקים מלמעלה מן הבינה, ולכך אין לטעות בהדסים ואין לחוש בהם חשש קצוץ, אבל בלולב שהוא צדיק יסוד ויודעין בו שהשפע שלו מקבלו מיד מיוחד והמיוחד מן השנים והשנים מן הבינה, לכך יש לטעות בו ולחוש לקצוץ שמא יאמר בו אדם שאינו צריך לכח שיש מן הבינה ולמעלה שהוא ראשית האצילות... (ויקרא כג מ, ועיין שם עוד)
...וכן משמח ענף עץ עבות בזמן החום... (שם)
להדס במדבר, אין אילן יותר נאה כמו הדס שעשוי לריח וחביב ומקובל על הבריות מאד, וכאשר הוא במדבר אין מקובל על האדם והוא לבטלה, וכן הוא מי שלמד תורה ואינו מלמדה... (חידושי אגדות ראש השנה כג א)
הדס - מורה על אלו שיש בהם ריח ולא טעם, ואיתא שהדסים רומזים על האבות, שהם נטעו כח זה בישראל, שגם מי שאינם בני תורה יש בהם ריח מצד האבות... (סוכות תרס"ד)