הואל

ספרי:

הואיל משה באר, אין הואלה אלא התחלה, שנאמר הואל נא ולין וייטב לבך... וחכמים אומרים אין הואלה אלא שבועה, שנאמר ויואל משה לשבת את האיש... (דברים ד)

מדרש תנחומא הקדום:

ויואל משה, ר' יהודה אומר מהו ויואל שנשבע לו, שנאמר ויואל שאול את העם (ש"א י"ד), קיבל עליו לדור עמו, ואין ויואל אלא לשון דירה, שנאמר ועתה הואל נא ולין (שופטים י"ט). (שמות יא)

ילקוט שמעוני:

כי הואיל ה' לעשות אתכם, רבי יהודה אומר אין הואלה אלא תחלה, כמה דאת אמר ועתה הואל וברך את עבדך, רבי נחמיה אומר אין הואלה אלא לינה, כמה דאת אמר הואל נא ולין, ורבנן אמרי אין הואלה אלא שבועה... (שמואל א יב, קיז)

תרגום יונתן:

ויואל - וצבי (רצה). (שמות ב כא)

הואיל משה - שרי (התחיל). (דברים א ה)

רש"י:

הואלתי לדבר - רציתי, כמו ויואל משה. (בראשית יח לא)

ויואל משה - כתרגומו, ומדרשו לשון אלה, נשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו. (שמות ב כא)

אבן עזרא:

הואלתי - אינו התחלתי כי אם רציתי. (בראשית יח כז)

מהר"ל:

הואלתי רציתי, על הואלתי הראשון לא פירש (רש"י) רציתי מפני שיש לפרש הואלתי התחלתי, כמו הואל משה באר, אבל עתה שכבר התחיל לדבר צריך לפרשו מלשון רציתי... דאין לפרש שניהם לשון רציתי, דמצינו כי אברהם לא היה מדבר בקשה אחת ב' פעמים... (גור אריה בראשית יח כז)

הכתב והקבלה:

הואלתי - רציתי, ויתכן שאין כונתם הרצון הפשוט, רק התאמצות הרצון והתחזקותו, כי עיקר שרשו אל, לשון חוזק וכח, וטעמו כי עד הנה לא התפללתי רק על הצלת הצדיקים שלא ימותו גם הם במות הרשעים, וכשמעו דברי השי"ת שיש מקום גם להצלת רשעים בזכות הצדיקים מצא התאמצות ברוחו טוב להתפלל על הצלת רשעים... (בראשית יח כז)

ויואל משה - שרש יאל מגזרת אל שהוא לשון חוזק וכח... כי על ידי כן הוא מגלה דעתו שחפץ הדבר ברצון מוחלט... ואמרו רבותינו שהוא לשון שבועה, כמו "ויואל שאול"... (שמות ב כא)

מלבי"ם:

ויואל משה - כבר בארתי (הושע ה') שפעל יאל מורה שנתרצה אחר שמאן תחלה בדבר... (שמות ב כא)

רש"ר הירש:

ויואל - החלטה ראשונה לעסק, או לגרום לאחר שיחליט דבר. (שם)