הסתר

מוהר"ן:

כי יש שני הסתרות, וכשהשי"ת נסתר בהסתרה אחת, גם כן קשה מאד למוצאו, אך אף על פי כן כשהוא נסתר בהסתרה אחת אפשר לייגע ולחתור עד שימצא אותו יתברך, מאחר שיודע שהשי"ת נסתר ממנו, אבל כשהשי"ת נסתר בהסתרה תוך הסתרה, דהיינו שההסתרה בעצמה נסתרת ממנו, דהיינו שאינו יודע כלל שהשי"ת נסתר ממנו, אזי אי אפשר כלל למצוא אותו מאחר שאינו יודע כלל מהשי"ת, וזה בחינת (דברים ל"א) "ואנכי הסתר אסתיר", דהיינו שאסתיר ההסתרה, שלא ידעו כלל שהש"י נסתר, ואזי בודאי אינו יכול למצא אותו יתברך... (נו ג, וראה שם עוד)

ר' צדוק:

וענין החויא וההבדל שביניהם הנזכר לעיל בשם הזהר הקדש פרשת תרומה הוא מובן עם מה שקדם כי הנשמה טהורה רק משכן היצר רע בלב ששם הרוח, ולכך נקרא הטומאה רוח בכל מקום בגמרא, רוח טומאה, רוח רעה, וכן בזהר הקדש רוח מסאבו שברוח שם משכן היצרים. והיינו שהשי"ת בסדר הבריאה כך יסד שיהיה העלם ודבר המעלים שהשי"ת המנהיג ושהכל מצוי מאחדותו יתברך ושאין כאן נפרד, רק שידמה לנפרד ושאינו מיוחד בכח השי"ת. ודמיון זה הוא היפוך מרצון השי"ת, שהרי מפרידים הבריאה מהשי"ת וחושבים שהוא מנהג טבעי וכיוצא, רק שהשי"ת רצה שיהיה מקום לדמיון זה כדי שיהיה מקום לבחור ברע ובטוב ויהיה מקום לעבודה והשתדלות בני אדם שיבחרו בטוב להכיר באמת שהם דביקים בה' אלקיהם ולא בדמיון ועל ידי זה יושלם כח מלכותו שהוא מלך על עם, מה שאינו כן כשלא יהיה בחירה והכל מוכרחים להכיר כן שהשי"ת אחד לא שייך תואר מלך כלל, ודבר זה ידוע.

והנה כח הזה של העלם יחוד השי"ת בכל כחות העולם בפרטי פרטות הוא הנקרא בכל השמות של גנאי טומאה ואיסור ושיקוץ ותיעוב וכיוצא שהרי דבר זה הוא היפוך רצון השי"ת שהוא היפוך כל זה וגם הדבק בו מה שאינו כן הדבק באלו. והנה נאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", שהשי"ת יסד כך שיהיה שמים ועולמות עליונים ששם ניכר כבוד השי"ת ואין שם יצר רע, וארץ לבני אדם כאילו נתונה להם לבחירה ולא לה' ואם כן הוא נראה נפרד מהשי"ת רק שהם צריכים להכיר זה שמלא כל הארץ כבודו ולהשרותו יתברך בארץ. אבל השי"ת נתן הארץ לבני אדם שיהיה נראה כאלו נפרד ממנו... (חלק א שיחת מלאכי השרת עמוד סד)

והנה כבר האירו עיניהם במרה כי גם בהעלם ומים מרים של חשקות עולם הזה יכולים להמתיק ולדעת כי השי"ת גנוז בגויה, וכידוע שכשיודע שהקב"ה מסתתר ובהעלם שוב אין כאן העלם, וזהו ויורהו ואלפיה, שדבר זה לימודו כנ"ל, רק אחר כך ראו ברפידים שהם בהעלם יותר דעל ידי רפיון ידים מדברי תורה, (מה שאינו כן שם נאמר ולא מצאו, שבקשו ולא מצאו, וכאן רפו ידיהם מלבקש) עד שאין מתמרמרים כלל, (שאז היה נעשה המר מתוק כנ"ל), על שהם בהעלם, ולכך בקשו לידע היש וגו', פירוש אם שורש כל השרשים ועומק ראשית המחשבה שלהם הנעלמת מאתם גם כן כנ"ל שזה נקרא אין כידוע ליודעי חן, וזהו עתיקא קדישא דלא קיימא לשאלה כי אין נרגש כלל במחשבת האדם, אם היא דבוקה וקשורה בהשי"ת וחלק ה', או רק היש שלהם, רוצה לומר מחשבה ורצון ומעשה הנרגשת שלהם דבוק בהשי"ת. (וידוע כי האדם בכל כח שלו דבוק בהשי"ת באותו כח הנודע בסוד צלם אלקים וגו'), ואם כן כאשר הם בהעלם גמור הרי הם ניתקים מדביקותם וקישורם להשי"ת, ולכך מיד "ויבא עמלק" מאחר שהטילו ספק בראשית שלהם עורר עליהם ראשית גוים וכתרא דמסאבותא... (חלק ג דובר צדק עמוד פט)

מכתב מאליהו:

כל שהוא נגד רצון ה', כל דבר המונע או סותר אחד מגילויים אלה, הוא הנקרא הסתר כבוד ה', והוא שורש הבחירה בין טוב לרע, והוא הכלי לכל הגילויים - המפתח לכל העולמות. הסתר לגבי גילוי הוא כגוף לגבי נפש. בלי הסתר לא היתה שייכת בחירה, ובלי בחירה לא היתה שייכת גילוי, ותכלית הבריאה נעדרת. כל זה כשאדם בוחר בטוב, אבל כשהוא בוחר ברע חס ושלום, אז שובר הכלים הללו. וזוהי מיתת העולמות של גילוי. והיינו שהם מתים לגביו אבל סוף כל סוף רצונו ית' מתקיים על כל פנים, כי סוף סוף הגילוי יוצא - או על ידי צדקת הצדיק או על ידי עונש הרשע... (חלק ה עמוד הער, וראה שם עוד)

עיקר תוכן העולם הזה הוא הבחירה. על כן לא שייך בעולם הזה גילוי מוחלט להסיר היצר הרע לגמרי, אלא כל גילוי יחלוף לאחר זמן ויבוא במקומו הסתר והיצר ישוב... (שם עמוד שיג)

ארבעה הסתרים יש בבריאה:

א', אנוכיות הנברא המוכרחת, כי זהו עיקר הענין הבריאה - שתהיה אנוכיות המרגישה את עצמה כנפרד מהבורא ית"ש. והיינו הסתר לבחינת "אפס זולתו" שישנו גם במלאכים וגם בכל עולם הבריאה, ואפילו בעולם הבא. והמלאכים שאומרים שירה ומתבטלים (ב"ר וישלח ע"ח א') הם מגלים גדר זה של אפס זולתו וזהו תכליתם.

ב', ההסתר של בחירה חפשית, והוא ההסתר של עולם היצירה. ואפילו מלאך ירגיש שהוא העושה ומחליט... והסתר זה הוא שקיים רצון שהוא מתנגד לרצונו ית'.

ג', ההסתר שבא על ידי החושים בגופניים, שעל ידם מרגיש את הגשמיות מציאות ולא הרוחניות, על כל פנים כלפי עצמו. וזהו הסתר עולם העשיה.

ד', ההסתר שבא על ידי ראיית חוקי הטבע וכל המערכת של סבה ומסובב טבעיים כדברים מציאותיים ומוחלטים הפועלים מכח עצמם, וזה מסתיר את רצון ה' הפועל בם, וזהו ההסתר התחתון שבעולם העשייה. (שם עמוד שעט)