הפך   הפכים

(ראה גם: העדר, מציאות)

זהר:

כיתרון האור מן החושך, כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החשך, תקון הלבן מה הוא, שחור, כי לולא השחור לא היה מושג הלבן, ומשום שיש שחור מתעלה הלבן ומתכבד. א"ר יצחק משל למתוק ומר, שאין איש יודע טעם מתיקות מטרם שטועם מר, מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק, הוי אומר זה המר, (כי הדברים שיש ביניהם יחס הפיכות הרי האחד מגלה את חברו, שכן בלבן ושחור ובאור וחשך ובחולה ובריא, כי אם לא היה חולה בעולם לא היה שום מושג להשם בריא), והיינו שכתוב גם את זה לעומת זה עשה האלקים, וכתוב טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח ידך. (תזריע קה, ועיין שם הפירוש)

אמונות ודעות:

והשמיני יחשב בפרשת פרה אדומה, היאך התורה מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים. ונאמר, כי אין זה מוזר שדבר אחד יעשה שתי פעולות נגדיות בהתאם לגוף המקבל אותן, שהרי אנו רואים את האש מתיכה את העופרת ומקפיאה את החלב, ורואין את המים מרטיבין עץ התרזה ומיבשין עץ השקמה, ומצאנו שהאוכל הטוב מועיל לרעב ומזיק לשבע... (מאמר ג פרק י)

רבינו בחיי:

דרך ישרה... שהרי לכל המדות ב' קצוות, הקצוות הם הפכים ויש ביניהם אמצעי. ומן הידוע שההפכים נחלקים לג', הפכים שיש ביניהם אמצעי, והם מדות בני אדם שיש להם שתי קצוות, ומן המין הזה המקרים שהם הפכים, כגון שחור ולבן, ויש ביניהם אמצעי. הב', הפכים שאין ביניהם אמצעי, כגון הגבוה והשפל, וזוג הנפרד שהם הפכים ואין ביניהם אמצעי, שהרי אם תסלק הזוג ימצא עוד חברו שהוא הנפרד, ואם תסלק הנפרד ימצא חברו שהוא הזוג, מה שאין כן בחלק ראשון, שאם תסלק הקצה הראשון עדיין לא ימצא חברו שהוא הפכו, שהרי אמצעות וריחוק ביניהם, (יש עדיין אמצעי ביניהם שיבא לפני בא הקצה השני, למשל אם תסלק מדה קיצונית תבא קודם למדה האמצעית). והג', הפכים שאין ביניהם אמצעי אבל אינם נמצאים, והם האמת והשקר שהם הפכים ואין להם אמצעי, ולפי שאינם נמצאים אי אפשר לנו למנותם עם הראשונים ולא עם השניים. ואמרנו שאינם נמצאים כי האמת אינו נמצא בפני עצמו אלא נאמר על נמצא... (פרקי אבות פרק ב משנה א)

אלשיך:

מי א-ל בשמים ובארץ - ...וכן הוא פועל הפכים כאחד, רחמים ודין, מה שאין מלאך יכול... (דברים ג כג)

מהר"ל:

...וכבר אמרנו לך כי הצורה הנבדלת היא היפך החמרי, וכך הצורה השלימה הנבדלת היפך הצורה המוטבעת החמרית הארורה. אך חילוק יש בין שני הדברים האלה, כי התורה הנבדלת היא היפך לחומר, ומכל מקום יש להם יחס וחיבור מצד שהחומר והצורה מתייחסים (זה לזה), עם שהם שני הפכים ביחד יש קצת התייחסות והתאחדות בין הצורה והחומר, כי הפכים כמו אלו בודאי מתייחסים, כמו הלובן והשחרות, כי שניהם נכללים במראה (צבע), וכל הפכים שבעולם הם תחת מין אחד, ואם לא כן לא היו הפכים, כגון המתיקות והשחרות, שאינם הפכים ואינם תחת מין אחד... ולכן הם גם פועלים זה בזה, כי לא יפעל המתיקות במה שהוא מתיקות בשחרות, רק יפעל החמימות בקרירות שהם תחת איכות אחת, ואי אפשר רק שיהיה כאן שיתוף... (גבורות ה' פרק ד)

ובמדרש רבה: מי יתן טהור מטמא לא אחד, כגון אברהם מתרח וכו'. ביארו רז"ל כי המדה נותנת כן להיות יוצא טהור מטמא, מפני שההפכים יש להם סבה אחת, שאין המציאות מחולק רק יש להם סבה אחת, וזו הסבה הראשונה שבאו ההפכים מאתו, ומפני זה יוצאים זה מזה. לכך אמר לא אחד - יחידו של עולם המאחד את המציאות. ואף המציאות הרע הוא מאחד, והרי דבר זה עמוק מאד...

וזה ענין האחדות, שאין לענין האחדות רק שהוא הכל ואין חוץ ממנו, מפני זה ההיפך האחד שהוא חלק הכל יוצא אל ההשלמה, ויוצא ממנו חלק שני כדי להשלים, עד שתהיה הפעולה הנמשכת מן הפועל הוא השי"ת יש בה הכל, כמו שהפועל יש בו הכל במה שהוא אחד, ולפיכך מי שהוא אחד משלים להכל.

וככל שההפכים יותר רחוקים זה מזה יותר ראויים לצאת זה מזה, שבשביל כך הם הכל במה שזה קצה האחד והשני הוא הקצה השני, ובזה הם הכל. ואם תשאל למה צריך להפכים, ולמה לא תהא בריאת אברהם לבד בלי הפכו, אחר שאמרנו כי עיקר הבריאה היא בריאה זאת, וכל אשר היה זולתו לא היה בהם בריאה? לא מחכמה שאלת זאת, כי הדברים האלו ידועים, כי לא ברא הקב"ה את אברהם בלבד בעולם מחמת חסרון המקבל, שלא יתכן להיות המקבל פעולה שלמה, כי בריאת העולם הזה אין במציאותו השלימות... (שם פרק ה)

...והיה אברהם התחלה וראש הבריאה, ואברהם בשביל זה שהיה התחלה יותר נחשב מציאות מכל בני אדם שבעולם במה שהיה התחלה, והתחלה היא עיקר המציאות ועיקר העולם, והיו הדורות שלפני אברהם הפך אברהם, כי כל אותן הדורות היו הבל אין בהם ממש, ואברהם יסוד ועיקר כל העולם, ומפני זה קבל שכר כולם, כי ההפך של דבר מקבל מה שכנגדו, וזה כי אלו היה נעשה אש ומים שהם הפכים מן דבר אשר טבעו חם ולח בודאי היה מקבל האש חלק היובש שהיה לחלק הדבר שנעשה ממנו המים, והמים קבלו הלחות של חלק הדבר שנעשה ממנו האש, ולפיכך כיון שהיה אברהם ודורות אלו הפכים והיה להם ביחד עשרה דורות שהם כלל אחד, והדורות האלו היו מכעיסין לפניו, לכך נטל אברהם שכר של כל עשרה דורות... (דרך חיים פרק ה ב)

רמח"ל:

...כל שאר המעלות שנוכל לחשוב בו אין שייך בהן ההיפך כלל. למשל: בגדר החכמה אין שייך הסכלות, כי הלא החכמה יגדור אותה - מה שהדעת מלא מציורי הדברים על ישרם. בחסידות אין שייך הרע, כי גדרה - לעשות טוב עם הכל. אך בגדר היחוד שייך ההיפך, כי גדרו הוא - יחוד שאין אחר עמו, הרי שגדר שאר המעלות הוא קיום הטוב מצד עצמו, וגדר היחוד הוא שלילת הרע.

עתה הנך רואה, שאם היה הקב"ה רוצה לגלות כל שאר מעלות שלימותו, כיוון שכולן רק מעלות של טוב, אין בגדרם אלא קיום הטוב, ולא היה שייך בגילוים עשיית הרע, אך ברצותו לגלות היחוד שבגדרו יש שלילת הרע, הנה שייך לעשות הרע ולשלול אותו מן המציאות המוכרח והשליטה, כדי שיהיו כל חלקי הגדר מתגלים היטב. ואל תטעי שגם כדי לתת ביאור לחכמה צריך להראות הסכלות, ולבאר החסידות צריך להראות האכזריות, כי אין היפך ניכר אלא מתוך הפכו, כי צריך להבין שכל מעלות הטוב אין לנו להבינם אלא מעלות הטוב לפי מה שהוא טוב, ושלילת הטוב של המעלות ההן אינו בכלל גדר המעלות הטובות, אלא נכנס תחת גדר היחוד שהוא שלילת כל מה שהוא זולתו. (דעת תבונות לח)

מלבי"ם:

פעל הפך לא בא רק על השינוי, אם שינוי מקום או מצב, הפך פניו, הפך ידו, ויהפך את הערים, אם שינוי תכונה ואיכות, הפך ים ליבשה... לא יצדק על דבר שלא נעשה בו שינוי... (ויקרא יג ג)

חכמה ומוסר:

נראה כי כל הדברים הם שני הפכים בנושא אחד, עולם הזה ועולם הבא אי אפשר לאחד בלי חברו, ועם כל זה הם אש ומים, אחד יחליש חברו. כל היסודות הם שני הפכים, האדם שני הפכים, גוף ונפש, קיום התורה שני הפכים, לחשוב מחשבות שונות הפכיות, כגון "השמר לך פן תשכח את ה'" (דברים כ"ח י"ט), והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות שני הפכים המה, וכל התורה בנויה על הפכים.

אבל באמת יש מתווך ביניהם והוא השכל, כי כמו שממקור שנבראו הם אחד, ככה השכל שהוא חלק ממעל יחברם ויתווך ביניהם שיהיו אחדים ולא שני הפכים. והנה יש שכל כללי וחלקי, כאשר השכל הכללי מתרחב ומתגדל בחכמה יומשכו ממנו השכל החלקי לכל דבר מן הדברים ההפכיים לחברם ולקיימם... (חלק ב רלט)