(ראה גם: ישועה, עזרה)
ילמדנו רבינו באיזו זכות זכה יהודה למלכות, אמר להם רבי טרפון אמרו אתם, אמרו בזכות שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו שהצילו ממיתה, אמר להם דייה להצלה שתעמוד ותכפר על המכירה... (בשלח פרשה ה)
...מי גרם להם לישראל להנצל, מימינם ומשמאלם, מימינם בזכות התורה שעתידין לקבל, שנאמר מימינו אש דת למו, ומשמאלם זו תפלה... (שם פרשה ו, וראה שם עוד)
ומניין שאם אתה יודע לו עדות אין אתה רשאי לשתוק עליה, תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך, ומנין אם ראית טובע בנהר או לסטים באים עליו... חייב אתה להצילו בנפשו, תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך, ומניין לרודף אחר חברו להרגו ואחר הזכור ואחר הנערה המאורסה חייב אתה להצילו בנפשו, תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך... (קדושים פרק ד)
...משל למה הדבר דומה, לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו, והיה מספר והולך מעשה זאב, פגע בו ארי וניצל ממנו, והיה מספר והולך מעשה ארי, פגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש... (ברכות יג א)
...אמרו ליה אנן מה נעני בתרך, אמר להו הי תורה והי מצוה דמגנו עלן. (שם לא א)
...מה יונה אינה ניצלת אלא בכנפיה, אף ישראל אינן ניצולין אלא במצוות. (שם נג ב)
והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא נפל עליה אריא, אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה, אתא לקמיה דרבא, וא"ל כל אימת דמטית להתם בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה... (שם נד א, וראה שם עוד)
יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלקי שהוצאתני מכרך זה לשלום, וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידיני לשלם ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך... רב אבהו על לבני בני אפחית בי בני מתותיה, אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא, שזב מאה וחד גברי בחד אבריה... (שם ס א)
אמר רבי תנחום בר חנילאי כל הצנוע בבית הכסא ניצול משלשה דברים, מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין, ויש אומרים אף חלמותיו מיושבים עליו... (שם סב א)
...שכל העולה לגרדום לדון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול, ואם לאו אינו ניצול, ואלו הן פרקליטין של אדם תשובה ומעשים טובים, ואפילו תשע מאות ותשעים ותשע מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות ניצול, שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת וגו'. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה באותו מלאך לחובה ואחד לזכות ניצול, שנאמר מליץ אחד מני אלף. (שבת לב א)
...והצלה מצויה התירו, והצלה שאינה מצויה לא התירו... (שם מב ב, וראה שם עוד)
...א"ל רחמנא ליצלן מהאי דעתא, אדרבה רחמנא ליצלן מדעתא דידך... (שם פד ב)
כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה, בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן... (שם קטו א)
אמר רבי יהושע בן לוי כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג... רב נחמן בר יצחק אמר ניצול משעבוד גליות... (שם קיח א)
כל המענג את השבת... ר"נ בר יצחק אמר ניצול משעבוד גליות, כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ, וכתיב התם ואתה על במותימו תדרוך. (שם שם ב)
רבי שמעון בן ננס אומר, פורסין עור גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן את האור מפני שהוא מחרך, ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאין בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה, רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים מפני שהם מתבקעין... (שם קכ א, וראה שם עוד)
...משום דדמיא כנסת ישראל ליונה, שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ, מה יונה זו כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצוות מגינות עליהן. (שם קל א)
...נפק שמואל ודרש, וצדקה תציל ממות, ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה... (שם קנו ב, וראה שם עוד)
וכל היוצאין להציל חוזרין למקומן... אמר רב יהודה אמר רב שחוזרין בכלי זיין למקומן, (ואין צריכים להשליכם)... אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זיינן ואין מחללין עלהם את השבת... במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון, אבל אם באו על עסקי נפשות יוצאין עליהם בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת, ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת... (עירובין מה א)
מאי טובם כחדק, כשם שחדקים הללו מגינין על הפירצה, כך טובים שבנו מגינים עלינו... (שם קא א)
וכי מאחר דאיכא הלל הגדול אנן מאי טעמא אמרינן האי... רב נחמן בר יצחק אמר מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם, אנה ה' מלטה נפשי. (פסחים קיח א)
דרש ר"ש השלוני בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, עמד יורקמו שר הברד לפני הקב"ה אמר לפניו, רבונו של עולם ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללו מכבשן האש, אמר לו גבריאל אין גבורתו של הקב"ה בכך, שאתה שר ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש, אלא אני שר של אש ארד ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס... (שם)
דתניא היה רבי מאיר אומר שנים שעלו למטה וחוליין שוה, וכן שנים שעלו לגרדום לידון ודינן שוה, זה ירד וזה לא ירד, זה ניצל וזה לא ניצל, מפני מה זה ירד וזה לא ירד, זה ניצל וזה לא ניצל, זה התפלל ונענה וזה התפלל ולא נענה, מפני מה זה נענה וזה לא נענה, זה התפלל תפלה שלימה נענה, וזה לא התפלל תפלה שלימה לא נענה... (ראש השנה יח א)
היכי דמי בעל תשובה, אמר רב יהודה כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה, מחוי רב יהודה באותה אשה, באותו פרק באותו מקום. (יומא פו ב)
אמר רב יהודה אמר רב כל המרעיב עצמו בשני רעבון ניצל ממיתה משונה, שנאמר ברעב פדך ממות, מרעב מיבעי ליה, אלא הכי קאמר, בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון ניצול ממיתה משונה. (תענית יא א)
...אמר להם אם מעמו של חנניה משיאל ועזריה אתם יבא אלקיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר. אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו וראויין היו ליעשות להם נס, ונבוכדנצר מלך הגון היה וראוי ליעשות נס על ידו... ואם אין אתה הורגינו הרבה הורגים יש לו למקום, והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין והורגין אותנו... (שם יח ב)
א'ל מאי עובדך, א"ל זנדוקנא אנא (שומר בית האסורים)... כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה... (שם כב א)
שלחו ליה בני לשכת הגזית לחוני המעגל... ושח עינים יושיע, דור ששח בעונו הושעתו בתפלתך, ימלט אי נקי, דור שלא היה נקי מלטתו בתפלתך, ונמלט בבור כפיך, מלטתו במעשה ידיך הברורין. (שם כג א)
אמר רב יוסף גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות, דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד', ולבסוף בתר חמשה... (מגילה טז ב)
דתניא אמר ר' יוסי... וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו, אמרתי לו בני, אבוקה זו למה לך, אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין. (מגילה כד ב)
אמר ר' יוחנן... חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה, אי נקטיה ביד מאן מרמי ליה מאן, (אם אני אוחז בידו להביאו לעולם הבא מי יקחנו מידי)... (חגיגה טו ב)
רב הוה מיפטר מרבי חייא, אמר ליה רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממיתה, ומי איכא מידי דקשה ממיתא, נפק דק ואשכח, ומוצא אני מר ממות את האשה וגו', אמר ליה דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא... (יבמות סג א)
והכתיב יחלץ עני בעניו, בשכר עניו יחלצו מדינה של גיהנם. אלא הא דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם. (שם קב ב)
תא שמע עישינו עלינו בית, עישינו עלינו מערה הוא מת ואני נצלתי אינה נאמנת, שאני התם דאמר לה כי היכי דלדידך איתרחיש ניסא לדידיה נמי איתרחיש ניסא... (שם קטו א, וראה שם עוד)
רבי יהושע בן לוי מיכרך בהו (בחולים) ועסיק בתורה, אמר אילת אהבים ויעלת חן, אם חן מעלה על לומדיה אגוני לא מגנא... (כתובות עז ב)
...כי אתא לקמיה דר' יוחנן א"ל דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה, א"ל נפשך הצלת. (נדרים כב א)
אמר רב כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה', אין דל אלא חולה... (שם מ א)
...מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין בדורו על ישראל. (סוטה י א)
כיון שהודה יהודה ואמר צדקה ממני, יצתה בת קול ואמרה, אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור, חייך שאני מציל בזכותך ג' מבניך מן האור... (שם שם ב)
...אמר להם משה לישראל בשבילי נצלתם כולכם.... (שם יב ב)
דרש רבי מנחם בר יוסי כי נר מצוה ותורה אור, תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור, את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה, ואת התורה באור לומר לך, מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם. ואומר בהתהלכך תנחה אותך וגו', בהתהלכך תנחה אותך זה העולם הזה, בשכבך תשמור עליך זו מיתה, והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא. משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הלסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך, נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן ברקנים ועדיין מתיירא... כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך, הגיע לפרשת דרכים ניצול מכולם...
א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא, תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא... אלא אמר רבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא. (שם כא א)
אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשטח על קברי אבות, אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. יהושע כבר בקש משה עליו רחמים, שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע, י-ה יושיעך מעצת מרגלים. (שם לד ב)
תניא כוותיה דרבי יוחנן בשביל שכנעני זה הראה באצבעו גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות. (שם מו ב)
תנא דבי רבי ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועשה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם. (גיטין ז א)
...אמר ליה (רבן יוחנן בן זכאי), חזי לי תקנתא לדידי דאיפוק (מירושלים), אפשר דהוי הצלה פורתא... (שם נו א)
דתנינא כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו עושין לו נס... (קדושין מ א)
וקא מיבעיא ליה מהו להציל עצמו בממון חברו, שלחו ליה אסור להציל עצמו בממון חבירו... (בבא קמא ס ב)
...דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, תנאי בית דין הוא שיהא זה יורד לתוך שדה חבירו וקוצץ שוכו של חברו להציל את נחילו ונותן לו דמי שוכו של חבירו, ותנאי בית דין הוא שיהא זה שופך את יינו ומציל דובשנו של חברו, ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חברו... שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ... (בבא קמא פא ב)
זה בא בחביתו של יין וזה בא בחביתו של דבש, נסדקה חבית של דבש ושפך זה יינו והציל את הדבש לתוכו אין לו אלא שכרו, ואם אמר אני אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו... (שם קטו א)
תנו רבנן י"ג דברים נאמרו בפת שחרית, מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד... (בבא מציעא קז ב)
...ומה חול שמועט מגין על הים, מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם. (בבא בתרא ז ב)
וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע אם אלקיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם, א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם... אמר רבי חייא בר אבא רבי יוחנן רמי כתיב לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות, וכתיב לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות, שתי צדקות הללו למה, אחת שמצילתו ממיתה משונה, ואחת שמצילתו מדינה של גיהנם, ואי זו היא שמצילתו מדינה של גיהנם, ההוא דכתיב ביה עברה, דכתיב יום עברה היום ההוא... (שם י א)
הכי קאמר להו משה לישראל ישנו לאותו אדם (איוב) ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ... (שם טו א)
...שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה, עדה שופטת ועדה מצלת... (סנהדרין ב א)
...א"ר יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל, שפלטו א-ל מן העבירה... (שם יט ב)
א"ר אחא בר חנינא דאמר קרא שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו'... אגן שהיא מגינה על כל העולם כולו... (שם לז א)
ואלו הן שמצילין אותן בנפשן, הרודף אחר חבירו להרגו ואחר הזכר ואחר הנערה המאורסה... תנו רבנן מניין לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו בנפשו, תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך. והא להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא, מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו, תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך, אין הכי נמי ואלא ניתן להצילו בנפשו מנלן, אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה... דבי רבי תנא הקישא הוא, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, וכי מה למדנו מרוצח מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מקיש רוצח לנערה המאורסה... דתנא דבי רבי ישמעאל ואין מושיע לה, הא יש מושיע לה בכל דבר שיכול להושיע... (שם עג א, וראה שם עוד)
...הקב"ה אמר ניזיל דניאל מהכא דלא לימרו בזכותיה איתנצל. (שם צג א)
והתניא שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים... (שם צח ב)
...כל העוסק בתורה לשמה... רבי יוחנן אמר אף מגין על כל העולם כולו, שנאמר ובצל ידי כסיתיך... (שם צט ב)
...דכתיב ואין מידי מציל, אין אברהם מציל את ישמעאל, אין יצחק מציל את עשו... (סנהדרין קד א)
אמר רב און בן פלת אשתו הצילתו... (שם קט ב)
אמר רבי תנחום בר חנילאי מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחילה, מפני שהוא פתח בהצלה תחילה, שנאמר וישמע ראובן ויצילהו מידם... (מכות י א)
וכי מאחר שאינו מפר למה תולה... אלא אמר רבא להגן עליו מן היסורין. (שבועות ח ב)
והאמר רבי יהושע בן לוי אסור להתרפאות בדברי תורה, להגן שאני. (שם טו ב)
...א"ל רבי חנינא אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול, שאתה עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה... (עבודה זרה יז ב)
...אמר ליה אימא א-להא דמאיר ענני ומתצלת... (שם יח א)
...דתניא בריבי אומר לא אמרו אין דרוסה אלא במקום שאין מצילין אבל במקום שיש מצילין יש דרוסה... (חולין נב ב, וראה שם עוד)
רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בה ארבע שיטין, בשר ודם יש לו פטרון, אמרו לו נתפס בן ביתך אמר להן אני מקיים עליו... אמו לו הרי הוא יוצא ליתלות ואיכן הוא פטרונו. אבל הקב"ה הציל את משה מחרב פרעה... אבל הקב"ה הציל את יונה ממעי הדגה, הרי הוא אומר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה... אבל הקב"ה אינו כן, הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש... אבל הקב"ה הציל את דניאל מגוב אריות... (ברכות סג א, וראה שם עוד)
שיירה שנפל עליה גייס מחשבין לפי ממון ולא לפי נפשות, שלחו לפניהן תריי מחשבין לפי נפשות. אין משנין על המנהג של שיירה, ספינה שעמד עליה נחשול והיקל ממשאה מחשבין לפי משוי ולפי ממון ולא לפי נפשות... שיירא שנפל עליה גייס ועמד אחד מהן והציל מהן הציל לאמצע, ואם נתנו לו רשות הציל לעצמו... (בבא מציעא כז א)
הרודף אחר חברו להורגו בין בבית בין בשדה מצילין אותו בנפשו, אחד הרודף אחר חברו להרגו ואחד הרודף אחר כל שאר עבירות שבתורה מצילין אותו בנפשו, אבל אם היתה אלמנה לכהן גדול... אין מצילין אותו בנפשו, נעשה המעשה אין מצילין אותו בנפשו... (סנהדרין מד א)
...גבריאל נשתלח להפוך את סדום, ורפאל להציל את לוט. (בראשית פרשה נ ב)
רבנן אמרי, אמר ראובן הוא מינה אותי עם אחי ואיני מצילו... א"ל הקב"ה אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך... (שם פרשה פד יד)
תני סיעה של בני אדם שאמרו להם לסטים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו אנו הורגים אתכם, יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל, ואם יחדוהו להם כשבע בן בכרי נותנין ולא יהרגו כולם. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא מבפנים והן מבחוץ, אבל הוא מבפנים והן מבפנים הואיל והוא נהרג והן נהרגים יתנו להם ואל יהרגו כולם... (שם פרשה צד ט, וראה שם עוד)
במרדכי כתיב איש יהודי היה, מתוקן להצלה. (שמות ב ד)
מהו והצל לא הצלת, רבי ישמעאל אומר והצל לא הצלת ודאי, רבי עקיבא אומר יודע אני שאתה עתיד להצילם, אלא מה איכפת לך באותן הנתונים תחת הבנין... (שם ה כז)
ובשני דמים ניצולו ישראל ממצרים, בדם פסח ובדם מילה, שנאמר (יחזקאל ט"ז) ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמייך חיי. (שם פרשה יז ג)
...אלא תנאין עשה עמהם הקב"ה, אימתי כשבקש לירד להציל אברהם מכבשן האש, אמרו מיכאל וגבריאל לפניו אנו יורדין להציל אותו, א"ל אילו ירד לשם אחד מכם לכבשן אתם הייתם מצילין אותו, אלא לשמי ירד, ואני יורד ומצילו... אלא אתן לכם זמן אימתי תרדו על שנזדקקתם להצילו לכבוד שמי... (שם פרשה יח ה)
...שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם, היה טוענו ומוליכו אצל אביו... (ויקרא פרשה לד ט)
זה ראובן שהיה עיקר הצלה, שהוא פתח בהצלה תחילה, הדא הוא דכתיב (בראשית ל"ז) וישמע ראובן ויצילהו מידם... (במדבר פרשה יג יז)
דבר אחר נח אמר למשה אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול, אמר לו משה אני נתעליתי יותר ממך, אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כליה בעגל. (דברים פרשה יא ב)
...אמר להון ולאו מתניתא היא, מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין ומצילין אלישע (בן אבויה) בזכות תורתו... (רות פרשה ו ו)
אדריאנוס אמר לר' יהושע גדולה הכבשה העומדת בין שבעים זאבים, אמר ליה גדול הוא הרועה שמצילה ושומרה ושוברן לפניה, הוי כל כלי יוצר עליך לא יצלח. (תולדות ה)
אמר ר' יהושע בן לוי מתוך צרה רוחה, מתוך אפילה אורה מתוך נבולן של צדיקים רוממותן, שנאמר באדיין גבריא אילך כפיתו בסרבליהון וגו', ורמיו לגוא אתון יקודתא, ונתרוממו, שנאמר (שם) באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל. ודניאל הושלך לגוב אריותא ונתרומם... מרדכי כתיב וילבש שק ואפר (אסתר ד') נתרומם... (מקץ ג, וראה שם עוד)
כך שנו רבותינו כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בשבת, בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן, ולמה אמרו להצילן מפני כבוד התורה שכתובה בהן... (יתרו ט)
מהו העדות, זו התורה שהיו יגעים בה, אמר להם הקב"ה בזכות התורה ובזכות הקרבנות אני מציל אתכם מגיהנם, וכן הראה הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים, שנאמר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר. (שמות פרק לח, תטו)
...לכך נאמר מחצתי ואני ארפא, וכל מלאך ושרף לא יצילו את הרשעים מידי מדינו של גיהנם שנאמר ואין מידי מציל. (דברים פרק לב, תתקמו)
מזמור לדוד בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם, אתה מוצא שכל מי שבוטח בהקב"ה הוא מצילו, שנאמר יבטח בשם ה' וישען באלקיו... (תהלים לא, תשיד)
מחץ יעוף יומם, יש מזיק שהוא פורח באויר ומי יצילך ממנו, שלוח הקן, שנאמר כי הוא יצילך מפח יקוש... (שם צא, תתמב)
...מה ראה אומר לצולבו, אלא אמר הרי השתא שמכל דבר הקב"ה יכול להצילם, הציל אברהם מן האש, הציל יצחק מן העקדה, יעקב מן המלאך, ומשה מחרב פרעה, ישראל מן הים, וכן מכל דבר, ומן הצלוב אינו יכול להציל. (אסתר פרק ה, תתרנו)
ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם וגו' למען הציל אותו מידם, מאי הצלה איכא שאמר להשים אותו בבור נחשים ועקרבים, לפי שראובן ידע שאם יבא לידם וודאי איכא סכנה, אבל אם יבא בבור אפשר שיתרחש ליה ניסא או יועיל לו זכות אבות ויתנצל, לכך טוב לאדם שיפיל עצמו לגוב אריות ונחשים ואל יפול ביד שונאיו, כי מכל הבריות יוכל להנצל על ידי נס וזכות אבות, אבל כשנמסר ביד שונאיו בעלי בחירה קשה להנצל ממנו. (וישב)
ואל תצל - ולא תסלק. (תהלים קיט מג)
ויצל - ואפרש. (בראשית לא ט)
עשרה - על הפחות לא בקש, אמר, דור המבול היו ח', נח ובניו נשיהם ולא הצילו על דורם, ועל ט' על ידי צירוף כבר בקש ולא מצא. (שם יח לב)
הציל - לשון הפריש, וכן כל לשון הצלה שבמקרא לשון הפרשה שמפרישו מן הרעה ומן האויב. (שם לא טז)
לא תעמוד על דם רעך - לראות במיתתו ואתה יכול להצילו. (ויקרא יט טז)
ואל תצל - אל תבדל. (תהלים קיט מג)
לא תעמוד על דם וגו', אבל אם הרבה מתלחמים עליו אל ישליך עצמו בסכנה ואל יעשה פשיעה בגופו, ואם אדם טובע בנהר והוא כבד אל יעזור לו פן יטבע. (תרעד)
כתיב (משלי כ"ח) "אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו", אם בורח רוצח אליך אל תקבלהו בין יהודי בין נכרי, כמעשה דר' טרפון בנדה (ס"א א').
אם יברחו רשעים וחטאים אצלך לחסות בצל כנפיך אל תהי עליהם מגן, ואם תקבלם יהפך הדבר ויהיו לך לשטן או לזרעך... (תרפג ותרפד)
אף על פי שאמרו אדם גוסס אין מזיזים אותו ממקומו, אם יש דליקה אין מניחים אותו בבית ומוציאין אותו. אם יש דליקה בבית ויש מת מוטל בבית ויש ספרים ויש ספוק להציל שניהם יציל המת קודם. אם מת אביו ומוטל בבית וקטן חי יציל הקטן החי, אף על פי שיודע שאביו ישרף... (תשכד)
כשיש דליקה בחול או אפילו בשבת יעסוק להוציא קטנים או חולים וזקנים מן הבית לפקוח נפש ואחר כך יציל תורה שבכתב, ואחר כך תורה שבעל פה, וחלוף הדברים בלומדי תורה בעלי תלמוד קודמין לבעלי מקרא לפי שהם מלמדים לעשות מצות, ודוקא כשהן שוים ביראת שמים... (תתנח)
לא תוכל להתעלם - הוזהרנו בזה שלא להתרשל מהצלת ממון חברינו... אף כי הוזהרנו להשתדל בהצלת חברינו ולשית עצות לעזרם בעת צרתם... טוב ונכון מאד להיות בכל עיר מתנדבים בעם מן המשכילים להיות נכונים ומזומנים לכל דבר הצלה, בהיות איש או אשה מישראל שרויים בצער. (שערי תשובה שער ג ע ועא)
שלא נימנע מלהציל נפש מישראל כשנראהו בסכנת המיתה והאבדה ויהיה לנו היכולת להצילו בשום צד, שנאמר "לא תעמוד על דם רעך", ואין צריך לומר להצילו בנפשו שהוא חייב, אלא אף לטרוח ולשכור שכירים חייב. ועוד כללו רבותינו ז"ל באזהרה זו שלא לכבוש עדות כדי שלא יאבד ממון חברו.
שורש מצוה זו ידוע, כי כמו שיציל אחד את חברו, כן חברו יציל אותו, ויתיישב העולם בכך, והא-ל חפץ ביישוב כי לשבת יצרה... (קדושים מצוה רלז)
ביאר לנו ענין נפלא מאד, כי אין ספק שהסבות הפועלות באיש, ככל אשר יוסיפו קורבה יחלש כחם בהצלת האיש והקלת רעתו, וההיפך כפי התרחקם ממנו. המשיל הפסוק באיש משפטו יצא להיות מוכה ברצועה, הסבה המזקת הקרובה אליו ביותר היא הרצועה, ואין לה כח כלל להקל נזקו, והרחוקה ממנה על מדרגת האיש המכה, אשר הוא שליח הפקיד או השופט, והוא יותר חזק מן הסבה הקרובה שהיא הרצועה, אבל כחו חלוש בהצלת המוכה, כי רשאי להקל רק קצת, לא להעביר המכות לגמרי, וכן הפקיד או השופט אשר סבה יותר רחוקה, ואין לו יכולת שלם כי אם ברשות המלך. והפתי המוכה מתחנן למכה או לשופט ולא למלך שהיכולת בידו, בהיפך החכם אשר הוא מתכוון לסבה הרחוקה, המלך. כן אנחנו בזמן הזה נשענים על מכינו, וכל תחבולותינו לסבות הקרובות אשר כחן מעט בהצלתנו... (דרוש ו)
את האלקים התהלך - צדקתו היתה רק בביתו ולא לימד את דורו כאברהם, ומי שזיכה את הזולת הם ניצולים בזכותו, כלוט בזכות אברהם... (בראשית ו ט)
ונקדשתי - שצריך זכות גדולה כדי להנצל, כמו שאמרו רז"ל עמדה לאברהם זכות יעקב, ולחנניה מישאל ועזריה זכות יהודה שהציל את תמר... (ויקרא כב לב)
מקל וחומר למדנו מזה, שהוזהרנו להשתדל בהצלת חברינו עצמם ולשית עצות לעזרתם בעת צרתם, וטוב ונכון מאד להיות בכל עיר מתנדבים בעם מהמשכילים להיות נכונים ומזומנים לכל דבר הצלה בהיות איש או אשה מישראל שרויים בצער... (מצות לא תעשה מהתורה התלויות בידים פרק ה)
עשה לך - יתבאר על דרך מאמר הנביא יחזקאל, והיו ג' אנשים האלה בתוכם נח דניאל איוב המה בצדקתם ינצלו את נפשם. פירוש דוקא ג' יש כח בזכותם למלט עצמם שלא יגיע אליהם הרעה, אבל ב' ואין צריך לומר א' מהג' לא ימנע המשחית ממנו. ויש מקדמונינו שהקשו והלא מצינו שבחורבן נהרגו כמה צדיקים וחסידים דכתיב "נתנו נבלת עבדיך"? ותירצו, אפשר שהיה חסיד יחיד בין רבים בעת ההרג... על כן זה הוא מה שדייק ה' בנועם דבריו כשציוהו לעשות תיבה להנצל בתוכה, אמר אליו כי הטעם שהוא צריך לימלט בתיבה ולא יגן בעדו זכותו לצד שאין עמו צדיקים והוא לבדו נמצא...
וצריך ליישב דברי רז"ל שהבאתי בפסוק שלפני זה, כי אברהם לא בקש על פחות מעשרה, לפי שלמד מנח שהיו פחות מעשרה... ויש לומר שצריך שיהיו צדיקים גמורים כנח, ואז ימלטו עצמן אחר יציאת הקצף בעולם... אבל להגן שלא יצא המשחית, הגם שיהיו צדיקים למטה מנח יועילו, ואפילו להגן על אחרים, ולזה פרט בכתוב ביחזקאל נח דניאל איוב, ולא אמר ג' צדיקים סתם... (בראשית ו יד)
תן לי הנפש - צריך לדעת לאיזה ענין הוא אומר לו "והרכוש קח לך"... אכן יתבאר הענין על דרך מה שאמרו ז"ל בפרק הגוזל ומאכיל קי"ו, תנו רבנן שיירא שהיתה מהלכת ועמד עליה גייס לטרפה, ועמד אחד והציל הציל לאמצע, ואם אמר אני מציל לעצמי הציל לעצמו. ומפרש רב אשי ביכולין להציל בני השיירא על ידי הדחק, לזה אם הציל סתם לאמצע, פירוש כל אחד יכיר את שלו ויטלנו, וכמו שפירש"י, ואם אמר לעצמי אני מציל ושמעו בני השיירא ושתקו, גילו דעתם דאייאוש ולא מסרו עצמן ולעצמו להציל. וסבר מלך סדום שהוא לא נתיאש ועודנו עומד להציל, וכשהלך אברהם להציל הגם שיאמר שגילה דעתו שלעצמו מציל אינו מועיל... ובזה יתבאר הכתוב "תן לי הנפש" וגו', פירוש אני כפי סברתי לאמצע הצלתי, כי לא נתיאשתי ולא הודעתני שאתה מציל לעצמך ושתקתי. אלא לפי סברתך שאתה נותן מעשר נראה שאתה סובר שאין מציאות לי להציל אפילו על ידי הדחק, ובזה אינך צריך לגלות דעתך לזה כדי שלא נכנס במחלוקת נסכימה יחד לפשר, אתה תבטל זכותך ותחליט לי הנפש, ואני אבטל זכותי ואחליט לך הרכוש. והוא הפחות טועה היה כי מושלל הוא מהצלה... ובטענת שקר הוא בא... (שם יד כא, וראה שם עוד)
...כי חילוק יש בין הצלה לעזרה, כי לשון עזרה היא התאמצות כח הנעזר ושייך אפילו במקום שאין כאן רודף... אבל אחר ישועת הנרדף אינו מעניש את הרודף, כי תכלית הכוונה היא הישועה, והיא כבר נעשתה. אבל לשון הצלה שייכת רק במקום שיש רודף או מתקומם, ועל כן להיות נעזר יצדק שם הוי"ה שהוא רחמים, אבל בהצלה מרודף ומתקומם יצדק שם אלקים העושה דין ברודפיו והנרדף ניצל... (פסח תרע"ו)