(ראה גם: רפואה)
אמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז. שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא (כסא של תדהר יקר)... אמר ליה בל תשחית דגופאי עדיף לי. אמר רב יהודה אמר רב לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, הקיז דם ואין לו מה יאכל ימכור מנעלים שברגליו ויספיק מהם צרכי סעודה, מאי צרכי סעודה, רב אמר בשר, ושמואל אמר יין... (שבת קכט א, וראה שם עוד)
אמר שמואל פורסא דדמא כל תלתין יומין, ובין הפרקים (פרקי שנותיו כגון לאחר מ' שנה) ימעט, ובין הפרקים יחזור וימעט. ואמר שמואל פורסי דדמא חד בשבתא ארבעה ומעלי שבתא, אבל שני וחמישי לא... שבית דין של מעלה ושל מטה שוין כאחד... (שם ב, וראה שם עוד)
דמסוכר (מקיז דם מהכתף) ולא משי ידיה מפחיד שבעה יומי. (פסחים קיב א)
...דתניא הקיז דם ושימש הוויין לו בנים ויתקין (חלשים), הקיזו שניהם ושימשו הוויין לו בנים בעלי ראתן (שרץ יש לו במוחו), אמר רב פפא לא אמרן אלא דלא טעים מידי... (כתובות עז ב)
...אמר אביי כגון שהקיז דם דלא אכיל דגים, אי הכי אפילו עופות נמי לא אכיל... ותניא אין מקיזין לא על דגים ולא על עופות ולא על בשר מליח, ותניא הקיז דם לא יאכל לא חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא שחליים... (עבודה זרה כט א)
שני לדג דם, (אחרי יום שאכל דג יקיז), שני לדם דג, שלישי לו סכנתא. תנו רבנן המקיז דם לא יאכל חגב"ש, לא חלב ולא גבינה ולא בצלים ולא שחלים... (עבודה זרה כט א)
תנו רבנן בכור שאחזו דם מקיזין לו את הדם במקום שאין עושים בו מום... דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אף במקום שעושה בו מום ובלבד שלא ישחוט על אותו המום. רבי יהודה אומר אפילו מת אין מקיזין לו את הדם. (בכורות לג ב)
לא ירגיל אדם להקיז דם תמיד, ולא יקיז אלא אם יהיה צריך לו ביותר, ולא בימות החמה ובימות הגשמים, אלא מעט בניסן ובתשרי, ומאחר חמשים שנה לא יקיז כלל, ולא יקיז ויכנס למרחץ בו ביום, ולא יקיז ויצא לדרך, ולא ביום שיבא מהדרך, ויאכל וישתה ביום ההקזה פחות ממה שרגיל, וינוח. (דעות פרק ד יח)
מי שהקיז דם ואם ישקוט שלא יעשה מלאכה ושלא ילמוד אחר כך יהיה לו כח יותר משיהא עוסק, ימתין ולא יסתכן בנפשו ולא יכהה מאור עיניו בלמוד. אחד הקיז דם ואחר כך עשה מלאכה להראות גבורתו ומת, ואמרו עתיד ליתן את הדין שהביא עצמו לידי סכנה. (תתרו)