(ראה גם: הושענא רבא)
...מבואר לדורשי הלשון שיש הבדל בין פעל היקף ובין פעל סבב, שפעל היקף הונח ביחוד על ההיקף השלם, אבל פעל סבב יבוא לפעמים גם על ההיקף הבלתי שלם, כמו ויחפרו סביבות היאור (שמות ז') שלא חפרו בהיקף סביב... (ויקרא א ה)
שמיני עצרת אחר ההקפות, זה מרמז ליובל הגדול שכל הנשמות ישובו לשרשם וכולם יהיה להם תיקון... ובכן בשמיני עצרת יש תיקון אפילו לחטאים היותר גדולים, שנאמר בקצת מקומות בזוהר הקדוש שאין מועילה להם תשובה. (שמיני עצרת תער"ב)
שבע הקפות דהושענא רבא הן להסיר חומת ברזל המפסקת בין ישראל לאביהן שבשמים, והם נחשים ועקרבים המקיפים את הלב ואינם מניחין ליכנס בו דברי קדושה ומבלבלין את המחשבות. ובהקפות דהושענא רבא מסירין את חומות האלו, כעין חומת יריחו שנפלה החומה תחתיה, אך בהקפות דעצרת עם ספרי התורה בשמחה רבה, מזה נעשה חומה קדושה שלא להניח ליכנס דבר רע אל הלב... ונראה דהיינו טעמא דאנו עושין שמחת תורה בזמן הזה, כי עיקר החומה דקדושה היא השמחה של מצוה, דשמחה היא היפוך הסט"א דכל ענינם עצבות ויללה, ולילית כשמה, ובאשר השמחה היא היפוך מהותם לגמרי, זוהי החומה נגדם כמו חומת אש השורפת באשר היא מהות הנכנס, כן היא שמחה של מצוה נגד כחות הסט"א. ושמחה זו נותנת כח לכל השנה אף שאחר היום טוב זה פונה לזיתו וזה פונה לכרמו נתקררה מעט השמחה של מצוה, אם אך נשאר רשימו מן השמחה של יום טוב נקל לו אחר כך לחזור ולהתעורר... (שם)
...ועבור זה בכל ימי הסוכות עושין הנענועים בלולב להמשיך האור הפנימי וגם עושין הקפה עם הלולב, כדי להמשיך האור מקיף בכל יום פעם אחת לפי' בחינה דיליה, זולת ביום השביעי עושין ז' הקפות כדי להמשיך מכל המקיפים לבחינת מלכות. ובכל יום אומרים הושענא אחת לפי' בחינה דיליה, היינו למען אמיתך היא בחינת אברהם, שהוא הכיר גדולתו של הקב"ה כמו שנפרטו בהושענא זו כל התוארים ושבחי השי"ת. ואבן שתיה הוא נגד יצחק שהוא הכיר את קדושת מקום המקדש, כאמרם ז"ל (זבחים ס"ב) שבנו את המזבח במקום שהכירו אפרו של יצחק... ואום אני חומה המדבר בקדושת אומה ישראלית הוא בחינת יעקב שממנו נשתלשל קדושת ישראל. ואדון המושיע וגו' הוא נגד בחינת משה רבינו ע"ה, כי היה ברור זאת לנגד עיניו שמושיע אין בלתו ית'. ואדם ובהמה נגד בחינת אהרן הכהן שזהו היה בחינתו שושבינא דמטרוניתא, היינו דייקא שבכל הדברים שפלים שבארץ נמצא בהם השראת קדושתו ית'... (להושענא רבה כז, וראה שם עוד)
...ועיקר הכנעת יריחו היה על ידי הקפות שהיה בי"ב שבטים בעיגול וממילא נתחברו יהודא שהוא ראש של השבטים עם שבט דן שהיה מאסף לכל המחנות, וזהו כח בחינת עיגולים שאין לו ראש וסוף על בחינת היושר, ונעשה מזה אור מקיף המכניע החיצונים והקליפות וכמו כן פועלים במצות סוכה ובהקפות הלולב להכניע החיצונים להקדושה על ידי אור המקיף, וזה היה התיקון לחטא של אדם הראשון, שנאמר "ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", אור המקיף של הלבוש... (שם כט, וראה שם עוד)
...אבל מצד האדם כתוב סור מרע ועשה טוב, וצריך להסיר הרע והלב אבן מקודם, ואחר כך יכול לכנוס דברי תורה בלב, ולכן אחר שהקיפו ז' הימים לדחות כל הרע, אחר כך יוכלו להקיף בספר תורה שאנו מקיפין להכניס בקביעות דבר תורה בלב. וכן מקודם הקפנו בלולב וישבנו בסוכה לבקש אושפיזין עילאין להיות סייעתא לברר את עצמו בכל הז' מדות, ואחר כך מקיפין בספר תורה להכניס קדושת הז' אושפיזין בלא מצות מעשיות רק בתפלה ומצד השי"ת... (שמחת תורה מז)