הר הבית

ראה גם: בית המקדש, הר-המוריה)

ספרא:

איזהו מורא, לא יכנס להר הבית במקלו ובתרמילו במנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר. (קדושים פרק ז ט)

ספרי:

ההר הטוב הזה והלבנון, הכל קראו אותו הר, אברהם קראו הר, שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה, ישעיה קראו הר, "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה'", גוים קראו אותו הר, שנאמר "והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'"... ולמה נקרא שמו לבנון, שמלבין עונותיהם של ישראל... (ואתחנן כח)

...ומניין לנוטע אילן ובנה בית בהר הבית שהוא עובר בלא תעשה, תלמוד לומר כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך, רבי אליעזר אומר מנין שאין עושין אכסדרה בעזרה, תלמוד לומר אצל מזבח ה' אלקיך, כשהוא אומר אשר תעשה לך, לרבות במה. (שופטים קמה)

והיה מחניך קדוש - קדשהו, מכאן אמרו לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו. (תצא רנח)

תלמוד בבלי:

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים, ולא יכנס להר הבית במקלו... (ברכות נד א, וכדלעיל בספרא)

...אמר רב יהודה לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה... ובשאין גדר, ובזמן שהשכינה שורה... אמר רב ביבי אמר רבי יהושע בן לוי כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו, שנאמר והיה עיני ולבי שם כל הימים... (שם סא ב וסב ב)

ראה עוד הר-כללי, פסחים יג ב ופח א, יומא ב א, יבמות ו ב, מכות כד ב.

הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם, החיל מקודש ממנו שאין עובד כוכבים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת ישראל מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם... (כלים א ח, וראה שם עוד)

הר הבית היה ה' מאות אמה על ה' מאות אמה, רובו (מקום לא בנוי) מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב... (מדות לד ב, וראה שם עוד וערך בית המקדש)

מדרש רבה:

תני לא יכנס אדם להר הבית במעות הצרורות לו בסדינו, באבק שעל רגליו, ובפונדתו החגורה לו מבחוץ, הדא מה שכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלקים, רבי יוסי בן יהודה אומר (אסתר ד') ויבא על לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך וגו', ומה לכבוד מלך בשר ודם לא יעשה כן, לכבוד מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה. (קהלת פרשה ד יח, וכן בתלמוד ירושלמי ברכות סז ב)

מדרש תנחומא:

כך שנו רבותינו לא יכנס אדם להר הבית במקלו... שלא ינהג בו קלות ראש אפילו בחורבנו, אמר הקב"ה את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו (ויקרא כ"ו)... כך שנה רבי חייא הגדול, כשם ששמירת שבת לעולם, כך מוראת מקדש לעולם. (ויקרא ו)

רש"י:

ובין כתיפיו - בגובה ארצו היה בית המקדש, אלא שנמוך כ"ג אמה ממעין עיטם... (דברים לג יב)

לד' רוחות מדדו ג' אלפים על ג' אלפים אמה, שהקו ו' אמות והוא פי ל"ו מהמדה הראשונה. סביב ה' מאות - זו חומת החיל המקפת כל ההר. (יחזקאל מב כ)

משנה תורה:

הר הבית והוא הר המוריה היה ת"ק אמה על ת"ק אמה, והיה מוקף חומה, וכיפין על גבי כיפין היו בנויות מתחתיו מפני אוהל הטומאה, וכולו היה מקורה סטיו לפנים מסטיו. וחמשה שערים היו לו, אחד מן המערב, ואחד מן המזרח, ואחד מן הצפון, ושנים מן הדרום. רוחב כל שער י' אמות וגובהו כ', ויש להם דלתות. (בית הבחירה פרק ה א וב)

המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר. כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה, ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה... ועולה מעזרת נשים לעזרת ישראל בחמש עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה, ומהלך כל עזרת ישראל בשוה ועולה ממנה לעזרת הכהנים, במעלה גבוהה אמה, עליה דוכן יש בו ג' מעלות, רום כל מעלה חצי אמה, נמצאת עזרת הכהנים הגבוהה על של ישראל ב' אמות ומחצה, ועולה משם לאולם בי"ב מעלות רום כל מעלה חצי אמה, נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח כ"ב אמות... (שם פרק א והלאה)

ספר החינוך:

שנמנע כל טמא מהכנס במחנה לויה שדמיונה לדורות הר הבית, ועל זה נאמר לא יבא אל תוך המחנה... ונוהגת מצוה זו בהר הבית אפילו בזמן הזה. (תצא מצוה תקסה)

מלבי"ם:

מזבח אדמה - מחובר לאדמה, רוצה לומר פני האדמה, ולא בארץ שהוא עד התהום, ומחילות שתחתיו אינן מעכבות. ומה שהביאו התוספות סנהדרין י"ב מירושלמי שחזקיה עיבר השנה מפני שמצאו גולגלתו של ארונה תחת המזבח, לדעתי היה המזבח בנוי על כיפין ולא בקעה הטומאה, ובימי אחז שנהרס המזבח נהרסו גם הכיפין. (שמות כ כא)

אשרה כל עץ - פירשו חז"ל שנטיעת אשרה אסור בכל מקום, ונטיעת כל עץ אסור אצל מזבח, שאם לא כן היה לו לומר לא תטע כל עץ ואשרה בכלל. ומ"ש "אצל מזבח" סבירא ליה לתנא קמא לאסור נטיעת עץ בכל הר הבית, וראב"י מוסיף אף לאסור אכסדראות מלשון כל עץ, ואינו אוסר רק בעזרה לא בהר הבית, דכתיב אצל מזבח, שהוא בעזרה... (דברים טז כא, וראה שם עוד)