(ראה גם: אברהם-באור כשדים)
ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן, והרן הוליד את לוט. וימת הרן על פני תרח אביו, בארץ מולדתו באור כשדים. ויקח אברם ונחור להם נשים, שם אשת אברם שרי, ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה. (בראשית יא כז)
...ואברהם גדול מנחור שנה, ונחור גדול מהרן שנה, נמצא אברהם גדול שתי שנים מהרן, וכתיב ויקח אברם ונחור להם נשים... כמה קשיש אברהם משרה עשר שנים, וקשיש מאבוה תרתין שנין, אשתכח כי אולדה הרן לשרה בתמני אולידה... (סנהדרין סט ב)
דתני אחז הוליד בן תשע והרן בן שש... (קדושין ט ב)
היה שם הרן עומד ומהסס, אמר מה נפשך, אם נצח אברהם אני אומר משל אברהם אני, ואם נצח נמרוד אני אומר של נמרוד אני, כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול אמרו לו משל מי אתה, אמר להם משל אברם אני, נטלוהו והשליכוהו לאור ונחמרו בני מעיו, ויצא ומת על פני תרח אביו. (בראשית פרשה לח יט)
ולא הספיק לירד לכבשן עד שהמיתו האש, ונטלו המלאך והשליכו אצל אביו, שנאמר (בראשית י"א) וימת הרן על פני תרח אביו. ותרח יפה היה רואה שמזלו של הרן שנשרף ושל אברהם שכל העולם מתמלא ממנו, ואינו יודע אם מן האנשים אם מן הנשים, ושרי היתה בתו של הרן... (מזמור קיח)
...היו כולם אומרים על הרן לפי שהיה עובד לאש לכך נשא האש פנים לאברהם בשביל אחיו ולא הזיקו האור, מה עשה הקב"ה, הוציא שביב אש מן הכבשן והרג את הרן. (בראשית יא כח)
שהיה אברם משבר אלילי תרח, ונתקנאו בו והשליכוהו לכבשן האש, והרן עמד להבעיר האש וליהטה אותו שלהבת... (שם)
דע כי אהרן גלגול הרן, ולפי שהוא מת תחילה על פני תרח אביו גם בניו נדב ואביהוא מתו על פני אהרן אביהם. (נח)
והוה כד רמא נמרוד ית אברם לאתונא דנורא דלא פלח לטעותיה ולא הוה רשותא לנורא למוקדיה ובכן אתפלג לבא דהרן... וכד חמון כל עממיא דהוו תמן דלא שלטת נורא באברם אמרו בלבהון, הלא הרן אחוי דאברם מלא קוסמין וחרשין ואיהו לחיש עלוי אישתא דלא למיקד ית אחוי, מן יד נפלת אישתא מן שמיה מרומא וגמרתיה ומית הרן... (בראשית יא כח)
הרן אבי מלכה - ולא הרן אחי אברהם. (שם)
...נמצא שאברהם ונמרוד היו שני הפכים והרן ממוצע, כי היה מאמין שיש מחדש שחידש העולם והוא השי"ת, רק היה מסופק בהשגחה ובבחירה של בני אדם, כי היה חושב ודאי השי"ת שהוא א-לוה חידש העולם יש מאין בנדבה כדי להיטיב לזולתו, אבל לאחר שחידשו נוכל לומר שעזבו לבני אדם לעשות בו כרצונו... כי אף שנדבק הרן במקצת בקדושה מכל מקום לא היה דביקותו כל כך גדול... (מסכת פסחים ועיין שם עוד)
הרן נתעבר ביהושע כהן גדול, הלוא זה אוד מוצל מאש, כי הרן הוא שנמרוד שרפו בכבשן אש, כי אמר אהיה מכת המנצח, וכשראה לאברהם אבינו ע"ה שלא נשרף, אז נמרוד שרפו להרן, ועתה בא ביהושע כהן גדול והוא תיקונו, ורצה הקב"ה להצילו על שמת בכבשן אש על קידוש השם, לכן עתה הצילו פעם הזאת. ומסוד הזה ה'רב ר'בינו נ'יסים (ר"ת הרן), וסימן הרן בראשי תבות, גם בעיבור שני נביאי שקר בעברא דבתו של נבוכדנצר וכו', אשר קלם מלך בבל. (גלגולי נשמות מה)
בהתבונן בדבריו הקדושים הנ"ל יתגלה לנו אור חדש במדרשם ז"ל על מיתת הרן (ב"ר ל"ח י"ג מובא ברש"י נח י"א כ"ח): "הרן יושב ואומר בלבו, אם אברם נוצח אני משלו, ואם נמרוד נוצח אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן משל אברם אני. השליכוהו לכבשן האש ונשרף". כי על פי הנ"ל אפשר לומר שכיון שהגיע הרן לאמת רק על ידי התרגשות הנס ולא בהכרעת שכלו בהכרה חזקה, הרי ברור שבסופו לא יעמוד בהכרתו כשיתגבר יצרו עליו בנסיונות, ועל כן לא ניצל, בדרך 'ימות זכאי ואל ימות חייב'. הרי שזה רחמים עבורו ולא עונש. (חלק ה עמוד רבי)