התחדשות

(ראה גם: הרגל, עבודת ה')

רש"ר הירש:

בתודעתו של שומר המצות מתחדשים תמיד לא רק הרעיונות הכלליים על האלוקות, אלא גם מעשי ה' אשר עשה באורח מיוחד לשומרי מצותיו. הוא זוכר את המאורעות הגדולים בתולדות חינוכם והכשרתם של בני התורה, חג הגאולה, חג מתן תורה הכפרה והקיום במדבר, זהו הציר עליו יסוב מעגל השנה... אלו הם האביבים הקיצים הסתווים והחורפים הלאומים-רוחניים. בזמנים אלה מערה עלינו ה' את רוח התורה והחרות, מאציל את נפשותינו...

את ההתחדשות התקופתית הזאת מביאה לנו התורה רק על ידי מעשים. האדם שובת ממלאכתו, כדי לפנות מקום להשראה חדשה של רוח ה' בביתו... (במעגלי שנה ג עמוד רנד, וראה שם עוד)

שפת אמת:

ראה עוד: ערך עבודת ה' לך לך תרס"ד, ויגש תרמ"ה,

חנוכה מביא התחדשות, כי כל נס מביא התחדשות משורש הטבע, כי גם הטבע שורשה למעלה, לכן על ידי הנס נוכל להרגיש גם בעולם הזה מזה ההתחדשות... (חנוכה תרל"ד ג)

איתא כי היונים בקשו לבטל ג' מצות, חודש שבת ומילה... והקב"ה הוסיף לנו עוד על ידיהם חנוכה שהוא גם כן כדמיון החודש, ואדרבא חודש הוא זמן התחדשות רק סידור הקביעות תלוי בישראל, ועתה נוסף לנו התחדשות אף בעת החושך שהוא בסוף החודש, ובאמת חודש וחנוכה הכל אחד, רק ראש חודש הוא ראש ההתחדשות, וחנוכה סוף ההתחדשות. (שם תרל"ו ז)

בענין נס דנרות שהיה בחנוכה... ועירבו בזה החושך כאשר אמרו לפרש להם התורה יונית, ובאמת על ידי זה באין לשכחה, כי בפנימיות יש תמיד התחדשות, ולכן נעשה הנקמה בהם בנס דנרות, שהאיר הפנימיות והסוד ובאין אל ההתחדשות... (שם תרמ"ה)

איתא במדרש וישלח חדשים לבקרים רבה אמונתך, ממה שאתה מחדשנו בכל בוקר אנו יודעין שאמונתך רבה לתחיית המתים, וממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלינו, כמו שבכל יום נעשין בריה חדשה וכל סדר הלילה הוא בשביל זה ההתחדשות, כן כל גלות כדי להביא התחדשות... כי גם בלילה יש אור רק שהוא בדרך נסתר. ובגלות יון שנקרא חשך, כמ"ש במדרשים והיה הכנה להתחדשות אור בעדנו, ולכן נקרא חנוכה על התחדשות שנעשה אחר זה המלכות יון... (שם תרנ"ח)

במדרש כובד אבן וכו' אלו ישראל... כאשר פירש מו"ז ז"ל כי העולם נקרא ע"ש ההעלם, שאינו בהתגלות ומכוסה בהטבע, והנה בודאי בהתגלות כבוד שמו ית' אין מגע נכרי, והוא התורה שנקראה חירות... לכן הוצרכו בני ישראל להמשיך דרך חדש התגלות שמו ית' בחינת התורה, והוא ההתחדשות, דכתיב "החודש הזה לכם", וממילא כשיש התחדשות הוא דביקות בהמקור בלי צמצום, וזה לתת שכר טוב לצדיקים שהוא דרך התורה שנקרא טוב... (בא תרמ"ג)

במדרש כובד אבן וכו', כי הנה ביציאת מצרים היה תיקון כל מעשה בראשית, ואמו"ז ז"ל אמר כי באמצעות העשר מכות נעשו מעשרה מאמרות עשרת הדברות... והענין הוא כי הוצרך להתברר תערובת טוב ורע, והרע ניתן למצרים בעשרה המכות, ובני ישראל קיבלו הטוב שהוא התורה... אבל התחתונים צריכין לברר זאת... ואלה הבירורים הם גם היום בכל יום ויום כמ"ש את ה' האמרת היום וגו', וכן כתוב "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך", שנתן זה הבירור לבני ישראל לדורות, וכפי הבירור כך זוכין להתחדשות בכל יום, כמו שזכו אחר הגלות לפרשת החודש הזה לכם. ושמעתי מפי אמו"ז ז"ל כי אין כל חדש תחת השמש, ורק על ידי מסירת נפש שמבטלין הטבע זוכין להתחדשות שלמעלה מן השמש... והיינו שעל ידי מסירת נפש ויוצאין מן הטבע, זוכין להתחדשות והארת התורה בכל יום ויום... (שם תרמ"ז)

בני ישראל מונין ללבנה, כי בראש השנה מתחדש כל השנה, אבל לבני ישראל ניתן התחדשות בכל חודש כדי שלא יהיו נטבעין בטבע ורגילות, ויותר משלשים ביום בא לרגילות. ולכן שהחיינו אין מברכין רק הבא מזמן לזמן יותר מל' יום... ולכן ניתן לבני ישראל התחדשות בכל חודש שיהיו נגאלין מן הטבע, וכל חודש מתחדש הנהגה וסדר מיוחד. ובאמת אין בני עולם הזה יכולין לקבל התחדשות, כדכתיב אין כל חדש תחת השמש, אבל בני ישראל שהם בני עולם הבא יכולין לקבל התחדשות, כדכתיב "החודש הזה לכם"... (שם תרנ"ח)

בשם מו"ז ז"ל הקדמת פרה לחודש שעל ידי הביטול כאפר יכולין למצא ההתחדשות. שעל ידי ביטול הטבע דאין כל חדש תחת השמש רק למעלה מהשמש ממשיכין על ידי הביטול, וכמו כן בכל יום יש התחדשות ובני ישראל על ידי מסירות נפש מעוררין ההתחדשות בכל יום... ושקלים הוא ביטול העשירות, וזכור הגבורה הכובש יצרו מלחמת עמלק... ופרה ביטול החכמה והשכל להשפיל עצמו כאזוב ותולעת, אחר כך באין להתחדשות. (פרה תרמ"א)

ובמדרש, החודש הזה וכו', בני ישראל מונין ללבנה וכו', הטעם שהזמן הוא בתוך הטבע, כי התורה היא למעלה מהזמן, ובכל עת שנמשך התחדשות להזמן מלמעלה נתקן על ידי זה גם העשיה וכל הטבע גם כן. ולאשר בני ישראל מבטלין עצמם תמיד להשי"ת הזמן משתנה להם בכל עת, לכן הלבנה שמתחדשת בכל חודש היא לחלק בני ישראל... (פקודי תרל"ו)

במדרש החודש הזה לכם... ובמדרש משבחר הקב"ה בעולם קבע בו ר"ח ושנים, ומשבחר בישראל קבע להם ר"ח של גאולה, פירוש דהקב"ה מחדש בטובו מעשה בראשית, ויש זמנים שמתגלה זאת ההתחדשות, אבל בני ישראל יכולין להשיג בעצמם זאת ההתחדשות, וזה החילוק בין ראש השנה בתשרי, שהוא ראש השנה לכל העולם, וניסן הוא ראש השנה רק לישראל, והוא התחדשות שבא בכחן של בני ישראל, כדאיתא חדש והבא קרבן מתרומה חדשה... (החודש תרמ"ה)

החדש הזה לכם, ואמרו חז"ל נתקשה משה רבינו ע"ה והראהו כזה ראה וקדש, הענין הוא כי הקב"ה מסר קידוש החודש לבני ישראל, היינו שכפי מה שמרגישין המה ההתחדשות כך מתנהג העולם בזה ההתחדשות, וכאשר היו מקדשין על פי הראיה הרגישו בני ישראל התחדשות בכל ראש חודש, וזהו הרמז זיל לעין טב וקדשיה לירחא, כי הרגישו מטוב הגנוז שבזה הטוב מחדש הקב"ה מעשה בראשית... והנה החודש הזה הוא התחדשות המגולה ומבורר בלי הסתר, כי בטבע הקב"ה מנהיג העולם, והוא על ידי הסתר מימי המעשה, אכן לבני ישראל יש הנהגה מיוחדת פנימיות... (שם תרמ"ז)

איתא בעצרת על פירות האילן, כי הנה נקרא יום הביכורים, שהוא גמר הפרי, שתכלית העולם נברא בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית, והוא שורש התחדשות שנמצא בעולם דאין כל חדש תחת השמש, רק התחדשות הבאה מלמעלה מהשמש בכח התורה. והנה העליונים נקראו עומדים כי כלם כאשר נבראו כך הם בלי השתנות, אבל התחתונים מתחדשים בכל עת, והאילן שהוא אילנא דחיי, עץ החיים שמחיה הכל, וכמו שהאילן מוציא פירות חדשים בכל שנה כך עץ החיים מחדש נפשות בני ישראל, ולכן בעצרת על פירות האילן, ולכן ניתן התורה לתחתונים בעבור התחדשות שנמצא בהם... (שבועות תרנ"ו)

במדרש ה' חפץ למען צדקו וגו'... כי עיקר חנוכת הנשיאים היה כדי שישאר לעולם ההתחדשות, שזה תלוי בחינוך, כמ"ש "חנוך לנער וגו' גם כי יזקין לא יסור ממנה", וז"ש כי אהרן אין לו צורך בזה שהוא אצל שורש ההתחדשות בכל יום שמדליק את הנרות כנ"ל, ומעין זה נעשה גם עתה, כענין תפלות נגד תמידין תקנו, שהחכמים הקדמונים תקנו שיהיה בכחנו לעורר התחדשות על ידי התפלות... (בהעלותך תרמ"א)

במדרש תנחומא היום הזה ה' אלקיך מצוך, ראה משה רבינו ע"ה שבית המקדש עתיד לחרב וביכורים יתבטלו, תיקן ג' תפלות. דהקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית, וזה ההתחדשות מתלבש בטבע, והטבע מסתיר זאת הנקודה, כמ"ש אין כל חדש תחת השמש, שאינו במילואו והתגלות תחת השמש, אבל בני ישראל שהם כלים לעורר ולקבל זה ההתחדשות, ולכן היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות לתקן ולגמור זה התחדשות, כמ"ש "אתם עדי נאום ה'", ועל ידי מצות הביכורים שכתוב ביה "תרומת ידך" זו תנופה, הרימו זאת הנקודה והוציאו מכח אל הפועל, ונקרא ביכורים וראשית, וכמו כן בני ישראל נקראו ראשית תבואתו שמוציאין מכח אל הפועל זאת הראשית... (תבוא תר"ס)

איתא בגמרא אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים הלל בראש השנה... ועל ב' אלו כתיב זכור ימות עולם הוא הבריאה, בינו שנות דור ודור הוא ההנהגה המתחדשת ומשתנה בכל שנה ושנה באופנים שונים כפי זכות הדורות, וכן הוא במדרש דכתיב ועשיתם, בראש השנה כשזוכין נעשין בריה חדשה. ובני ישראל שמקבלין תמיד חיות מחדש אומרים הלל בכל עת שמרגישין התחדשות החיות, לכן בכל תשועה שנעשה נס והתגלות החיות למעלה מהטבע, יש הלל, וכמו כן בזמנים שמתחדש בהם החיות כמו שמברכין זמן בכל רגל ורגל... (ראש השנה תרנ"ג)

בני ישראל צריכין לשמוח בראש השנה שמתחדש העולם, ולכן יש קצת חירות כי הטבע משכח הפנימיות, והוא מטובת הבורא ית"ש שמתחדש החיות בכל ראש השנה שלא להיות נטבע בחומר הגשמיות. וכן בכל יום הקב"ה מחדש בטובו מעשה בראשית, ועל זה מברכין ברכת יוצר והמעריב... (שם תרס"ד)

ר' צדוק:

ובכל חודש היא מתחדשת וטועמים טעם בתולה שפתחה סתום וצריך לפתוח מחדש, וכד"ש (נדה ל"א ב') בטעם נדה כדי שתהא חביבה כל שעה כשעה ראשונה, וזהו יפתח בדורו כשמואל בדורו, ששמעתי בשם ר"ב קדוש ז"ל דרוצה לומר מי שפותח שער חדש בעבודת השי"ת בדורו הוא המנהיג האמיתי כשמואל בדורו, דבכל דור יש התחדשות ופתיחתו הוא על ידי מנהיג הדור, ובכל דור יש ב' מנהיגים דוגמת משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, ובפרט בעקבתא דמשיחא, והם נגד ב' המדרגות דבעלי תשובה וצדיקים גמורים, והם פותחים מחדש ב' שערים אלו בכל דור... (חלק ב

מחשבות חרוץ עמוד מד)

השבת הניתן לישראל א' לז' ימים מעורר בלב האדם בכל שבת חשק חדש לקדושתו ית'... וזהו תכלית ועיקר רצונו של השי"ת שיתחדש מצד האדם חשק חדש לדברי תורה... ומהחשק החדש משיג האדם התחדשות בדברי תורה. ושמעתי בשם הבעש"ט זצוק"ל שהצדיקים משתוקקים להרגיש החשק שמרגישים רכי השנים הבאים פעם ראשון להתדבק לחסידות, והיינו כי בהתחדשות הדבר הוא התעוררות החשק הגדול, ואז הוא טועם המתיקות בעמקי הלב, ועל זה ניתן השבת, שאז מרגישים חיות חדש, דהנשמה יתירה נקרא שבת כלה... דבכל שבת נשמתין חדתין ואינה אותה הנשמה יתירה דשבת העבר, דאם כן אין לקרותה כלה... (פרי צדיק יתרו י)