אבל יום אחד שאמרו החברים (על זמן הגלות) ודאי הוא שהכל טמון ומסתתר לפני הקב"ה, והכל נמצא ומתגלה, בסוד האותיות של השם הקדוש, שהרי הגלות שה"ס ההסתר גילה לנו ר' ייסא באלו האותיות, (דהיינו דאתפרשא ה' מן ו' כנ"ל), ועתה נתגלה באלו האותיות סוד הגאולה, דהיינו שתלויה בשלמות הו' של השם הוי"ה. (וירא תנב)
תא חזי, הרי אמרנו כל ו' הוא בסוד הרחמים, ובכל מקום שבא הו' בשם הקדוש הוא רחמים, כגון וה' המטיר על סדום, וה' אמר אל אברהם וגו' שיורה על רחמים ודין ביחד... (פקודי קכג)
ר' אבא אמר, ו' למה כלולה ו' א' ו' (במבטא, ומשיב) אלא ו' (שהוא ז"א) הוא היושב על הכסא, על המלכות שנקראת כסא), כש"א ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, (שהוא ז"א), א' סתומה בתוך (הו"א), ואינה מתגלה, (כי א' היא א"א המלובש מטבורו ולמטה בז"א, ואינו מתגלה לחוץ מז"א), וז"ש בי נשבעתי נאם ה', (כי ז"א נשבע בא"א במלובש בתוכו), ומשום זה הא' היא כתובה ולא נקראת, (כלומר כשאנו קורים וא"ו הא' נחה ואינה נשמעת במבטא, משום שרומזת על א"א שהוא סתום ובלתי מושג). ו' האחרונה היא כלל הראשונה, והעמדנו שו' האחרונה היא יסוד, שהוא סיום הגוף, (שהוא ת"ת), וכלל שלו, (שהוא כלול בגוף), ועל כן כלולות האותיות זו בזו, וא"ו שהוא ראש וסוף, (דהיינו ת"ת ויסוד שהם אחד, והא' היא א"א המלובש בת"ת), כמו שהעמדנו.
ולמדנו, אלו ב' אותיות באותו האופן שאמרתי, בוא"ו הוא גם כן בנו"ן, ואף על פי שהעמידו הדבר (בדרך אחר), הרי הנון מתבארת כך, הנ' כפופה זו היא המלכה, ונסמכת לה ו' שהוא יסוד, כדי (שהמלכות) תתברך ממנו. ן' פשוטה היא התפשטות ת"ת, ועל כן כלולות האותיות ומתאחדות זו בזו, (כי ת"ת שהוא ן' פשוטה משפיע ליסוד שהוא ו', והיסוד משפיע למלכות שהיא נ' כפופה). ואם תאמר למה הו' מחזרת פניה מן הנ' הכפופה ונותנת פניה אל הן' הפשוטה, אלא הוא משום כבוד המלך, (שהוא ן' פשוטה דהיינו ת"ת כנ"ל, על כן היסוד מחזיר פניו כנגד המלך, (כלומר, שהיסוד ות"ת הם תמיד כאחד כנ"ל בסמוך). (אחרי קפה)
מיתיבי, וכתבתם שתהא כתיבה תמה, שלא יכתוב ווין יודין יודין ווין... (שבת קג ב)
סלקא דעתך אמינא הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני וי"ו מוסיף על ענין ראשון דאפילו בחולו של מועד... (פסחים ה א)
...ואפילו למאן דלא דריש וא"ו, וא"ו ה"א דריש... (יומא מה ב)
אמר רבי יוחנן וי"ו דויזתא צריך למימתחה בזקיפא כמורדיא דלברות, מאי טעמא, כולהו בחד זקיפא אזדקיפו. (מגילה טז ב)
...הכי נמי בת ובת, כמאן כרבי עקיבא דדריש ווין, אפילו תימא רבנן, כוליה ובת קרא יתירא הוא... (יבמות סח ב)
ואת אמך זו בעל אמך, וי"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול... (כתובות קג א)
תנא משום רבי יוסי בר רב חוני למה נקוד על וי"ו ובקומה של בכירה, לומר שבשכבה לא ידע אבל בקומה ידע... (נזיר כג א)
לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים ו"ו דגחון חציין של אותיות של ספר תורה... (קדושין ל א)
אמר רב נחמן וי"ו דשלום (את ברית שלום) קטיעא היא. (קדושין סו ב)
...אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב חסדא פת קטנית תנן או פת וקטנית תנן, אמר ליה האלקים צריכה וי"ו כי מורדיא דלברות, (עץ שרב החובל מנהיג בו את הספינה). (בבא מציעא פז א)
רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר ווי העמודים, מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו... (סנהדרין כב א)
א"ר יוחנן אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם של ישראל כלייה... (שם סג א)
דריש עובר גלילאה י"ג ווי"ן נאמרו ביין, ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר... (שם ע א, וראה שם עוד)
...צהבו פניו, אמר ליה וי"ו אאופתא כתבי לך... (כתבתי לך וי"ו על הבקעת, אות שאין ניכרת בה מפני שורות הבקעת שמפסיקות בה הפסקות הרבה... כלומר אין זה טעם)... (זבחים יט ב)
ראמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דיקולי איפסיקא ליה כרעא דוי"ו דויהרג בניקבא (במקום נקב)... (מנחות כט ב)
נבהל להון איש רע עין זה עפרון, שהכניס עין רע בממונו של צדיק, ולא ידע כי חסר תבואנו, שחסרתו התורה וא"ו, הדא הוא דכתיב וישמע אברהם אל עפרון, וישקול אברהם לעפרן, עפרן כתיב חסר וא"ו. (בראשית פרשה נח ט)
דבר אחר וקרבנו, למה וי"ו יתרה, רבי ביבי בשם רבי ראובן שיתא כנגד ו' דברים שניטלו מאדם הראשון ועתידים לחזור על ידי בן נחשון הוא משיח... (במדבר פרשה יג יא)
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן, כל תולדות שבתורה חסרי וא"ו חוץ מזה, ואחרן אלה תולדות פרץ ששניהם מלאין, אמר רבי יודא הלוי בר שלום וא"ו זו כנגד ששה דברים שחיסר הקב"ה מאדם הראשון לאחר שחטא... (בראשית ו)
אלו כתובין חסרון וי"ו וקוראין בוי"ו, ויעלהו אמרו ויאמרו וידברו יקחו ויתנהו... (פרק ז, וראה שם עוד)
וא"ו מפני מה זקוף ועומד ופניו כלפי ז"ן והוא דומה למטה, מפני שרמז הקב"ה באותיות שהוא עתיד להכות את הרשעים במטה של אש בדינה של גיהנם עד שנשמע קול הרשעים קול וי וי מתוך גיהנם.
את והב, את יהב, יו"ד וא"ו משתמשין כמו שפו ואונם שפי ואונם... (חוקת)
ו' דומה למקל שעתיד להכות בו הרשעים בגיהנם, לפי שטבעו בחבלי העולם. (מדרש האותיות)
וי"ו מזוינת זיין אחד מלעיל, לפי שביום ששי נברא אדם (שהיה יחיד בעולם התחתון), ונשמתו נתונה מן השמים, ומוטה וי"ו מלרע לפי שגופו מעפר אדמה מלמטה. (מדרש ר"ע על התגין)
ואת הארץ, ו' בכל מקום זכר, את בכל מקום נקבה, והוא ובית דינו ואין צריך להביא... (בראשית)
אלקים הוא דין וכשנתוסף ה' האלקים הוא רחמים, ה' הוא רחמים וכשנתוסף ו' וה' הוא ובית דינו והוא נפלא מאד, כי הוא"ו הוא כולו רחמים וכשיתחבר אל ה' הוא דין ואות ה' הוא דין ובהתחברו לאלקים הוא רחמים. (וירא)
דע שאותיות יה"ו הן אותיות יותר משובחין שבכל אותיות אל"ף בית, לפי שנבחרים לאותיות השם כמו שאבאר בסמוך... (ויחי)
ואיה וענה - וי"ו יתירה, והוא כמו איה ענה, והרבה יש במקרא. (בראשית לו כד)
תהו - ...והוי"ו במקום ה"א, כמו וישתחו... (שם א ב)
ויגוע - וכבר גוע... (שם ז כא)
ואיה - הוא"ו כפ"א רפה בערבית... (שם לו כד)
ראה עוד שמות ג טו.
...והוא"ו והבי"ת ישתוו בלשוננו במקומות רבים כמו תאוה ותאב, גוי נתתי למכים כמו על גבי חרשו חורשים... (שם ל כ)
והמבול - וא"ו במקום כאשר... (בראשית ז ו)
וארובות - הו"ו פירושו אחר ש... (שם שם יא)
...ויהי וי"ו ויתן לך לזה הפירוש שהם תחלת הדברים שלא יבאו להוסיף על מה שאמר... (שם כז כז)
ואיה וענה - וי"ו ואיה נוספת והיא הוי"ו שנמצאת במקרא לתחילת הדברים... ואדוני אבי ז"ל כתב כי אלה הווין אינם נוספות אבל הם מורות על מלה חסרה כענין וי"ו של "וישא אברהם", ר"ל השכים ביום השלישי וישא את עיניו... (שם לו כד)
אהרן ובניו - או בניו... (שמות כז כא)
תולדות - מלא, שמאלה תולדות השמים כל תלדות חסר, שחסרו ו' דברים משחטא אדם הראשון, וכאן כתבו מלא שעתידים לחזור בבא הגואל מפרץ, ועוד שעל ידי חטא אדם הראשון בא מלאך המות, ובימי המשיח שבא מפרץ הקב"ה מבליעו, וכנודע הוא"ו סוד קו האמצעי, מדתו של יעקב, והם החיים... (רות ד יח)
ויש לך לדעת עוד כי הוי"ו שמספרו ששה מורה על זה, שהוא כמו קו נמשך, ומורה הקו השוה כי הזרע הזה נמשך ובא ממקום עליון מאד, והוא מורה גם כן על זרע אמת, כי האמת אינו נוטה ימין ושמאל, וזהו ענין הוי"ו שהולך ביושר... (נצח ישראל פרק לב)
..כי אות הוי"ו מורה על השווי, וזה תבין מצד הצורה שהיא עומדת כמקל זקוף בשוה, רק מעט היא עקומה בראשה, מכל מקום לא תמצא זה בשאר אותיות, וכן בקריאתה שנקרא וי"ו שוה בקריאתו, וכן במספר הוא השוה ביותר, וכן כתב הרבי אברהם אבן עזרא ז"ל בפרשת שמות על הוי"ו שהוא מספר שוה במערכת האחדים, ולא תמצא מספר במערכת האחדים שהוא שוה כמו מספר הששה... (דרך חיים פרק ב יד)
ודע כי האדם נברא בששי מפני כי הששה כאשר הם ביחד יש בהם השווי והיושר, כי מספר ששה הוא שוה בחלקיו, שהרי כאשר תחלק אותו לחלקיו שתוכל לחלק אותו אליהם הוא החצי שהם ג', והשליש והוא שנים, והששית והוא א', ובכל נמצא ששה, הרי הוא שוה... לכך צורת הוי"ו אשר מורה על מספר ששה היא צורה שוה. ומפני כי האדם הוא הבריאה השוה והיושר ואין בכל הנבראים התחתונים בריאה ישרה כמו האדם, לכך נברא ביום הששי דוקא. וכנגד היושר הזה מתנגד לו שש פורענות, כי כל פורענות הוא יציאה מן היושר, ולפיכך הם שש פורענות, והוא שהכתוב אומר בשש צרות יצילך... (חידושי אגדות שבת נה א)
שעתידין לצאת ממנה... שעתיד לצאת ממנה ששה בנים כל אחד ואחד בעל שש מדות, כי הבנים הם בכח האות הוי"ו מן השם הגדול כמו שידוע לנבונים, וכאשר באת רות להתגייר בשביל שיצא ממנה הזרע המבורך, והזרע הוא מכח הוי"ו משמו הגדול, ולכך יצאו ממנה ששה בנים, וכל אחד היה בעל ששה מדות, שכשם שהבנים הם ששה כנגד האות של וי"ו וכך ברכתם הוא גם כן ששה...
ודע כי נתן היו"ד באיש והה"א באשה והוי"ו הוא לזרע הזכר היוצא מן איש ואשה , כי הוי"ו הוא משמש לשון זכר והה"א לנקבה היוצא מהם. ולכך מי שאינו עוסק בפריה ורביה הוא ממעט הדמות... (שם סנהדרין צג א)
מצינו במשנה ובברייתא וא"ו במקום או, כמו חלץ ועשה מאמר ביבמות, וכן הרבה, וכן הוא דרך המקראות כמו איש אמו ואביו, וענינו כי הוא"ו הוא כמו וכן... ומצינו שיש שי"ן במקום וא"ו, בכתובות פרק האשה שנתארמלה, הרי אלו נאמנין שאין אדם נאמן על ידי עצמו. (תורה שבעל פה)
והאל"ף שהוא ציור יו"ד למעלה מורה על חסד, ויו"ד למטה מורה על הדין, ו' שבאמצע מורה על הרחמים... (חוקר ומקובל פרק כ)
ונשתחוה - וא"ו היא גם לתנאי, רוצה לומר אם רק נשתחוה נשוב אליכם. (בראשית כב ה)
והרביתי את אותותי - הוא"ו הוא כמו למען. (שמות ז ג)
והפשתה - הוא"ו על הסבה, אינכם יראים את ה' כי הפשתה נוכתה ולא החטה. (שם ט לא)
ידענו שאות הוא"ו הוראתו גם כן כמלת כן להשוות דבר לדבר, כמו מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק (משלי כ"ה)... כן אות וא"ו שבמלת ואיש כאן פירושה כמו: כן איש... (ויקרא כד יט)
ויותר נראה לומר שאות וי"ו שבמלת "נחלתו" היא במקום מלת של, כמו וחיתו ארץ בבראשית, וטעם נחלתו לשארו, נחלה של לשארו... (במדבר כז יא)
מ"א: וא"ו אחרי פועל עתיד היא מהפכת, ואחרי פועל עבר מחברת, ואם ספק מחברת...
מ"ב: עתיד עם וא"ו ההפוך מדבר על דבר נשלם לעתיד, ועם וא"ו החבור יורה שיפעל בעתיד, לא שרק יהיה נגמר ונשלם, ולכן בא לרוב בגלוי רצון ובקשה המורה על התחלת פעולה והמשכה, ועם וא"ו ההפוך מורה גמר ותשלום... (אילת השחר, וראה שם עוד)
ואם מן הצאן - כלל בלשון שכל דברות המחוברים על ידי וי"ו החבור יש להם קישור זה לזה, לא לבד באמצע המאמר כי גם בראשי הפרשית... ובבואו (כי) עם וי"ו מציין שיש איזה יחוס לענין זה עם ענין שלפניו... (ויקרא א ט, וראה שם עוד)
הנה הוי"ו יורה לפעמים על החבור, כמו "על מצות ומרורים יאכלוהו"... ולפעמים יורה על החילוק כמלת או, כמו "מכה אביו ואמו"... (שם ב ד)
וכבר ביארנו שבכל מקום שאין מקום לטעות יציין החילוק על ידי וי"ו המחלקת... ורק במקום שיש לטעות שהוא וי"ו המחברת אז יבא מלת או... (שם ה ד)
וילדה זכר - העתיד עם וא"ו ההפוך יורה על עבר הנמצא בזמן העתיד, רוצה לומר מדבר על פעולה עתידה כאילו כבר השלמה, ועתיד בוא"ו החבור מדבר על הפעולה העתידה כפי שיפעל אותה, ולא כפי שכבר גמרה, ויבא גם על דבר הנמשך בעתיד ואינו נגמר, כמו "ויתן לך" יתן ויחזור ויתן... (שם יב ב)
יש וי"ו הביאור הבא לבאר ולפרש את הקודם, כמו "יין ושכר אל תשת", שכר הוא תואר הפועל וביאור לשם יין, אל תשתהו דרך שכרותו באופן שמשכר... יש וי"ו שבא להשוות הנושאים, כמו "מים קרים וגו' ושמועה טובה"... לפעמים תהיה הוי"ו חסרה בלשון, כמו "זה קרבן אהרן ובניו וגו' ביום המשח אותו עשירית האיפה סלת מנחה תמיד", שהוא כמו ומנחה תמיד...
הוי"ו בא לפעמים לחלק ולפעמים לחבר, והכלל בזה כי בציוי פשוט בא תמיד לחבר, כמו "והקרב והכרעים ירחץ במים". ובאזהרה פשוטה בא תמיד לחלק, כמו "אלמנה וגרושה וחללה לא יקח"... הוי"ו הוא וי"ו החילוק מצד הנושאים, שלא יקח אלמנה או גרושה או חללה, והיא גם כן וי"ו החיבור בבחינת האזהרה הכללית שמוזהר גם על אלמנה גם על גרושה וכו', וזה המבדיל בין וי"ו החילוק ובין מלת או שמורה חלוקה החלטית, כמו (אם יכתוב) לא יחבול רחיים או רכב, נטעה שכל אחד בפני עצמו אסור אבל ביחד מותר, לכן אמר רחיים ורכב, שמוזהר גם על זה וגם על זה בפני עצמו, וגם על שניהם... רק במאמר תנאיי נפלגו ר' יאשיה ור' יונתן בספרא ובש"ס אם הוי"ו מחברת או מחלקת, כמו "ומכה אביו ואמו", שדעת ר' יאשיה שהעיקר הוא התנאי בהמאמר, ופירושו שניהם יחדיו, ור' יונתן סבירא ליה שהעיקר במאמר הוא התולדה מות יומת, ויצדק וי"ו החילוק...
הוי"ו הבא בראש העבר לפעמים מחברת ולפעמים מהפכת את העבר לעתיד, והסימן בזה הוא, שאם בא אחר פעל עתיד הוא וי"ו מהפכת, כמו "יקח שני שעירי עזים וגו' והקריב"... ואם בא אחר פעל עבר היא מחברת, כמו "מי פעל ועשה"... (הכרמל וראה שם עוד)
וי"ו העיטוף והחבור אם שם לשם, כלוי ויהודא, אם פעל לפעל ושמרת ועשית. ב', כטעם או המחלק, (שמות כ"א) מכה אביו ואמו, ג', כטעם אם, (רות א') וצמית והלכת, ד', כטעם אף על פי כן, (משלי ל') ויכינו בקיץ, ה', כטעם אז לתשובת התנאי (ויקרא כ"ו), אם בחקותי תלכו ונתתי, ו', כטעם אז במשפט המצטרף (בראשית ו'), ונח בן ת"ר שנה והמבול היה. (חלק א אור זרוע לצדיק עמוד מה)
...ובזוהר פרשת אחרי דהיסוד ו' זעירא ודומה לי', פירוש כי ד' היינו הצמאון והחשק שהוא המ"נ ואתערותא דלתתא מקבלת האשה גם כן מבעלה כי הוא כח הפועל שבנפעל, ולכך הוא נגד הוי"ו שבשם... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד רכא)