ויהי אחר, רבי שמעון אומר, הרי למדנו ויהי בימי על צער נאמר, ואם כתוב ויהי, אף על פי שאינו כתוב בימי נמצא בו גם כן טופס של צער... ושיעור הכתוב, ויהי אחר הדברים, ויהי קטרוג יצר הרע, שמקומו הוא אחר המלכות הנקראת דברים, ועל כן והאלקים ניסה את אברהם... (וירא תפח, ועיין שם עוד)
...כיון שכתוב יהי אור, למה צריך לכתוב ויהי אור, היה די שיכתוב ויהי כן, אלא יהי אור היינו אור הראשון שהוא ימין, (דהיינו חסד מדתו של אהרן הכהן), והוא לקץ הימין, ויהי אור היינו השמאל שיוצא מן הימין, כי מסוד הימין יוצא השמאל, ועל כן ויהי אור הוא שמאל...
מכאן נשמע אשר ויהי הראשון הנאמר בתורה הוא בצד השמאל, ומשום זה ויהי אינו סימן ברכה, מהו הטעם, הוא משום שבו (בקו השמאל) יוצא חושך ההוא שהחשיך פני העולם, (שהוא מלאך המות והוא יצר הרע), וזהו סימן כי כשנגלה סוד עשו ומעשיו היה בויהי הזה, שכתוב ויהי עשו איש יודע ציד, ונתקיים בויהי איש יודע ציד שיודע לצוד לבבות לפתות בני העולם שלא ילכו בדרך הישר. (תרומה תשמו)
ויהי בימי אחשורוש, אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער... אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ואיכא הכי, ויהי בימי אינו אלא לשון צער... (מגילה י ב)
רבי תנחומא ורבי חייא אמרין ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר המודעי המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, בכל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא צרה. א"ר שמואל בר נחמן וחמשה הן, ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם עשה מלחמה וגו'... שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, אם שמחה אין שמחה כיוצא בה. אתא ר' ישמעאל עבדה פלגא, כל מקום שנאמר ויהי אין שמחה, והיה אין צרה, אתיבון ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, אמר להן אף היא אינה שמחה לפי שלא זכה העולם להשתמש באותו האור... (ויקרא פרשה יא ז, וראה שם עוד)
ויהי, אמר רבי לוי כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער... ויהי, אמר רבי יודן כל מקום שנאמר בלשון הזה בצדיקים שקול הוא כל"א צדיקים, כמנין ויהי... (במדבר פרשה י יא ויב)
ויהי - אמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן, בכל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה. אתא רבי שמואל בר נחמן ועבדה פלגא, בכל מקום שנאמר ויהי צרה, והיה שמחה... (שם פרשה יג ז, וראה שם עוד)
ויהי ביום כלות, רבי אומר כל מקום שנאמר ויהי דבר חדש הוא, ורבי שמעון בן יוחאי אומר דבר שהיה ופסק להרבה ימים, וחזר להיות לכמות שהיה... (נשא כד)
ויהי - מלת יהי היתה ראויה להיות כמו 'ירב', ובעבור היות הה"א מן הגרון פתחו מלת יהי היו"ד הראשונה בקמץ קטן... ובעבור שידברו במלה הזאת הרבה השיבו הטעם מלרע, והניעו היו"ד בשו"א... (שמות א ה, וראה שם עוד)
ויהי - הוא בלשון הקודש לתחילת דברים. (שמואל א א א)
ויהי - לא כהרד"ק שהוא התחלת ספור, אלא קשורו לקודם. (שם)
ויהי בימי - לשון צער, מלשון ויי והוי, או לצדיקים העתיד ודאי טוב, אם כן והיה שהוא לשון עתיד הוא ודאי טוב ושמחה, וויהי שעבר הוא צער. או העתיד יכול עוד להפכו על ידי תשובה ותפלה לטובה, ואינו ודאי לצער... (רות א א)
...וכל אשר בעולם הזה הוא בעל שינוי, ומפני זה אינו בעל הנחה. ורמזו חכמים דבר זה במגילה, כל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא צער, ולמה היה צער במה שכתב ויהי בימי, וכן במדרש רבות אמרו ויהי בימי לשון צער, והיה לשון שמחה, אבל פירוש זה כי כאשר תסלק וי"ו ההיפוך הוא יהי שהוא לשון עתיד, ואין כאן הויה נחה, ודבר זה הוא של צער, אבל והיה כאשר תסלק הוי"ו היה, שהוא לשון נחה, וכאשר הוא הויה נחה דבר זה הוא בודאי של שמחה, כי הויה היא נחה לגמרי, ודבר זה נחת רוח והיא השמחה.
ועוד כי ויהי בעצמו עם וי"ו ההיפוך הוא הויה בלתי נחה, כי יהי הוא לשון עתיד, ואין כאן התחלת הויה כלל, אבל ויהי הוא מדבר על הויה שהתחילה ולא נחה, שכן פירוש ויהי לפי הדקדוק, וכל הויה בלתי נחה, בודאי דבר זה הוא צער, אבל והיה אף כי בלשון והיה הוי"ו מהפך העבר לעתיד, אין כאן התחלת הויה כלל, ואין זו הויה בלתי נחה, שהרי היה הוא הויה נחה, והוי"ו מהפך העבר לעתיד, שתהיה בסוף הויה נחה...
אבל לפי תלמוד שלנו אין מחלק בין לשון ויהי ובין לשון והיה לומר כי והיה בא על הויה נחה לכך הוא שמחה... אבל כאשר יאמר ויהי בימי שאמר ההויה היא בזמן, וכל הויה שהיא בזמן היא הויה בלתי נחה, כי הזמן תולה בתנועה שהיא בלתי נחה, ולפיכך כל מקום שנאמר ויהי בימי אין כאן הויה נחה והיא של צער... (דרך חיים פרק ד משנה יז)
...ויש לשאול למה היה סבור מתחילה כי ויהי הוא לשון צער יותר מן היה. דע כי ויהי לפי הדקדוק מורה על הויה נמשכת בלתי שלמה, וזהו המשך הזמן, ואם היה זה הויה שכבר עברה ונשלמה, אין כאן זמן, כי הזמן הוא הויה נמשכת, ואילו כתיב יהי זה הוא הויה שלא התחיל בה ההמשך ואין בה זמן, אבל ויהי יש בה עתיד ויש בה עבר... ודבר זה מורה על המשך זמן, כי הזמן מחובר מן העבר ומן העתיד... והיה שהיא בזמן היא השתנות, מפני שעצם ההויה היא השתנות מענין לענין, וכל שינוי רע, לפיכך ויהי אינו אלא צער. ומקשה על זה ומתרץ שגם ויהי אפשר שאינו של צער, לפי שאפשר שהוא מורה על הויה פתאומית... וקאמר כל מקום שנאמר ויהי בימי שזה ודאי הויה בזמן, שכך מוכח לשון ויהי בימי שהימים הם הזמן... ויש מפרשים כי לכך ויהי בימי הוא מלשון צער, מפני שהלשון הזה רוצה לומר שהיה הדבר בימיהם, לא יהיה זה עלינו, ואין הפירוש כך... (אור חדש ד"ה ויהי בימי אחשורוש)
כל מקום שיחבר המאמר באמצעו במלת ויהי מורה שנעשה איזה פועל רשום ודבר מפליא, ובפרט במספר הסדורי אין דרך שיבא מלת ויהי רק אם נתהוה דבר חדש הויה חדשה ורשומה, כמו בשבעת ימי המלואים, היה לו לאמר אחר כך 'ביום השמיני', ואמר "ויהי ביום השמיני", לפי שבו ביום היה ענין חדש ורשום, שירדה האש ושרתה השכינה... (הכרמל)
ויהי - מציין את הפתאומיות שבדבר, לרז"ל שהתנבא באמצע שמחת בית השואבה. (יונה א א)
מה זה ויהי? זהו העבר שהננו מביטים לעברו באספקלריית העתיד... ויהי פירושו לא לראות את העבר כמשהו שכבר נמוג והלך לו. ויהי כמושג מחזיר אותנו אל הרגע בו אירע הדבר שבעצם כבר חלף ואיננו, משחזרו בתודעתנו כאילו נתהווה עתה מחדש ועוד עתיד הוא להיות. דין העבר נחשב בתפיסת המושג הזה כדין העתיד שעודנו צפוי ותורו להגיע, הוא לא רק היה, אלא עוד יהי כן... (במעגלי שנה ב עמוד רלט)