וכוח

(ראה גם: מחלוקת, ריב)

תלמוד בבלי:

תנן התם רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס של עובדי כוכבים, אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי... (סנהדרין לח ב, וראה שם וכוחים שונים)

שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה. אמרו להן אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדים היה מבטלו, הרי הן עובדים לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולמו מפני השוטים... (עבודה זרה נד ב, וראה שם עוד וכוחים)

מדרש רבה:

ויחר למשה, למה, שאדם הדן עם חבירו ומתווכח ומשיבו יש לו נחת רוח, ואם אינו משיבו יש לו צער... (במדבר פרשה יח ט)

ספר חסידים:

אדם שבא אליו גלח או כומר או מין ואינו חכם ומפולפל או איש בעל תלמוד ואינו ירא חטא ורודף אחר הכבוד, וזה צדיק ואינו כל כך חכם, או אם זה חכם ובא אליו מכשף להתוכח עמו בדברי תורה אל יתוכח עמו, שמא יטו לבבו אחריהם, על כולם נאמר (משלי כ"ו) "אל תען כסיל כאיולתו" פן תשוה לו גם אתה, שמא יטו לבך ויהיה דבריהם בלבך... ואם אתה חכם ממנו אל תתן לאותן שאינן חכמים לישב ולשמוע ויכוחים שלכם פן יתעו לבם אחריהם, שהרי אינם מבינים את האמת... (רצו)

מאירי:

שנאה תעורר - מתכוון לומר שאם הויכוח רק הוא לתכלית האמת, אף אם פשעם - שרבו הרבה, לא זזו משם עד שנעשו אוהבים. (משלי י יב)

עקדה:

בזאת תדעון - אף על פי שלא נכון לפרסם הדעות הנפסדות פן יכשלו בהם שומעיהם, כאן בעת פקודתם מותר, וידעו על מה בא המופת. (במדבר טז כח)