ואחר ששט הו' מן ושט, בריבוי אכילה שגזל, נתארך (ונעשה מהו') ן' ומן ושט נעשה שטן, ומי גרם לזה, היינו שטו העם ולקטו... השטות שלהם שנתערבו בערב רב השוטים, שתאותם אכילה ושתיה וחמס... (פנחס שסו)
הושט שהוא בולע האוכל ומשם נכנס לכל האברים שהוא במדרגת אשים, הם קרבים מיד, ובולעים ולוקחים הכל מאש העליון הכולל האשים, וזה סוד אשי ה' ונחלתו יאכלון... (שם תלט)
...ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל. (ברכות סא א)
ותניא רבי אומר וזבחת כאשר ציויתיך, מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה... (יומא עה ב)
אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. (תענית ה ב)
אמר רבי חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי הושט (כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן), רבי יוחנן אמר כפיטורי (שקושרים שתי ספינות יחד) בפי ושט... (מועד קטן כט א)
האמר רבא ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים... (חולין כח ב, וראה שם עוד)
אלו טרפות בבהמה, נקובת הושט... (שם מב א)
אמר רבא שני עורות יש לו לושט, חיצון אדום ופנימי לבן, ניקב זה בלא זה כשר... (שם מג א, וראה שם עוד)
לפי שהנפש הזו גוזלת וחומסת, בא וראה כמה צער וכמה יגיעה עד שיצא מאכלה ממנה, מפומא לוושטא, מוושטא לאיסטומכא... (ויקרא פרשה ג ד)
עשרה דברים משמשין את הנפש, הושט למזון, והקנה לקול... (ויקרא פרשה ד ד)
...כן תמצא באדם שנקרא עולם קטן שני ענינים יקרים שחיותו תלוי בהם, שהם נגד יעקב ועשו והוא הקנה והושט, הקנה שהוא סוד הדבור הנאצל מן הנשמה שמשכנה בעולם הבא נגד יעקב, והוושט שהוא ענין אכילה ושתיה הוא סוד עשו, וגם הוושט כשנתפשט הוא ו' מושט נעשה שטן שהוא סמא"ל שרו של עשו כבזוהר... כי הוושט הוא נגד העולם הזה ודרכו להתקבץ ומכח רוב מאכל ומשתה מתפשט, ואז נעשה מן ושט שטן, ומי גרים לזה? שטות שלו, כי שטן לשון שטות... (שער האותיות קונטרס לספר עמק ברכה)
...והושט בחינת עץ הדעת, לכן יש בו ב' עורות, חיצון אדום ופנימי לבן, ועשו הוא אדום שכל התדבקותו אכילה גסה, כמו שאמר "הלעיטני נא", והוא מיוחד לוושט, ולא זכה להאחז גם בפנימיותו, בלבן, וזכה לכך יעקב שהוא חלק הטוב, והפסולת נשאר לעשו... ולכן אמרו שולחן שאומרים עליו דברי תורה נקרא שולחנו של מקום, שבכח התורה מתבררת פנימיות האוכל ומתגבר עור לבן שבושט, וכשאין אומרים עליו דברי תורה כאילו אכלו זבחי מתים, כי הוושט עיקרו דבוק במיתה, ועל ידי הקנה נמשך החיים, ולכן נקיבת וושט במשהו, שיש לו מעט חיות... (פורים תרנ"ד, וראה שם עוד)