ז"ן זה שמו של הקב"ה שהוא זן ומפרנס כל יצורי כפיו מקרני ראמים ועד ביצי כנים, שנאמר משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ...
אחר כך נכנס זיין ועמד לפני הקב"ה, ואמר רבונו של עולם רצונך שתברא בי את עולמך, שבי נקרא זכרך לדור ודור, שנאמר זה שמי לעולם וגו', ולא עוד אלא שבי עתיד לעשות זכר לנפלאותיו, השיב הקב"ה וא"ל לאו, א"ל למה, א"ל מפני שבך עתיד לבא זנות לעולם, שנאמר כי זנה תזנה הארץ מאחרי ה', ולא עוד אלא שבך עתידין ישראל לזנות לבנות מואב... והיאך אברא בך את העולם...
ז"ן מפני מה יש לו שני תגין, אחד כלפי וא"ו ואחד כלפי חי"ת, מפני שכל אדם שמבקש לילך אצל אשה שאינה שלו לבא עליה עיניו אחת כלפי חטא ועבירה לטעות אחר יצרו, ועינו אחת כלפי בשר ודם שאין בו ממש, שמא יראו אותו בני אדם ויאמרו עליו וי וי הלך פלוני אצל זונה ואינו יודע שמי שהוא יושב בסתרי שמים משים פנים בו, שנאמר (איוב כ"ד) ועין נואף שמרה נשף.
ז' יש לו שני תגין, אחד כלפי וא"ו ואחד כלפי חי"ת, שכך דרכו של זונה עינו אחת כלפי בני אדם הדומים לעץ ועינו אחת לחטוא. (מדרש האותיות)
זי"ן מזוינת בשלשה זיינין לעיל, לפי שביום השביעי שבת וינפש, ובו חייב אדם להתענג משלשה ענוגין במאכל, ובמשתה ובכסות נקיה. ועוד ז' מגולגלת, לפי שכל המחלל שבת בזדון אין לו הרמת ראש עד שיעשה תשובה. ולמה כפיפת ז' כנגד ימין, שאם חוזר בתשובה הקב"ה פושט ימינו ומקבלו
ומוחל לו עונותיו. (מדרש ר"ע על התגין)
ראה מספר שבע.