זאב

תלמוד בבלי:

אמר עולא משם רבי שמעון בן יהוצדק מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות והקיאום דרך בית הרעי, ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו את הבשר וטמאו את העצמות. (תענית כב ב)

זאב אחד אינו אונס, שני זאבים אונס, רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס... (בבא מציעא צג ב)

אמר רבי יוסי בר חנינא מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם, מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים, מקנהו של איוב עזים הורגים את הזאבים... (בבא בתרא טו ב)

הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף לשלש שנים, וכנגדן בירק בנות שוח. (בכורות ח א)

תלמוד ירושלמי:

הזאב והכלב... אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה... (כלאים ב ב)

...ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן, רבי יוסי אומר לא על שאכלו אלא על שנראו, הדא דאת אמר במכונס, אבל במפוזר אפילו פרא מכאן (פחות מזה). אמר רבי מנא נראו רצין אחריהן, אמר רבי יוסי בי רבי בון נראו במקום שאין ראוי להם. (תענית טז א)

מדרש רבה:

אמר רבי יהודה הלוי בר רבי שלום אמרו למשה למה אנו דומין, לשה שבא הזאב ליטול אותו, רץ הרועה אחריו להצילו מפי הזאב, בין הרועה ובין הזאב נבקעה השה... (שמות פרשה ה כה)

ארי עשה סעודה לבהמה ולחיה וסיכך על גבן עורות של אריות וזאבים וחיות רעות...(אסתר פרשה ז)

רש"י:

זאב - מלכות מדי. (ירמיה ה ו)

רד"ק:

זאב יטרף - שהוא אביר לב יותר משאר החיות לבא אל הישוב. (בראשית מט כז)

חזקוני:

זאב - שלא נמשכה מלכותו כזאב שאינו מתעכב על טרפו. ולערב יחלק - טורף הרבה עד שמספיק לו עד הערב, ומחלק שללו בערב שכן מנהגו. (שם)

ספורנו:

זאב - שתוקפו בבוקר ובערב עם מיעוט השמש... (שם)

מלבי"ם:

כזאבים - ההורג גם כשאינו רעב, שלא כאריה. (יחזקאל כב כז)