זהר

(ראה גם: קבלה)

זהר:

והמשכילים יבינו, כי הם מצד הבינה, שהוא עץ החיים, בשבילם נאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר... אלו לא צריכים נסיון, ומשום שעתידין ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר הזוהר הזה, יצאו בו מן הגלות ברחמים... (נשא צ)

והמשכילים יבינו אלו הם בעלי קבלה, ונאמר בהם והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, אלו הם המשתדלים בספר הזוהר, שהוא כתיבת נח, שמתקבצים בה שנים מעיר ושבע ממלכות, ולפעמים אחד מעיר ושנים ממשפחה, שבהם מתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו... (בהעלותך פח)

של"ה:

ואשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לספר הזוהר אשר לא זכו קדמונינו אשר קטנם עבה ממתנינו, כמו רב האי גאון, ורב ששת גאון, והרב רבי אליעזר מגרמייזא, והרמב"ן והרשב"א והראב"ד שכל אלו היו מכלל יודעי חן ולא טעמו מדובשו, כי בזמנם לא נתגלה. ואל תתמה מזה כי בודאי לא נתגלה עד דור האחרון אשר אנחנו חיים בו היום. וסיוע לזה מצאתי בספר התיקונים, וזה לשונו: אמר לו אליהו לרבי שמעון רבי רבי, כמה זכאה את, דמהאי חיבורא דילך יתפרנסון כמה עילאי עד דאתגלי לתתאי בסוף יומיא, ובגיניה ושבתם איש לאחוזתו. הנה מבואר מכאן שהחיבור מהזוהר עתיד להיות גנוז, ובאותו זמן יתהנו ממנו העליונים, והם המלאכים, עד שיבא הדור האחרון, שאז יתגלה לתחתונים, ובזכות העוסקים יבא משיח, כי אז תמלא הארץ דעה בסבתו... גם האריך מאד החכם הגאון החכם הכולל מהר"ר יצחק דלטאש בפסק שעשה ונדפס בהקדמת זוהר הקטן החיוב המוטל בלימוד חכמת הקבלה, ותירץ את המאמרים המתנגדים לכאורה... שהיה הזוהר כמוס עד הדור האחרון ואז יתגלה, כדי שבזכות זה יגאלו ישראל... (בעשרה מאמרות מאמר א)

רמח"ל:

ונפרש עתה זה הענין היטב, ותדע מה שעשה רבי שמעון בן יוחאי במערתו, ומהו ענין ספרו... הנה בהיות השכינה בגלות בבל, בתחילה, כבר אמרנו שלא היתה אלא בסוד הכלים ולא בא לה אור מן הפנימיות כלל, עד שבא רבי שמעון בן יוחאי זללה"ה... להמשיך סוד החוט הזה אל הכלים של השכינה, ואז נעשית השכינה תיבת נח. כי בתחילה היה רק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", ואז לא נעשה בחינת תבה, אלא הכל עומדים בתוך המים, דהיינו הסטרא אחרא הגוברת, ורוח מגיע להם במטי ולא מטי. אחר כך "ויאמר אלקים יהי אור", ואז נעשה בחינה אחת בתוך המים שהיא התבה, והיא מציאות התפשטות שכינה בבחינה אחת, שאפילו בזמן הסטרא אחרא ובתוכה תפריש מן האחרים מי שיזכה להיות חוסה בצלה, ואלה אף על פי שהם בתוך הקליפות יקרא שהם חוץ לקליפות, כמו נח שהיה בתוך התבה במי המבול. ועל כן עד שלא נמצאת בחינת התבה, ולא היה אפשר לעשות תיקונים כמו שעשה רבי שמעון בן יוחאי, כי מי שהוא בתוך הקליפות אי אפשר לו לתקן תיקונים כאלה, אך כשנמצאת התבה, הרי מקום מנוס ומסתור מן הסטרא אחרא, ששם יוכל אדם להנצל ולעשות תיקונים, כי אם היו מחוץ לזאת התבה לא היו יכולים לתקן, כי מי המבול שהיא הסטרא אחרא היו על הארץ... והנה זה סוד "צוהר תעשה לתבה", וזהו סוד מדרשו של רבי שמעון בן יוחאי, שאמרו שהוא זיהרא דבינה עילאה, והוא ממש ענין הצוהר המוזכר בפסוק. כלל הענין: תבה היא מציאות אחת של השכינה שתוכל להמצא בה אפילו בזמן הגלות, שהנסתר בה יקרא חוץ מן הגלות, ולכן בתוכה יעשה תיקונים גדולים וזיווגים חזקים, רק אין פעולתם יוצאת לחוץ, כי היא בחינה סגורה בסוד "ויסגור ה' בעדו"... (אדיר במרום דף ו)

ואפרש לך ענין ספרו של רשב"י והאידרא והתיקונים. הנה רשב"י חיבר ספרו הקדוש לפי ההארה אשר הגיע אליו בהתקנו במערה, וענינו חיבור על התורה מבאר סודות גדולים לפי סדרי התורה עצמה, ושאר הספרים אשר נעשו מאחרים כגון ספר יצירה ופרקי היכלות וכיוצא וכל הספרים אשר לראשונים, כגון ספר רזיאל ספרא דחנוך וכיוצא אינם על התורה ולפי סדרי התורה, אך זהו חיבור גדול ונורא המגלה עומק הסודות בבירור רב על התורה עצמה, וזהו נקרא גילוי התורה בפנימיותה כמו שעתיד הקב"ה לגלות התורה עצמה ביותר פנימיות עמוק גם כן לעתיד לבא. והיה רשב"י מגלה סודות התורה וחברים מקשיבים לקולו ומתחברים עמו להיות בחיבור זה כל אחד עונה חלקו... והנה רשב"י צוה לר' אבא להיו כותב ומסדר את כל הדברים אשר דברו החכמים בני הישיבה בכל זמן וזמן ובכל מקום שהם, את הכל יסדר לפי סדר התורה ולא יהיה נחתם הספר כל ימי חיי רשב"י ובני ישיבתו כי יביא כל דבריהם שבכל זמן איש על מקומו אל סדרי הספר... (שם דף ט, ועיין שם עוד)