כי אתא רבי יצחק אמר עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כהנות... (ברכות מד א)
המוצא תפילין מכניסן זוג זוג... (עירובין צה א)
ולא יפחתו לו מארבעה כוסות, היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה, והתניא לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי ולא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי. אמר רב נחמן אמר קרא ליל שמורים, ליל המשומר ובא מן המזיקין... תנו רבנן שותה כפלים דמו בראשו, אמר רב יהודה אימתי בזמן שלא ראה פני השוק, אבל ראה פני השוק הרשות בידו...
אמר עולא עשרה כוסות אין בהם משום זוגות, עולא לטעמיה דאמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה כוסות תיקנו חכמים בבית האבל, ואי סלקא דעתך עשרה כוסות יש בהן משום זוגות, היכי קיימי רבנן ותקנו מילתא דאתי לידי סכנה. אבל תמניא יש בהן משום זוגות. רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרווייהו שלום לטובה מצטרף לרעה לא מצטרף, אבל שתים יש בהן משום זוגות... אביי ורבא דאמרי תרוויהו וישמרך לטובה מצטרף לרעה לא מצטרף... אמר רב יוסף אמר לי יוסף שידא אשמדאי מלכא דשידי ממונה הוא אכולהו זוגי, ומלכא לא איקרי מזיק. איכא דאמרי לה להאי גיסא אדרבה מלכא דרתחנא הוא מאי דבעי עביד... אמר רב פפא אמר לי יוסף שידא בתרי קטלינן בארבעה לא קטלינן בארבעה מזקינן, בתרי בין בשוגג בין במזיד, בארבעה במזיד אין בשוגג לא. ואי אישתלי ואיקרי ונפק מאי תקנתיה, לינקוט זקפא ידיה דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דשמאליה בידא דימיניה ונימא הכי אתון ואנא הא תלתא... (פסחים קט ב)
במערבא לא קפדי אזוגי, רב דימי מנהרדעא קפיד אפילו ארושמא דחביתא, הוה עובדא ופקע חביתא, כללא דמילתא כל דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה, ומיהו למיחש מיבעי. כי אתא רב דימי אמר שתי ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר הלכה למשה מסיני, ומסתפקא להו לרבנן מאי ניהו דבר אחר, וגזור רבנן בכולהו זוגי משום דבר אחר. והא דאמרן עשרה תמניא שיתא ארבעה אין בהן משם זוגי, לא אמרן אלא לענין מזיקין אבל לענין כשפים אפילו טובא נמי חיישינן...
אמר רב עוירא קערות וככרות אין בהם משום זוגות, כללא דמילתא כל שגמרו בידי אדם אין בהן משום זוגות, גמרו בידי שמים במילי מיני דמיכל חיישינן, חנות אין בהן משום זוגות, נמלך אין בהן משום זוגות, אורח אין בו משום זוגות, אשה אין בה משום זוגות, ואי אשה חשובה חיישינן... אמר רב יוסף תרי דחמרא וחד דשיכרא לא מצטרף, תרי דשיכרא וחד דחמרא מצטרף, וסימניך זה הכלל כל המחובר לו מן החמור ממנו טמא מן הקל ממנו טהור. אמר רב נחמן אמר רב תרי קמא תכא וחד אתכא מצטרפי, חד מקמי תכא ותרי אתכא לא מצטרפין... אלא א"ר משרשיא דכולי עלמא תרי אתכא וחד לבתר תכא לא מצטרפי... (שם קי ב, וראה שם עוד)
...אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא... (יבמות סב ב)
...והא שלחו ליה לרבא זוג בא מרקת ותפשו נשר ובידם דברים הנעשים בלוז... (סנהדרין יב א)
...ומזדווגין (סנהדרין) זוגות זוגות היו ממעטין ממאכל ולא היו שותין יין כל היום ונושאין ונותנין בדבר... (שם מ א)
אמר נחום הלבלר מקובל אני מרבי מיאשה שקיבל מאבא שקיבל מזוגות... (פאה יב ב)
כל החיות מהלכות זוגות זוגות והנחש אינו מהלך בדרך אלא יחידי. (בראשית פרשה צט יב)
רבנן אמרי, אמר הקב"ה לישראל, בני, כל מה שבראתי בראתי זוגות, שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, והעולם הזה והעולם הבא זוגות, אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם... (דברים פרשה ב כב)
...ובמדרש שבו ביום נברא גיהנם והמחלוקת והשינוי... ולכן הוא יום מזיק, ואמרו שאין מתחילין בו במלאכה, ואסרו לאכול זוגות... (בראשית א ח)
ואין מברכין על כוס של פורענות (ברכות נ"א ב'), מאי כוס של פורענות, כוס שני, וטעמא דמילתא משום זוגות... וטעם איסור הזוגות לפי שהכשפנים והמורכבים משתים שולטין על מי שאוכל ושותה זוגות, ועוד טעם אחר להרחקת השניות שהם הנפרדים מכח האחד, והזוגות מכח השניות, וכדי לקבוע בלב ענין האחדות והתרחק מאמונת השניות... (שולחן של ארבע שער א)
אמנם מה שאמר כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראו, באור זה כי מפני שהתחתונים אינם במעלה ובחשיבות העליונים רצה הקב"ה לזכות את חשיבות האדם וכל התחתונים מה שחסר להם מצד אשר טובים השנים מן האחד, כי מה שחסר בזה גלה בזה, כי יש בזכר מה שאין בנקבה, ויש בנקבה מה שאין בזכר, ולפיכך אמר הכתוב אעשה לו עזר כנגדו, ודבר זה נמשך בכל התחתונים מצד כי טוב שנים מן אחד, ונמצא כי לפי זה כי החבור הזכר עם הנקבה יש בו שלימות יותר מבכלל שלהם, לא מצד שהנקבה היא עזרו לעשות צרכו מצד המלאכה בלבד, או שיהיה להם תולדות, אך כי האחד אינו שלם, וכאשר הם שנים אז הבריאה שלמה בלי חסרון ולא זה בלבד שהחשיבות והמעלה הוא כאשר יתחברו ביחד כמו חבור זכר ונקבה, רק אף שכל אחד בפני עצמו גם כן הוא יותר חשוב כאשר נמצא זוג אליו, כי כאשר נמצא האחד בלבד הוא חלק בלבד, וכאשר נמצא זיוג אליו והזוג הוא דבר שלם הרי כל אחד מהם חלק הכל, ודבר זה יותר במעלה מאשר הוא חלק בלבד... (חידושי אגדות בבא בתרא עד)
ובזה נבין ענין הזוגות (בפרק ערבי פסחים) ואינו אלא בעניני העולם אבל במעשה המצות אמרו כוס של ברכה אינו מצטרף לרעה, והוא כאשר אמרנו כי יסוד העולם במה שהוא נברא להעלים יחודו ושיהיה נמצא כח הרע בעולם הוא על ידי זיווג וההרכבה, ונמצא יסוד חלק רע בעולם הוא על ידי כח השניות והזוגות שנתגלה בעולם כאשר אמרנו, לכן כח הרע מצוי למי שעושה זוגות. ולפי שתכלית המצות הוא להיפך לגלות כח היחוד האמיתי בעולם כאשר אמרנו, לכן כוס של ברכה אינו מצטרף. ולכן בזוגות בעניני העולם המותרים משליט כח הרע, כל שכן באיסורין, לכן אמרו עבר ושנה הותרה לו... (חלק א אור זרוע לצדיק עמוד מ)