זית

(ראה גם: שמן, שיעורין)

 

ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה, וידע נח כי קלו המים מעל הארץ. (בראשית ח יא)

...ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלקים ואנשים והלכתי לנוע על העצים. (שופטים ט ט)

זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך... (ירמיה יא טז)

אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך. (תהלים קכח ג)

מכילתא:

ויורהו ה' עץ... רבי אלעזר המודעי אמר זה עץ של זית שאין לך עץ מר יותר מעץ זית... (בשלח-ויסע פרשה א)

ספרי:

כי תחבט זיתך - הראשונים היו חובטים את זיתיהם ונוהגים בהם עין יפה, מכאן אמרו הזית שהוא עומד שלש על שלש שורות של שני מלבנין ושכחו אינו שכחה, זיתיך - פרט לאחרים, זיתך - פרט להקדש... (תצא רפד)

ושמן מחלמיש צור, אילו זיתים של גוש חלב. (האזינו שטז)

תלמוד בבלי:

ועוד אמר רבי חייא בר אבא אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף... כיון דשקילא לגרעיניה בצר ליה שיעורא, אמר ליה מי סברת כזית גדול בעינן, כזית בינוני בעינן... דתנן כזית שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני וזהו אגורי, ואמר רבי אבהו לא אגורי שמו אלא אברוטי שמו, ואמרי לה סמרוסי שמו, ולמה נקרא שמו אגורי, ששמנו אגור בתוכו. (ברכות לח ב)

ארץ זית שמן, אמר רבי יוסי ברבי חנינא ארץ שכל שיעוריה כזיתים, כל שיעוריה סלקא דעתך... אלא ארץ שרוב שיעוריה כזיתים. (שם מא ב)

עד כמה מזמנין, עד כזית, רבי יהודה אומר עד כביצה. (שם מה א)

הרואה זיתים בחלום, זוטרי פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים, והני מילי פרי אבל אילני הויין ליה בנים מרובין, שנאמר בניך כשתילי זיתים וגו'. איכא דאמרי הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו, שנאמר זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך. הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך. (שם נז א)

אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית... (שבת פה א)

אין סוחטין את הפירות, אמר רב יהודה אמר שמואל מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים, מאי טעמא, כיון דלסחיטה נינהו... (שם קמג ב, וראה שם עוד)

ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מאי דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה, אמרה יונה לפני הקב"ה רבונו של עולם יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם... (עירובין יח ב)

רוח צפונית יפה לחטין בשעה שהביאו שליש וקשה לזיתים בזמן שהן חונטין, רוח דרומית קשה לחטין בשעה שהביאו שליש ויפה לזיתים בזמן שהן חונטין... (יומא כא ב)

מיתיבי כמה יהא בזית ולא יקצצו, רובע, שאני זיתים דחשיבי. (בבא קמא צא ב)

ועל המעטן של זיתים, והוא מחוסר מכמר ועילי לבי דפי (בית הבד) למידש ולנגד, תני רבי חייא על כומר של זיתים, הא איכא תלת, באתרא דההוא דזבין ההוא מנגיד. (בבא מציעא עד א)

שטף נהר זיתיו, אמר עולא אמר ריש לקיש לא שנו אלא שנעקרו בגושיהן, ולאחר שלש (שנים), אבל בתוך שלוש הכל של בעל הזיתים... אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש לא שנו אלא שנעקרו בגושיהן ובתוך שלש, אבל לאחר שלש הכל לבעל הקרקע... תנא אמר הלה זיתיי אני נוטל אין שומעין לו, מאי טעמא אמר רבי יוחנן משום ישוב ארץ ישראל. (בבא מציעא קא א)

תנן התם פריצי זיתים וענבים בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין, מאי פריצי זיתים, אמר רב הונא רשעי זיתים, (שאין נגמר בשולן לעולם)... וכמה פריצי זיתים, רבי אלעזר אומר ארבעת קבים לקורה (שעושים בטעינה אחת רק ארבעה קבים לקורה), דבי רבי ינאי אמרי סאתים לקורה, ולא פליגי, הא באתרא דמעיילי כורא באוללא (בתפוחה אחת שקורין שק), הא באתרא דמעיילי תלתא כורין באוללא. (שם קה א)

הלוקח... זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות (ענפים שחוזר וצומח)... (בבא בתרא פ א)

ויאמר אלה שני בני היצהר העומדים וגו', אמר רבי יצחק אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית, ושנים זיתים עליה, אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית. (סנהדרין כד א)

ואלו מותרין באכילה... וזיתי גלוסקאות המגולגלין (מתחממין ונעצרין מאליהן), רבי יוסי אומר השלחין אסורין... פשיטא, מהא דתימא חמרא רמא בהו, קא משמע לן הני מחמת משחא (שמן) הוא דרפו. (עבודה זרה לט ב)

חמשה דברים משיבין את הלימוד... והרגיל בשמן זית... מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה... (הוריות יג ב)

יצתה בת קול ואמרה לו, זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך, מה זית זו אחריתו בסופו, אף ישראל אחריתן בסופן... אמר רבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ואמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין. (מנחות נג ב)

מאי שמן המור, רבי הונא בר חייא אמר סטכתא, רבי ירמיה בא אבא אמר שמן זית שלא הביא שליש... למה סכין אותו, שמשיר את השער ומעדן את הבשר. (שם פו א)

תקוע אלפא לשמן, אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן, כל הארצות היו כשרות אלא מיכן היו מביאין, אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מן מה שנזרע ביניהם, ואם הביא כשר, אין מביאין אנקפטן ואם הביא כשר, אין מביאין מן הגרגרין שנשרו במים ולא מן הכבשים ולא מן השלוקים ואם הביא פסול... תנו רבנן וטובל בשמן רגלו, זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעין. אמרו פעם אחת נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן, מינו להן פולמוסטוס אחד אמרו לו לך והבא לנו שמן במאה ריבוא. הלך לירושלים אמרו לו לך לצור, הלך לצור אמרו לו לך לגוש חלב, הלך לגוש חלב אמרו לו לך אצל פלוני לשדה הלז, ומצאו שהיה עוזק תחת זיתיו, אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא שאני צריך, אמר לו המתן לי עד שאסיים מלאכתי, המתין עד שסיים מלאכתו, לאמר שסיים מלאכתו הפשיל כליו לאחוריו והיה מסקל ובא בדרך, אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא, כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים, כיון שהגיע לעירו הוציא לו שפחתו קומקום של חמין ורחץ בו ידיו ורגליו, הוציאה לו ספל של זהב מליאה שמן וטבל בו ידיו ורגליו, לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו, לאחר שאכלו ושתו מדד לו שמן במאה ריבוא, אמר לו כלום אתה צריך ליותר, אמר לו הן אלא שאין בידי דמים, אמר לו אם אתה רוצה ליקח קח ואני אלך עמך ואטול דמיו. מדד לו שמן בשמונה עשר ריבוא, אמרו לא הניח אותו האיש לא סוס ולא פרד ולא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו. כיון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקלסו, אמר להם לא לי קלסוני אלא לזה שבא עמי שמדד לי שמן במאה ריבוא, והרי נושה בי בשמונה עשרה ריבוא, לקיים מה שנאמר יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב. (שם פה ב)

שלשה זיתים הן ובהן שלשה שלשה שמנים, הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל, ר' יהודה אומר סביבות הסל, זה ראשון, חזר וטוען בקורה, ר' יהודה אומר באבנים, זה שני. חזר וטחן וטען זה שלישי, הראשון למנורה והשאר למנחות. השני מגרגו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל... שלישי עוטנו בבית הבד על שילקה ומעלהו ומנגבו בראש הגג כותש ונותן לתוך הסל... (שם פו א, וראה שם עוד)

(בהמה) טהורה לתשעה חדשים (יולדת), וכנגדה באילן זית. (בכורות ח א)

תלמוד ירושלמי:

רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו שמן זית אומר עליו בורא פרי העץ... רבי חייא בר ווא בשם ר' יוחנן זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ. (ברכות מב א)

כל זית שיש לו שם בשדה אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה, במה דברים אמורים בשמו ובמעשיו ובמקומו, בשמו שהיה שופכני או בישני, במעשיו שהוא עושה הרבה, במקומו שהוא עומד בצד הגת או בצד הפרצה, ושאר כל הזיתים ב' שכחה שלשה אינן שכחה. רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים... ואמר ר"ש בן יקים לא אמר רבי יוסי אלא בראשונה שלא היו הזיתים מצויין שבא אדריינוס הרשע והחריב את כל הארץ, אבל עכשיו שהזיתים מצויין יש להם שכחה. שופכני נוטף שמן, והתנינן נטופה, אלא שהוא עושה שמן הרבה, אלא שופכני שהוא עושה שמן הרבה, נטופה נוטף שמן במעשיו, שהוא עושה שמן הרבה שהוא עושה זיתים הרבה. בישני, אית דבעי מימר בישני ממש (שהובא ממקום בישן), אית דבעי מימר שהוא מבעית לחבריה (מבייש לאילני זיתים אחרים שאינן עושין הרבה), עד די עביד ד' כיפליסין (ארבעה פעמים כפל יותר מהאחרים)... מכיון שהוא עושה יותר מחבירו כמי שהוא מסוים... (פאה לא א, וראה שם עוד)

מאימתי כל אדם מותרין בלקט... ובזיתים משתרד רביעה שניה, אמר רבי יהודה והלא יש שאין מוסקין זיתיהם אלא לאחר רביעה שניה, אלא שיהא העני יוצא ולא יהא מביא אלא בארבעה איסרות... (שם לה א)

המקבל זיתים לשמן, כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה... (דמאי כז ב)

תני אין מרכיבין זיתים ברכב של תמרה מפני שהוא אילן באילן, רבי יודן בעא לית הדא פליגא על רבי לוי, אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים, מה זיתים אין בהם הרכבה, אף בנים לא יהא בהן פסולת, שנייא היא הכא שהוא עתיד למתקה (חושב שהתמרה תמתק הזיתים, ובאמת אינה מקבלת הרכבה). (כלאים ג ב)

המידל בזיתים, בית שמאי יגום ובית הלל אומרים ישרש, ומודים במחליק (הקרקע, ונראה שעושה כן לזריעה) עד שיגום... המבקיע בזיתים לא יחפהו בעפר אבל מכסהו באבנים או בקש... (שביעית יא א, וראה שם עוד)

זיתים שהכניסו רביעית לסאה (יכול להוציא מסאה רביעית שמן) פוצע ואוכל בשדה, הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה, הכניסו שליש כותש בשדה וכונס לתוך ביתו... (שם יב ב)

אין תורמין זיתים על השמן... (תרומות ה א, וראה שם עוד)

אין תורמים שמן על זיתים הנכתשים... ותורמין שמן על זיתים הנכבשים... (שם זה ב, וראה שם עוד)

רבי מאיר כדעתיה, דאמר כל אילנות אילן סרק חוץ מזית ותאנה... (ערלה א א)

זית שמן זה זית אגורי, רבי אמי בשם רבי יוחנן זה אווריסי, ולמה נקרא שמו איגורי, שהוא אוגר את שמנו לתוכו, וכל הזיתים מאבדין שמנן, אמר רבי חנינא כל הזיתים הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן, וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר את שמנו לתוכו. (בכורים ב ב)

כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי. (כלים יז ח)

זיתים מאימתי מקבלין טומאה, משיזיעו זיעת המעטן אבל לא זיעת הקופה כדברי בית שמאי, רש"א שיעור זיעה ג' ימים, בית הלל אומרים משיתחברו ג' זה לזה, ר"ג אומר משתגמר מלאכתן, וחכמים אומים כדבריו... (טהרות ט א, וראה שם עוד)

זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים, לפי שלא כבשן אלא למראה. (עוקצין ב א)

מדרש רבה:

בנים זה צער גידול בנים, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. (בראשית פרשה כ טו)

מהיכן הביאה אותו (היונה עלה הזית), ר' אבא בר כהנא אמר משבשושין שבארץ ישראל הביא אותו, ר' לוי אמר מהר המשחה... רב ביבי אמר נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו. (שם פרשה לג ט)

ואתה תצוה, הדא הוא דכתיב (ירמיה י"א) זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך, וכי לא נראו ישראל אלא בזית הזה בלבד, אלא מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו ואחר כך מורידין אותו מן הזית ונחבט, ומשחובטין אותו מעלין אותן לגג ונותנין אותן במטחן ואחר כך טוחנין אותו ואחר כך מקיפין אותן בחבלים ומביאין אבנים ואחר כך נותנים את שומנן, כך ישראל באין אומות העולם וחובטין אותם בקולרין ומקיפין אותן טרטיוטין ואחר כך עושין תשובה והקב"ה עונה להם...

דבר אחר מה ראה ירמיה למשול את ישראל כזית, אלא כל המשקין מתערבין זה בזה, והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם העכו"ם, שנאמר (דברים ז') ולא תתחתן בם. דבר אחר כל המשקין אדם מערב בהם ואינו ידוע איזה תחתון ואי זה עליון, אבל השמן אפילו אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא נתון למעלה מהן, כך ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום נצבים למעלה מהעכו"ם. (שמות פרשה לו א)

...הה"ד בניך כשתילי זיתים (תהלים קכ"ח), מה הזית הזה זיתים לאכילה זיתים ליבש וזיתים לשמן ושמנו דולק מכל השמנים, ואין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, כך באים בני הגרים מהם בעלי מקרא מהם בעלי משנה, מהם בעלי משא ומתן מהם חכמים מהם נבונים ומהם יודעי דבר בעתו ויש להם זרע קיים לעולם. (במדבר פרשה ח י)

נפלה עטרת ראשנו, רבי ירמיה דשבשא נטל עטרת זית וקשרה בראשו, שמע שמואל ואמר והא ניחא ליה דאיתרים רישיה ולא עביד כן... (איכה פרשה ה יז)

מדרש תנחומא:

...אלא שמן של זית לפי שהזית סימן אור לעולם. שנו רבותינו שלשה זיתים ובהן שלשה שמנים, הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכנסו לבית הבד, טוחנו בריחים ונותנו בכלים, טוענו בקורה ויצא מהן ראשון... (תצוה ו, וראה שם עוד)

ילקוט שמעוני:

ברוך אתה בשדה, שיהו נכסיך משולשין, שליש בתבואה, שליש בגפנים שליש בזיתים. (דברים פרק כח, תתקלח)

ויאמרו לזית מלכה עלינו זה עתניאל בן קנז שהיה משבט יהודה, שנאמר זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך, ומה אמר לו עתניאל החדלתי את דשני. (שופטים פרק ט, סה)

תרגום יונתן:

בי יכבדו - מכבדים לפני ה', ובי מתפנקים בני אדם. (שופטים ט ט)

רד"ק:

ועץ הזית לא נשא - עדיין פרי, וזכר העצים שהם רבים בארץ ישראל, ותימא כי הזית זמנו במרחשון וכסלו לשאת פרי, ואולי התאחר מפני המארה. (חגי ב יט)

כשתילי זיתים - שאין מקבלים הרכבה מעץ אחר, כך אין בהם פסול ממזרות, דבר אחר שעלי הזית ירוקים תמיד, כן יהיו ביפים במעשים טובים. (תהלים קכח ג)

משנה תורה:

זית העומד באמצע השורות לבדו ושלש שורות של זיתים מקיפין אותו משלש רוחותיו, אף על פי שאין בכל שורה מהן אלא שני זיתים, שכח את האמצעי אינו שכחה, שהרי השורות הסתירוהו, ולמה אמרו זית בלבד, מפני שהיה חשוב בארץ ישראל באותו זמן. (מתנות עניים פרק ה כה, וראה ראב"ד שם)

רבינו בחיי:

...ואין לזית לב, ואולי לכן משכח התלמוד ומטמטם הלב... (בראשית לד א)

מאירי:

כשתילי זיתים - שעליהם מתקיימים כל השנה, כן יתעסקו כל ילדותם בתורה ובחכמה, והזית אינו מקבל הרכבה, וכן לא יקבלו דופי. (תהלים קכח ג)

מהר"ל:

והרגיל בזיתים, פירוש כי השמן זית מיוחד לחכמה ושכל, מפני שממנו האור אשר השכל דומה לו, והזיתים אשר הוא נושא אל השמן, שבתוך הזית הוא שמן מוכן לשכחה, כי השמן הוא נבדל מן הזית, ומפני שהשמן נבדל מן הזית הוא נבדל לגמרי, שזהו מיוחד לאור ולשכל, והנושא אשר השמן יוצא ממנו, כי הנושא אשר השכל עומד בו הוא חמרי, והוא משכח השכל כאשר הוא מוטבע בו, לכך כאשר אוכל הזיתים הוא משכח תלמודו, כאלו השמן מוטבע בגוף הזית, וכאשר אוכל השמן שהוא בפני עצמו והוא נבדל מן הזית הוא יפה לחכמה... (חידושי אגדות הוריות יג ב)