(ראה גם: הסטוריה בית שני-בנין)
בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש, היה דבר ה' אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר. קצף ה' על אבותיכם קצף. ואמרת אלהם כה אמר ה' צב-אות שובו אלי נאם ה' צב-אות ואשוב אליכם אמר ה' צב-אות... (זכריה א א)
ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר ה' אל זכריה בארבעה לחדש התשיעי בכסלו. וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני ה'. לאמר אל הכהנים אשר לבית ה' צב-אות ואל הנביאים לאמר, האבכה בחדש החמישי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים... (שם ז א)
אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, דבר זה אמרו דוד ולא פירשו... עד שבא זכריה בן עידו ופירשו, דכתיב ויאמר אלי מה אתה רואה, ואומר מגילה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה... (עירובין כא א, וראה שם עוד)
מרדכי היהודי וחגי זכריה ומלאכי כולם נתנבאו בשנת ב' לדריוש... (פרק כ)
ואעידה - שיעיד אוריה בימי יהויקים הפורענות, וזכריה ינבא הנחמה בשנת ב' לדריוש, אם תראו שתתקיים נבואת אוריה, תהיו מצפים לנבואת זכריה... (ישעיה ח ב)
התנבי זכריה - על היהודים בשנת שתים לדריוש שיבנו הבית בלא רשות, מסעדין להון - נביאי הקב"ה עוזרים להם... (עזרא ה א)
נבואת זכריה סתומה מאד כי יש בה מראות דומות לחלום הניתן לפתרון, ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבא מורה צדק... (זכריה א א)
מעלות הנבואה רבות, כי הנשמות ההגונות המקבלות רוח הקודש להנבא אינן על דרך אחת, ובהיות הכבוד עם ישראל טרם גלו אין צורך לפרש הנבואה, ואחר הגלות הן מראות וצריכות פירוש, כמראות דניאל שפירשן לו, וכן בזכריה, ואשר לא פירש סתומות מעיני המשכילים... (שם)
הנביא - נאמר על זכריה או על עידו, ואמרו כי הוא עידו החוזה. (שם)
וידוע כי מדרגות הנבואה הם הביאור וההעלמה, כאשר נתבאר שמדרגת אדון הנביאים שהיא היותר עליונה היתה בתכלית הביאור, כאשר נאמר "ומראה ולא בחידות", ויתחייב מזה שיהיה בזמן קרוב להפסק הנבואה בתכלית ההעלם, ולזה באו מראות זכריה בתכלית ההעלם, עד שלא מצאו המפרשים בהם ידיהם ורגליהם... (דרוש ה)
מה אלה - ידע פירוש עניני המנורה, ולא פירוש ב' הזיתים, ואמר לו שמורים על שני מנהיגי הדור, ומפני שעניני הכהן הגדול נאמרו לו לעיל, ביאר לו ענין זרובבל שמזרעו יהיה המשיח. (זכריה ד ד)