זמה

(ראה גם: גילוי עריות, זנות)

 

ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא, באש ישרפו אותו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם. (ויקרא כ יד)

מדרש תנחומא:

...שצר הקב"ה צורת העובר כדמות הנואף, הוי וסתר פנים ישים, לפיכך נקרא זמה, שהן כופרין שניהם ואומרין אין אנו יודעין זה מה... (נשא ד)

תרגום יונתן:

זמה - זנו. (ויקרא כ יד)

ולא עשו את הזימה - לא עשית לך עצה לשוב. (יחזקאל טז מג)

תרגום אונקלוס:

זמה - עצת חטאין. (ויקרא יח יז)

רש"י:

זמה - עצה, כתרגומו, שיצרך יועצך לחטא. (שם)

זמה במקרא לשון מחשבה. (תהלים כו י)

אבן עזרא:

זמה - זנות במחשבה. (ויקרא כ יד)

רמב"ן:

זמה - לרש"י שיצרך יועצך לחטא, ולא ידעתי טעם לזה שכל העריות גם העבירות האחרות היצר יועצו לחטא. אבל הענין הוא כי שם זמה גזרו מן "כאשר זמם לעשות לאחיו", ולמחשבה ההגונה יקראנו מזמה... ולזנות העשוי במחשבה בסתר יקרא זמה, כענין אם נפתה לבי על אשה כי הוא זמה והוא עון פלילי... ולפי דעתי אמר הכתוב זמה באשה ובבתה ואשה ואמה לגנות הענין, לומר כי כשישכב עם אחת שהיא אשתו יחשוב באחרת בעבור קרבתה ודמיונם, והנה תהיה שכיבת שניהם לו זמה, והוא הענין שהזכירו רבותינו, וברותי מכם הפושעים והמורדים בי אלו בני תשע מדות וכו'... (שם שם יז)

רד"ק:

זמה - ענין תועבה ומעשה הרע. (תהלים קיט קנ)

ספורנו:

זמה - חבור נולד מהרהורי עבירה בלבד. (ויקרא יח יז)

הכתב והקבלה:

זמה - ...והטעם הוראות זמה על הזנות לא מצאתיו, ונראה לי בטעמו כי עיקר שרש זמם זם, והוראתו סגירה חתימה וסתימה, כמו "ואם זמות יד לפה" (משלי ל'), שפרש"י שמלת זמם על פיך וחסמת אותו... ורבותינו ישמשו הרבה שרש זמם על הסגירה והחסימה, זומם הבהמה... ככה יורה זמם על סגירה רוחנית, והוא סגירת המחשבה, כי אחרי שעלו ברעיונות האדם מחשבות שונות על דבר שברצונו לעשות... אחר שיסכים לאחת מהן בזה הוא סוגר את כח מחשבתו לבלי ישוטטו עוד רעיוניו הנה והנה, וזה נקרא זמה (החלטה). ובזה הרווחנו להבין הנחת זמה גם על הזנות, כי ברוב רודפי תאות הזנות ישתדלו בפעולתם המגונות בל יתגלה קלון מעשיהם ברבים, זה ישחית ארצה וזו מתהפכת ומזנה בל תתעבר, הנה במעשיהם המתועבים ימנעו הטבעית שבכח הזווג לפרות ולרבות, לכן הונח גם על זה שם זמה, רוצה לומר סגירה וחסימה אל כח התולדה הטבעית... (שם)

מלבי"ם:

זמה - ...שלא מצאנו מלת זמה בכל התורה כולה רק בשני אלה ובאיסור הקדשה, וגדר המלה הזאת היא נגזרת מן פועל זמם שמורה על המחשבה בעצה עמוקה, אם להטיב אם להרע, ושם הנגזר ממנו מזימה בא על עומק עיון והתגברות מחשבה על דבר אחד, אבל שם זמה הונח רק על השתקעות המחשבות בחטא ובזנות לבד... (שם כ יד)

רש"ר הירש:

זמה - מצויה כעשרים פעם במקרא ורק פעם אחת היא מתבארת לטובה (איוב י"ז י"א), בכל שאר המקומות היא כינוי לרע מוסרי... הוראת זמה הרהורי עבירה חושניות והתמסרות למחשבת זנות. (שם יח יז)

ר' צדוק:

...כי מצרים מלא זימה, כמ"ש ז"ל גבי שרה, ומלא כשפים כמ"ש תבן וכו', כי מקום הכשוף במקום הזימה, שלכן הכשוף מצוי בנשים, כמשאז"ל ואמרו בפרק חלק (ק' ב') בשם בן סירא בת לאביה מטמונת שוא וכו', ע"ש כי הזימה הוא השתקעות בחומר ארציי ומצדו הכשוף, כשז"ל ששולט רק בארץ ולא באויר... ולא במים... (חלק ג קומץ המנחה עמוד נג)