זמר   זמירות

(ראה גם: דוד-שירה, לוים, שיר)

תלמוד בבלי:

מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד, קינה לדוד מיבעי ליה, אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי, כיון דחזא דאבשלום הוא שמח, משום הכי אמר מזמור. (ברכות ז ב)

אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף מיני זמר... (שבת נו ב)

אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא... (שם קו ב)

ואמר רבי ירמיה בן אלעזר כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב, שנאמר ולא אמר איה אלקי עושי נותן זמירות בלילה. (עירובין יח ב)

א"ל אבוב לחרי זמר, לגרדאי לא מקבלוה מיניה, (חליל שהוא חשוב לפני בני חורים זמר נאה וערב, בא אצל גרדיים לשורר להם לא הוכשר בעיניהם). (יומא כ ב)

הוגרס בן לוי על השיר, אמר רבי אחא נעימה יתירה היה יודע, ואמרו עליו על הוגרס בן לוי שהיה מנעים את קולו בזמן וכשהיה נועץ גודלו בתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו כל אחיו הכהנים נזקרין לו בבת ראש. (שקלים יד א)

ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'. מתקיף לה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא משפטים לא יחיו בהם קרית ביה... (מגילה לב א)

אחר מאי, זמר יוני לא פסק מפומיה (לכן בא לידי כך ולא הגינה תורתו עליו)... (חגיגה טו ב)

דרש רבא מפני מה נענש דוד, מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי, אמר לו הקב"ה, דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותם זמירות... (סוטה לה א)

משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות, שנאמר בשיר לא ישתו יין וגו'... וממאי דמשבטלה סנהדרי כתיב, אמר רב הונא בריה דרב יהושע דאמר קרא זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם. אמר רב אודנא דשמעא זמרא תעקר, אמר רבא זמרא בביתא חורבא בסיפא, שנאמר קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה... רב הונא בטיל זמרא, קם מאה אווזי בזוזא ומאה סאה חיטי בזוזא ולא איבעי, אתא רב חסדא זלזיל ביה, איבעי אווזא בזוזא ולא משתכח. אמר רב יוסף זמרי גברי ועני נשי פריצותא, זמרי נשי ועני גברי כאש בנעורת... (שם מח א)

שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר, שרטט וכתב להו אל תשמח ישראל אל גיל בעמים, ולישלח להו מהכא בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו, אי מההוא הוה אמינא הני מילי זמרא דמנא אבל דפומא שרי, קא משמע לן. (גיטין ז א)

עשיתי לי שרים ושרות... אלו מיני זמר... (שם סח א)

ההוא דהוה קאמר ואזיל, דאזיל מבי דינא שקל גלימא ליזמר זמר וליזיל באורחא, (שנטלו בית דין טליתו לפרע בעל חובו ליזמר הואיל ודין אמת דנו לא הפסיד כלום). (סנהדרין ז א)

רבי עקיבא אומר זמר בכל יום זמר בכל יום, (הוה מסדר למודך שסדור בפיך כזמר)... (שם צט א)

תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, הקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם, מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים... (שם קא א)

אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל מגריפה היתה במקדש עשרה נקבים היו בה, כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר, במתניתא תנא היא אמה וגבוהה אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר... (ערכין י ב)

תלמוד ירושלמי:

א"ר יונתן דבית גוברין ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם, ואלו הן לעז לזמר... (מגילה י א)

מדרש רבה:

...אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת... (בראשית פרשה כב כח)

קחו מזמרת הארץ בכליכם, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי דברים שהן מזמרין בעולם... (שם פרשה צא יג)

...ומייתי לה רבי יונתן מדרך ארץ, נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות... (שיר השירים פרשה א י)

עת הזמיר הגיע... ר' תנחומא אמר הגיע זמן שתעשו זמירות להקב"ה, שנאמר עזי וזמרת י-ה, זמירות י-ה. א"ר ביבי (תהלים קי"ט) זמירות היו לי חוקיך. (שם פרשה ב כה)

אמר רבי ברכיה כל דזמר זימרא לא עייל באודניה דרקדא, כל דזמר זמר ברא דטפשא לא שמע (מוכיח הטפש ואינו שומע). (איכה פתיחתא יב)

כתיב מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך (תהלים ע"ט), לא הוה קרא צריך למימר אלא בכי לאסף, נהי לאסף, קינה לאסף, ומה אומר מזמור לאסף, אלא משל... אמר להם מזמר אני ששפך הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים ולא שפך חמתו על ישראל. (שם פרשה ד טו)

ילקוט שמעוני:

ונעים זמירות ישראל, משל למה הדבר דומה, לחבורה שהיתה מבקשת לומר הימנון למלך, אמר להם כולכם נעימים, כולכם זמרים, כולכם משובחים, ומי מנעים זמירותיהם של ישראל, דוד בן ישי... (שמואל ב פרק כג, קסה)

רש"י:

 מזמרת הארץ - מתורגם מדמשבח בארעא, שהכל מזמרים עליו כשהוא בא. (בראשית מג יא)

רמב"ן:

פירש גאון ז"ל הא דאמרינן זמרא דפומא אסור, הני מילי כגון נגינות של אהבת אדם לחברו ולשבח יפה ביפיו, אבל שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם מישראל נמנע מזאת, ומנהג כל ישראל לאמרן בבית חתונה ובבית משתאות בקול נגינות, ולא מצינו מי שמיחה בזאת... (תורת הגמול ענין אבלות ישנה, בסוף)

ספר חסידים:

...ומצוה שישב וירנן שבחות, שנאמר (תהלים צ"ב) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, ויש לשמוח בשבת בפקודי ה' ישרים משמחי לב. (רעא)

מאירי:

עזי וזמרת - לשון עילוי והפלגה. (תהלים קיח ט)

מנורת המאור:

מצאתי כתוב, כי לכן נקראו השירים מזמורים, מלשון לא תזמור, ולפי זה זמירות רוצה לומר זמורות, כשם שהמזמר בגפנים יקוץ כל הזמורות ויניח מה שראוי, כך הזמירות שאנו אומרים קודם התפלה יסירו ויקוצו כל המכשולות והעוונות שיש לנו לפני ה' ותבא תפלתנו שתהיה נשמעת ורצויה. (נר ג פרק ג)

מלבי"ם:

אזמר - גבוה משיר, והוא רק שמשבח ה' על ענינים השגחיים, ואשירה הוא על פלאי הבריאה. (שופטים ה ג)

הזמר הוא מעולה מן השיר, כי השיר כולל כל ענינים ובא גם על דברי חול, והזמר הוא מיוחד בכל מקום רק לה' על עניני נסים והשגחה. והסדר הוא תמיד "שירו לו זמרו לו", שהזמר מוסיף על השיר... וכשיבואו זמר והודאה נרדפים אצל ה', כמו "אודה ה' ואזמרה שם ה' עליון", "טוב להודות לה' ולזמר לשמך", בא ההודאה מצד טובה הפרטיית בעצמו שקבל, והזמר מצד הטובה הכללית, שמצד זה שמו עליון על כל... (הכרמל)

רש"ר הירש:

מזמרת - מענין שבלשון הקודש זמורה וזמרה מאותו שורש, שיר הוא התוכן המלולי, נגן הוא על המוסיקה באמצעות כלים. גם בתרגום שני למגלת אסתר א' ב' נמצאת המלה מנגנון, שאומרים עליה שהיא ממקור יוני, אך יתכן שהיא באה מהמלה נגן. זמרה היא המנגינה בלי מלים... בזמורה הופך העסיס המזדקק למיץ הפרי, כמו כן מתבטאים במנגינה רעיונות שעדיין לא בשלו עד כדי להתבטא במלים ברורות, באמנות הטבעית המנגינה נוצרת למען המלה ולא להיפך כבאופרה, וכיחס הזמורה לשיכר כן יחס הזמרה למלה המלהיבה של השיר... (בראשית מג יא)

מוהר"ן:

(ישעיה כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו', זה בחינת כנפי הציצית ששם הרוח חיים, שהוא בחינת כנור של דוד שהיה מנגן על ידי הרוח צפונית וכו'. כי הנגינה והזמירות נמשכין מהרוח חיים שבכנפי ריאה כידוע, וזוהו זמירות שמענו בחינת הניגון של כנור של דוד, שהוא בחינת הרוח חיים, שהוא בחינת כנפי הציצית, בחינת מכנף הארץ כנ"ל, ועל ידי זה מכניעין הרשעים, בבחינת לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, וזהו צבי לצדיק... כי על ידי הרוח חיים הנ"ל מתגברין הצדיקים על הרשעים כנ"ל... (ח, וראה עוד ערך נגינה)