זעם

(ראה גם: חרון אף, זעף, כעס, רוגז)

זהר:

קשר השני (של יד הימין) הוא הנקרא זעם, קשר זה הוא הנוסע ממקום למקום ומנהיג כל שאר הקשרים, וכל שאר הקשרים מתנהגים על ידו, זהו המביא כל צער שבעולם, משום כשמתחבר בדרגא אחרת לחבק את הנוקבא אז יורדים לעולם כל צער וכל דחק וצרה, כי אינם יכולים לשלוט זה בלי זה... (פקודי תנג)

תרגום יונתן:

זועמה - זעיר לי (הקטן). (במדבר כג ז)

אלשיך:

לא זעם ה' - אף שזעימה במדת הרחמים, שזועם מעט כל יום ולא הרבה בבת אחת. (שם)

אור החיים:

...עוד דע שחלק הארור יקרא קללה וזעימה, שהם שמות המחבלים נגד עבירות קלות וחמורות, ובלעם בקללו בחר הזעם, ובעבור מעשיהם הרעים הועיל, ובישראל לא מצא בשרשם פגם לעורר הדין... (שם)

מלבי"ם:

חמתי - הכעס הפנימי הנצור בלב, אף בעת שיתגלה ויגזור עונש, והעונש עצמו נקרא זעם. (נחום א ו)

רש"ר הירש:

זועמה - פועל אקטיבי יוצא, כתרגום אונקלוס גרוש, שאר מלות הכעס, קצף, אנף וכו' מבטאים את מצב רוחו של הכועס, ועל כן קשורות במלות יחס. (במדבר כג ז)

זעם - נתינת ביטוי לתיעובו, כגון בשחין... (תהלים עח מט)