(ראה גם: אזרח, נכרי, תושב)
דאיתמר זר ששימש בשבת, רבי חייא אומר חייב שתים, בר קפרא אומר אינו חייב אלא אחת... (יבמות לב ב, וראה שם עוד)
איתיביה, היוצק והבולל... ואין חייבין עליהן לא משום זרות ולא משום טומאה... גופא, ואלו שבמיתה, האוכל את הטבל, וכהן טמא שאכל תרומה טהורה, וזר שאכל את התרומה, וזר ששימש... (סנהדרין פג א, וראה שם עוד)
על זר - על חילוני דלא מבניו דאהרן. (שמות ל לג)
נכרי - יקרא כל שאינו ישראל, וזר שאינו ממשפחת השבט. (שמות כא ח)
על זר - אמר הגאון קבלה בישראל שדוד וזרעו נמשחו... ואינו כמו "והזר הקרב יומת", שזה מדבר על כל ישראל... (שם ל לג)
...ועל כן נקרא האש אש זרה כי הזרות הפך הקדושה, כמ"ש וכל זר לא יאכל קדש... (יקרא י א)
זר - נקרא גם בן העיר אם הוא ממשפחה אחרת, ומארץ רחוקה הוא הנכרי. (ישעיה סא ה)
זר - הוא לאותו דבר, ונכרי מארץ אחרת, ואמר זרה על אשת איש, ונכריה על שעזבה דת ישראל. (משלי ב טז)
ההבדל בין זר ובין נכרי הוא, שזר יצויר גם מי שהוא מאותו מקום, רק שהוא זר לאותו דבר, כמו מי שאינו כהן הוא זר אצל תרומה וקדשים... אבל נכרי הוא רק מארץ אחרת ומעם אחר, והנכרי גרוע מזר, וכן אשה זרה, תהיה גם ישראלית אם היא אינה אשתו, ונכריה דוקא מעם אחר. ועל צד המליצה כשיבאו יחד זרה ונכריה תציין זרה עיונים וחכמות הזרים אל חכמת התורה, כמו אשה זרה, ובכל זאת יצויר שתהיה הזרה לו לאשה אם יקחנה בחופה וקדושין, וכן יצוייר שישתמש בחכמות ובהעיונים האלה לעניני התורה לרקחות ולטבחות... (הכרמל)