זרש

(ראה גם: המן)

 

ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשה עץ גבוה חמשים אמה ובבקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו, ובא עם המלך אל המשתה שמח, וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ. (אסתר ה יד)

ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו, ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפל לפניו לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו. (שם ו יג)

מדרש רבה:

וכלם לא היו יודעים לתת עצה כזרש אשתו, שהיו לו שס"ה בעלי עצה, אמרה לו אשתו אדם זה שאתה שואל עליו, אם מזרע היהודים הוא לא תוכל לו אם לא תבא עליו בחכמה, במה שלא ניסה אחד מבני אומתו, שאם תפילו לכבשן האש, כבר הוצלו חנניה וחבריו... אלא צליב יתיה על צליבא... (אסתר פרשה ט)

תרגום יונתן:

זרש אשתו - בת תתני פחת עבר הנהר. (אסתר ה י)