(ראה גם: צדיק ורע לו)
המשא אשר חזה חבקוק הנביא. עד אנה ה' שועתי ולא תשמע, אזעק אליך חמס ולא תושיע... (חבקוק א א)
על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור, ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי... (שם ב א)
תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו, בקרב שנים תודיע ברוגז רחם תזכר... ואני בה' אעלוזה אגילה באלוקי ישעי... (שם ג א והלאה)
פחד רבי שמעון ובכה, אמר ה' שמעתי שמעך יראתי, מקרא זה אמר חבקוק הנביא בשעה שראה מיתתו, ואת התחיה שלו על ידי אלישע. למה נקרא חבקוק, בשביל שכתוב למועד הזה כעת חיה את חובקת בן, כי היה בנה של השונמית, ושני חבוקים היו, אחד של אמו ואחד של אלישע, שכתוב וישם פיו על פיו...
והוא אמר ה' שמעתי שמעך יראתי, (שפירושו), שמעתי מה שהיה לי, שטעמתי מעולם ההוא, (דהיינו עת מיתתו ומקודם שהחיה אותו אלישע), ויראתי, התחיל לבקש רחמים על נפשו... (הקדמה קטו, ועיין שם עוד וערך אלישע)
ויהי בשלח וגו', רבי שמעון פתח, תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות, מקרא זה קשה, מהו השינוי תפלה לחבקוק יותר מכל שאר נביאי העולם, שלא כתוב בהם תפלה... אלא כך למדנו, אלישע זכה בעולם הזה מה שלא זכה נביא אחר חוץ ממשה. תא חזי מה כתוב, ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם ושם אשה גדולה... (בשלח א, ועיין עוד ערך אלישע)
וזה הוא חבקוק הנביא, כמש"א את חובקת בן, (חבקוק הוא מלשון חיבוק, ושואל) אם כן חבוק היה צריך (להקרא), ולמה חבקוק, אלא (חיבוק) אחד הוא דאמו, אחד של אלישע שנחבק עמו (בשעה שהחיה אותו). פירוש אחר, שני חבוקים היה לו, בין מצד זה ובין מצד זה, חבוק אחד ממקום ההוא שהיה תלוי בו מתחילה, (דהיינו מקום הנקבה), חבוק אחר, שהעלה אותו יותר למדרגות העליונות, (דהיינו למקום הזכר, וב' חבוקים אלו נכללים בחבוק אמו, וכן בחבוק הנביא), ועל כן נקרא חבקוק.
תפלה לחבקוק, מהו תפלה, אלא זהו המקום שהיה נקשר בו תחילה (מצד אמו), וזה הוא תפלה של יד, (דהיינו הנוקבא דז"א) שנקראת תפלה, על שגיונות, כי יום ההוא שנקשר בו שגיונות העולם היו תלוים לפני הקב"ה, (שהיה ראש השנה), וגבורה (שהיא הנוקבא) היתה שולטת, ועל כן נקשר בו תפלה הזו (שהיא הנוקבא)... (שם כ, ועיין שם עוד)
ואמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של חבקוק היו ב' תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה, שנאמר ה' שמעתי שמעך יראתי, ה' פעלך בקרב שנים, אל תקרא בקרב שנים אלא בקירוב שנים... (סוטה מט א)
דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה... אלא בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה... (מכות כג ב)
בא חבקוק עשה לו צורת עוגה בארץ, ואמר איני זז מכאן, שנאמר על משמרתי אעמודה ואתייצבה על מצור. מהו על מצור, שצר לו צורה, ואצפה, אמר הקב"ה אני מחזר על כל מי ששבר קרדומו יבא אצלי. התחיל צווח עד אנה ה' שועתי לא תשמע, ענהו הקב"ה ואמר לו בן תורה אתה ולא עם הארץ, כתוב לך בלוח אחד אל"ף בי"ת, ואחר כך תאמר הודיעני את הקץ, וכן הוא אומר ויענני ה' ויאמר כתוב חזון ובאר על הלוחות, אמר לו הקב"ה כשאמרתי לך בגלות הראשון כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה, כיון ששלמו שבעים שנה מה כתיב, כורש מלך פרס וגו', אף עכשיו כשיגיע הקץ אני גואלכם... כששמע חבקוק נפל על פניו והיה מתחנן לפני הקב"ה, ואומר לפניו רבונו של עולם אל תדינני מזיד אלא שוגג, שנאמר תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות... (מזמור ז)
...רבי יהודה ברבי סימון אומר, בתוך תפלתן שם קנטורן... חבקוק אמר תפלה לחבקוק הנביא, ומהו אומר, שמעתי שמעך יראתי... בא חבקוק ואמר לו מה אתה מבקש, אמר לפניו מה שאמרתי לפניך בשגגה, שראה חנניה וחבריו נשלכין לכבשן האש ונמלטין, וראה רבי חנניא בן תרדיון וחבריו נשרפין, כיון שראה כן קרא תגר, ואמר, רבון כל העולם אלו צדיקים ואלו צדיקים, אלו טהורים ואלו קדושים, מפני מה אלו ניצולין ואלו נשרפין. על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט, כי רשע מכתיר את הצדיק וגו' (חבקוק א')... אותה שעה נגלה עליו הקב"ה ואמר אחרי אתה קורא תגר, לא כך כתיב (דברים ל"ב) א-ל אמונה ואין עוול. אותה שעה התחיל אומר בשגגה אמרתי. (מזמור צ)
וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו, נחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה, ולפי שלא היה מנשה כשר לפיכך לא נקראו על שמו... (מלכים ב פרק כא, רמו)
העמד המצפה - אחד מתלמידיך עתיד לקרא תגר על שלוות בבל, הוא חבקוק שעג עוגה ואמר על משמרתי אעמודה, אמר הקב"ה הבטיחהו מאתי שיראה מפלת בבל. (ישעיה כא ו)
אריה - הוא חבקוק בגימטריא, שעתיד להתפלל כן... (שם שם ח)
עד אנה - צפה שעתיד נבוכדנצר למלוך בכפה ולהצר לישראל. (חבקוק א ב)
על משמרתי - עג עוגה ואמר לא אזוז עד שיענה על שאלתי, למה הוא מביט בהצלחת רשע, ומה אשיב - להבאים להתוכח לפניו. תוכחתי - שמוכיחים אותי שיש להרהר על מדת הדין. כתוב לך - חזון הנגלה לך. (שם ב א)
על שגיונות - יש מפרשים כתרגומו, (הראה לו שנותן ארכה לרשעים אולי ישובו). ולפי משמעו התפלל על עצמו שהטיח דברים כשאמר ותעש אדם כדגי הים וגו' על מדת הדין. (שם ג א)
חבקוק - לא ידענו מתי היה, ודבר בלשון חסידי ישראל שצעקו מחמס נבוכדנצר. (שם שם א)
בסדר עולם יואל נחום וחבקוק התנבאו בימי מנשה... ונבואתו על נבוכדנצר ומה שיעשו פרס ומדי לזרעו, והתרעם כנגד הא-ל על מעשה הרשעים לישראל, ומצליחים. (חבקוק א א)
לא תוכל - לסבל דבר שהוא היפך חכמתך וטובתך, ולמה תביט בוגדים - הכשדים המריעים לישראל הטובים מהם. צדיק ממנו - אמרו חז"ל הצדיק ממנו בולע הרשע ולא צדיק גמור. (שם שם יג)
על משמרתי - אצפה מה יענה הא-ל על מבוכתי זאת בהצלחת הרשע, ומה אשיב לשואלים אותי. על מצור - אני כבמצור בני מנוס ממבוכה זו. (שם ב א)
על שגיונות - התפלה על צרת ישראל בגלות, ומתפלל שיעשה עמהם שם נסים כביציאת מצרים. שמעתי - הגלות הארוכה, ויראתי - איך יעמדו שנים רבות כל כך בקרב האויבים, ואני מתפלל חייהו - בגלות שלא יכלה... (שם ג ב)
שמעתי - אומר הנביא על צרת ישראל ביום בא גוג... אשר אנוח - חשבתי לנוח כששבתי מהגלות לארצי, והנה נהפכה המנוחה לצרה... (שם שם טז)
...וכן מה שאמרו בא חבקוק והעמידם על אחת, שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה", הכונה בו כי בעבור שחבקוק היה מתרעם על הצלחת הרשעים ויסורי הצדיקים, אמר בסוף דבריו הכלל הזה, כי הצדיק כשיחזיק באמונתו להאמין בדברי הנביאים ולהבטחות השי"ת שהבטיח לעשות דין ברשעים ולשלם שכר טוב לצדיקים, בשמירת הכלל יחיה ולא יחוש לכל המקרים... ובזה יזכה לחיי עולם הבא... (מאמר ג פרק ל)
חבקוק - ליוסיפון חי בימי דניאל ובא אליו לגוב האריות, ואם כן חי יותר מק"ס שנה. לחז"ל הוא בן השונמית שהחיה אלישע... המשא - כדפירשנו נאמר לשון זה על נבואה יחידית על איש או אומה, ותרעומתו לא על החורבן שהיו ראויים לכך, כי אם על רשע וטוב לו, ועל זה הודיעו מפלת נבוכדנצר. וזכרו המחברים שתלונת רשע וטוב לו קשה מצדיק ורע לו, כי זו יראו כולם, ובצדיק יחשבו אולי עשה רע בסתר. והתרעם שאם חטאה ירושלים ראוי שתהפך כרגע כסדום, ולא שימשול בהם נבוכדנצר הרשע מהם. (חבקוק א א)
וגם חבקוק בנה של שונמית, שאמר "ה' שמעתי שמעך יראתי" זכה גם כן לראיה בגימטריא של שמו, והוא מסטרא דיצחק כידוע בזוהר (בשלח מ"ד מ"ה וש"מ), דעל כן מת, היינו שחיים כאלו אין לו מציאות בעולם הזה עד שהוצרך אלישע לשים פיו על פיו וכו' להמשיך לו מחיים שלו שזה יהיה מלבוש לחיותו להעלימו בעולם הזה, ובזה יהיה לו מציאות בעולם הזה... (חלק א פוקד עקרים עמוד ו, וראה עוד שונמית)