חוצפה

ראה: עזות, קשה עורף.

ר' צדוק:

כידוע דבכל ע' אומות בכל אחת יש מדה רעה מיוחדת שהיא כחן ביחוד, ואותה מידה נטועה בישראל גם כן, כי לולי כן לא היה מציאות לאותה אומה כלל אלא שהם משתמשים בה כפי רצון השי"ת להשתמש בה. אבל כח החציפות כלפי שמיא אף שאז"ל (סנהדרין ק"ה) דמהניא מבלעם שהוא ועמלק חד כידוע, היינו שיש לו מציאות בעולם הזה להתקיים לפי שעה אבל לא על האמת, כמו שהיה בבלעם דחציפותו הועילו להרשותו לילך, אבל סוף כל סוף הליכתו לא הועילה כלום, ואדרבה היתה לרעתו ובירכן בעל כרחו. ונמצא הגם דלשעה היה סבור שהועיל בחציפותו אין זה אמת כלל, כי אין לדבר זה מציאות על דרך האמת כלל, ומה שיש מציאות בעולם הזה עדיין לכח זה כל זמן שלא נמחה זכר עמלק היינו כי מצינו (מו"ק ט"ז) גם בישראל הקב"ה גוזר והצדיק מבטל זה לכאורה כעין חציפות כלפי שמיא... אלא דעל האמת לא שייך כלל חציפות בישראל שהשי"ת חושק ומתגעגע לזה שינצחוהו בניו... מה שאינו כן באומות העולם שהיא חציפות היפך רצון השי"ת האמיתי, ונמצא חציפות כלפי שמיא באמת דרך חציפות מה שהוא נגד אמיתות רצון השי"ת זה אין בו מציאות כלל לטוב שיהיה נטוע בלב ישראל... (חלק ה רסיסי לילה עמוד קו)