ראה: דרכי האמורי.
...אלו נמוסות שלהן, דברים החקוקים להם, כגון טיטראות ואיצטדיאות (רש"י ויקרא י"ח ג'). ופירש הר' ירוחם הלוי ז"ל, דהיינו דברים של חשק ו"טעם" שהם כחוקים אצלם, שאינם תלויים בשכל כלל רק שבהם מתוודע האופי האמיתי של האדם, כי כחשקו כן הוא.
וזוהי ההבחנה, כי ישראל חשקם בתורה וברוחניות, ואומות העולם חשקן בדברי בידור וספורט, שכולם "משחקים", דהיינו "כאילו" מציאות. ועל דרך זו מתפרשת לא תעשה זו בתורה, שלא יאבד ממנו טעם הרוחניות שלא ימלא "טעם" אומות העולם את מקומו. ואז"ל "מחטטי שכבי (מה שמוציאים הנקברים מקבריהם) מפני ששמחים ביום אידם" וכו' (יבמות ס"ג). היינו שיכול להיות שגם הישראל פנוי ממלאכה ביום אידם, אך אם ישמח אז, יתערב בזה קצת מהוללות אומות העולם, ובזה מתרפה הקשר בינינו ובין אבותינו הקדושים שהיו מתרחקים מאד מדברים כאלו, ומראים לנו מן השמים שאנו מבזים אותם ואת ערכיהם הקדושים. (חלק ה עמוד תלב)