חירם

(ראה גם: צור, שלמה)

וישלח חירם מלך צור מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרש עץ וחרש אבן קיר ויבנו בית לדוד. (שמואל ב ה יא)

וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אותו משחו למלך תחת אביהו, כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים... ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מאד, ויאמר ברוך ה' אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה... אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים... ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם. (מלכים א ה טו והלאה)

ויצא חירם מצור לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו. ויאמר מה הערים האלה אשר נתת לי אחי, ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה. (שם ט יב)

בן אדם אמור לנגיד צר כה אמר אד-ני אלקים יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים, ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים... בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אד-ני אלקים אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יופי... (יחזקאל כח ב וראה שם עוד)

זהר:

ויהי שלום בין חירם ובין שלמה, וכי מה היה בין זה לזה, אלא כך למדנו, וה' נתן חכמה לשלמה... אמר רבי יוסי השליט אותה תחילה בזה, ששלמה עשה לחירם שירד מאותה המדרגה, שהיה אומר מושב אלקים ישבתי וגו', שלמדנו חירם מלך צור עשה עצמו אלוה, אחר שבא שלמה עשה לו בחכמתו שירד מעצה זו, והודה לשלמה, ומשום כך ויהי שלום בין חירם ובין שלמה. ולמדנו, אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה שלח (לחירם) שד אחד, שהורידו לז' מדורי גיהנם, והעלהו, ושלח כתבים בכל יום ויום לידו עד שחזר והודה לשלמה. (אחרי צ)

תלמוד בבלי:

אמר רב יהודה אמר רב אמר לו הקב"ה לחירם מלך צור, בך נסתכלתי ובראתי נקבים נקבים באדם, ואיכא דאמרי הכי קאמר, בך נסתכלתי וקנסתי מיתה על אדם הראשון. (בבא בתרא עה א)

מדרש רבה:

ושמו חירה, רבנן אמרי חירה הוא חירם שהיה בימי דוד, שנאמר כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים, למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט הזה. רבי יהודה ברבי סימון אמר חירם אחר היה... (בראשית פרשה פה ה)

פרעה היה אחד מד' בני אדם שעשו עצמם אלוהות והרעו לנפשם... חירם מנין, שנאמר (יחזקאל כ"ח) אמור לנגיד צור ותאמר אל אני, ומנין ששיחת נפשו, שנאמר (שם) גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השכלתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך... (שמות פרשה ח ג)

דבר אחר איום ונורא זה חירם מלך צור, דכתיב (שם כ"ח) בן אדם אמור לנגיד צור וגו', ממנו משפטו ושאתו יצא זה נבוכדנצר. אמר רבי סימון מסורת אגדה היא חירם בעל אמו של נבוכדנצר היה, עמד עליו והרגו... (ויקרא פרשה יח ב)

מדרש תנחומא:

וכן אתה מוצא בחירם מלך צור שבראתיו תם וישר, שנאמר (יחזקאל כ"ח) תמים אתה בדרכך מיום הבראך, לסוף נמצא עולתה בו ונטרד... חירם בנה לו פלטרין במגנין בין אדריאס לאוקינוס, שנאמר ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים (שם כ"ו), התחיל לו אני אל וגו'... (בראשית ז)

פרעה היה אחד מארבעה בני אדם שעשו עצמם אלוהות ונבעלו כנשים, ואלו הן חירם ונבוכדנצר ויואש ופרעה... ומנין שנבעל כנשים, שנאמר (שם) גבה לבך ביופיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלחתיך וגו'... (וארא ט)

ילקוט שמעוני:

חירם מלך צור היה מתגאה מאד, מה עשה נכנס לים ועשה לו ארבעים עמודים של ברזל מרובעים ארוכים שיעור שוה והעמידם זה כנגד זה, ועשה שבעה רקיעים וכסא וחיות ורעמים וזיקים וברקים, הרקיע הראשון עשה של זכוכית ת"ק אמה על ת"ק אמה ועשה בו חמה ולבנה וכוכבים, הרקיע השני עשה של ברזל אלף אמה על אלף אמה וסילון של מים מפריש בין ראשון לשני, השלישי של ברזל אלף ות"ק אמה על אלף ות"ק אמה של ברזל שהיו מתבקעים אלו עם אלו ונשמעים על אלף ת"ק אמה, וסילון של מים מפריש בין שני לשלישי, ואבנים מגולגלות עשה ברקיע של ברזל, שהיו מתבקעים אלו עם אלו ונשמעים כמו רעמים.

הרקיע הרביעי עשה על עופרת שני אלפים אמה על שני אלפים אמה, וסילון של מים מפריש בין שלישי לרביעי. הרקיע החמישי של נחושת ועשאו שני אלפים ות"ק על שני אלפים ות"ק, וסילון של מים מפריש בין רביעי לחמישי. הרקיע השישי של כסף שלושת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה, וסילון של מים מפריש בין חמישי לשישי. הרקיע השביעי של זהב שלשה אלפים ות"ק על שלשה אלפים ות"ק אמה, וקבע בו אבנים טובות ומרגליות אמה על אמה, והיה מראה מכאן ומכאן, מכאן נעשים ברקים ומכאן נעשים זיקים, והיה מזדעזע עצמו, ואתם האבנים מתבקעות אלו עם אלו ונשמעים הרעמים.

אמר הקב"ה ליחזקאל בן אדם אמור לחירם מלך צור מה אתה מתגאה ילוד אשה אתה. אמר לפניו רבונו של עולם היאך אני הולך אצלו והוא תלוי באויר. באותה שעה הביא הקב"ה רוח בציצית ראשו של יחזקאל והעלהו אצל חירם, כיון שראה חירם את יחזקאל נבהל ונזדעזע, אמר לו מי העלך לכאן. אמר לו הקב"ה ציוני לך אמור לו למה אתה מתגאה ילוד אשה אתה. אמר לו ילוד אשה אני אלא שאני חי וקיים לעולם, מה הקב"ה מושבו בלב ימים, אף אני מושבי בלב ימים... אני מושב אלקים ישבתי בלב ימים. אמר לו יחזקאל והרי עמדו גדולים ממך ולא עשו כמעשיך... כך היה חירם מתגאה על ידי ששלח ארזים לבית המקדש, אמר הקב"ה הריני מחריב את ביתי שלא יהיה חירם מתגאה עלי. ומה היה סופו, הביא הקב"ה עליו את נבוכדנצר ובעל את אמו בפניו, והורידו מכסאו והיה חותך בשרו כשתי אצבעות בכל יום ומטבילם בחומץ ומאכילן עד שמת מיתה משונה. ואותן הפלטין קרע הקב"ה את הארץ וגנזום לצדיקים לעתיד לבא... (יחזקאל פרק כח, שסז וראה שם עוד)

מדרש הגדול:

ושמו חירה, אמר אסי סימון הוא חירה הוא חירם מלך צר, ראה היאך זכה להאריך ימים, למה שמימיו היה מחבב לאותו השבט, מאי טעמא, כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים. (בראשית לח א)

אברבנאל:

מה הערים - ואלו הערים שכתב בדברי הימים שנתן חירם לשלמה ובנאם, להראות לו שאינן רעות כדבריו, והושיב בהן את ישראל ונתן לחירם התבואה והשמן משלו. וישלח חירם - נראה שהשליחות היא ששלח את עבדיו לאופיר להביא זהב לשלמה. (מלכים א ט יג)

ואניות תרשיש - ...ונראה שחירם עשה עם שלמה שותפות, כי סחר תרשיש הוא באפריקה המקום הנקרא קרטגו הוא לחירם, ועיקר מסחר אופיר שבסוף ארץ כוש באסיא הוא לשלמה, רק אנשי חירם למדום דרך הים... (שם י כב)

מלבי"ם:

על מלך - ...ובפשט זכה חירם של שלמה לכבוד גדול ובמותו לא מינו עוד מלך אלא נגיד שנקרא בשם חירם, והוא חותם תכנית - עשוי במקום חירם. (יחזקאל כח יב)