(ראה גם: יוסף-חלום, יעקב-חלום, פרעה-חלום, מחזה, נבואה)
ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה, ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל. (בראשית כ ג)
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. (שם כח יב)
ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום, והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים. ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום יעקב, ואמר הנני... (שם לא י)
ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה, ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע. (שם לא כד)
ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו, ויוסיפו עוד שנא אותו... ויחלום עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו, ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי... (שם לז ה)
ויחלמו חלום שניהם איש חלומו בלילה אחד איש כפתרון חלומו, המשקה והאופה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסוהר... (שם מ ה)
ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חולם והנה עומד על היאור... (שם מא א)
ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי, ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלקים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה. (שמואל א כח טו)
בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה, ויאמר אלקים שאל מה אתן לך... ויקץ שלמה והנה חלום, ויבוא ירושלים ויעמד לפני ארון ברית א-דני ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו. (מלכים א ג ה וטו)
ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר חלם נבוכדנצר חלומות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו... (דניאל ב א)
וירא אלקים את האור כי טוב וגו', תנן כל חלום העומד בפתרון של כי טוב, מראה ששלום לו למעלה ולמטה, (דהיינו בעולם העליון שאין שם שום מקטרג עליו, ובעולם התחתון, כל אחד ואחד רואה אותיות בחלומו לפי דרכיו ומעשיו, ראה ט' בחלומו טוב לו וטוב לחלומו, שהרי התורה פתחה לכתוב אות ט' מהמלות כי טוב, כי מקודם זה, אין אות ט' בהתורה, והוא סובב על האור שהאור מסוף העולם עד סופו, לפיכך ט' הוראתה שהוא טוב, וטוב פירושו הארה המאירה בכל השלמות... (בראשית שכד)
כל הצבעים הנראים בחלום סימן טוב הם, לבד מצבע התכלת, שהוא אוכל ומכלה תמיד, והוא האילן שבו המות, דהיינו הנוקבא שהיא עץ הדעת טוב ורע כנ"ל... (בראשית ב רסז)
ואמר מה ההפרש מנבואה לחלום, א', נבואה היא בעולם של הזכר (שהוא ז"א), וחלום הוא בעולם של הנקבה, (שהיא הנוקבא דז"א), ומזה לזה יורדות ששה מדרגות, (כי הנבואה היא בנצח והוד דז"א, והחלום בהוד דנוקבא, ויש ביניהם יסוד דז"א וחג"ת נצח הוד דנוקבא, שהם שש מדרגות). ב', נבואה היא בימין ושמאל, (דהיינו נצח והוד), והחלום הוא בשמאל, (דהיינו בהוד). ג', החלום מתפשט לכמה מדרגות למטה, דהיינו עד המלאך גבריאל, שעל ידו מקבלים הארת החלום, ועל כן החלום הוא בכל העולם, אפילו בחוץ לארץ, אבל על פי מדרגתו רואה האדם, ולפי האדם כך מדרגתו, (כלומר שלא כל אדם שוה בזה, אבל) נבואה אינה מתפשטת למטה ממלכות דאצילות, אלא מאירה במקומה, (דהיינו בנוקבא שהיא מקומו דז"א שה"ס ארץ ישראל והנביאים מקבלים ממנה, באופן ששורש הנבואה הוא בנצח והוד דז"א, שמתפשט עד הנוקבא, שעל ידה מקבלים הנביאים ושורש החלום הוא בנוקבא, בהוד שלה, ומתפשט עד המלאך גבריאל שעל ידו מקבלים בני האדם)... (ויצא מה)
תא חזי, וכי יעקב הקדוש, בחיר שבאבות, נגלה עליו ה' בחלום ובמקום קדוש הזה, לא ראה את ה' אלא בחלום, אלא יעקב לא היה נשוי באותו זמן, (והיה פלג גופא), ויצחק היה חי, (ועוד לא הגיע זמן שליטתו), ועל כן כתוב בו חלום ולא מראה בהקיץ... (שם סח, ועיין שם עוד וערך נבואה)
תא חזי החלום הוא על ידי גבריאל, שהוא (דהיינו החלום) למטה במדרגה השישית מנבואה, (כלומר שגבריאל מקבל החלום מהוד הנוקבא, שהיא מדרגה השישית מנבואה), ועל ידי גבריאל מקבלים בני אדם מראה, היא מקובלת על ידי מדרגה ההיא של אותה החיה השולטת בלילה, כי המראה היא הנוקבא דז"א במקומה עצמה, שעליה נאמר ותקם בעוד לילה, ועל כן היא מראה בהקיץ ולא בחלום.
ואם תאמר הרי כתוב גבריאל הבן להלז את המראה, הרי שגם המראה מקובלת על ידי גבריאל, כן הוא ודאי שמראה, דבריה סתומים ביותר, ובחלום הדברים יותר מפורשים, והחלום מפרש דברים הסתומים אשר במראה, ועל כן גבריאל הממונה על החלום נתמנה לפרש דבריה של המראה הסתומים ביותר... (שם נ, ועיין שם עוד ויעקב-חלום)
ויחלום והנה סולם וגו', החלום הוא מדרגה ששית מאלו ב' המדרגות של הנבואה, (שהם נצח והוד דז"א, כי מכאן) עד מדרגה ההיא של החלום, (שהוא הוד דנוקבא), הן שש מדרגות, (הן יסוד דז"א, וחסד גבורה ת"ת נצח והוד דנוקבא), ועל כן החלום הוא אחד מששים מנבואה, כי כל ספירה מאלו השש כלולה מעשר ספירות, ועשר פעם שש הן ששים, והחלום שהוא התחתון מהן נמצא שהוא אחד מששים. (ויצא ע)
בחלום אדבר בו, זה הוא אחד מששים שבנבואה כמו שבארוה, והוא מדרגה הששית למטה ממדרגת הנבואה, והיא מדרגת גבריאל הממונה על החלום, וכבר למדנו.
תא חזי כל חלום שהוא כראוי בא ממדרגה ההיא (דהיינו ממלאך גבריאל, ומשום שבא ממלאך), על כן אין לך חלום שלא יתערב עמו דברי שקר, כמו שבארוה, ומשום זה יש מהם שהם אמת ויש מהם שהם שקר, ואין לך חלום שלא יש בו מצד זה ומצד זה.
ומשום שיש בו בחלום הכל, (הן אמת והן שקר) כמו שאמרנו, לכן כל החלומות שבעולם הולכים אחר פתרון הפה, ובארוה שכתוב ויהי כאשר פתר לנו כן היה, (הרי שמתקיים לפי הפתרון), מהו הטעם, משום שיש בו בחלום שקר ואמת, לכן המלה של הפתרון שולטת על הכל, שמכרעת אותו, אם לפי אמיתותו או לפי השקר שבו), ולפיכך צריך החלום לפתרון טוב.
רבי יהודה אמר משום שכל חלום הוא ממדרגה שלמטה, (דהיינו ממלאך גבריאל), ודבור (שה"ס הנוקבא) שולטת עליו (על המלאך), ועל כן כל חלום הולך אחר הפתרון, (שהוא בחינת דבור הבא מנוקבא הנקראת דבור, השולטת על מלאך גבריאל)....
כשבני אדם שוכבים על מטתם ומתנמנמים, והנשמה יצאה ממנו, זהו שכתוב בתנומות עלי משכב אז יגלה אוזן אנשים, ואז הקב"ה מודיע אל הנשמה באותה המדרגה הממונה על החלום, (דהיינו גבריאל), (את הדברים העתידים לבא בעולם, או אלו הדברים שהם באים מהרהורי הלב, (דהיינו אמת או שקר או שניהם יחד כנ"ל), כדי שיקבל האדם דרך תוכחה מדברי העולם, (כלומר ע"כ מגלים לו העתיד לבא בעולם).
כי אין מודיעים לאדם בעוד שעומד בכחו של הגוף, כמו שאמרנו, אלא המלאך מודיע אל הנשמה והנשמה אל האדם, שהחלום בא אל הנשמות מלמעלה, כשהנשמות יוצאות מגופות, ועולות כל אחת ואחת כפי מעלתה.
וכמה מדרגות על מדרגות הן בסוד החלום, כולם הן בסוד החכמה, ותא חזי, חלום מדרגה אחת, מראה מדרגה אחת, נבואה מדרגה אחת, וכולם הן מדרגות למדרגות אלו על אלו, (כי מדרגת החלום מתחת למדרגת המראה, ומדרגת המראה מתחת מדרגת הנבואה).
ויחלום יוסף חלום ויגד וגו', מכאן שאין לאדם לומר חלומו רק לאדם שאוהב אותו, ואם לא (אוהב אותו) הוא גורם לו (רעה), שאם החלום מתהפך לדבר אחר, הוא שגרם להסתלק (הוראת החלום האמיתית על ידי) פתרונו... (וישב פג)
ר' חייא ורבי יוסי היו מצויים לפני ר' שמעון, אמר ר' חייא הרי למדנו חלום שלא נפתר דומה לאגרת שלא נקראה, אם פירושו שהחלום מתקיים והוא אינו יודע, או שאינו מתקיים כלל.
אמר לו (שהפירוש הוא) שמתקיים והוא אינו יודע, כי החלום כח תלוי עליו, (ומוכרח שיתקיים), אלא שלא נודע לו ואינו יודע אם נתקיים החלום או לא נתקיים.
ואין לך דבר בעולם, שאינו תלוי בחלום או בידי כרוז עוד מטרם שבא לעולם, כי למדנו, כל דבר ודבר מטרם שבא לעולם מכריזים עליו ברקיע, ומשם מתפשט בעולם, והוא ניתן על ידי כרוז, והכל משום שכתוב, כי לא יעשה ה' אלקים דבר וגו', והיינו בזמן שהנביאים נמצאו בעולם, ואם לא אף על פי שנבואה אינה שורה, הרי חכמים חשובים מנביאים, ואם לא יש (חכמים) ניתן הדבר בחלום, ואם לא (ניתן בחלום) נמצא הדבר בצפרי השמים, וכבר בארוה. (שם צג)
ויחלמו חלום שניהם, תא חזי כי למדנו, שכל החלומות הולכים אחר הפה. יוסף כשפתר להם החלום, למה פתר לזה פתרון טוב ולזה פתרון רע, (למה לא פתר לשניהם פתרון טוב). אלא אלו החלומות על יוסף היו, ומשום שידע הדבר בעקרו ושרשו, משום זה פתר להם החלום כמו שצריך, ופתר לכל אחד ואחד פתרון, כדי להחזיר דבר למקומו (ושרשו).
מה כתיב ויאמר וגו' לאלקים פתרונים וגו', מהו הטעם שאמר כן, כי כן צריכים לפתור החלום, לתלות הפתרון בהקב"ה, כי שם הוא קיום הכל ובו נמצא הפתרון... (שם רנד)
למדנו מי שראה ענבים לבנים בחלום סימן יפה לו, ענבים שחורים לא (אינם סימן יפה), מהו הטעם, משום שה"ס שתי מדרגות ידועות, שהם שחור ולבן, שזה טוב וזה אינו טוב, (כי לבן יורה שהוא רחמים ושחור על דין). וכל הענינים תלוים בסוד האמונה, (שהיא הנוקבא שמלכות דמדת הדין ה"ס שחור, ומלכות הממותקת בבינה ה"ס לבן), ועל כן מתבארים בחכמה הן לטוב והן לרע... (שם רסו)
ופרעה חולם והנה עומד על היאור, זה הוא חלום של יוסף היה, (דהיינו חלום של זכירה המגלה שליטתו של יוסף כנ"ל), משום שכל נהר הוא יוסף הצדיק, וזה סוד שכל מי שרואה נהר בחלום הוא רואה שלום, (שהוא מדרגת יסוד, דהיינו יוסף), שכתוב הנני נוטה אליה כנהר שלום... (מקץ ט)
והא תנינן כי כפי מה שהוא אדם, כן מראים לו בחלומו, וכך רואה, וכן עולה הנשמה להשיג, כל אחד ואחד כפי מדרגתו כראוי לו, ועל כן פרעה ראה כראוי לו ולא יותר. (שם כד)
...תו ויזכור יוסף את החלומות, זכר אותם משום שאז אין שכחה לפני הקב"ה, כי חלום שהוא טוב צריך האדם לזכור אותו שלא ישכח, ואז הוא מתקיים, כי כמו שנשכח אצל האדם כן נשכח עליו (מלמעלה ואינו מתקיים).
תא חזי חלום שלא נפתר הוא כאגרת שלא נקרא, (שאינו פועל כלום במקבלו). ותא חזי, משום שלא נזכר (בחלום) הוא כמי שלא ידע (את פתרונו), ועל כן מי שהחלום נשכח ממנו, ואינו יודע אותו אינו עומד עליו להתקיים, ומשום זה היה יוסף זוכר את חלומו, כדי שיתקיים, כדי שלא ישכח ממנו לעולם, והיה מחכה לו תמיד...
פתח ר' יוסי ואמר, כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל וגו', כי בא החלום ברוב ענין, הרי בארוהו, שכמה הם העוזרים בחלום (שיתקיים), וממונים מדרגות על מדרגות, עד שהחלומות מהם שכולם אמת, ומהם שיש בהם אמת ושקר, אבל לאלו צדיקי אמת לא נגלה להם בחלום דברי שקר כלל אלא כולם אמת....
ואם תאמר הרי למדנו שדוד המלך לא ראה חלום טוב, הרי נשמע, שהיה רואה דברים שאינם אמתיים, (שהרי האמת היה, שהיה מלא טוב וחסד מה'), אלא ודאי כל ימיו היה עוסק בשפיכת דמים וערך מלחמות, וכל מלחמותיו לא היו אלא חלומות רעים, חורבן, שממה, דם ושפיכת דמים, ולא חלום של שלום.
ואם תאמר (היתכן) לאדם טוב יראו לו חלום רע. ודאי כן הוא, כי כל אלו הרעות העתידות להתדבק באלו שעברו על דברי התורה, ואלו העונשים שהם עתידים להתענש בעולם האמת, כולם ראה (דוד המלך), כדי שבכל שעה תהיה יראת רבונו עליו... ועל כן מראים לצדיק חלום רע כמו שאמרנו.
תא חזי, הרי למדנו, כי האדם שראה חלום, צריך לפתוח פיו בו, (דהיינו לבקש פתרון), לפני בני אדם שאוהבים אותו, כדי שהרצון שלהם יעלה אליו לטובה, ויפתחו פיהם לטובה וימצא הרצון והמלה שלהם הכל לטובה. הרצון, שהיא המחשבה, (דהיינו חכמה) היא ראשית הכל (דהיינו ראשית כל הספירות, והמלה דהיינו מלכות) היא סוף הכל, ועל כן נמצא שהיא בשלימות בסוד העליון (להיות כאן ראש וסוף הספירות), ועל כן הוא מתקיים כלו. (עוד) שמבקשים רחמים על האדם, שיתקיים אותו פתרון הטוב (שפתרו), והכל הוא כמו שצריך להיות.
ומשום זה הקב"ה מודיע אל האדם (בחלומו) לכל אחד ואחד לפי מדרגתו כמות שהוא, ובאותו אופן, כמו שכל אחד ואחד יאמר שיהיה החלום, (כי כל החלומות הולכים אחר הפה). אמר אותו היהודי, ודאי, שהחלום אינו אלא לאיש צדיק, שהוא רואה חלום כראוי.
ותא חזי כאשר האדם ישן על מטתו נשמתו יוצאת ומשוטטת בעולם למעלה, ונכנסת במקום שנכנסת, וכמה מחנות רוחות נמצאות והולכות בעולם ופוגעות באותה הנשמה, אם צדיק הוא האדם עולה הנשמה למעלה ורואה מה שרואה, ואם אינו צדיק, הנשמה נאחזת באותו הצד, ומודיעים לה דברי שקר או דברים העתידים לבא בזמן קרוב.
ועל כן לאדם שאינו צדיק מודיעים לו חלום טוב, שאינו כולו אמת, כדי להטותו מדרך האמת, כיון שנטה מדרך האמת מטמאים אותו, כי כל מי שבא להטהר מטהרים אותו, ומי שבא להטמא מטמאים אותו. (מקץ קמו)
והחלום מדרגה תחתונה היא מבחוץ, כי למדנו החלום הוא אחד מששים לנבואה, מהו הטעם משום שבאה ממדרגה השישית למטה, וכבר נתבאר. תא חזי החלום נראה לכל, משום שהחלום מצד שמאל הוא (מהוד דנוקבא), ויורד הרבה מדרגות (עד המלאך גבריאל שממנו מקבלים החלום כנ"ל), ונראה החלום אפילו לרשעים ואפילו לעכו"ם.
משום שלפעמים אלו מיני מלאכים הרעים מקבלים החלום ושומעים ומודיעים לבני אדם, ומהם יש שמצחקים בבני אדם, ומודיעים להם דברי שקר, ולפעמים דברי אמת ששומעים, ולפעמים שהם שלוחים לרשעים ומודיעים להם דברים עליונים... (ויחי תקצד)
כאן יש להקדים בתחילה דבר אחד שאמרו הראשונים באלו מראות הלילה, שלמדנו, מי שבא על אמו בחלום יצפה לבינה, שכתוב כי אם לבינה תקרא, כאן יש להסתכל, אם משום שהוא אם (על כן יצפה לבינה), יפה הוא, אלא שהיה לו לכתוב כך, שמי שראה את אמו בחלום יזכה לבינה, אבל מי שבא על אמו למה זה.
אלא סוד עליון הוא, שהוא משום שהתהפך ועלה ממטה למעלה, בן היה תחילה, (דהיינו למטה ממנה), כיון שעלה למעלה, (שבא עליה) מתהפך האילן, והוא נעשה מעולם העליון ושולט עליה, וזוכה לבינה. (משפטים קכז)
תנינן, דוחים אדם מפני אדם בכמה דברים סתומים נדחים, רוח ההוא הראשון שנדחה מפני שני ההוא, איפה הלך, רוח ההוא יוצא והולך ומשוטט בעולם ולא ידוע והולך אל הקבר של אדם ההוא, ומשם משוטט בעולם, ונראה בחלום לבני אדם, ורואים בחלום הצורה של אדם ההוא, ומודיע להם דברים לפי דרכו של רוח ההוא הראשון שנמשך ממנו... (שם קנב)
ומשום זה, כיון שדוד המלך אמר אל השם אלקים, צריך לכתוב כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה. כי לשם זה אינם מקריבים אלא רוח נשברה... קרבן של אלקים הוא עצבות ושבירת הלב, ומשום זה, מי שחלם חלום רע, הוא צריך להראות עצבות, כי הוא עומד במדת אלקים וזבח של מדת הדין צריך להיות עצבות ורוח נשברה, ועצבות ההיא מועיל לחלום רע, ואין הדין שולט עליו, כי זבח הראוי למדת הדין הקריב לפניו. (שם רסא)
ותכלת זה הוא תכלת של ציצית,... ועל כן כל הצבעים יפים לחלום חוץ צבע תכלת, שהוא כדי שידע שנשמתו עולה בדין, וכשהנשמה עולה בדין נידון הגוף לכליה, וחלום ההוא צריך לרחמים רבים... (תרומה רל)
ועוד יש בו סוד פנימי, שלמדנו, מי שראה ענבים בחלומו, אם הם לבנים הם טובים, (כלומר שהחלום מרמז לטוב), אם הם שחורים, אם בזמנם (דהיינו בזמן גדולם של הענבים) הם טובים, שלא בזמנם, צריכים רחמים, (כי מרמזים לגזרה רעה). מה ההפרש אם הם לבנים ומה ההפרש אם הם שחורים, ומה ההפרש של בזמנם, ועוד למדנו אם אכל את הענבים השחורים מובטח לו שהוא בן עולם הבא... (שם שלא, ועיין שם עוד)
תא חזי, גמל זה, היינו הסוד שכתוב וגמולו ישלם לו, (כי גמל לשון גמול), שזה גמול של הרשעים... וזהוא גמל העומד לאכל הכל ולכלות הכל, וזה הוא מוכן תמיד נגד בני אדם, ומשום זה מי שראה בחלומו גמל, הראו לו, שנגזר עליו המות, וניצל ממנו. (פקודי שג)
ובהיכל ההוא יש רוח אחר שהוא ממונה תחת הרוח שלמעלה, וזה נקרא סרטי"א, וכמה אלף ורבבות תחתיו, וכולם עומדים על מלה ההיא היוצאת עם רוחו של אדם בחלום מן צד הקדוש, רוח הטומאה הזה וכל אלו עוררי דין שעמו יוצאים ומתחברים במלה ההיא ויורדים אליה ומתחברים עמה, כדי להכחיש דבר ההוא ממנו, ומודיעים לו במקומה דברים אחרים, דברי שקר עם דברי אמת...
מהיכל הזה יוצאים שני רוחות, המתהפכות פעם לגברים ופעם לנשים, ואלו הולכות ומשוטטות בעולם באויר, וצוחקים בבני אדם בחלום, ונראות להם כנשים יפות במראה החלום, ולוקחים את התשוקה של האדם, וכן לנשים הן נראות כגברים, ואלו נקראות רעה ונגע... (פקודי תתסב)
...על כן מי שראה יין בחלומו, יש למי שהוא טוב, ויש למי שהוא דין, אם תלמיד חכם הוא כתוב, ויין ישמח לבב אנוש, וכתוב כי טובים דודיך מיין, וזה הוא יין המשומר המשמח את הכל, ואם אינו (תלמיד חכם, נאמר בו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש, כי יש יין אחר שהוא דין... (ויקרא קצח)
ואמר ר"ש הרי למדנו, יש מי שזכה בנשמה, ויש מי שזכה בהתעוררות רוח, ויש מי שלא זכה אלא בנפש, זה מי שלא זכה אלא בנפש, ואינו עולה יותר, (לזכות לרוח ונשמה), הרי מתדבק בצד הטמא ההוא, וכשהוא ישן, אלו צדדים רעים באים ומתדבקים בו, ומודיעים לו בחלום מדברי העולם, מהם שקרים, ומהם אמת, ולפעמים צוחקים לו ומראים לו דברי שקר, ומצערים אותו בחלומו, ועל כן האומות עכו"ם מה שרואים בחלומם דברי אמת, משום הצד ההוא שנתדבקו בו, וכולם דברים שיבואו בזמן קרוב.
תא חזי, באלו מינים הרעים יש ג' מדרגות אלו על אלו, מדרגה עליונה שבהם, הם אלו התלויים באויר, (שהם שומעים מה שנגזר למעלה, אבל הם אינם באים לעולם הזה), המדרגה התחתונה שלהם הם אלו המצחקים עם בני אדם ומצערים אותם בחלום, משום שכולם מחוצפים ככלבים. ויש מדרגה עליונה עליהם, (דהיינו אמצעית) שהם מעליונים ותחתונים, (והם שומעים דברים מן העליונים, דהיינו מאותם התלוים באויר), ומודיעים הדברים לאדם (בחלום)... (ויקרא תל, ועיין שם עוד)
שאין לך יום שלא נמצא בו כח (מיוחד ששולט בו), ומי ששורה בתענית חלום באותו היום (שחלם), אינו עובר יום ההוא, עד שקורעים דינו, אבל לא של ע' שנה כיום השבת, משם זה באותו יום ממש (צריך להתענות) ולא ביום אחר, כי אין רשות ליום על יום אחר, כל יום מה שקרה ביומו הוא עושה...
ותא חזי, לא לחנם העירו אותו בחלום (רע, אלא) כדי שיבקש עליו רחמים. אוי לאותו אדם שאין מעירים אותו, ואין מודיעים לו בחלום, כי הוא נקרא רע, ומשום זה, לא יגורך רע כתוב, וכתוב (ושבע ילין) בל יפקד רע, בל יפקד (בחלום) משום שהוא רע. (אמור שג)
ולמדנו בספרא דצניעותא, כל מי שרואה בחלומו שידו אוחזת בזקן של אדם חשוב, או ששולח ידו לאחוז בו, ידע שהוא בשלמות עם העליונים וישליך תחתיו כל אלו המצערים אותו, (כי הדיקנא מורה על הכנעת השונאים ועל השלמות כנ"ל), למדנו, הדיקנא העליון מתתקן בט' תקונים והוא דיקנא דזעיר אנפין המתתקן בט' תקונים... (נשא אדרא רבא רסז)
ולמד תנא לפני ר' שמעון, כל מי שמצטער בחלומו, יבא בשעה שהכהנים פורשים ידיהם ויאמר, רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך וכו', למה, משום שבאותה שעה נמצאים רחמים בכל העולמות, ומי שיתפלל תפלתו על צערו, מתהפך לו הדין לרחמים. (נשא קעג)
ועוד בפרק הרואה, הרואה תמרים בחלום, תמו עונותיו, ז"ש תם עונך בת ציון, משום שבתמרים יש (אותיות) תם, שהוא מדרגת יעקב, שכתוב בו ויעקב איש תם, העונות הם מרים, ועל כן תמרים שם (אותיות) תם, ושם אותיות מר, (ועל כן רומזים שתמו עונותיו). (בהעלותך פ)
...ועל כן כל מה שנותן המת בחלום לאדם הוא טוב, אבל אם לקח כלי מן הבית הוא רע, כגון שלקח הנעל שלו, מהו הטעם, משום (שזה יורה), שהעביר רגלו שהוא קיום האדם מעולם הזה ואסף אותו לעולם אחר, אל המקום שהמת שורה בו... (חקת ח)
ועוד, בזמן (שהנשמה) היא חייבת, מה כתוב ברוחו, יד ליד לא ינקה רע, שהוא הולך מיד אל יד, במחנות היצר הרע, שהם שורים עליו בעונותיו, וזורקים אותו ממקום למקום, וזה הוא שהאדם רואה את עצמו בחלומו, שהוא במדינה אחרת או במלכות אחרת, ולפעמים באשפה, הכל לפי עונותיו. ואם הוא צדיק, כל המחנות של יצר הטוב כולם, (שנאמר עליהם) ופניהם וכנפיהם פרודות לקבל רוחו, ומעלים אותו למעלה למקום החיות (הנושאות את) הכסא, (הוא המלכות), ושם רואה כמה חזיונות, דמיונות, ומראות הנבואה, ומשום זה העמידו חכמים שהחלום הוא אחד מששים בנבואה. (פנחס רע"מ קעא)
(ויום הכפורים) הוא כעין הקנה (של הריאה, שהוא בינה ועולם הבא כנ"ל), והוא ו' בן י"ה מן בינה, ובשבילו העמידו בעלי המשנה, הרואה קנה בחלום זוכה לחכמה, ז"ש קנה חכמה קנה בינה... (שם שסז)
ומשום זה מצד עץ הדעת טוב ורע (שהם לבינונים), יש בקיבה ב' מדרגות טוב ורע, כי כך העמידו חכמים קיבה ישנה, ויש שינה שהיא אחת מששים במות, ויש שינה שהיא אחת מששים בנבואה, ומשום זה העמידו ראשי הישיבה (שכתוב) החלומות שוא ידברו, והרי כתוב בחלום אדבר בו, לא קשיא, כאן על ידי שד, (דהיינו הסטרא אחרא שהוא מצד הרע שבשינת האדם), וכאן על ידי מלאך, (שהוא מצד הטוב שבשינת האדם). חלום על ידי מלאך הוא מיתה ממש, וע"כ בא הרמז אחד מס' שבמיתה, להורות שאינו מות ממש. (שם תיז)
אמר רבי יוחנן אפילו בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת, אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה את האלקים ירא... (ברכות י ב)
אמר רבי יונה אמר רבי זירא כל הלן שבעת ימים בלי חלום נקרא רע, שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע... (שם יד א)
ואמר רב יהודה אמר רב שלשה צריכים רחמים, מלך טוב, שנה טובה וחלום טוב... דכתיב ותחלימני ותחייני... אמר רב חסדא כל חלום ולא טוות (מאותן שהוא שרוי בתענית). ואמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקרייא. ואמר רב חסדא לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליה. ואמר רב חסדא חלמא בישא עציבותיה מסתייה (עוזרת נגדו), חלמא טבא חדויה מסתייה. אמר רב יוסף חלמא טבא אפילו לדידי בדיחותיה מפכחא ליה. ואמר רב חסדא חלמא בישא קשה מנגדא (ממלקות), שנאמר והאלקים עשה שייראו מלפניו, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זה חלום רע. הנביא אשר אתו חלום יספר חלום... מה לתבן את הבר נאם ה', וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום, אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמר רבי ברכיה חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים, מנא ליה מיוסף, דכתיב והנה השמש והירח וגו', וההיא שעתא אימיה לא הוה.
אמר רבי לוי לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה, מנלן מיוסף... אמר רב הונא לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי, כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. והכתיב לא תאונה אליך רעה, ואמר רב חסדא אמר רב שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים... אלא איהו לא חזי ליה, אחריני חזו ליה. וכי לא חזא איהו מעליותא הוא, והאמר רבי זעירא כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע... אלא הכי קאמר דחזא ולא ידע מאי חזא, (אדם טוב מראין לו חלום טוב ושוכחו).
אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה... אלא אימא יטיבנו בפני שלשה, ליתי תלתא ולימא להו חלמא טבא חזאי, ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לישויה לטב, שבע זימנין לגזרו עליך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא. ולימרו ליה ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות. שלש הפוכות, הפכת מספדי למחול לי... אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי, אמרי כל חד וחד מינן לימא מילתא דלא שמיע ליה לחבריה, פתח חד מינייהו ואמר, האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי, רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא... ומסיים בהדי דעני צבורא אמן. ואי לא לימא הכי, אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום...
שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר וחלומות השוא ידברו, כי הוה חזי חלמא טבא אמר, וכי החלומות השוא ידברו, והכתיב בחלום אדבר בו. רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו, וכתיב וחלומות השוא ידברו, לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד. אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רבי נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד ומנו רבי בנאה, עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה... שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה. אמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר איש כחלומו פתר...
ואמר רבי יוחנן ג' חלומות מתקיימין, חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חברו, וחלום שנפתר בתוך חלום, ויש אומרים אף חלום שנשנה, שנאמר ועל השנות החלום וגו'. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו... (ברכות נה א וב, וראה שם עוד)
בר הדיא מפשר חלמא הוה, מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא, ומאן דלא יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא. אבי ורבא חזו חלמא, אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה, אמר ליה אקרינן בחלמין שורך טבוח לעיניך וגו', לרבא אמר פסיד עסקך... לאביי אמר מרווח עסקך... לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא, אמר ליה חזאי אישתא דנפל, אמר ליה נכסים בלא מצרים קנית... הוה אזיל בהדיה בארבא (בספינה), אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי (שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל), בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה, אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה, אמר רשע בדידך קיימא וצערתן כולי האי, כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא, יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי מלכותא דלא מרחמו ליה...
שאל בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל ראיתי שני לחיי שנשרו, אמר שני גדודי רומי יעצו עליך רעה ומתו. אמר ליה בר קפרא לרבי ראיתי חוטמי שנשר, אמר ליה חרון אף נסתלק ממך. אמר ליה ראיתי שני ידי שנחתכו, אמר ליה לא תצטרך למעשה ידיך. אמר ליה ראיתי שני רגלי שנקטעו, אמר ליה על סוס אתה רוכב. חזאי דאמרי לי באדר מיתת וניסן לא חזית, אמר ליה דאדרותא (בכבוד) מיתת ולא אתית לידי נסיון.
אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל ראיתי שאני משקה שמן לזיתים, אמר ליה בא על אמו... אמר רבי חנינא הרואה באר בחלום רואה שלום, שנאמר ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. רבי נתן אומר מצא תורה, שנאמר כי מוצאי מצא חיים... רבא אמר חיים ממש. אמר רבי חנן שלש שלומות הן, נהר צפור וקדרה... אמר רבי חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו. אמר רבי יהושע בן לוי הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום, קודם שיקדמנו פסוק אחר, כי יבא כנהר צר. הרואה צפור בחלום ישכים ויאמר כצפרים עפות כן יגן וגו', קודם שיקדמנו פסוק אחר כצפור נודדת מן קנה וגו'...
תנו רבנן הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה, שנאמר קנה חכמה. קנים יצפה לבינה, שנאמר ובכל קניניך קנה בינה. אמר רבי זירא קרא קורא קירא קניא כולהו מעלו לחלמא. תניא אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו. הרואה שור בחלום ישכים ויאמר בכור שורו הדר לו, קודם שיקדמנו פסוק אחר כי יגח שור את איש. תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשור, האוכל מבשרו (בחלום) מתעשר, נגחו הוו ליה בנים שמנגחים בתורה, נשכו יסורין באים עליו, בעטו דרך רחוקה נזדמנה לו, רכבו עולה לגדולה. והתניא רכבו מת, לא קשיא הא דרכיב הוא לתורא, הא דרכיב תורא לדידיה. הרואה חמור בחלום יצפה לישועה... הרואה חתול בחלום באתרא דקרו ליה שונרא נעשית לו שירה נאה, שינרא נעשה לו שינוי רע. הרואה ענבים בחלום, לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות, שחורות בזמנן יפות שלא בזמנן רעות. הרואה סוס לבן בחלום, בין בנחת בין ברדוף יפה לו, אדום בנחת יפה ברדוף קשה. הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת, ודוקא ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא לא. הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. הרואה פנחס בחלום פלא נעשה לו, הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו... והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף, לא קשיא הא דמסרג (יש לו אוכף) הא דלא מסרג. (שם נו א וב)
הרואה הונא בחלום נס נעשה לו, חנינא חנניא נסי נסים נעשו לו. הרואה הספד בחלום מן השמים חסו עליו ופדאוהו, והני מילי בכתבא. העונה יהא שמיה רבא מובטח לו שהוא בן עולם הבא. הקורא קריאת שמע ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך. המניח תפילין בחלום יצפה לגדולה... המתפלל בחלום סימן יפה לו, והני מילי דלא סיים.
הבא על אמו בחלום יצפה לבינה, הבא על נערה המאורסה יצפה לתורה, הבא על אחותו בחלום יצפה לחכמה... הבא על אשת איש בחלום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, והני מילי דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא.
אמר רבי חייא בר אבא הרואה חטים בחלום ראה שלום, שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו... הרואה גפן טעונה בחלום אין אשתו מפלת נפלים, שורקה יצפה למשיח... הרואה תאנה בחלום תורתו משתמרת בקרבו, הרואה רמונים בחלום זוטרי פרי עסקיה כרמונא, רברביה רבי עסקיה כרמונא, פלגי אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, ואם עם הארץ יצפה למצוות. הרואה זיתים בחלום, זוטרי פרי ורבי עסקיה כזיתים והני מילי פירי, אבל אילני הוויין ליה בנים מרובין. איכא דאמרי הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו... הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, הרואה תמרים בחלום תמו עונותיו. אמר רב יוסף הרואה עז בחלום שנה מתברכת לו. הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו, ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר. אמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא והוא דחזה בכנייהו. הרואה אתרוג בחלום הדור הוא לפני קונו. לולב אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים. הרואה אווז בחלומו יצפה לחכמה, והבא עליה הוי ראש ישיבה. הרואה תרנגול בחלום יצפה לבן זכר, תרנגולת יצפה לתרביצא נאה וגילה. הרואה ביצים בחלום תלויה בקשתו, נשתברו נעשית בקשתו, וכן אגוזים וכן קשואים, וכן כל כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו.
הנכנס לכרך נעשו לו חפציו, המגלח ראשו בחלום סימן יפה לו, ראשו וזקנו לו ולכל משפחתו. היושב בעריבה קטנה שם טוב יוצא לו, גדולה לו ולכל משפחתו, והני מילי דמדליה דלויי. הנפנה בחלום סימן יפה לו, והני מילי דלא קנח. העולה לגג בחלום עולה לגדולה, ירד יורד מגדולתו. אביי ורבא דאמרי תרווייהו כיון שעלה עלה. הקורע בגדיו בחלום קורעים לו גזר דינו, העומד ערום בחלום, בבבל עומד בלא חטא, בארץ ישראל ערום בלא מצוות. הנתפש לסרדיוט שמירה נעשית לו, נתנוהו בקולר הוסיפו לו שמירה, והני מילי בקולר, אבל חבלא בעלמא לא. הנכנס לאגם בחלום נעשה ראש ישיבה, ליער נעשה ראש לבני כלה... המקיז דם בחלום עונותיו מחולין לו... הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו, נשכו נכפלה לו, הרגו אבדה פרנסתו. אמר רב ששת כל שכן שנכפלה לו פרנסתו, ולא היא...
תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין, יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו. אמר ליה רבי יוחנן לתנא, תני תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי... תנו רבנן שלשה מלכים הם, הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות, שלמה יצפה לחכמה, אחאב ידאג מן הפורענות. הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה, יחזקאל יצפה לחכמה, ירמיה ידאג מן הפורענות. שלשה כתובים הם, הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות, משלי יצפה לחכמה, איוב ידאג מן הפורענות... שיר השירים בחלום יצפה לחסידות, קהלת יצפה לחכמה, קינות ידאג מן הפורענות...
כל מיני מתכת יפין לחלום חוץ ממר פסל וקרדום, והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות, והאמר רב לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות, כי חזא בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי...
חלום אחד מששים לנבואה. ששה דברים סימן יפה לחולה... וחלום... דכתיב ותחלימני והחייני... (שם נז א וב)
הנכנס לישן על מטתו אומר ... ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים... (שם ס ב)
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת, אמר רב חסדא ובו ביום, ואמר רב יוסף אפילו בשבת. (שבת יא א)
ללמדך שאין השכינה שורה... אלא מתוך דבר שמחה של מצוה... אמר רב יהודה אמר רב וכן לדבר הלכה, אמר רב נחמן וכן לחלום טוב... (פסחים קיז א)
אמרי ליה חלמא דבי שימשי (ערב שבת) לית בהו ממשא... (יומא פג ב)
אמר רבי יוחנן כל ימיו של אותו צדיק (חוני המעגל) היה מצטער על מקרא זה, שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא... (תענית כג א)
אמר להו ר' אלעזר מהגרוניא לדידי אקריון בחלמי שלם טב לרב טב מריבון טב דמטוביה מטיב לעמיה... (תענית כד ב)
אמר רבא אמר הקב"ה אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו... (חגיגה ה ב)
...ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים עלו לכאן עלו לכאן טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם... (שם יד ב)
אמר ליה רב אחא לרב אשי שמתיה ושרו ליה בחלמיה מאי, אמר ליה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. (נדרים ח א)
הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרבא, חד אמר ליה אקריון בחלמאי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, וחד אמר ליה אקריון בחלמאי וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ויעלצו בך אוהבי שמך, אמר לה תרווייכו רבנן צדיקי גמורי אתון, מר מאהבה ומר מיראה. (סוטה לא א)
רבי מאיר אחוו ליה בחלמיה אני להרוס ואתה לבנות, אפילו הכי לא אשגח, אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין... (גיטין נב א)
אמר רבי יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו... הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה, שמבראשית עד וירא אלקים את האור כי טוב לא כתיב טי"ת... (בבא קמא נה א)
הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן, זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. (סנהדרין ל א)
אינשייה לרב לגמריה, אקריוהו לרב כהנא בחלמיה... (שם פב א)
אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה, אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן, מהיכא בעית למישרא המוציא... (שם קב ב)
דבר אחר לא תאונה אליך רעה, שלא יבעתוך חלומות רעים והרהורים רעים. (שם קג א)
...אמר לו רבי יהושע וכי מראין לו לאדם מה שהיה, והלא אין מראין לו אלא מה שעתיד להיות... (חולין צב א)
...אחוו להו בחלמייהו זילו פייסוהו לרבן שמעון בן גמליאל, רבי נתן אזל, רבי מאיר לא אזל, אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין... (הוריות יג ב)
אמר רבי אלעזר אמר רבי יוחנן חזאי בחלום מילתא מעלייתא, אמינא אמר קרא מראשית ולא כל ראשית... (מנחות פד ב)
...ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא... (נדה ל ב)
רבי יונה בשם רבי תנחום בר רבי חייא זה שהוא רואה חלום קשה צריך לומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שיהיו כל חלומותיו שחלמתי, בין בלילה הזה בין בשאר הלילות, בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים, אם טובים הם יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים... הפכת מספדי למחול לי... (ברכות לז ב)
הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו (של מעשר שני), נראה לו אביו בחלום כך וכך הם, ובמקום פלוני הם, אתא עובדא קמיה דרבנין אמרין דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. רבי יונה בעי מצטער וחמי ואת אמרת כן, אמר רבי יוסי לא מסתברא דלא בההוא דלא מצטער וחמי, ברם הכא כמה דבר נש הוי הוא חלים, (ממה שהוא מצטער ומהרהר הוא חולם). (מעשר שני כז א, וראה שם עוד)
...הפוך את חלוקך שתהא חולם חלומות, אל תהפוך את חלוקך שלא תהא חולם חלומות, שב על המכבד שתהא חולם חלומות, אל תשב על המכבד שלא תהא חולם חלומות הרי זה מדרכי האמורי. (שבת פרק ו)
שוב מעשה בריבה אחת שנשבית ונטלה כותי אחד והיתה מתגדלת ובאת בתוך ביתו, בא לו בעל החלום ואמר לו הוצא ריבה זו מתוך ביתך, אמרה לו אשתו אל תוציאנה, שוב בא לו בעל החלום, א"ל אם אין אתה מוציאה הריני הורגך, עמד והוציאה... (פרק יז)
ארבעה חכמים הם, הרואה רבי יוחנן בן נורי בחלום יצפה ליראת חטא, רבי אלעזר בן עזריה יצפה לגדולה ועשירות, רבי ישמעאל יצפה לחכמה, רבי עקיבא ידאג מן הפורעניות. שלשה תלמידי חכמים הם, הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות, בן זומא יצפה לחכמה, אלישע בן אבויה ידאג מן הפורעניות... (פרק מ יא)
רבי חנינא בר יצחק אמר ג' נובלות הן... נובלת נבואה חלום... (בראשית פרשה יז ז)
בעון קומי ריש לקיש מפני מה אין כל החלומות מיגעין את האדם וזו מיגעת את האדם, אמר ליה מפני שמתחלת ברייתה אינה אלא בחלום, שנאמר עצם מעצמי וגו'. (שם פרשה יח ה)
ויחלום והנה סולם, אמר רבי אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין... חד בר נש אזיל לגבי רבי יוסי בר חלפתא אמר ליה חמית בחלמי אמרין לי זיל סב פועליא דמן אבוך מן קפודקיא, אמר ליה אזל אבוך לקפודקיא מן יומיה, אמר ליה לא, אמר ליה זיל מני עשרים שריין בכרסא דבתיך (קורות מתקרת הבית) את משכח ליה, אמר ליה לית בה עשרים, אמר ליה מני מן ראשיהון לסופיהון ומן סופיהון לראשיהון, אזל מנא ואשכח כן... תני בר קפרא אין חלום שאין לו פתרון... (שם פרשה סה טו וטז)
ופרעה חולם, וכל הבריות אינן חולמין, אתמהא, אלא חלום של מלך של כל העולם כולו הוא. (שם פרשה פט ד)
איש חרבו על ירכו, שאפילו אדם רואה בחלומו כאילו חרב מחתכת בירכו מה יעשה, ישכים לבית הכנסת ויעמוד לפני הכהנים וישמע ברכת כהנים ואין דבר רע מזיקו... (במדבר פרשה יא ט)
...דבר אחר אשר קרהו בחלום, מלמד שהזכיר לה את החלום אשר חלם כענין זה בשנה השנית למלך אחשורוש, וירא והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה, והנה שני תנינים גדולים, ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה וינוסו לקולם כל גויי הארץ, והנה ביניהם גוי אחד קטן ויקומו כל הגוים על הגוי הקטן לאבד זכרו מעל הארץ... (אסתר פרשה ח ה)
חד כותאי עבד נפשיה מפשר חלמין. שמע רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר לית אנא איזיל ואחמי הדין טפשא דליבא כותאה דמפליא בברייתא (מלעיג על הבריות). אזל ויתיב ליה גביה, אתא חד אמר ליה חמית בחלמי זיתא משקה מישחא, אמר ליה כותאי זיתא נהור ומשחא נהור, את חמי נהור בנהור סגיא, אמר ליה רבי ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא, אמיה הוא דחכים... (איכה פרשה א טו, וראה שם עוד)
כי ברוב חלומות והבלים וגו', אמר רבי אם ראית חלומות קשין וחזיונות קשין והפוכין או שאתה מתיירא מהן קפוץ לשלשה דברים ואתה ניצל מהן, דאמר רבי יודן בשם רבי אליעזר שלשה דברים מבטלין גזירות רעות, ואלו הן תפלה צדקה תשובה... רבי מונא אומר אף התענית... רבי חייא ורבי יוסי אומר אף שינוי השם ושינוי מעשה... (קהלת פרשה ה ד)
אמר רבי יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא... (דניאל פרק ב, תתרס)
וירא והנה סולם, דע כי כל חלומות מצינו פתרונם, חוץ מן החלום הזה שאין לו פתרון בתורה, ואף על פי שהחלום זה ראשון לכל החלומות. כי מה שנאמר באבימלך אינו חלום שצריך פשר, כי אם הוכחה היתה, וכן אל לבן הארמי וכן בבלעם, וכן הצדיקים שדבר הקב"ה עמהם בחלום הלילה, שנאמר במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו. אבל החלומות שצריכין פשר דבריהם לשבעה זמנים, וזה ראשון. ושני לו חלום יוסף ונתפשר לו, הבא נבא אני ואמך ואחיך וגו'. זמן שלישי לו חלומות פרעה ופירושו, זמן רביעי לו חלומות של שר המשקים ושר האופים, פתרונם כאשר פתר להם יוסף, זמן חמישי לו חלום צליל השעורים מתהפך במחנה מדין, פתרונו חרב גדעון. זמן ששי לו חלומות של נבוכדנצר פירושו ד' מלכיות, זמן שביעי לו חלום דניאל, ללמדך כי החלום הזה פירושו על התורה, והוא נבואה, לפיכך אין לו פתרון, כי החלום הזה על מתן תורה... (בראשית כח יב)
והנה חלום - נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותרים. (בראשית מא ז)
החלום ברוב דברים - ברוב הרהורים שאדם מהרהר ביום, ודרך כסיל ברוב דברים. (קהלת ה ב)
ויפגע במקום - ...והתימה מרב שמואל שערב חלומות בני אדם עם חלום הנבואה. (בראשית כח יא)
הלא לאלקים פתרונים - כי פתרון החלומות לשם הוא, כי הוא יודע העתיד והראה בחלום מה שיהיה למי שירצה... וכל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הוא. (שם מ ח)
ויסע מלאך - ...ובספר רזיאל המלאך הרוצה לעשות שאלת חלום יקרא בתחילת הלילה פסוק ויהי בשלושים שנה כי הוא ע"ב אותיות... (שמות יד יט)
כי בא החלום - כשיבא ברוב דברים מעורב מענינים כבדים, ידוע שהוא מתערובות המאכלים והתגבר אחד מד' השרשים, והבל הוא לא יורה דבר. (קהלת ה ב)
ויחלום - ...וחלומות אלו דרך משל, כחלום שר המשקים וכו', שהתאמתו לפי הפתרון, היה בהם חלק גדול מהנבואה, והיו מהא-ל לצורך עבדיו. (בראשית לז ט)
...ואנחנו רואים החלומות הנאמנים למי שלא התעסק בחכמה ולא בזכוך נפשו... (מאמר א ד)
...והיה החלום נשנה עליו (על מלך כוזר) שיבקש המעשה הנרצה אצל אלקים בהרי ורסאן. (מאמר ב א)
ואינם משיגים בהפסד הרב הזה לרב דקותו אלא בעלי הרוחות הדקות והנפשות החשובות, המשתדלים להדבק באלוקות ובנבואה או בחלומות האמיתיים והמראות הברורים... (שם ס)
מי שנידוהו בחלום אפילו ידע מי נידהו צריך עשרה בני אדם ששונין הלכות להתירו מנידויו, ואם לא מצא... מתירין לו אפילו שלשה. (תלמוד תורה פרק ז יב)
הרואה חלום רע צריך להתענות למחר כדי שישוב ויעור במעשיו ויחפש בהן ויחזור בתשובה, ומתענה ואפילו בשבת, ומתפלל ענינו בכל תפלה... (תעניות פרק א יב)
אמרו לו בחלום מעשר שני של אביך שאתה מבקש הרי הוא במקום פלוני, אף על פי שנמצא שם מה שנאמר לו אינו מעשר, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. (מעשר שני פרק ו ו)
...ואמנם יהיה בנוח החושים ובבטולם מפעולותיהם, אז ישפע עליו קצת שפע לפי ההכנה, והוא הסבה בחלומות הצודקות, והוא בעצמו סבת הנבואה, ואמנם יתחלפו ברב או במעט לא במין, כבר ידעת המשך מאמרם חלום אחד מס' בנבואה... ובבראשית רבה אמרו נובלת נבואה חלום, וזה כי נובלת הוא הפרי בעצמו ואישו, אלא שנפל קודם שלמותו וקודם שיתבשל, כך פועל הכח המדמה בעת השינה היא פעולתו בעת הנבואה, אלא שיש בו קצור ולא הגיע אל תכליתה. ולמה אודיעך זה מדבריהם ז"ל ונניח כתובי התורה, "אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו", הנה כבר הגיד לנו יתעלה אמיתת הנבואה ומהותה, והודיענו שהיא שלמות יבא בחלום או במראה... והוא שיגיע לכח המדמה משלמות הפועל עד שיראה הדבר כאילו הוא מחוץ, ויהיה הענין אשר יראהו כאילו בא לו על דרך ההרגשה היוצאת... (חלק ב פרק לו)
איני צריך לבאר החלום מה הוא, אמנם המראה הוא אמרו במראה אליו אתודע, והיא אשר תקרא מראה הנבואה, ותקרא גם כן יד השם, היא גם כן תקרא מחזה, והוא ענין איום מחריד יחובר לנביא בעת היקיצה... וכבר באה ההגדה על הדבר המגיע לנביאים לפי מה שבא בו הספור בספרי הנביאים על ארבע צורות, הצורה הראשונה יגלה הנביא שהדבור ההוא היה ממלאך בחלום או במראה... אמנם מה שיאמר בו ויבא אלקים אל פלוני בחלום הלילה אינו נבואה כלל ולא האיש הוא נביא, כי ענינו שבאה הערה מאת השם לאיש ההוא, ואחר כך ביאר לנו שההערה היתה בחלום, כי כמו שיסבב השם התנועע איש אחד להציל איש אחד או להמיתו, כן סיבב חדוש ענינים רצה לחדשם בחלום לילה... והתבונן ההפרש בין אמרו ויבא אלקים ובין אמרו ויאמר אלקים, ובין אמרו בחלום הלילה, ובין אמרו במראות הלילה, ובלבן ואבימלך ויבא אלקים וגו', וכל זה פירשו אונקלוס ואתא מימר מן קדם ה' ולא אמר בשניהם ואתגלי ה'.... (שם פרק מא)
...וכן אמרו בשלמה "בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה, ויאמר אלקים" וגו' אינו נבואה גמורה, לא כמו "היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר", ולא כנבואת ישעיה וירמיהו, כי כל אחד מהם אף על פי שבאתהו הנבואה בחלום, הנבואה ההיא תודיעהו שהיא נבואה ושבאת לו הנבואה, ובזה הענין של שלמה אמר בסופו, "וייקץ שלמה והנה חלום"... התבאר שהוא חלום, וזאת מעלה למטה ממעלת הנאמר "בחלום אדבר בו", כי כאשר יתנבאו בחלום לא יקראוהו חלום בשום פנים, אחר הגיע הנבואה אליה בחלום, אלא שיפסקו לגמרי שהיא נבואה, כמו שאמר יעקב אבינו כאשר התעורר מחלום הנבואה ההוא לא אמר שזה חלום, אלא פסק ואמר "אכן יש ה' במקום הזה"... וכן דניאל תמצאהו מתיר המאמר שהם חלומות, ואף על פי שהיה רואה בהם המלאך וישמע דברו יקראם חלומות, ואפילו אחד דעתו מהם מה שידע... ואין ספק שזאת המדרגה למטה ממדרגת הנביאים שנאמר בהם בחלום אדבר בו, ולזה הסכימה האומה לסדר ספר דניאל מכלל הכתובים ולא מן הנביאים.
ולזה העירותיך שזה המין מן הנבואה אשר בא לדניאל ושלמה, אף על פי שראו בו מלאך בחלום, לא מצאו בעצמם שהיא נבואה גמורה, אבל חלום יודיע באמיתת ענינים, והוא מכת מי שידבר ברוח הקודש, וזאת היא המדרגה השנית...
המדרגה הד' שישמע דבר בחלום של נבואה מפורש מבואר, ולא יראה אמרו, כמו שקרה לשמואל בתחלת נבואה שבאה אליו כפי מה שבארנו מענינו.
המדרגה הה' הוא שידבר עמו איש בחלום, כמו שאמר בקצת נבואות יחזקאל. המדרגה הו' שיראה שידבר לו מלאך בחלום, וזה ענין רוב הנביאים. המדרגה הז' שיראה בחלום של נבואה כאילו הוא יתעלה ידבר עמו, כמאמר ישעיה ראיתי את ה' וגו'... (שם פרק מה, וראה שם עוד)
העולם הזה כנגד העולם הבא כמו ישן נגד ער, בחלום אין מתבייש, שאם היה מתבייש לא היה נראה לו כאילו שוכב עם אשה ומשחק עמה, ולא היה עושה דברים שאדם מתבייש בהם כשהוא ער. והטעם לפי שהחלומות באים על ידי הרהורים, וכשאדם מהרהר אינו מתבייש מן הרהורים... לפיכך אין אדם מתבייש בחלומו. ומי שהוא ירא שמים בכל לב שירא מבוראו מלהרהר דבר רע כשהוא ער, גם לעולם לא יבא לו הרהור רע בחלומו... (טו)
דע והבן אף על פי שאמרו חכמים יפה תענית לחלום כאש לנעורת, לא אמרו אלא לעושה תשובה עם התענית, הרי יהודי אחד ראה חלום קשה בליל ט' בתשרי, והתענה בט' בתשרי וביום הכפורים, הרי ב' ימים ולילה ולא הועיל לו, לפי שמראין לו חלום קשה שיפשפש במעשיו, כי התענית במקום חטאת, מה קרבן אינו מועיל בלא תשובה, אף תענית חלום... (רכו)
אם אדם רואה חלום או רוח או מזיקים אל יגיד לשום אדם, כי כל הרואה מזיקים ונוגע באש קודם שיוציא דבור מפיו... לא ינזק ולא ימות... (רלה)
הרואה גוי בחלום או גויה שכבר מתו ואומר לו לבא או אם יהודי בא לאדם אחד, אז יש לו לילך על הקברות וישביענו שלא יבא אחריו ויבקשנו, אבל אם הוא למרחוק לא יוכל ללכת שם או גוי ולא יוכל ללכת שם כי אין ידוע אנה קברו, או ירא ללכת לשם, יחקור אחר איש יהודי ששמו כשם גוי שבא אחריו וילך על קברו של זה האחר... וכן אם יהודית או גויה... ותבקש לנפשה ואם גויה תשביע לנפשה ותאמר לה היא משבעת אותה בשבועה שלא תבא אחריה... כי אני רוצה לחיות עוד שנים רבות, ואת או אתה הנקראים בשם הבא אחרי תלכו, ותאמרו לאותה נשמה שלא יבא אחרי ואיני רוצה לבא אחריו... וכן יאמר ג' פעמים בקול שנשמע ד' אמות. (רלז)
מי שחלם חלום קשה לחבירו שהוא היה מתענה בעבור החלום, הרי אם יתענה על חברו הרי זה קיים ואהבת לרעך כמוך... (שמט)
חלום שאדם רואה באחרונה קרוב להיות תחילה, ומה שרואה בתחילת הלילה יתקיים באחרונה, למה החלום בא ברוב ענין וכשפותרים לו מענינו הולך אחר הפה, כי לא יבא על האדם דבר בין לטוב בין לרע אם לא יראה בחלום קודם מעין דוגמא, ואין אדם זוכה שיראה בחלום בלא דוגמא (אלא שהוא) העתיד להיות בהיותו בלי ספק וגמגום, כי אין המחשבות אמיתיים, וכשאדם ישן מתערבים המחשבות עם דברי המלאך, ולכן הולכים אחר הפה כשנפתרים מענינו, ואמרו חלום אחד מס' בנבואה... אבל בחלומות בני אדם מתערבין בדברי השד, שאם אדם צריך לנקביו בחלומו נראה עיף ויגע... וכן כל מי שנכספה נפשו למקום אחד או לעשות דבר וכל נפשו גם בחלומו יראה מאותה דוגמא. וכל אלו החלומות וכיוצא בהם אינן מחלומות שמגיד המלאך אלא מתוך הרהורים רואה אף בחלומו דוגמתו, ועליהן נאמר (זכריה י' ב') החלומות שוא ידברו.
אבל חלומות פתאום שדומה כאשה באה לפניו ולא שחק עמה קודם לכן ולא הרהר אחריה, מחמת שד הוא, כי מחמת שד ורוח אין אדם ישן בחוזק אלא עיניו כאילו הן סגורות וחושב מחשבות, כי השד אינו נכנס במחשבה אלא מלחש מתוך עומק חור האוזן... אבל חלום שעל ידי מלאך אף על פי שלא דבר והרהר בעת שקרוב להקיץ, אז המלאך בא להגיד לו שכבר פסקו מחשבותיו והרהוריו, ופעמים בחצי הלילה ובתחילת הלילה, רק כשלא יתקיים מהרה החלום אינו מראה לו חלום קרוב להקיץ... ואין אותו החלום מעורב בחלום אחר, וגם אין אדם חושב על המראה שרואה, ואם חושב המחשבה אין אותו החלום על ידי מלאך ולא יתקיים המחשבה ולא החלום, כי דומה למי שהשליך דבר עגול ומגלגל מעצמו במקום שאין המשליך מכווין... וכל שכן כשהוא ישן שאין הדעת מכוונת את הלב, שהרי אומר (תהלים ט"ז ז') "אף לילות יסרוני כליותי", מכלל שבלילה הכליות יועצות, לכן אין בחלום דעת לאדם, אלא כמו עיוור ילך, פעמים חושב אמת פעמים שקר, ורוב מחשבותיו אינן מכוונות. (תמא)
מה שמראין לאדם בחלום הוא כאדם הבא מחדש בין עם שלא יבינו לשונו, ואם ידברו לו לא יבין, לכך מרמזים לו במראות ודמיונות... והנבון ידע מה שמראים לו ועל מה הראוהו כך, וכל דבר מעין מה שראה פתרונו. (תמב)
אם מראים לראובן קשה על שמעון, הרי צריך ראובן להתענות, שהרי שמעון נזוף, לכך לא הראוהו לו... ואם לא יתענה טוב להגיד לו כדי שהוא יתפלל על עצמו. ודע לך כי היו הראשונים מאמינים מאד בדברי חלומות, שהרי לאחר שעשה הקב"ה אות לגדעון בקצה המשענת ובגיזה פעמים עדיין היה ירא עד שאמר הקב"ה לגדעון (שופטים ז' י') "רד אתה ופורה נערך ושמע החלום", הרי יותר מאמין בחלומות מבאותות. ומה שכתוב בקהלת (ה' ו') "כי ברוב חלומות והבלים" וגו', שאם יאמר לו בעל החלום לעבור על המצוות שלא ישמע לו... וכן אמרו חכמים דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, שהרי אמר כי בא החלום ברוב ענין. יש חלום שאדם רואה בחלום ראובן מת, יהיה שמעון או בן ראובן, או אדם ששמו כשמו או תוארו שוין, או יחלה וקול יוצא שהוא מסוכן, או מצטער או מאבד ממונו... לכך מועיל לו התענית, כי יהפך לקל שבהם, כי אי אפשר שלא יתקיים, אלא שיכול להתהפך דוגמת המזלות... ואם תאמר למה החלום הולך אחר הפה, לפי שאילו לא ילכו אחר הפה היינו אומרים אין החלומות מן הקב"ה, שהרי התורה היא ממנו, והוא הולכת אחר הפה והלב לפתרון. ועתה חלום אין יכול לדעתו, וכל מה שאין הקב"ה נותן ללב אדם לידע ולפה לדרוש, למה חלום, אלא לומר לנו הנה הוא מן הקב"ה להודיע שהוא יודע כל העתיד ומודיע לבריות מה שעתיד להיות, כדי שישוב בתשובה ויתפלל ולא יחטא... אם לא היה הולך אחר הפה אי אפשר לעשות תשובה בעבור החלומות, והואיל ואפשר לדעת יכול להבין מה הוא שאחר הפה הולך החלום. (תמד)
מעשה בנכרי אחד שהיה יושב ועצב, אמר לו חברו למה פניך זועפים, אמר לו שראה בחלום שהיה רוכב על סוס אדום והסוס אצל בהמה טמאה, אמר לו חברו זהו שימות מהרה במיטה. אמר הפותר אם יתן לו לשתות ויקנה חלומו ממנו, אמר לו על מנת כן אתן לך שיהא חלומי מכור לך, וקבל עליו ונתן לו לשתות, ומת פותר החלום ביום השני. (תמה)
...מעשה באחד שאמר לו המת בחלום שימות, פעם אחת אמר לו התודה מהרה תמות, ועל כל חלום היה מתענה, ובתוך החלום היה אומר אליך ה' נפשי אשא, וכל המזמור, ואחר כך הווידוי כולו היה אומר בבכיה, וחלה למות, וראה כנגדו כמו ענן בדמות אדם שהוא נושא משא גדול ובידו זהוב ודמות אדם אחר שהיה מתעטף בטלית, ואמר הזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש, והזהוב שנתת לתלמיד חכם עני פדאוך מן המות ותחיה... (תמו)
אם בחלום אמרו בשורה טובה לאדם או אמר אליהו או מלאך לא יגלה לאשתו, שמא תגיד לאחרים, ואין רגילים לעשות נסים בגלוי, ולכך הוצרך לומר פעם שניה "ולשרה בן". אל יגיד אדם חלומו לשאינו אוהבו, אלא לירא חטא וחכם... ואל יאמר חלום ראובן לשמעון כשאינו אוהבו, משום ואהבת לרעך כמוך. (תמז)
מי שרואה ספר תורה בארון בחלום מגיד לו על המת... (תקלג)
הרואה בחלום מתקן בצק למצות ורואה הצית האש בתנור, למחר יעשה מחלוקת עם שום איש, ויבקש רחמים שיהא לשם שמים ושלא יזיק במריבה. (תרפב)
לפי שנשמת האדם המדברת אינה מתה, לפיכך יחלום החי מן המת, אבל הבהמה שמתה אין לה נשמת החכמה, לפיכך לא יחלום אדם מבהמה שמתה או שנשחטה. (תתשלא)
ויחלום - אין חלום זה כחלומות הנהוגים בין בני אדם, וגם אינו חלום של רוח הקדש בלבד, שאילו כן היה אומר בסוף וייקץ יעקב משנתו והנה חלום, אבל חלום של נבואה גמורה כענין חלומות הנביאים שנבואתם על שני חלקים אלה, הוא שכתוב (במדבר י"ב) "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו". (בראשית כח יב)
בחלומי - ראוי לאדם שיזהר בתחלת דבורו בספור חלומות, כי שר המשקים זה היה תחילת דבורו בחלומי שהוא לשון חלימות ובריאות, שהוא מלשון "ותחלימני והחייני" (ישעיה ל"ח), ונצול ונדון לחיים וחזר למעלתו. אבל שר האופים התחיל באף ונדון למיתה... (שם מ ט)
ודע כי החלומות מג' סבות, מפני מאכלים, מפני מחשבות, ומפני חוזק הנפש. המאכלים מולידים גסות ומעלין עשן אל המוח והחלום הבא בסבת זה הכל עניני הבל ודברים בטלים. החלום הבא בסבת מחשבות הוא כשאדם מחשב בהם תמיד ומכח ציור המחשבה שהוא מחשב בהם ביום יראה אותם בלילה... והחלום הבא מפני חזוק הנפש הוא האמתי הראוי מכולם, שהוא מכחות הנפש, שכח המדמה מצייר בעת השינה הדברים המורגשים שכבר חשב בהם והשיגם בהקיץ וחקקם בדמיונו, ובשעת השינה שההרגשות בטלות הכח הזה מתחזק בו עד שיהיה הענין נדמה לו כאלו ראה אותו בהרגש. והחלום הזה צודק כשהכח המדמה חזק באדם, והוא שבא לאדם מבלי שיהרהר בו ושלא על דרך הרגילו כלל, וזו היא נבואה קטנה שאמרו רז"ל שניתנה לשוטים ולתינוקות מפני שאין להם דעת ולא הטריחו חושיהן בהקיץ להשכיל בדברים המורגשים ולעצור אותם בדמיונם... והחלומות שהם מהמין הזה הם באים בין לצדיקים בין לרשעים מבלי שיהרהר אדם בענין זה כלל... (שם מא א)
הראיה השלישית היא מה שנמצא בדברי אליהוא מן ההודעה שתבא לאדם בחזיון לילה בדברים חלקיים, אמר "בחלום חזיון לילה וגו', אז יגלה אוזן אנשים" וגו' (איוב ל"ג), ופירש הטעם למה, ואמר "להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה", רוצה לומר להסיר האדם מהמעשה הרע שנסתבך בו... וההודעה הזאת שתבא על האדם במראית הלילה ראיה גדולה על ההשגחה האישית במין האדם... (מאמר ד פרק ט)
...ולדעתי בכח המשער הזה ישתמשו פותרי חלומות ומגידי התעלומות, ומזה יתבאר מה שאמר יוסף הלא לאלקים פתרונים וגו', ואמרו חז"ל בברכות נ"ה כל החלומות הולכים אחר הפה וכדומה, והפלא מה שאמר שם רבי נהוראי כ"ד פותרי חלומות היו בירושלים וכו', מה שפתר זה לא פתר זה, וכולם נתקיימו, ואמרו שם בדף נ"ז פתרונות קבועים לחלומות ידועים, וזה נראה סותר.
וכל זה זכר אליהוא בקצרה באיוב ל"ג, "בחלום בחזיון לילה" וגו', הא' הוא על נביאי האמת, הב' מדרגת רוח הקודש שרוב ענינה בבטול הכחות הגופניים ותרדמתם... ושתי מדרגות אלו נתייחדו לאומה הקדושה. והמדרגה הג' היא לכל האנשים חלומות שאין בהם ממש, וקצתם יש בהם ממש פחות או יותר, וכמו שאמרו בברכות נ"ז חלום אחד מששים בנבואה, רוצה לומר דבר בטל במיעוטו ברוב, ואמר באיוב "ובמוסרם יחתום", כי בחלום מבוכות ועירוב דברים ויתכסה המעשה מהחולם עד שיבא חכם חזק בכח המשער לברור דבר מתוך דבר, ויכול פותר אחד להשיג דבר אחד ויחשוב השאר לבטלה, וחברו יכיר דבר שלא הכירו הראשון, ועל זה אמרו כל החלומות הולכים אחר הפה. וכן אמר יוסף "הלא לאלקים פתרונים", רוצה לומר רבים, כי הרגיש פתרון לשעה ולעתיד ולימות המשיח.
ואין ספק כי עיקר צורך הפותר הוא להכיר את החולם, והחכם עיניו בראשו בהכרת החולמים ומעשיהם. ובמעשה של בר הדיא בברכות היה פותר למי שנותן שכר את ההוראות הטובות, ומסתיר ממנו הרעות, כדי שלא לצערו...
אמנם פתרון החלומות והגדת העתידות הם ענינים הפכיים, שהפתרונות נלקחים מהענינים הפרטיים שבחלום המתחדשים מהדמיון שבנפש החולם, ומהם ישער וישפוט הפותר, וההגדות הנבואיות לקוחות מהגזרות הכוללות הנמצאות בסדור השמימי או בדעת אלוקי... והנביא לא יתבלבל על ידי הדברים הבטלים שבחלום כי יכירם, ועל דרך האמת אינו פותר החלום, כי אם מגיד את אשר האלוקים עושה... (בראשית מא א)
הנה הנבואה לפי שנמצא ממנה הוא שפע שופע לשכל האדם רוחני מדעי מאתו יתברך... ואמרנו "לשכל האדם" להבדיל מהשפעים על שאר המינים, כאלו תאמר לבעלי חיים ולצמחים, ולפי ששמנו מקבל השפע "שכלי" יוציא החלום והקסם, שהכח המקבל להם הוא הדמיון... (מאמר ב כלל ד פרק א)
ויוותר יעקב - ...ושאלת הרמב"ן על הרמב"ם אם היה כל זה בחלום איך צלע יעקב על ירכו אינה קשה, כי יש המתפעל כל כך בחלום עד שיארע בגופו באמת, כקרי... (בראשית לב כה)
לאלקים פתרונים - יש לחלום נמשלים רבים ובחכמה רחוק שיפתור את כולם אם לא על ידי רוח הקודש. (שם מ ח)
ופרעה חולם - קשה מאין באים החלומות, משפע עליון, כמו שמשמע מכאן ומאבימלך ועוד, או שהם פעולת הדמיון, ועל זה אמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, שיחלום אדם מהרהורי לבו או דברים שאין להם ענין כלל. הפילוסוף כתב, שלדעת הקדמונים הנבואה מהא-ל, החלומות מהמלאכים, והקסם משדים, אבל מצינו הרבה מאד שהם נבואה. ועוד, אם נודה שהחלום הודעה אלוקית, האם פועל אותו השכל הפועל בהשפיעו על הכח המדמה, וכן בהמורה חלק ב' פרק ל"ו, או באמצעות הגרמים השמימיים כבהרלב"ג. ועל זה קשה איך מודיע השכל הנבדל דבר פרטי, ואצלו אין כי אם הסידור הכולל, ואיך יודיע זמן, והכולל אינו תחת הזמן?
ועוד האם פתרון החלום מהכח המשער, כדעת הפילוסופים, או נבואה, או מקרה בודד בלבד, שמצינו בחז"ל פתרונות קבועים לחלומות...
הנה יש חלומות דמיוניים שאין בהם ממש, ב' חלומות צודקים מפעולת הגרמים השמימיים על ידי שהנפש פנויה בשינה מהחושים תדבק בעצמים העליונים ויוטבעו בה מצורות הדברים, ותכונת דברים עתידיים כפי שסודרו מהגרמים לפי המזל, ועל זה אמרו חז"ל שהוא אחד מששים בנבואה. ג', חלום על ידי שכל נבדל המודיע דברים מקריים ופרטיים ובהגבלת זמן, וכן חלום אבימלך ולבן ועוד, אבל גם באלו יתערבו דברים תפלים מהדמיון. והחלומות האמיתיים מצויים יותר בנערים ובפתאים, לפי שדמיונם אינו טרוד ויקבל השפע יותר, או יש לומר שאין חלומות מהגרמים השמימיים כלל.
סימני החלום הצודק: יבא מסודר, והחולם מתרשם ומתפעל.
הפתרון: הוא יושג א', על ידי שיבין בחכמתו המשלים שבחלום על פי החכמה הכוללת. ב', אומדן לפי האיש החולם, שתליה על דקל לא תפתר בשוה ללסטים ולצורבא דרבנן. ג', יש בחלום הוראות שונות אבל פותר זה לא יכול לדעת הכל ולהבדיל בין משל ונמשל, לדעת מה שעל אנשים וענינים רחוקים מהחולם ועוד. על כן כשיגידו הפותרים ענינים אמיתיים הם ברוח הקודש, והוא שפע אלוקי לדבר חכמה ולהשיג אמיתויות הדברים, כבהמורה חלק ב' פרק מ"ה... (בראשית מא א)
ויהי בבוקר ותפעם - שאז נתחברו ב' התנאים לאמיתות החלום, סדורו, היותו בבקר בפסוק האדים העולים מאצטומכא למח, והתפעמות הרוח מחוזק השפע שהושפע עליו. (שם שם ח)
בגבעון נראה - להמורה לא היתה נבואה גמורה כי אם מעלת רוח הקודש, וזה שאמר "ויקץ שלמה והנה חלום". ולדעתי הוזכר ג' פעמים ששלמה הגיע לנבואה... ובנבואה הג' אמר "וירא ה' אל שלמה כאשר נראה אליו בגבעון", שהיה בחלום ולא במראה כבנבואה הב'. וחז"ל במגילה י"ד זכרו דוד ושלמה בכלל הנביאים, אם כן מוכרח שהיה זה חלום נבואי כשל יעקב, כי החלום הפשוט אינו נבואה, ואם יחול בו שפע על הכח המדמה בלבד בלי הכח הדברי, הוא כהשפע החל על מנהיגי המדינות מניחי הנימוסים והקוסמים וכו', ואם חל על הכח הדברי הוא נבואה, כדעת הרמב"ם, ואולי חלום ממוצע בין אלו, אך אם כן מדוע ייחס דבור ברוח הקודש לאדם, וחלום ברוח הקודש לה'? אלא נראה שההבדל רק בחסר ויתר לדעתו, ובאמת הוא נבואה גמורה, ומה שאמר "והנה חלום" נדמה לו כדבור בהקיץ, וגם שהיה עוד נער בנבואה... (מלכים א ג ה)
לאלקים פתרונים - חכמת הפתרון באדם מצד שהוא בצלם אלקים, ולזה יתכן שהיא גם בו, אף על פי שהוא עתה עבד. (בראשית מ ח)
ברוב דברים - בחלום דברים בטלים ברוב ענין הדמיוני בהקיץ. (קהלת ה ב)
בחלומות - כבזוהר כי ברצות ה' דרכי איש בעלות הנפש בלילה תעלה בקרב קדושים ומראים לה חלומות טובים וצודקים, ולהיפך. (איוב ז יד)
בנפול תרדמה - לאנשים גדולים יפיל תרדמה גם ביום כדי להודיעם. (שם לג טז)
והחלומות באים על ידי מלאך המלוה לאדם, ולפי שאין כל המחשבות אמת, על כן אין כל החלומות אמת, ומי שמרגיל עצמו שיהיו כל מחשבותיו אמת, גם יראה בלילה מראות אמת וידע העתידות כמו המלאכים. (שער האמת)
ואין פותר אותם - ואם תאמר ולמה לא היה נכנס באזניו, מנא ידע, שמא אמת פתרו. יש לומר שכל מי שרוחו מקשקש בקרבו הוא בשביל שחלם לו חלום שצריך לפתרון אין רוח נחה לו עד שנפתר לו. וכאשר פתרו לו החלום לפרעה עדיין לא נחה רוחו בקרבו, וידע בשביל זה שאין ממש בפתרון שלהם... ורז"ל במה שאמרו שהיו פותרים ז' בנות וכן ז' אפרכיות וכו' באו לפרש למה לא היה קולם נכנס באזניו ולפיכך פירשו ז"ל שהיו פותרים דבר שאינו חדוש... (גור אריה בראשית מא ח)
...והוסיף רבא וכן לחלום טוב, שמראין לו לאדם חלום טוב כאשר הוא בשמחה, ודבר זה שהחלום אחד מששים בנבואה, וכמו שאין השכינה שורה רק מתוך שמחה, כך אין חלום טוב רק מתוך שמחה. ודוקא חלום טוב, כי חלום טוב במה שהוא טוב יש לו מדריגה יותר עליונה מן החלום הרע, כי כל טוב יש לו מדריגה עליונה ביותר, וכך לחלום טוב. (חידושי אגדות שבת ל ב)
ויש לדבר סוד גדול שצריך לראות לבטל את הגזירה מיד דוקא באותו יום. והנה דבר פשוט שתכף לאחר החלום לא יטעום מאומה אף שהוא באמצע הלילה, ולא די שיתחיל להתענות כשיאור היום כמו שבשאר תעניות, וראיה לדבר מהא הנמצא כתוב בשם הרי"ח שאם אדם ישן בצהרים וחלם חלום רע שצריך תענית, שיש לו להתענות מעת לעת... אף זו נראה לי שיפרוש מאשתו ולא ישמש מטתו, כי כשמראים לו חלום רע צריך להיות בתשובה ובדאגה ובצער... ומעין זה שצריך להיות בו ביום ולהתחיל תכף ומיד לעסוק בתשובה ובתפלה ובהתעוררות. ישר בעיני המנהג שראיתי מותיקין להיטיב החלום תכף ומיד בשחרית, ולא כמו שנוהגים רוב העולם שמטיבין החלום לאחר התענית... (מסכת תענית)
והנה בהיות האדם ישן כחותיו נחים, והרגשותיו שוקטות, והשכלתו גם כן נחה ושוקטת, ורק הדמיון לבדו יפעל וילך, וידמה ויצייר ענינים כפי מה שיזדמנו לו, משארית מה שנצטייר בו בשעת היקיצה, ומה שיגיע אליו מן האדים והעשנים העולים אל המוח... וזה ענין החלומות אשר לכל אדם.
ואמנם חקק הבורא ית"ש עוד, שהנפש העליונה שזכרנו, תנתק קצת באותו הזמן מקישוריה הגופניים, וחלקים ממנה יהיו מתעלים ומתנתקים מן הגוף... וישוטטו במה שהונח להם, ויהיה להם עסק וענין עם הרוחניים, עם הפקידים פקידי הטבע, או עם מלאכים מלאכי הקבלה, או עם השדים, כפי מה שיזדמן לה לפי סבה מהסבות. ולפעמים תמשוך הענין מה שהשיגה בהשתלשלות עד הנפש התחתונה, ויתעורר מזה הדמיון, ויצייר ציורים כפי דרכיו. וכבר אפשר שהענין שהשיגה יהיה אמיתי או כוזב, כפי האמצעי אשר על ידו השיגתהו, וזה הענין עצמו ימשך עד הדמיון ויצטייר בדרכיו, לפעמים בבלבול גדול ובתערובת רב, מן הציורים הנפסדים הנמשכים מן האדים, ולפעמים ביתר בירור.
וכבר תגיע לאדם הודעה וגילוי אוזן על ידי אמצעי הזה ממה שעתיד לבא עליו, ויקרה זה בגזירתו יתברך, שיודע הדבר לנשמה על ידי אחד מהמשרתים, ויצטייר בדמיון בסיתום או בבירור, כפי מה שתגזור החכמה העליונה... נמצא כלל החלומות ציורי הדמיון, מצד עצמו או מצד מה שתעוררהו הנשמה לפי מה שתשיג, ואולם אין הפועל בכל אלה, אלא אחד מן הכחות הרוחניים, שמודיע לנשמה, והנשמה ממשכת עד הדמיון. ואם הכח ההוא ממשרתי הקודש, יהיה הדבר אמת, ואם מכחות ההיפך יהיה הדבר כוזב, והוא שאמרו חז"ל (ברכות נ"ה) כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד. ובכולם יש תערובת של הציורים הנפסדים של הדמיון עצמו, והוא מה שאמרו (שם) אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אך עוד חלומות אחרים נמצאים, חלומות הנבואה... (דרך ה' חלק ג פרק א ו)
כלל כל הנביאים חוץ ממשה, נבואתם על ידי מראה וחלום... והיינו שהקב"ה משמש מן החלום החקוק כבר בטבעם של בני האדם להיות להם לאמצעי, להמשיך על ידו הנבואה לנביא. ולא שהנבואה והחלום ממין אחד, אלא שחלום דבר הגון לפני חכמתו יתברך, שיהיה אמצעי להמשיך הנבואה על ידו, ולא אמרו חז"ל חלום אחד מששים בנבואה (ברכות נ"ז) אלא מצד היות בו הגדה והודעה למעלה מגדר ההודעה הרגילה לבני האדם כפי חוק השכלתם.
והנה בהתגבר שפע הנבואה על הנביא יצא מהרגשותיו וחושיו, וישתקע כמו בשינה, ותשאר מחשבתו כמחשבת הישן והחולם, ואז תמשך לו הנבואה... ואפשר שבשכבו על מטתו בחלום הלילה תמשך לו הנבואה... (שם פרק ה א)
...וכבר בחלום שהוא גם כן ממין הנבואה יקרה קצת מזה, שיתדמו ענינים שאינם לפי הראיה שבעת היקיצה ויתחלפו הנושאים לחולם ברגע אחד מבלי שיבחין דרך התחלפם, ויראה איש אחד בחלומו יחשוב שהוא ראובן, וברגע אחד יחשוב שאותו שהוא רואה הוא בית אחד או אבן אחת, סוף דבר יתרכבו הרכבות שאינן לפי דרך הראיה כלל, כל שכן הנבואה שהיא ממש חוץ לטבע... (דעת תבונות קצ)
שמעו נא - ... כי עיקר פתרון החלום הוא דוקא ביומו ולא ביום אחר, לזה מתענין תענית חלום אפילו בשבת ואינו נדחה ליום אחר, לזה אמר נא, פירוש עתה... והלא אמרו בהרואה אמר רבי בנאה פעם אחת חלמתי חלום אחד והלכתי אצל כ"ב פותרי חלום שהיו בירושלים, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי, אולי דוקא שאין הפתרונים סותרים, אבל אם סותרים אין פותר שני מוציא מפתרון ראשון... (בראשית לז ו)
והנה אנחנו - אמר ג' פעמים והנה, דע כי החלום אשר יהיה מראה הנבואה והודעה מהמודיעים שלפני ה' האות והמופת הוא, אם יהיה החלום לחולם בהיר וצהיר שיהיה הדבר בעיניו כאלו הוא בהקיץ ממש בא האות והמופת להודיע כי מחזה ש-די יחזה. כי החלומות אשר צעירים ישחקו בו יהיה בלבול הדמיון והגזמת הנדמה, על כן ספר יוסף ואמר "והנה" בכל פרט, שכל דבר שהראוהו היה ברור בעיני שכלו כאילו היה רואהו עתה שהוא בהקיץ... (שם שם ז)
...עוד נתכוון באומרו "פתרונים" לשון רבים על דרך אומרם בהרואה כי כ"ד פותרי חלומות היו בירושלים ופתרו חלום של רב בנאה, ומה שפתר זה לא פתר זה, וכולם נתקיימו. וזה הוא אומרו לאלקים פתרונים, פירוש שימצא לחלום הרבה פתרונים, וכולם צודקים. ודקדק לומר תיבת נא לב' טעמים, הא' כי פתרון החלום לא יצדיק אלא אם יפתרנו ביומו ולא לאחר זמן... וטעם ב' על דרך אומרם ז"ל כי החלומות הולכים אחר הפה, ולזה חש יוסף שיקדימו לספר החלומות לזולת מבלעדיו ויתקיים פתרון הזולת, לזה אמר ספרו נא, פירוש עתה ספרו לי כדי להקדים פתרונו... שבזה יבטח כי יתקיים פתרונו. (שם מ ח)
זה פתרונו - טעם אומרו כן בפתרונו החלומות נתכוין להשליט הדיבור של הפתרון על המחשבה, שבזה החלומות הולכים אחר הפה, כי המחשבה מתהפכת כפי הדיבור השולט עליה, ודוקא אם יאמר זה פתרונו, שבזה משליט הדיבור... (שם שם יח)
ופרעה חולם - ...וכוונת הכתוב בהודעה זו להגיד סימני החלום אשר יצטדק, והוא כאשר ירגיש האדם בחלום כי הוא שלם בדעתו להבחין דבר עד שישכיל לדעת דברים שלא יתכן היות בהקיץ, וירגיש כי הוא חולם, זה יגיד כי אין חלומו בלבול הדעת וערבוב השכל ורוחות יתעללו בו, אלא מודיעים אותו עליונים למעלה עתידות. (שם מא א)
הלא לאלקים פתרונים - לא יוכל אדם לפתור חלומות בשלמות אם לא בהיות רוח אלקים נוססה בו... לכן נראה לי שהמכוון באמרו להקטין מאד ענין פתרון חלומות עד שאין מן הצורך לחפש אחר איש לפתור אותו, וזה רוב החלומות באים אם מהרהורי דיומא, או על ידי מערכת השמים או על ידי רוחות ושדים, ומעוטא דמיעוטא באים על ידי מלאך. והחלומות הבאים על ידי מלאך הם אשר אין להם רק פתרון אחד אמיתי, והפותר צריך להיות איש אשר צלם אלקים עליו ורוח ה' נוססה בו. ולזה מתענים על מקצת חלומות כי חוששין פן באו על ידי מלאך אשר לא ישתנה הפתרון כי אם בתשובה ומעשים טובים. אמנם רוב החלומות הבאים על ידי סבות ואמצעיים אחרים, הן הנה שיוכלו להשתנות על ידי פתרון מטוב לרע ומרע לטוב. ועל מין חלומות אלה אמרו חכמים כל החלומות הולכין אחר הפה... לפי זה יתכן כי יוסף בהיותו רגיל זה כמה עם שני השרים האלה, והכיר תכונות נפשותם, הבין כי אינם ראויים לחלומות באמצעית מלאך, לכן אמר להם לא לאלקים פתרונים, כלומר אין צריכים לפתרון חלומות לאיש אלקים אשר רוח ה' מתנוססת בו, כי החלומות הולכין אחר הפה וכל איש יהיה מי שיהיה יוכל לפתור, לכן ספרו נא לי... (בראשית מ ח)
ויבא אלקים - החלום שראה היה מאת ה' ומציין זה במ"ש "ויבא אלקים", כמו בלבן ובלעם, ואינו מענין נבואה רק ציון לחלומות הצודקים. (בראשית כ ג)
הלא לאלקים פתרונים - אחר שהחלום הוא הודעת גזרה מן השמים, אי אפשר שיודיע אתכם גזרתו ולא הכין את הפותר, שאם כן ההודעה היא לבטלה. ובמדרש, תלה הגדולה בבעליו, רוצה לומר שהחלום אינו מפאת המערכת או כח המדמה, רק הוא השפעה מה', וכן ישפיע עלי הודעה שאוכל לאמר לכם הפתרון. (שם מ ח)
כאשר פתר להם - שזה גרם פתרון יוסף, שעל ידי פתרונו סבב ה' שיהיה כדבר הזה, כדי שיעלה יוסף לגדולה... (שם שם כב)
...והיה פה חמשה ענינים שבעבורם ראוי שיתקיים החלום, א', שהיה חלום שנשנה, הפרות והשבלים. ב', היה חלום שנפתר בתוך חלום, כי השבלים פתרון הפרות, וזה מורה על קיום החלום כמ"ש חז"ל. ג', וייקץ פרעה והנה חלום, שלא הרגיש שהוא חלום עד אחר שהקיץ, כי תחלה נדמה לו שהוא רואה הכל בהקיץ, כי היה חלום מסודר. (שם מא ה)
ד', שהיה בבקר, שחלום של שחרית מתקיים, ה' ותפעם רוחו שנתרגש מאד מן החלום, וזה מורה שהוא חלום אמיתי. (שם שם ח)
מה לתבן - הנביא בעצמו יודע אם הוא חלום או נבואה, כי בנבואה לא יתערבו דברים בטלים כבחלום... (ירמיה כג כח)
כי באחת - ה' יודיע לאדם הגזירה בחלום כדי שיזהר וישוב, ובשתים - ואם לא יבין ישלח חולי ומכאוב שישוב... וגוה - הרוח יעלה הציורים והתכונות הטבועים בנפש האדם לפעול על פיהם, ואם יעלו מגוה ציורים רעים, יעוררנו בחלום לעזבם. (איוב לג יד ויז)
בחלום - שורש חלום קרוב לשרשים עלם, הלם, ואלם, המורים על משהו קשור כבול ומקופל ומכווץ, בלתי מפותח... הרי זה מצב, המתואר באיוב (ל"ג ט"ו) "בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב, אז יגלה אוזן אנשים ובמסרם יחתם. להסיר אדם מעשה, וגוה מגבר יכסה". הרצון החופשי כבול, הגוף והרוח פועלים על פי חוקים אחרים, כשם שבחלמון הזה מקופלים ואחוזים בערבוביה ובהעדר דמות כל אותם הנכסים של האורגניזם העתיד להיווצר, משום שעדיין חסרה בו הנפש, אותו ניצוץ של עצמאות חיה... כן בחלום חסר השכל הפעיל של הנשמה, מחשבות ודמיונות אגורים ואחוזים אלו באלו, מתקשרים על פי קשרי אסוציאציה מקריים, מפני שהשכל האנושי המודע איננו מחזיק ברסן המחשבות... במצב זה לא האדם הוא החושב ומדמה, אלא המחשבות והדמיונות פועלים באדם, בתוך נפשו. באותו מצב יש והקב"ה אומר את דברו לאדם בחלום השלוח מאת ה', ה' הוא השכל הפעיל... (בראשית כ ג)
גם חז"ל מסתפקים אם יש משמעות לחלומות (ראה ברכות נ"ה א'), ואלם ההשגחה משתמשת במצב זה של נים ולא נים, כדי לנטוע מחשבות בלב האדם, ולפתח בהן שורה שלמה של מאורעות. הקב"ה מנצל גם את אמונת האדם בחלום, כל זה נלמד לא פעם מתולדות יעקב ויוסף. (שם לז ח)
פתר קרוב לפטר, לפתח, פתיחה אורגנית מבפנים כדוגמת "פטר רחם"... אדם נבון יכול לעמוד על ביאורו המדויק של חלום, מבלי שיוכל להבטיח גם את קיומו של החלום. הפתרון חייב להיות מתוכו. פתרונו של חלום מתוכו הנו התפקיד הפסיכולוגי העמוק ביותר, בדרך שביאורו של כל סמל פירושו של כל פסוק, חייב להיות פתרון, פירוש הדברים מתוכם. אין קץ לפירושים שאפשר להעמיס על כל סמל ופסוק, אך פירוש אחד בלבד - הפירוש הנכון יעלה בידי זה המבקש את הפירוש מתוכו... (שם מ ה)
כי טוב פתר - ...הבא לפתור את סמליו יבקש תמיד את הביאור הפשוט והקרוב ביותר, אל יעמיס ביאור עליהם, אלא יפתור אותם מתוכם, רק אז רשאי הוא להאמין "כי טוב פתר", כי קלע לאמת... (שם שם טז)
ומי שיש לו שלימות לשון הקדש יודע לפשר חלמין שבתרדמה כמו יוסף כמבואר שם, כי החלומות הם כפי המאכלים שאוכל כמובא, כי בכל דבר יש אותיות כנ"ל, וכששוכב וישן עולים האידיים מהמאכלים שאכל עולים להמוח, ונצטרפין האותיות שיש בהם ומזה נעשה החלום. נמצא כשאדם אוכל, אם היה אוכל הכף השני קודם הראשון, היה מתראה לו חלום אחר, כי בכל דבר יש אותיות אחרים, ואלו היה אוכל זה הכף תחלה, היו נצטרפין האותיות בצירופים אחרים, והיה מתראה לו חלום אחר. ומי שיש לו שלימות לשון הקדש הוא יודע האותיות שיש בכל דבר כנ"ל, על כן הוא יכול לפשר חלמין כנ"ל... (יט)
ויחלום - ודאי לא היה צריך לנבואת חלום, אלא שהכניס עצמו כנ"ל למקום בו לא יוכל להסתכל באספקלריא המאירה כי אם בחלום, וכן הגלות נדמה לחלום, כמו שכתב "היינו כחולמים", והחלום בא על ידי רוב התדבקות כל היום בעבודת הבורא. ויעקב קבל יראה מהחלום והוא סימן אמת, שכל מעלה שמקדמים לה אמת מתקיימת, וכל מעשה אמת מביא ליראה... (ויצא תרל"ו)
...וכמו ששמעתי בזה על פסוק ויחלום יעקב, שמהחלומות ניכר מעלת האדם אם גם כשאינו עושה כלום רעיונותיו רק "והנה ה' נצב עליו", ובדבר זה צדיקים מעטים שנתפארו כן, ולכך נתנו ברכה היתירה לערבית שהוא השכיבנו לשלום. (חלק ב צדקת הצדיק עמוד א)
והחלום שבעת השינה שאינו בידו ובחירתו לנקות הרהוריו וכן הרהורי ודמיונות כל א' מישראל בכל זמן שהם דוגמת חלום הם אף מס' מאמיתות המדמה שהיא נבואה, כי גם בהם מלובש פתרון האמיתי ומרומז חכמת אמת הנמשכות מחב"ד שבמוחו אלא שמעורבב בבטלה הרבה, כענין אין חלום בלא דברים בטילים. ובלקוטי פרשת וישב ביאר ענין החלום מוחין דגדלות שבתוך מוחין דקטנות. וכן הדמיונות של הבל הם מוחין דקטנותו, ואצל בני ישראל שכל אחד יש לו שורש בתורה דכתוב בה אמת ואינה דמיון הרי המוחין דגדלות גנוז תוך מוחין דקטנות, רק מכל מקום מפני הקטנות המסבבו אי אפשר בלא דבר בטל, אבל יש בו גם בר. והמבין על זה לדעת התוכיות שבכל הדמיונות הוא מי שנקי מתאוות כיוסף בתאות נשים ודניאל בתאות אכילה הם היו פותרי חלומות, דשורש כל הרהורי בטלה הם בתאות שבזה הלב חושק להרהר, ומי שהוא שקוע בדמיון אין יכול להחליף ולהוציא הדבר אמת המלובש תוך הדמיונות... (שם צדקת הצדיק עמוד פ)
החלומות של האדם הם המגידים לו על הרהורי לבבו לדעת במה הם שקועים ביום שמהם הם באים, כמשאז"ל (ברכות נ"ה), ועל זה יסתער לב האדם כאשר יראה כי גם בעסקו בתורה רוב היום ככולו כל זמן שלא נמלט ממחשבות זרות הנולדות מצד היצר שבלב הכוסף לאיזה דבר ונקשר בו לא נמלט מחלומות ודמיונות כאלו, וזה נקרא אצל רז"ל רוח הטומאה השוכן בשינה, פירוש על ידי אותן דמיונות ואין לו אז כח מחשבה טובה המגדרת בו. ובודאי יעקב אבינו ע"ה שחלם "והנה ה' נצב" ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו גם בשינתו רוח הקדש שורה עליו לא רוח הטומאה חס ושלום, ועל זה היתה עצת רז"ל בקריאת שמע שעל המטה דעל ידי זה מזיקין בדילין... (שם עמוד קכא)
ולכך יוסף נתגדל על ידי חלום וכן נמכר על ידי חלום והם קראוהו בעל החלומות, ונכתב זה בתורה ודאי לא דבר ריק הוא, ובגמרא סנהדרין (ל') ופרק קמא דברכות ו' נקרא בעל החלום המלאך המחלים ולא האדם החולם, רק באמת יוסף הוא בעל החלומות כנ"ל, שהחלום הוא לתקן עון הוצאת זרע לבטלה בהקיץ על דרך שנאמר בדור המבול "לא אוסיף וגו' כי יצר וגו' מנעוריו", פירוש בעודו בנערות ולית ליה דעת גם כן רע... וכן הוא הטענה דשינה שאין בו דעת וגם כן רואה קרי זהו הצלה על הכל, אך מכל מקום אין זו הגנה גמורה ומבטח עוז עדיין גם לנח דהרי מכל מקום מענישים בפרט לעובר, כי באמת גם זה דיצר לב וגו' מנעוריו צריך תיקון, וכן הקרי דחלום... והוא התורה תבלין כנ"ל, שהוא חכמת תורה שבעל פה, הנקרא חכמה תתאה, פירוש חכמה הבאה מלב התחתונים שהם בני ישראל, והיא חכמת שלמה כנודע והיא באה לו בחלום כמפורש בכתוב, פירוש כי החלום הוא הדמיון שבשינה מסתלקים המוחין ונשאר הדמיון שהוא אחורים של החכמה, פירוש כמו מעשה כלאחר יד... וכשזוכה לכך להשיג דברי תורה אמתיים בחלום על ידי זה מזדכך החלום והדמיון שלו שהוא גם כן דברי תורה, וממילא גם ההרהורים בטילים שגרמו ראיית קרי מתתקנים... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד רלה, וראה שם עוד)
ושמעתי בשם הר"ב ז"ל דהחלומות הם בירור האדם במה מעמקי לבבו שקועים, ויעקב אע"ה שהוא הדבוק באמת באלקים חיים ושורש מדת הדביקות הנמצא בברואי מטה גם בחלומו "והנה ה' נצב עליו"... (מחשבות חרוץ עמוד פב)
...מי זה מתבונן בדברים היוצאים מפינו? מבקשים אנו רפואה לחלומותינו, האם החלום דבר ממשי אשר יחלה וירפאוהו? ידוע כי יגלו לאדם בחלום איזה דבר עתיד לבא עליו או על חברו, ונוכל להבין, כי אף על פי כן תועיל התפלה שלא יקוים הדבר, כי ינחם ה' ויכמרו רחמיו. אבל מהי רפואת החלום שאותה נבקש? ולא עוד אלא שאנו מפרטים באיזה אופן ירפא ה' את חלומותינו, כחזקיה מלך יהודה מחליו וכו'... ולא די לנו בזה, אלא שאנו מבקשים שיהפוך את החלום לטובה ולברכה, היאך זה מהפכים חלום?
והפיכת חלום גם כן תתבאר בדרך זו, כי לא כמו שחושבים הוא, שחלום הוא גילוי ידיעה מהעתיד לבא, אלא חלום הוא השגת מצב ההוה. כי כל דבר הקורה בעולמנו אין שרשו והתחלתו הסבה הגלויה שאנו רואים פה, אלא התחלת כל דבר ומקורה היא בעולמות הגבוהים, שורש הבריאה. ויש אשר נברא וקיים הוא לפני ימים רבים ושנים רבות בעולמות העליונים, ואף גם בעולם הזה בחלקיה הרוחניים הדקים שאין חוש האדם משיגם, ולבסוף משתלשל הדבר ומתגלה גם לעין האדם ולחושיו... כי גם לאחרי הגיע הדבר לחושינו, איננו רואים אלא אחוז אחד מרבוא רבבות של המציאות באמת, כי כל זמן שהנפש מלובשת בחומר אי אפשר לה לראות יותר מאשר ניתן לה להציץ על ידי החלונות הקטנים, חמשת החושים, וגם מה שהיא רואה אין זה לפי המציאות באמת, אלא כפי האספקלריא של חוש האדם.
אולם בשעת השינה הנפש מתפרדת קצת מהחומר, ואינה שקועה לגמרי במסגרתו כמו בהקיץ, ואז יקרה שהנפש מציצה מבעד למסגרות החומר, ורואה מה מהמציאות הקיימת עוד טרם באה לידי גילוי החושים. ואמנם ראיה אחרת היא לגמרי מאשר יראה האדם בחושיו, כי מציאות זו לא ניתנה להבחן בחושי האדם... עדיין לא ניתק לגמרי מן החומר לשיגיע לידי הבחנת המציאות באופן אחר, לכן מתערבת השגתו המופשטת מחושי החומר עם ההשגות החמריות ומתבלבלת עמהם... ואשר לזה דרושה חכמת הפתרון לדעת מה ראה בחלום...
ומעתה נבין ענין רפואת החלום, כי מציאות הוא המצב הנראה בחלום, כמו חלי חזקיה מלך יהודה וכו', אלא שאלה נראים בחוש וזו נראית בחלום, אבל גם מציאות זו יכולה להרפא ברצות ה', ואין צורך בבריאה ולבטל מציאות, אלא כמו שבדרך הטבע יש רפואה לכל חלי, כמו כן יש רפואה לאותה מציאות הנראית בחלום.
ואחת מדרכי הרפואה היא הפיכת החלום, כי כל זמן שעדיין לא נתגשם הענין למטה ולא הגיע לחושינו, יכול אותו הענין עצמו להתהפך בדרך השתלשלותו למטה מרעה לטובה, וכידוע שבכל דבר רע נמצאים גם חלקי הטוב, ואפשר לסדר דרכי השתלשלותו באופן שהצד הטוב יכריע... (חלק א נסים וטבע א עמוד קט)
מצינו בחז"ל כללים בענין חלומות. הנה חלומות על ענינים שיארעו בעתיד רחוק מראים רק לצדיקים, כי חלומות הלא הם מדרגות בנבואה, ורק לראויים מאלה המדרגות מגלים מה שעתיד לקרות בשנים רבות. כמו כן דברים הנוגעים לכלל העולם מראים רק לבעלי מדרגה, לצדיקים אשר כלל העולם תלוי בהם. אולם חלומות אשר על דברים הקרובים לבא, והנוגעים לאותו היחיד, מגלים גם לאנשים שאינם בעלי מדרגה כלל, גם לרשעים מתגלים בחלומות דברים הקרובים לבא והנוגעים להם... (דעת תורה בראשית מא כה)
...זה לא מכבר עמדתי על הענין ומאיתי חזיתי זה כי פעמים גם ביום ובהקיץ על רעיונים סליקו וכמראיתם כן נהיתה, הנה שמשיגים גילוי של חלומות גם ביום.
מהלכן של הדברים יובן בפשטות, כי ענין החלומות הוא, שכאשר הנפש נפרדת במקצת מתוך הגוף, מתוך כל חושיו, רואה הוא גם עתידות, המקרים הבאים מתגלים לפניו. סוד זה צריכים לידע ברור, כי ענין קרוב אליך הדבר מאד הוא באופן נפלא, קרוב בתכלית, עד שגם נבואה קרובה ופשוטה מאד... אלא שיש סוד של מבדילים, עם כל הקרבה הנפלאה, הנה הגוף הוא החוצץ בין הדבקים, ובהסתלקות מה מן החוצץ, בלילה כשהחושים נחלשים, הנה אז מתגלים לאדם כמה גילויים גדולים, ויש שאצל אדם החלש במעט, אשר אצלו גם ביום חושיו נחלשים באיזו מדה שהיא, אצלו גם ביום... יתגלו לו ממש עניני עתידות... (שם השגות האדם עמוד רנב)
מטרת החלום - לגלות את הרהורי לבו הצפונים של האדם, היינו את הצפון בתת-הכרה שלו, כדי לעוררו לתשובה. עיין זוהר וישב (קפ"ג) "וכדין קב"ה אודע לה לנשמתא... אינון מילין כפום אינון הרהורין דליביה בגין דבר נש נטיל ארחא דתוכחי"... וכן אמרו ז"ל (ברכות נ"ה) "כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע", כי זה לאות שאין מתענינים בו בשמים לעוררו...
וכן לפעמים מגלים לאדם רמז למה שנגזר עליו בעתיד, וזה גם כן כדי לעוררו לתשובה.
ויש חלום שמגלה שורש הטוב שמתחת לסף-ההכרה, היצר הרע תחליף לו, כגון מה שאמרו ז"ל (שם נ"ז) הבא על אמו בחלום יצפה לבינה... מטרת חלום כזה היא לעודד את האדם ולחזקו לשאוף לגדולות.
ובענין הטבת חלום אמרו ז"ל (שם נ"ה) הרואה חלום ונפשו עגומה עליו... יטיבנו בפני שלשה... והענין כי על כל פנים מוטב שלא יקבל את רמזי החלום כלל ושיסיר את עגמתו מלבו, מאשר יקבל אותם ויפחד ואף על פי כן לא יחזור בתשובה, כי זה קטרוג עליו...
ובענין 'אחד מששים בנבואה' כתב בזהר (ויצא קמ"ט) שיש שש דרגות מנבואה עד לחלום, ועיין בנצוצי אורות שם שביאר, כי מהנצח (שמשם יונקת הנבואה) עד גבריאל (דרגת החלום) הם ו' מדרגות... וכל אחד כלול מי' הרי ס'. היינו, שנבואה היא בעולם שהוא למעלה מן הבחירה, אבל חלום הוא בעולם הבחירה, (היינו היכל הרצון), כי האדם בוחר אם ללמוד מן החלום או לא. ועל כן לית לך חלמא דלא יתערבון עמיה מלין כדיבין (דברי כזב)... כי בהיות החלום מעולם הבחירה מוכרח שתהיה בו תערובת טוב ורע, והדברים בטלים ומילין כדיבין באים כדי להסתיר את האמת, ובחירת האדם - לברור האמת מתוך השקר...
אמרו ז"ל (שם נ"ה) "כל החלומות הולכים אחר הפה", היינו שמתקיימים כפי הפתרון הניתן להם. ובזהר וישב (קפג) כתב, שכיון שכל חלום "אית ביה מהאי גיסא ואית ביה מהאי גיסא כנ"ל, על כן כל חלמין דעלמא אזלין פתר פשרא דפומא... בגין דאית ביה בחלמא כדיבו וקשוט ומלה שלטא על כלא". וצריך עיון מה שאמר שמשום שיש בחלום כזב ואמת לכך הוא הולך אחר הפתרון...
הרי אמרו בגמרא שם (נ"ו) הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום וגו', קודם שיקדמנו פסוק אחר, כי יבא כנהר צר, וכן הרבה שם. נראה שמה שמראים לו לאדם בחלום מרמזי העתידות הוא דבר סתמי וכולל צדדים לכאן ולכאן, והאדם יכול לקובעו לצד אחד על ידי הרגשת לבו ודיבורו, ובזה הוא כאילו פוסק דינו על עצמו...
וכן ענין פתרון החלום על ידי אחר, הרי שבדיבור זה נקבע בו הצד ההוא, (כמו בעל דין המטעים את דבריו לדיין תחילה, שדבריו נתקבלו אצל הדיין ונקבעו בלבו), ועל ידי זה הוא פוסק את דינו בלבו על עצמו. וראיה שרק הפתרון המקובל על דעת החולם מתקיים, שהרי פתרונות החרטומים שלא נכנסו ללבו של פרעה לא נתקיימו... ועיין תוספות שם (ד"ה פותרי חלומות) שכתבו שאין הדבר תלוי בחכמה אלא מזל דשעת לידה גורם, והיינו שמה שאדם יכול להבין מן החלום דבר שיתקבל על דעת החולם ויכנס ללבו כאמת הוא מתנת שמים...
כתב באורחות צדיקים (שער האמת) "לפי שאין כל המחשבות אמת על כן אין כל החלומות אמת ומי שמרגיל עצמו שיהיו כל מחשבותיו אמת, (בחינת דובר אמת בלבבו), גם בלילה יראה מראות אמת וידע העתידות כמו המלאכים". מכאן שכערך אמיתת מחשבותיו ביום כך יהיו חלומותיו אמת בלילה, וכשיפשפש במעשיו ידע את ערך חלומו. ואם יתחזק האדם זמן רב במדת האמת ואחר כך יתפלל על חלום לברר האמת, אפשר שיסייעו לו מן השמים להשיגו. (חלק ד עמוד קסד)