חפה

(ראה גם: איש-אשה, נשואין)

מדרש רבה:

אמר רבי חוניא לימדתך התורה דרך ארץ, שלא יהא החתן נכנס לחופה עד שהכלה נותנת לו רשות... (במדבר יג ד)

רש"י:

חופה - תחופף שכינתי עליהם, וז' חופות כאן: ענן, נוגה, אש, להבה, חופה ושכינה. (ישעיה ד ה)

רד"ק:

היללו - החופה בה מהללים החתן והכלה בשירים. (תהלים עח סג)

ספר חסידים:

כי על כל כבוד חופה (ישעיה ד' ה'), סמוך ליה אשירה נא לידידי (שם ה' א'), ולמה קורא לפורעניות שיר, אלא ללמד על שירת חופה, כיצד לשורר בחופה מחורבן הבית, כדי למעט בשמחה זכר לירושלים... ואמר רב המנונא וי לן דמיתנן. (שצב)

של"ה:

עשר חופות עשה הקב"ה לאדם בגן עדן, וכולן של אבנים טובות ומרגליות, והלא לכל חתן אין עושין אלא חופה אחת, ולמלך המשיח עושין י' חופות, שנאמר בעדן גן אלקים היית כל אבן יקרה מסוכתך... הרי אלו עשר חופות, והיו המלאכים מתופפים ומרקדים כנקבות... כן ראוי לרקד לפני חתן וכלה... (חלק ב מסכת פסחים עמוד כב)

רש"ר הירש:

חופף - חפה הוא סבוב מגן, ושם המקום הסמלי, בו נמצאים חתן וכלה, ליצור את הקשר ביניהם... (דברים לג יב)