חפץ

(ראה גם: אבה, רצה)

רש"י:

יחפץ - כמו יחפוז, מתקשר. (איוב מ יז)

אבן עזרא:

יחפוץ - יעמיד. (שם)

רמב"ן:

יחפץ - יניע בחפזה. (שם)

הכתב והקבלה: 

לא חפצתי - לא אמר אבה או מאן, שמשמע שהוא מסרב בדבר מצוה, אלא שאינו חפץ באשה זו... (דברים כה ז)

מלבי"ם:

והוא חפץ - ויש הבדל בין לשון חפץ ללשונות חשק, ואהבה ודבקות נפש שהזכיר למעלה, שחפץ כולל כל דבר שיש לו בו חפץ, החפץ לעשות או לבנות, החפץ זהב, שאחר שראה מעלת יעקב ובניו התעורר אצלו חפץ מצד תועלת שהיא בת יעקב, שהוא עשיר גדול, חוץ מהחשק והאהבה בנערה עצמה, שכבר היתה ברשותו... (בראשית לד יט)

...ובכל זאת יש הבדל בין רצון ובין חפץ, כי הרצון היא תכונה מחשביית, והחפץ היא תכונה נפשיית, גדר הרצון הוא, שמחשבתו מסכימה אל הדבר ובוחר בו, וגדר החפץ שיש לו אל הדבר נטיה נפשית על ידי שמתאוה או שחומד בו, או על ידי נטיה אחרת נפשית, מה שאינו כן הרצון הנקי מכל נטיה נפשית, כי הוא מפעולת השכל והבחירה, ויצויר שירצה האדם בדבר ולא יחפץ בו, וכן בהפך, למשל, כי חפץ בבת יעקב (בראשית ל"ד), יש לומר שהיה חפץ בלא רצון, כי האדם כשימלך עם מחשבתו לא ירצה בדבר רע, ולכן לא תמצא בשום מקום בתנ"ך פעל רצה לדבר רע, רק פעל חפץ... ולפי זה נוכל לצוות על הרצון ולא על החפץ, רצוני, שאי אפשר לצוות לאדם שיחפץ בדבר פלוני, כי החפץ היא תכונה נפשית, שאין אדם יכול עליה, אבל נוכל לצוות לו שירצה בדבר פלוני, והוא שיצייר בלבו טיב הדבר ותועלתו, שאז תמשך מחשבתו אחריו, כי פעולת המחשבה היא בבחירת האדם, ועל כן לא תמצא בתנ"ך לשון ציווי או בקשה מן פעל חפץ, כמו שנמצא מן פעל רצה, כמו רצה ה' להצילני... (ויקרא א ג)

יחפוץ - הוא על דבר שישיג ממנו תכלית מה... (דברים כה ז)

משך חכמה:

יחפוץ - הוא אחר התחשבות בדבר, ומאיזה סבה אינו רוצה בה... (שם)