ובספרא דרב המנונא סבא, כאן במלה חטא יש ב' אותיות ח' ט', ועל כן לא היו כתובים באבני שוהם ובאבני מלואים, כי שבטי ישראל נמנעו מהם ב' אותיות אלו, כדי שלא יהיה נרשם בהם ח"ט. (תרומה תעו)
...אבל ט' שהיא אות טובה, ולמדנו מי שרואה אות ט' בחלומו טוב לו, משום שבה פתחה התורה כי טוב, וכיון שהיא אות טובה, למה לא נכתבה בשבטים, אמר לו מפני שב' אותיות אלו (ח' וט') סמוכות זו לזו, ועוד כי אות ט' גנוזה ונסתרת, והיא מאירה הארת כולן, ואין אור נמצא חוץ מן אות הזו... (פקודי קפ, ועיין שם עוד)
אמר רבי אלעזר, ודאי כך אנו קוראים לה חטה, אבל אנו רואים בכל השבטים שאין בשמותיהם ח' ט', ובה (בחטה) יש ח' ט'. אמר אותו הילד ודאי כך הוא, כי ח' ט' (המורים על אחיזת סט"א) שורים בסמוך לה, בהם בשבטים לא היו אותיות אלו, משום שבאו מצד הקדושה שלמעלה, אבל אצלה שורות האותיות ח' ט'... (בלק עה, ועיין שם עוד)
אמר רבי יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו, מאי טעמא, אילימא משום דכתיב טוב, ואימא וטיאטאתיה במטאטי השמד, חד טי"ת קאמרינן, אימא טומאתה בשוליה, טי"ת בית קאמרינן... אלא הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה, שמבראשית עד וירא אלקים את האור לא כתיב טי"ת. (בבא קמא נה א)
ט' ידו טמון וראשו זקוף, שכל מעשה טוב ראוי להיות בסתר שהוא מכפה אף, שנאמר (משלי כ"א) מתן בסתר יכפה אף. (מדרש האותיות)
טי"ת יש לה שלשה זיינין כנגד שלשה משפחות טובות, כהנים, לוים וישראלים. ועוד טי"ת יש לה ארבעה זיינין כנגד כהנים, לוים, וישראלים וגרי הצדק, ועוד טי"ת חמשה זיינין לפי שכולם שומרים חמשה חומשי תורה. (מדרש ר"ע על התגין)
אות ט' מורה על חיים, ולכן בעיר לוז, ששולט שם אות זה, לא שליט ביה מלאכא דמותא... (ראש חודש מנחם אב א)