עוד אמר בחבור הראשון, אמר רעיא מהימנא, והרי העמידו עליו חכמים הטחול שוחק, והוא שחוק חכסיל, ומשום זה העמידו חכמי המשנה אוי לו למי שהשעה משחקת לו, וקהלת אמר טוב כעס משחוק, הכעס של הכבד שהוא מרה, הרצועה של הקב"ה להכות בה את הצדיקים בעולם הזה במחלות רעות בנגעים (טובה יותר) משחוק שצוחק לנו הטחול, בלכלוך של עולם הזה, שהשעה שוחקת להם בעושר, ועוד ארס של הטחול הוא זוחל עשר, שהוא חזק יותר מן הארס של המרה. (פנחס שעו, ועיין שם עוד)
והשמרים של הכל לוקח הטחול והמחנות שלו, שהם עבדים ושפחות... (שם תכט, ועיין שם עוד)
לטחלא, (שהטחול שלו נפוח וגדול מחמת חולי), ליתי שב ביני (עלוקות) דמיא, ונייבשינהו בטולא, וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא, ואי לא ליתי טחלא דציפרתא דלא אפתח (עז שלא ילדה), ונטחיא בתנורא ונוקי להדה (יעמוד כנגדו), ונימא היכי, האי טחלא נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא, ואי לא ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא, (יטיח אותו בכותל בית חדש וידבק בין שורות הכותל), ונימא הכי, ואי לא ליבקי שכבא (יחפש מת) דשכיב בשבתא, ונישקליה לידיה ונותבא אטחליה ונימא כי היכי דיביש הא ידא נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא, ואי לא ניתי ביניתא וניטווייה (יצלה דג) בי נפחא, וניכליה במיא דבי נפחא ונישתי ממיא דבי נפחא. ההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא אישתחיט ולא אישתכח לה טחלא, ואם לא לפתח חביתא דחמרא לשמיה... (גיטין סט ב)
...ותנן ניטל הטחול כשרה, ואמר רב עוירא משמיה דרבא לא שנו אלא ניטל, אבל ניקב טרפה... (חולין מב ב)
ניטל הטחול, אמר רב עוירא משמיה דרבא לא שנו אלא ניטל... מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא, חותך מעובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה... הוא הדין דאפילו בהמה אסורא... ואיבעית אימא ניקב לחוד ונתחתך לחוד. (שם נה א)
אמר אביי ואיתימא רב יהודה חמשה חוטי הוו, תלתא משום תרבא ותרין משום דמא, דטחלי ודכוליתא משום תרבא... אמר רב כהנא ואיתימא רב יהודה חמשה קרמי הוו, תלתא משום תרבא ותרי משום דמא, דטחלי דכפלי ודכוליתא משום תרבא... רב יהודה בר אושיעא הוה קא קליף ליה טחלא ללוי בריה דרב הונא בר חייא, הוה קא גאים ליה מעילאי, אמר ליה חות ביה טפי, אתא אבוה אשכחיה אמר ליה הכי אמר אבוה דאמך משום דרב, ומנו רב ירמיה בר אבא, לא אסרה תורה אלא שעל הדד בלבד, איני והאמר רב המנונא תנא קרום שעל הטחול אסור ואין חייבים עליו, היכי דמי, אילימא שעל הדד אמאי אין חייבים עליו, אלא דכוליה אמר ליה אי תניא תניא. (שם צג א)
...והני מילי כבדא, אבל טחלא שומנא בעלמא הוא, כי הא דשמואל עבדי ליה תבשילא דטחלי ביומא דעביד מלתא. (שם קיא א)
...וטחול שוחק בעבור שבכח הטבעי מנקה הדם והמרה השחורה מהעכירות והעובי, ובהנקותם תהיה השמחה והשחוק... (מאמר ד כה)
הטחול מותר לבשלו אפילו עם הבשר, שאינו דם אלא בשר הדומה לדם... (מאכלות אסורות ו ט)
וטחול ידוע מאמר חז"ל (ברכות ס"א) טחול שוחק, ובזוהר הקדוש מוכח שמהטחול נולד עצבות באדם, אמנם כי שניהם אמת, כי בזה לעומת זה בענין שחוק הכסיל היינו השמחה של הוללות נולד ממנה עצבות ומרה שחורה, כענין אמרם ז"ל על שמחת היין שמביא יללה והעצבות ... (ראש חודש סיון א)