טל

(ראה גם: גשם)

זהר:

ואם תאמר הרי כתוב שם כטל חרמון שיורד על הררי ציון, שהוא בסמוך להכתוב כי שם צוה ה' את הברכה ולא כתוב שמן אלא טל, ומשיב, אלא הוא שמן והוא טל, כי טל הזה הוא שהטיל אותו הקב"ה משמן העליון, ששמן הזה יוצא לצד הימין... (לך רסד, ועיין שם עוד)

כך וברדת הטל על המחנה לילה, על המחנה כתוב... משום שהטל יורד מנקודה ההיא על אלו הימים הנקראים מחנה... ומתי ירד הטל הזה, הוא כשקרבו ישראל להר סיני, אז ירד טל ההוא בשלימות וטיהר את ישראל ונפסקה הזוהמא מהם ונתחברו במלך וכנסת ישראל וקבלו התורה... (אמור קסה, ועיין שם עוד)

ומטל ההוא, שאותו שמבחוץ מנער מראשו, מתעוררים המתים לעולם הבא, שכתוב, כי טל אורות טלך... ומטל ההוא מתקיימים קדושים עליונים, והוא המן שטוחנים בשביל הצדיקים לעתיד לבא... (נשא אדרא רבה יז, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

ומאחר שמדבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני האיך קבלו, הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים, והחיה אותם... (שבת פח ב)

...מעלה ומוריד (ארבעה המינים), כדי לעצור טללים רעים... (סוכה לז ב)

תנא, בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר, מאי טעמא, אמר רבי חנינא לפי שאין נעצרין, וטל מנלן דלא מיעצר, דכתיב ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב, חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, וכתיב הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה, ואילו טל לא קאמר ליה, מאי טעמא, משום דלא מיעצר, וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אשתבועי למה ליה, הכי קאמר ליה, אפילו טל דברכה נמי לא אתי, וליהדריה לטל דברכה, משום דלא מינכר מילתא... (תענית ג א)

רבא רמי, כתיב יערף כמטר לקחי, וכתיב תזל כטל אמרתי, אם תלמיד חכם הגון הוא כטל, ואם לאו עורפהו כמטר. (תענית ז א)

ערבות, שבו... וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים, דכתיב גשם נדבות תניף אלקים נחלתך ונלאה אתה כוננתה... (חגיגה יב ב)

העיד רבי יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה... (סוטה מח א)

מה טל חרמון אין בו מעילה, אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה... (הוריות יב א)

תלמוד ירושלמי:

כתיב ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב, חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, רבי ברכיה אמר רבי עסה ורבנן, חד אמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו, וחרנא אמר, על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו, מן הדא לך הראה אל אחאב ואתנה מטר וגו', ומר דמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו, איכן הותר נדרו של טל, אמר רבי תנחומא אדרעיה סברין מימר, נדר שהותר מכללו הותר כולו, אית דבעי מימר בבנה של צרפית... כך אמר לו הקב"ה לאליהו, לך והתר נדרו של טל, שאין המתים חיים אלא בטללים, ואני מחיה את בנה של צרפית, ומניין שאין המתים חיים אלא בטללים, יחיו מתיך נבלתי יקומון, הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך וגו'... רבי יעקב דכפר חנן בשם ריש לקיש בשעה שעשה אברהם זקינך רצוני, נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם, מה טעם, לך טל ילדותך, וכתיב בתריה נשבע ה' ולא ינחם, אמר רבי יודא בן פזי בדייתיקי נתתיו לאברהם במתנה, ויתן לך האלקים מטל השמים... אבל הטל אינו יורד בזכות ברייה, מה טעם, כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם.

רבי זעירא בשם רבי חנינא, היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירים אותו, בטל והזכיר של גשם מחזירים אותו, והתני בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם רצה להזכיר מזכיר, לא דמי ההוא דמיקל, לההוא דלא מצלי ולא מיקל... (ברכות לח א)

 ואת האדמה אשר נתת לנו, בטל וברוחות ובמטר ובוולדות בהמה... (בכורים לב ב)

רבי אבון בשם רבי יוחנן טעמא דרבי יהודה כדי שיצאו המועדות בטל, מפני שהטל סימן יפה לעולם. אמר רבן שמעון בן גמליאל תדע לך שנתאררו הטללים, בראשונה עיר שטלליה מרובין פירותיה מרובין, אבל עכשיו עיר שטלליה מרובין פירות מועטין, בראשונה היה הטל יורד על הקש ועל התבן והם מלבינים, אבל עכשיו יורד על התבן ועל הקש והם משחירים... (סוטה מו א)

פרקי דרבי אליעזר:

...ולעתיד לבא הקב"ה מוריד תחיית טל ומחיה המתים, שנאמר, (ישעיה כ"ד) יחיו מתיך, אלו שמתו בטוחים על שמו, נבלתי יקומון, אלו רשעים שיקומו ליום הדין, אבל לא יחיו, הקיצו ורננו שוכני עפר אלו הצדיקים, שהם כשוכני עפר, כי טל אורות טלך, אין טל צדיקים טל של חושך אלא טל של אור, והוא נותן רפואות לארץ, שנאמר וארץ רפאים תפיל, ומה הוא נותן רפואות לארץ, אמר רבי תנחום אדרעא דארעא ותפקידתה, תפקידתה תפלוט טל לתחיית המתים, ומאי זה מקום הוא יורד, כביכול מראשו של הקב"ה, ולעתיד לבא מנער שער ראשו כביכול, ומוריד תחיית טל ומחיה את המתים, שנאמר אני ישנה ולבי ער עד שראשי נמלא טל. (פרק לד)

מדרש רבה:

אמר לו הקב"ה (לאברהם) לך טל ילדותך, מה טל זה פורח, אף עונותיך פורחים, מה הטל הזה סימן ברכה לעולם, אף אתה סימן ברכה לעולם. (בראשית פרשה לט ט)

ונברכו בך, הגשמים בזכותך, הטללים בזכותך... (שם שם יט)

...אמר יעקב, על ידי שהייתי עוסק בתורה שנמשלה למים זכיתי להתברך בטל, שנאמר ויתן לך האלקים מטל השמים... מטל השמים זה המן... דבר אחר מטל השמים זו ציון, שנאמר (תהלים קל"ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון... (שם סו א וד)

מדרש תנחומא הקדום:

אתה מוצא אפילו צדיקים אינן מושלין בטל, אלא הקב"ה בעצמו, רצונך לידע, בשעה שעמד אליהו ואמר אם יהיו השנים האלה טל ומטר, ולא שמע הקב"ה אלא היה הטל יורד, מנין, שכן הוא אומר לאליהו, לך הראה אל אחאב ואתנה מטר, טל אין כתיב כאן אלא ואתנה מטר על פני האדמה, מכאן שהיה הטל יורד כל אותו הזמן מן הקב"ה... כך אמר הקב"ה לישראל, כשאתם עושים רצוני כשם שהטל אין בריה שולטת בו, כך אתם אין בריה שולטת בכם, שנאמר והיה שארית יעקב וגו'. (תולדות יט)

מדרשים:

...מנין שכן הוא אומר לאליהו (מ"א י"ח) לך הראה לאחאב ואתנה טל לא נאמר, אלא ואתנה מטר, מכאן שהיה הטל יורד כל אותן הימים, שאין אדם שולט בטל אלא הקב"ה, כך אמר הקב"ה לישראל כשאתם עושין רצוני כשם שהטל אין בריה שולטת בו כך אף אתם אין בריה שולטת בכם... גדול הטל מן הגשם שבעת ימים, מזכירים אותו ביום הראשון של פסח, אבל הגשם מזכירין אותו ביום טוב האחרון של חג. גדול הטל שאם אמר אדם בימות החמה מוריד הגשם מחזירין אותו, אבל אם אמר מוריד הטל בימות הגשמים אין מחזירין אותו. גדול הטל שגזר ר' תענית שירדו גשמים, ועמדה זקנה אחת ועשתה לה כירים, והעלתה אותו לראש גג ליבשה, והיו הכל מתריעין ומתפללין שירדו גשמים, ואותה הזקנה מתפללת שיהא חורב, ואומרת אל תשמע להן עד שתייבש הכירים שלי, ושמע לה הקב"ה, מפני שהפילה בקשה, שנאמר אהיה כטל... (אגדת בראשית פרק מג)

ילקוט שמעוני:

אהיה כטל לישראל, כשם שאין הטל מזיק לכל בריה, כך צדיקים עתידים לשבוע מזיו השכינה ואינם נזוקין... (הושע פרק יג, תקלג)

כטל מאת ה', שהטל סימן לתחית המתים, שנאמר יחיו מתיך, דבר אחר, והיה שארית יעקב, אמר רב פנחס בר חמא, אמרו ישראל, כטל אתה עושה אותנו, אמר להם כשאתם עושים רצונו של מקום כשם שהטל אין בריה שלטת בו, כך אתם אין בריה שולטת בכם... (מיכה פרק ה, תקנג)

רש"י:

ויהי כן - שהיה טל על הגזה יותר מעל שאר המקומות, אבל לא נעצר הטל לגמרי, שברית כרותה שהטל לא יעצר. (שופטים ו לח)

רד"ק:

מטל - כי הטל כולו לברכה, ולא כן מטר, כי יש מטר סוחף או שלא בעתו... (בראשית כז כח)

כטל - הטל משל על המלך, והגאולה נמשלת לטל. הררי - שההרים זקוקים יותר לטל מהעמק. (תהלים קלג ג)

הרקאנטי:

תדשא הארץ וגו', דע שכל העשבים שברא הקב"ה בעולמו ברא להם כחות ידועים למעלה מהמשפיע להם, וכשיורד הטל והגשם מן השמים באים מן הכחות העליונים ברכות לתחתונים, ועל כן הטל יפה לעולם... (בראשית דף ה)

שם משמואל:

ענין שמברכים טל בפסח, הנה אמרו ז"ל כשרצה יצחק לברך את עשו, אמר לו, הנה הוא זמן שנפתחים בו אוצרות טל, והענין הוא, כי טל לא מיעצר לעולם, היינו כי הגשם בא מאתערותא דלתתא, ולזה כשרצה יצחק אבינו ע"ה לברך את עשו, ובודאי לא היה מחזיק אותו לצדיק, להכי רצה לברכו בבחינת טל, שיתקיים אף שלא יהא ראוי... (פסח תרע"ב)

הענין שמברכין טל ביום א' של פסח, הנה כתיב (שיר השירים ה') פתחי לי יונתי תמתי שראשי נמלא טל, פירש רש"י, שאני מוצא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי מעשיו כטל, המשיל את הרצון בטל, כי רצון הוא למעלה מן הטעם, כי אין טעם לרצון, והוא דומה לטל דלא מיעצר לעולם, שאינו מפאת זכות התחתונים, והוא למעלה מן הטעם, ואין לאדם חלק בו, אלא במה שהוא פותח את סגור לבבו, להיות כלי קיבול, וכמו שהטל נופל על כל דבר שאין עליו דבר המפסיק, ועל כן הזמן בפסח, שהוא זמן שנותנין השפעות מן השמים בחסד עליון, אף על פי שאינן זוכין מפאת מעשיהם... (שם תרע"ג)

ענין הטל שמברכין בפסח, הנה טל בא בלי הרגש, שאין אדם מרגיש בירידתו, ובא בחשאי, היפוך הגשם, שבא בקולי קולות ובהרגש, כדכתיב קול המון הגשם. והנה בש"ס תענית ד' שישראל שאלו שלא כהוגן, ויבא כגשם לנו, והשי"ת השיבם כהוגן, אהיה כטל לישראל, היינו שהם שאלו שיבא אליהם בהרגש, אך זאת הוא שלא כהוגן, שיכולה לצמוח מזה גיאות חס ושלום, אלא צריך שיהיה כטל בלי הרגש, היינו שלא ירגיש שעושה שום רבותא במעשיו הטובים, ולעומתו כל מה שמשיג הארות אלקות, כמו שאדם אינו מרגיש שיש בו רוח חיים, והכל מצד ביטולו להשי"ת... והנה בפרק דרבי אליעזר שבלילה הזה נפתחים אוצרות טל, ועל כן היה הזמן מסוגל ליציאת מצרים, שהיו ישראל בטלין להשי"ת, כמו שנאמר זכרתי לך חסד נעוריך וגו', ועל כן נאסר להם ליום הזה על כל פנים חמץ, שהוא מורה על התנשאות והרגש, וזה נשאר לדורות, על כן מתפללין אז על הטל. (שם תרע"ד)

והנה במדרש, לפי שהיה אברהם אבינו מתפחד ואומר, תאמר שיש בי עוון שהייתי עובד עבודה זרה כל השנים הללו, אמר לו הקב"ה לך טל ילדותך, מה טל זה פורח, אף עוונותיך פורחים. ופירשנו ענין פריחת העוונות... שעל ידי תשובה מאהבה זדונות נעשו כזכיות, ועולין ופורחים לשמים לריח ניחוח, וזהו הדמיון לטל שעולה לקראת החמה אחר אשר הרוה את הארץ ואת הזרעים ועשה את שליחותו... וכן בכל שנה בעיתותי פסח, שבליל התקדש חג כל ישראל זוכין להארת אהבה, וכל ישראל כל אחד לפי ערכו עושה תשובה מאהבה, על כן אז הזמן להתברך בטל, וזה שיסד הפייטן אות ילדות טל להגן לתולדות. (שם תרע"ה)

ונראה דמהות החילוק בין גשם לטל, שזה מתבקש לעולם, וזה לפעמים אינו מתבקש, כי טל באשר בא בלי הרגש ובלי ראות הוא כענין דבר סתר, ואין כח במקטרגים לעמוד בפניו, כענין בית הסתרים אינו מקבל טומאה, ועל כן טל לא מיעצר לעולם, כי כל הצמצום בא מכח המונע, וכל ענין מניעה מצד הקטרוג... ויש לומר שזה עצמו הוא ענין שינוי הזמנים, שפסח עדיין ישראל צריכין לימי ספירה כדי שתיפסק זוהמתן, על כן אין אז זמן גשמים שיורדין בגבורה, אלא זמן טל שאין בו מדת הצמצום, אלא חסד בזמן החסד, אך בשמיני עצרת אחר עבור עבודת ירחא שביעאה, וישראל יתבין עם מלכא בלחודוי, ושוב אין חשש מקטרגים, על כן הוא זמן תפלת הגשם. (שמיני עצרת תר"פ)

פרי צדיק:

...ולכן נקרא יום חתונתו בלוחות האחרונות ביום הכפורים, ולכן מתפללין אנחנו אז על הגשמים שמרמז על השפעת דברי תורה שבכתב, ובפסח אנו מתפללין על טל, שמרמז על תורה שבעל פה, שנקראת תורת חסד, והיא תורה שבעל פה שצריכה ללמדה, וחג הפסח שהוא כנגד אברהם אבינו ע"ה, שמדתו חסד, אנו מתפללין בפסח על הטל, שהוא השפעת דברי תורה שבעל פה, כי בפסח זמן השפעת טלא דעתיקא... (פסח ט)