טעות

(ראה גם: אדם-ידיעה, שגיאה, שוגג, שכח)

ספרי:

משה רבינו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות, רבי אלעזר אומר בשלשה מקומות בא לכלל כעס ובא לכלל טעות... (מטות קנז)

תלמוד בבלי:

...וכיוון דמשה הוה ידע, למה ליה למימר כחצות, משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה... (ברכות ד א)

קרא וטעה, יחזור למקום שטעה... (שם טו א, וראה שם עוד)

...והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו, בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא... דאמר רבי תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו, שאלה בברכת הגשמים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה... (שם כט א, וראה שם עוד)

העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו, ולא יהא סרבן באותה שעה, מהיכן הוא מתחיל מתחלת הברכה שטעה זה... אמר רב הונא טעה בשלש ראשונות חוזר לראש, באמצעיות חוזר לאתה חונן, באחרונות חוזר לעבודה... (שם לד א, וראה שם עוד)

המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו... (שם לד ב, וראה שם עוד)

יתיב רבי זירא אחורי דרב גידל ויתיב רב גידל קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך מקדש השבת... (שם מט א, וראה שם עוד)

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר בני עלי חטאו, אינו אלא טועה... אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה... (שבת נה ב, וראה שם עוד)

מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב, אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר... (שם קלז א, וראה שם עוד)

כי סליק רב דימי לנהרדעא שלח להו דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי... (שם סג ב)

אמר רב יוסף תרי גברי רברבי כרבנן ליטעו בהאי מילתא... (עירובין סה ב)

אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי אין אדם טועה ולא כלום, ולדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה... (פסחים יא ב, וראה שם עוד)

ואמר רב אשתבש כהני... (שם יז א, וראה שם עוד)

הפסח ששחטו שלא לשמו בשבת חייב עליו חטאת... במאי עסקינן, אילימא בטועה, שמעת מינה עקירה בטעות הויא עקירה... (שם עא ב, וראה שם עוד)

ורבנן הוא דקא טעו, דקא חשבן דקדמא וחשוכא... (שם צד א)

...וכשאתה מלמד את בנך למדהו בספר מוגה, מאי היא, אמר רבא ואיתימא רב משרשיא בחדתא, שבשתא כיוון דעל על... (שם קיב א)

ההיא אדא בר אוכמי היא דמשבש ותני. (ביצה כו ב)

...אמר לו הרי הוא אומר אתם אתם אתם ג' פעמים, אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין, אתם אפילו מוטעין... (ראש השנה כה א)

...אי אמרת בשלמא אמור שירה דחול היינו דאיכא שיבוש, אלא אי אמרת לא אמור כלל, מאי שיבוש איכא, כיון שלא אמור כלל, אין לך שיבוש גדול מזה. (שם ל ב)

אמר, בלשצר חשב וטעה, אנא חשיבנא ולא טעינא... (מגילה יא ב)

אמר רבא אף דניאל טעה בהאי חושבנא, דכתיב בשנת אחת למלכו אני דניאל בינותי בספרים, מדקאמר בינותי, מכלל דטעה... (שם יב א)

אמר רבא תדע דטעות הוא, דאילו הורו בית דין בחלב ובדם להיתירא והדר חזו טעמא לאיסורא, כי הדרי ואמרי להיתירא לא משגחינן להו, ואילו היכא דאתא עד אחד שרינא, אתו תרי אסרנא, כי הדר אתא עד אחד שרינא, מאי טעמא משום דטעות הוא... (יבמות צב א)

תנו רבנן חליצה מוטעת כשרה, גט מוטעה פסול... (שם קו א, וראה שם עוד)

אמר להו רב נחמן דינא הוא דהדרי אפדני למרייהו, התם נמי זביני בטעות הוו, דאיגלאי מילתא דארבא בעקולי הווה קיימא... (שם צז א)

...הני מילי היכא דטעה בעל הבית, אבל טעה שליח, אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי... (שם צב ב, וראה שם עוד)

...תניא נמי הכי, אמר רבן שמעון בן גמליאל בית דין שמכרו שוה מאתים במנה או שוה מנה במאתים מכרן קיים, אמר אמימר משמיה דרב יוסף בית דין שמכרו בלא הכרזה נעשו כמי שטעו בדבר משנה וחוזרין... (שם ק ב, וראה שם עוד)

נדרי שגגות, אם אכלתי ואם שתיתי, ונזכר שאכל ושתה, שאני אוכל ושאני שותה ושכח ואכל ושתה... ראה אותם אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קרבן, ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים, בית שמאי אומרים הן מותרים ומה שעמהם אסורים, ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין... (נדרים כה ב, וראה שם עוד)

בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש, ובית הלל אומרים אינו הקדש... מאי טעמייהו דבית שמאי, דילפינן תחלת הקדש מסוף הקדש, מה תמורה אפילו בטעות, אף הקדש אפילו בטעות, ובית הלל הני מילי תמורה, אבל אחותי הקדש בטעות לא מחתינן... (נזיר ל ב, וראה שם עוד)

...מיטעא טעינא, אנא סברי כיוון דקוו וקיימי כמים שיש להם סוף דמי, ולא היא... (יבמות קכא א)

שמא בשמא מחליף, אתרא באתרא לא מחליף. (גיטין יא א)

...אמר ליה אם כן קנין בטעות הוא, וכל קנין בטעות חוזר. (שם יד א)

אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש, והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן... (שם מג א)

התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, של דבש ונמצא של יין... אינה מקודשת, רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח מקודשת... ולית ליה לרבי שמעון יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהם יכולין לחזור בהם... הכי נמי איכא ניחא ליה בכספא ולא ניחא ליה בדהבא... (קידושין מח ב, וראה שם עוד)

אמר שמואל טעותו מותרת, כי הא דשמואל זבן מכותי לקנא דדהבא במר דפרזלא בד' זוזי, ואבלע ליה זוזא, רב כהנא זבן מכותי מאה ועשרים חביתא במאה, ואבלע ליה חד זוזא, אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא... (בבא קמא קיג ב, וראה שם עוד)

אמר שמואל מאי טעמא דרבנן, סברי אחריות טעות סופר הוא... (בבא מציעא יד א)

ואמר רב נחמן האי מאן דאוזיף פשיטי מחבריה ואשכח ביה טופיינא, אי בכדי שהדעת טועה מיחייב לאהדורי, ואי לאו מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה, היכי דמי בכדי שהדעת טועה, אמר רב אחא בריה דרב יוסף בעישורייתא וחומשייתא... (שם סג ב)

למימרא דסבר רב נחמן מחילה בטעות לא הוי מחילה, והאיתמר המוכר פירות דקל לחבירו, אמר רב הונא עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו... (שם סו ב, וראה שם עוד)

אמר רבא לפום חורפא שבשתא... (שם צו ב)

...רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס, שבשתא כיון דעל על... (בבא בתרא כא א)

אלמא טעי אינש ריבעא... (שם צ א)

תא שמע דמר זוטרא בריה דרב נחמן דן דינא וטעה, אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אם קיבלוך עלייהו לא תשלם, ואי לא זיל שלים... (סנהדרין ה א, וראה שם עוד)

והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל האומר רבי מאיר לא סמכו רבי עקיבא אינו אלא טועה. (שם יד א)

...ורמינהו, דן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי... מה שעשה עשוי וישלם מביתו, אמר רב יוסף לא קשיא, כאן במומחה, כאן בשאינו מומחה, ובמומחה מחזירין, והקתני אם היה מומחה לבית דין פטור מלשלם, אמר רב נחמן כאן שיש גדול הימנו בחכמה ובמנין, כאן שאין גדול הימנו בחכמה ובמנין, רב ששת אמר כאן שטעה בדבר משנה, כאן שטעה בשיקול הדעת (אינו חוזר)... (שם לג א, וראה שם עוד)

ומאן נינהו מתים שהחיה יחזקאל, אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו... (שם צב ב)

...ואף אחיה השילוני טעה וחתם, דהא יהוא צדיקא רבה הוה... מאי גרמה ליה... רבא אמר חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה... (שם קב א)

אמר רב יהודה אמר רב שתי טעיות טעה יואב באותה שעה, כתיב וינס יואב אל אוהל ה' ויחזק בקרנות המזבח, טעה שאינו קולט אלא גגו, והוא תפס בקרנותיו... אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, טועה שאינה קולטת אלא בצר, והוא גולה לבצרה, טועה שאינה קולטת אלא שוגג, והוא מזיד היה, טועה שאינה קולטת אלא אדם, והוא מלאך. (מכות יב א)

הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם, בין שעשו ועשה עמהם, בין שלא עשו ועשה פטור, מפני שתלה בבית דין. הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו, או תלמיד והוא ראוי להוראה, והלך ועשה על פיהן... הרי זה חייב מפני שלא תלה בבית דין... (הוריות ב א, וראה שם עוד)

אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים... (שם י א)

אמר ליה כמה סבי שבישתו בה... (זבחים ע ב)

אמר רב חסדא עקירא בטעות הויא עקירה, ורבה אמר עקירה בטעות לא הויא עקירא... (מנחות מט א, וראה שם עוד)

...אלא שמע מינה משום דטעי הוא, בשעורים טעי, בעדשים לא טעי... (שם קג א, וראה שם עוד)

קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין... (בכורות ט א, וראה שם עוד)

דן את הדין, זיכה את החייב וחייב את הזכאי... מה שעשה עשוי וישלם מביתו, ואם היה מומחה לבית דין פטור מלשלם... (שם כח ב, וראה שם עוד)

מפני שני דברים אמרו אין מוכרין נבלות לעובד כוכבים, אחד מפני שמטעהו... (חולין צד ב)

אמר ליה רבי זירא לאו אמינא לכו כל מתניתא דלא תניא בי רבי חייא ובי רבי אושעיא משבשתא היא ולא תותבו מינה בי מדרשא. (שם קמא א)

רבי ראה דם בלילה וטימא, ראה ביום וטיהר, המתין שעה אחת חזר וטימא, אמר אוי לי שמא טעיתי, שמא טעיתי, ודאי טעה... (נדה כ ב)

רבי יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועין... (שם נו ב)

תלמוד ירושלמי:

קרא וטעה יחזור למקום שטעה, טעה בין כתיבת הראשונה לשניה חוזר לכתיבת הראשונה, טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזרו כבתחילה למקום הברור לו... (ברכות יז ב)

העובר לפני התיבה וטעה, רבי יוסי בן חנינה בשם רבי חנניה בן גמליאל, טעה בשלש ברכות הראשונות חוזר בתחלה, אדא בר חנה גניבה בשם רב, טעה בשלש ברכות האחרונות חוזר לעבודה... (שם מ א, וראה שם עוד)

מהו בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן, בין שיש בהן טעיות בין שאין בהן טעיות, והא תנו ספר שיש בו שתים שלש טעיות בכל דף ודף מתקנו וקורא בו, ארבע אינו קורא בו... (שבת עח ב)

...וטועין בין דבר מבפנים לחוץ, וכי רבי טרפון אביהן של כל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן... (מגילה יד ב)

הכל מודין שאם טעו בשיקול הדעת שאין מחזירין, מדברי תורה מחזירין, מה פליגין, בטעות משנה, שרבי יוחנן אמר בטעות משנה שיקול הדעת, רבי שמעון בן לקיש אמר טעות משנה דבר תורה היא, טעות משנה היא טעות זקנים... (כתובות נג ב)

...תמן תנינן, המכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה, עולה ואמר שלמים שלמים ואמר עולה, אמר רבי ירמיה בא לומר חולין ואמר עולה קדשה, אמר רבי יוסי במתכוין להקדיש אנן קיימין, אלא שהוא טועה משום דבר אחר... (נזיר כ א, וראה שם עוד)

כתב הסופר וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה, לאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש והשובר מיד האשה, תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה... מה אנן קיימין, אם בשטעה אף רבי לעזר מודה, אם בשלא טעה, אף רבנן מודיי, אלא כן אנן קיימין בסתם, רבי לעזר חשש שמא לא טעה, ורבנין חוששין שמא טעה... (גיטין מז ב)

המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה... הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו... הדא דאת אמר בשלא עשו בהערמה, אבל עשו בהערמה חייב... (קדושין לח ב, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

שנאמר ויאמר אלקים נעשה אדם, אמר רבון העולם, מה אתה נותן פתחון פה למינים, אתמהא, אמר ליה כתוב, והרוצה לטעות יטעה... (בראשית פרשה ח ז)

אמר רבי הושעיא בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון טעו בו מלאכי השרת, ובקשו לומר לפניו קדוש... (שם שם ט)

הנחש השיאני, גירני, חייבני והטעני... כדאמר (דברי הימים ב' ל"ב) אל ישיא אתכם חזקיהו. (שם יט כג)

ובדם ענבים סותה, שהוא מחוור להם טעותיהן... (שם צח יד)

מדרש תנחומא:

ילמדנו רבינו, מי שנולדו לו שני בנים אחד בערב שבת ואחד בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת... חייב למה שחילל את השבת... (וירא ו)

אמונות ודעות:

...הריני מקדים לספר זה אשר בכוונתי לחברו, הודעת גורמי השבושים לבני אדם במטרותיהם, ועל דרכי סילוקן, כדי שיוכלו להגיע אל המטרה... כיוון שיסודות המושכלות מבוססים על המוחשות, והרי בדברים המושגים בחוש יפלו הספקות באחת משתי סבות, או בגלל חוסר ידיעת המבקש את מבוקשו, או מפני שהקל על עצמו והזניח העיון והחקירה... כך גם הדברים המושכלים יפלו בהם השבושים באחת משתי סבות הללו, או מפני שהדורש את המדעים המושכלים אינו יודע דרכי ההוכחה, והרי הוא חושב את ההוכחה כדבר שאינו הוכחה, וכן יעשה מה שאינו הוכחה כהוכחה, או שהוא יודע דרכי העיון אלא שהוא מתייחס לענין בקלות וברפיון, וימהר להחליט על מדע מסויים בטרם יסיים מלאכת העיון בו, כל שכן אם נטרפו באדם שני הדברים גם יחד, שאינו בקי במלאכת העיון, ועם זאת אינו מעיין עד שיסיים מה שהוא יכול באותו דבר... כל שכן אם נצטרף לשני הדברים הללו דבר שלישי, והוא שהמבקש אינו יודע מה הוא מבקש, הרי יהיה אז רחוק ומופלג מן הדבר, עד שאפילו אם יזדמן לו הנכון בדרך מקרה, לא ירגיש בו, והרי הוא אז דומה כמי שאינו יודע מלאכת השקילה, ואף לא צורת המאזנים והמשקולות... וכאשר ישלמו לו המגיע לו בדיוק לא יהא ברור אצלו שככבר שלם לו כל חובו... (הקדמה פרק ב)

משנה תורה:

טעה באמצע הפרק ואינו יודע להיכן פסק, חוזר לראש הפרק, היה קורא וכתבתם ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או שבוהיה אם שמע, יחזור לוכתבתם של שמע... (קריאת שמע פרק ב יד)

מי שטעה באחת משלש ברכות הראשונות חוזר לראש, ואם טעה באחת משלש ברכות אחרונות יחזור לעבודה, ואם טעה באחת מן האמצעיות חוזר לתחלת ברכה שטעה בה, ומשלים תפלתו על הסדר, וכן שליח צבור שטעה כשהוא מתפלל בקול רם על דרך זו... (תפלה פרק י א, וראה שם עוד)

לקח כוס של שכר בידו והתחיל הברכה על מנת לומר שהכל, וטעה ואמר בורא פרי הגפן, אין מחזירין אותו... כל הברכות האלו אם נסתפק לו בהם אם בירך או לא בירך אינו חוזר ומברך, לא בתחלה ולא בסוף, מפני שהן מדברי סופרים... (ברכות ח יא ויב)

וכן אם גמר בלבו להשבע וטעה והוציא בשפתיו דבר שלא היה בלבו, הרי זה מותר... וכן שאר מיני שבועות אינו חייב עד שיהיה פיו ולבו שוין... (שבועות ב יא ויב)

אבל הנודר או הנשבע שאיני נושא פלונית כעורה ונמצאת נאה, שחורה ונמצאת לבנה... הרי זה מותר, מפני שהוא נדר טעות, והוא בכלל נדרי שגגות שהן מותרין, ואין זה כתולה את נדרו בדבר ולא נתקיים הדבר, שהרי הסבה שבגללה נדר לא היתה מצויה, וטעות היה... (נדרים ח ג, וראה שם עוד)

מי שדמה שהוא חייב בנזירות והפריש קרבנותיו, ואחר כך שאל לחכם והורהו שאין זה נדר ואינו חייב בנזירות, יצאו וירעו בעדר, שזה הקדש טעות שאינו הקדש... (נזירות ט ח)

הקדש טעות אינו הקדש, כיצד, האומר שור שחור שיצא מבית ראשון הרי הוא הקדש ויצא לבן, אינו הקדש... חבית של יין שתעלה בידי ראשונה הקדש ועלה של שמן, בין שהיין יקר מן השמן באותו מקום, או השמן יקר מן היין, אינו הקדש. (ערכין ו לד)

המכניס צאן לדיר והתחילו לצאת אחת אחת, והוא מונה וטעה במניין וקרא לשמיני או לשלמטה ממנו עשירי, או שקרא לשנים עשר או שלמעלה ממנו עשירי, לא נתקדש, אבל אם קרא לתשיעי או לאחד עשר עשירי, נתקדשו, ודבר זה הלכה מפי הקבלה... אפילו קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי, בין בטעות בין בכוונה, שלשתן מוקדשים... (בכורות ח א, וראה שם עוד)

המוכר לחבירו במדה במשקל או במנין וטעה בכל שהוא חוזר לעולם, שאין הונייה אלא בדמים, אבל בחשבון חוזר... וכן המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום, אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל, ואינו יכול להחזיר... (מכירה טו א, וראה שם עוד)

כל דיין שדן דיני ממונות וטעה, אם טעה בדברים הגלויים והידועים כגון דינים המפורשין במשנה או בגמרא חוזר הדין, ומחזירין הדבר כשהיה, ודנין בו כהלכה, ואם אי אפשר להחזיר, כגון שהלך זה שנטל הממון שלא כדין למדינת הים או שהיה אלם, או שטמא דבר הטהור, או שהורה בכשרה שהיא טרפה והאכילה לכלבים וכיוצא בזה, הרי זה פטור מלשלם, אף על פי שגרם להזיק, לא נתכוון להזיק. 

טעה בשיקול הדעת, כגון דבר שהוא מחלוקת תנאים או אמוראים ולא נפסקה הלכה כאחד מהם בפירוש, ועשה כאחד מהן ולא ידע שכבר פשט המעשה בכל העולם כדברי האחר, אם היה זה דיין מומחה ונטל רשות מראש גלות, או שלא היה נוטל רשות אבל קבלו אותו בעלי דינין עליהן, הואיל והוא מומחה חוזר הדין, ואם אי אפשר להחזיר פטור מלשלם... היה הטועה מומחה ולא נטל רשות ולא קבלו אותו בעלי דינין עליהן, או שלא היה מומחה אבל קבלו אותו בעלי דינין עליהן לדון להן כדין וטעה בשיקול הדעת, אם נשא ונתן ביד מה שעשה עשוי וישלם מביתו, אם לא נשא ונתן ביד יחזור הדין, ואם אי אפשר להחזיר ישלם מביתו.

אבל מי שאינו מומחה ולא קבלו אותו בעלי דינין, אף על פי שנטל רשות, הרי זה בכלל בעלי זרוע, ואינו בכלל הדיינין,לפיכך אין דיניו דין, בין טעה בין לא טעה, וכל אחד מבעלי דינין אם רצה חוזר ודן בפני בית דין, ואם טעה ונשא ונתן ביד חייב לשלם מביתו, וחוזר ולוקח מבעל דין זה שנתן לו שלא כהלכה... (סנהדרין ו א, וראה שם עוד)

ספר חסידים:

אל תלעג לדברי זולתך, כי אינך מושל בדברי פיך... (פד)

אם שמעת איש אחד מלמד טעות לתלמידו, לא תאמר טעות אתה אומר אם הוא מתבייש מזה, אלא הודיעהו לאחד מקרוביו או לאוהבו, ואל תשפוך את דמו... (קלט)

...ואם יטעה הנכרי את עצמו תזהר שמא ידע אחר כך ויתחלל שם שמים על ידך... (תתרפ)

רלב"ג:

לנצר - ישמרם בחקירות העמוקות האלוקיות מטעות בהשגחתו הפרטית, שהטעות בדברים אלו תרחיק האדם משלימותו. (משלי ב ח)

דרשות הר"ן:

ואקדים דבר שהוא שורש המשל והנמשל, והוא, שהטעות הנופלת בהתגלות איזה חכמה, גם אם תהיה הטעות קטנה ימשכו ממנה שגיאות יותר עצומות, ממה שימשך מטעות אחרת יותר גדולה ממנה, שלא תפול בהתחלה... (דרוש ה)

...כי שגיאות החכמים הגדולים מועטות, ממי שהוא למטה מהם בחכמה, וכל שכן כת הסנהדרין העומדים לפני השי"ת במקדשו ששכינה עמהם, ועם היות שלפעמים אפשר שעל צד הפלא והזרות ישגו בדבר מה, לא חששה תורה להפסד ההוא הנופל מעט, כי ראוי לסבול אותו מצד רוב התיקון הנמשך תמיד (כאשר ישמעו לדבריהם)... (דרוש יא)

מהר"ל:

...וזה שקרא טעות כאשר יש בחינה מה ואינה בחינה גמורה אמיתית, דבר זה נקרא טעות... (חידושי אגדות מכות עב א)

מלבי"ם:

הן עשו אחי - רוצה לומר שכבר יפול טעות בין דברים בלתי שוים, אבל לא יפול בין דברים המתנגדים, רוצה לומר שיטעה אדם בין חום גדול וחום מעט, אבל לא יטעה בין החום והקור, השחור והלבן... (בראשית כז יא)

ישמר - הגם שהולכים תמיד בדרכם יוכלו למצא מכשול מצד הדרך שלא ידעוה או ממסיתים, רעות הזמן או טעות. (משלי ב ח)