ישראל   וארץ ישראל

(ראה גם: אבות-זכות והבטחה, ארץ ישראל-ירושה-כבוש וחלוקה)

מדרש רבה:

...אמר לו הקב"ה למשה הן הארץ חביבה עלי, שנאמר (דברים י"א) ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד, וישראל חביבין עלי, שנאמר (שם ז') כי מאהבת ה' אתכם, אמר הקב"ה אני אכניס את ישראל שהן חביבים עלי לארץ שחביבה עלי, שנאמר כי אתם באים אל הארץ כנען. (במדבר כג ז)

...כך כביכול, אמר הקב"ה הארץ שלי, שנאמר (תהלים כ"ד) לה' הארץ, ואומר (ויקרא כ"ה) כי לי הארץ, וישראל שלי, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים (שם), מוטב שאנחיל ארצי לעבדי שלי, לכך נאמר זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה. זה שאמר הכתוב (תהלים קי"א) כח מעשיו הגיד לעמו, אמר להם הקב"ה לישראל יכול הייתי לבראות לכם ארץ חדשה, אלא בשביל להראות לכם את כחי אני הורג את שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם. (שם שם יא)

אלשיך:

לכם לאחוזה - שהיא קדושה ואתם קדושים, ומתיחסים זה לזה, ובעשותכם בה מצוות אתם מזככים אותה, ולהיפך תיראה בה טומאת מעשיכם, מה שאינו כן בכנענים שקאה אותה בטומאתם, כי אין להם שייכות אליה... (ויקרא יד לד)

מהר"ל:

...ודוקא היציאה היא נצחית, מטעם אשר בארנו בגבורת השם באריכות, שהיתה על ידי נסים ונפלאות יוצאים ממנהגו של עולם, לכך היא נצחית, ולא כן ביאתם אל הארץ. ודבר זה יש לו בטול והפסק, ועוד כי כל הדברים הטבעיים משתוקקים אל מקומם הטבעי, ואם היה הארץ לישראל מקום טבעי והיו משתוקקים אל הארץ היה נשאר זה נצחי, אבל היה כאן ההיפך, שבכו בכיה של חנם, ולא רצו לבא אל הארץ, לכך מורה זה שאין הארץ מקום הטבעי לישראל, ולכך לא היו נשארים שם. וזה שאמר שהיו בוכים בכיה של חנם ומאסו בארץ חמדה, ודבר זה נקבע להם בכיה לדורות, שהיה גורם שיגלו מן הארץ... (נצח ישראל פרק ח)

...אבל ישראל שבאותו דור ספרו בגנותה של ארץ ישראל, שתראה מזה כי ישראל היו חסרים מדה זו, שלא היו קרובים לגמרי אל קדושת הארץ, שאלו היו קרובים אל קדושת הארץ לא גלו ממנה, ולפיכך סנחריב הגלה ישראל מארץ ישראל, והיה הוא שולט על הארץ, רק לירושלים לא היה יכול... ומפני שהיה לסנחריב שמונה שמות, ושם השמיני ויקירא, וזכה לשם הזה מפני שלא היה מספר בגנות הארץ, כי ויקירא הוא השם האחרון, והארץ היא אחרונה אל הכל... (חידושי אגדות סנהדרין צד א)

ועוד כי הדברים הטבעיים משתוקקים אל מקומם הטבעי השתוקקות רבה מאד, וכאשר הם באים למקומם הטבעי הם נחים בו, לא יצאו החוצה, ונשארים עומדים שם, ואלו ישראל היו משתוקקים למקומם שהוא הארץ לפי אשר הוא ראוי, היו נשארים במקומם שהוא ארץ ישראל לנצח, אבל עתה שלא היה להם תשוקה אל הארץ, ואדרבה מאסו בארץ חמדה טובה, וכאלו אין הארץ מקומם הטבעי, שאלו היתה הארץ טבעי להם, היו משתוקקים אל מקומם הטבעי... דבר זה נקבע להם בכיה לדורות, הרי שהיה גורם שגלו מן הארץ שלא נשארו במקומם, ודוקא היה תולה בדור שיצאו ממצרים, כי הם התחלת ועיקר ישראל, וכאשר מאסו בארץ חמדה טובה, נראה כי אין זה מקומם הטבעי. (שם שם קד ב)

רש"ר הירש:

...הקשר הראשון בין העם לאדמתו קשור ברעיון המשפחה המאוחדת לנצח במערת המכפלה. ואולי מכאן שם העיר חברון, ולא קרב תמיד של שחר במקדש עד שלא הזכירו "האיר כל פני המזרח עד חברון". (בראשית כג יז)

הנפילים - לרז"ל בזבחים קי"ג לא ירד מבול בארץ ישראל, אם כן נשאר בה מהכח הקדמון של הטבע מלפני המבול, והתפתח בנפילים לכח וגודל גופני עצום. בישראל התפתח כח זה לכח מוסרי-רוחני, להתרעננות גן-עדנית של העולם... (במדבר יג לג)

והבאתי אתכם אל הארץ - העם מושלם למדינה, כך שאין העם תלוי במדינה, כי אם להיפך, בעלותם על הארץ תלויה במילוי תפקידם כעם. (שמות ו ח)

העמק דבר:

ונתתי אותה לכם מורשה - דעתם תמיד על הארץ ואינם שוכחים הליכותיה והברית שלה וכן לא תסור השגחתו ממנה. (שמות ו ז)

שפת אמת:

בפסוק טובה הארץ וגו', כי באמת ארץ ישראל מוכנה רק לבני ישראל, ולהם נגלה אור הטוב הגנוז בתוכה. ובמדרש מסעי, חבלים נפלו לי וגו' אף נחלת שפרה עלי, ארץ ישראל נאה להם והם נאים לה. כי בני ישראל נתקנו על ידי ארץ ישראל, וארץ ישראל נתקנה על ידי בני ישראל, כשהצדיק בעיר הוא הודה זיוה, ובני ישראל עמך כולם צדיקים לכן לעולם יירשו ארץ, פירוש לעולם אעפ"י שהוא נסתר ונעלם הקדושה שבתוכה... והמרגלים אמרו ארץ אוכלת יושביה היא, ומזה עצמו היה להם להבין כי ארץ ישראל מוכנה רק לבני ישראל, לכן קאה את הגוי אשר לפניהם, ולכן כלב ויהושע אמרו טובה הארץ וגו' אם חפץ בנו וגו' אז יתגלה הטוב הגנוז בתוכה... (במדבר שלח תרס"א)

במדרש ג' רגלים וכו'... אך דהג' רגלים שעלו בני ישראל לרגל היה עדות שהמה מיוחדים לירושת הארץ ובית המקדש, כדכתיב יראה כל זכורך וגו' במקום אשר יבחר. וכן אמר אותו רשע כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, לפי פשוטו שראה בנבואה כי כל צור וגבעה בארץ ישראל מיוחד לבני ישראל, וארץ ישראל אשר הנחיל השי"ת לאבותינו ולנו אינו במקרה, רק כשברא העולם והיה יסוד העולם ארץ ישראל ובית המקדש, כמו כן בני ישראל יסוד הנפשות, וכל הציור של ארץ ישראל ובית המקדש הוא מכוון לציור של בני ישראל... ולאשר אמר ואגרשנו מן הארץ, הראה לו הקב"ה כי הארץ מיוחדת להם... (שם בלק תרמ"ח)

בפסוק לאלה תחלק הארץ וגו', ואיתא שהיה על פי גורל וברוח הקודש וכו', והענין הוא דכתיב חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי, כי מתנת ארץ ישראל העיקר בשורש העליון שיש לכל בני ישראל חלק בשורש ארץ ישראל למעלה ולמטה, ולכן המנין שהיה קודם כניסתם לארץ ישראל להעמיד כל אחד על שורשו, כמו שהיה המנין מקודם... והגם דפירוש ארץ כפשוטו בארץ ישראל, מכל מקום זה הוא הסימן שיש להם חלק לעולם הבא, במה שזוכין בעולם הזה להתדבק בארץ ישראל, שהוא השורש של נפשות בני ישראל, וכתוב ששם עלו שבטים וכו' עדות לישראל, שבעלייתן לבית המקדש היה עדות שיש להם דביקות בשורשם... (שם פנחס תרמ"ה)

במדרש כי אתם באים וגו'... דכתיב עמד וימודד ארץ, מדד הקב"ה כל המקומות ומצא ארץ ישראל מקום לבני ישראל וכו', דכתיב גפן ממצרים תסיע וגו', גפן אינו מקבל מין אחר, ובני ישראל מושכנים הם רק לארץ ישראל, ושם הם נשרשים ועושין פירות, ואינם יכולין להתדבק במקום אחר, וגרים אנחנו בכל אלה המקומות, ועל זה מבקשים שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו. וכן ארץ ישראל אינה מקבלת אומה אחרת אע"פ שאחרים הם שם אין להם דביקות בארץ ישראל, תפול לכם דייקא. וזה הכח קבלו בני ישראל ביציאת מצרים שלא יהיה להם דביקות ונטיעה רק בארץ ישראל, זה שאמר גפן ממצרים תסיע וכתוב נצר מטעי וגו'. (שם מסעי תרס"ב)

שם משמואל:

ויש להוסיף בזה דברים, דהנה אמרו רז"ל (ב"ר פ"ה) למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה, וזה היה קודם חטא אדם הראשון, ומחמת החטא שנתערב טוב ורע, נמצאים בארץ גם רצונות אחרים. אך ארץ ישראל נשארה בטהרתה. וזה ארץ ישראל, היינו רצון של ישראל, שמהותם שאין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים, והיינו להיות נמשך בטבע אחר רצון השי"ת, בלי התחכמות. ועל כן מתייחסת מתנת הארץ לאברהם בשביל זכות התמימות שבו, ולא בשביל זכות אחרת, ומכל מקום מייחס המדרש מתנת הארץ רק בשביל הליכתו עמו, היינו שקיבל מאמר השי"ת ללכת ולהתנודד מגוי אל גוי... וקבל מאמר השי"ת בתמימות, על כן היה שכרו ליתן לו את הארץ, היינו שעם ירושת הארץ בגשמיות, יהיה נמי טבע ישראל להמשך אחר רצון השי"ת מתאים לענין ארץ ישראל, ולפי זה מובן, שאחר שפגמו במדת התמימות... היה בדין למנע מהם המתנה, שהרי שוב אינם מותאמים לארץ. אך דבר אלקינו יקום לעולם, וניתנה להם הארץ בתורת ירושה, כמו יורש נכסי אביו, אף על פי שלא טרח בהן ואינם ראויים לו מצד זכותו. (במדבר שלח תרע"ה)

מכתב מאליהו:

ומצינו דבר נפלא, אמר ה' אל אברהם "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה"... ואחר כך כשנתמלאה סאתם של עמי כנען כתיב ותקיא הארץ את יושביה, ועיין שם באבן עזרא "כל מה שיקיא האדם הוא נתעב בעיניו ואליו לא ישוב", שוב לא נקלטו הגויים בארץ, ככתוב "והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם". והנה גם את עם ישראל הקיאה הארץ, ומכל מקום רואים אנו עתה, כי השיב ה' בני ישראל רבים לארץ הקדושה, ומתיישבים בה, כיוון שלעולם לא שייך "נתמלאה הסאה" בישראל, כי הובטח להם שלא תבטל מהם לגמרי תורה ועבודת ה' חס ושלום, וגם כשגלו אינה הקאה. ואפילו הרבה חס ושלום טועים מדרך האמת, מכל מקום הם קיימים אפילו בארץ הקדושה בתורת כלים של בני התורה, שלא יסופו ממנו לעולמים (כמסייעים או כיוצרי נסיונות!). (חלק ג עמוד רא, בזכות הישיבות)