(ראה גם: אלקים-יד, זרע, כף, מים אחרונים, נטילת ידים)
רבי חזקיה פתח ואמר, וישא אהרן את ידו, כתוב ידו חסר יוד, שהמשמעות יד אחד, והוא משום שצריך להרים הימין על השמאל, וכבר ביארנו. מצאתי בספר של שלמה המלך, שכל מי שמרים ידיו למעלה ואין הם בתפלות ובקשות, זה הוא אדם שנתקלל מעשרה שליטים... אלו הם עשרה שממונים על הפורשים ידיהם למעלה לקבל תפלה ההיא או ברכה ההיא, ונותנים בו כח לכבד את השם הקדוש מתברך למטה מפרישת ידיו למעלה, אז מתברך למעלה והתיקר מכל הצדדים... (יתרו א, ועיין שם עוד)
אף הם פתחו ואמרו, כתוב וידי אדם מתחת כנפיהם, מקרא זה העמידוהו החברים, שהם הידים לקבל בעלי תשובה השבים אל הקב"ה, אבל ידי אדם אלו הם צורות וסודות עליונים ששם הקב"ה באדם וסידר אותם באצבעות מבחוץ ומבפנים... (שם קכב, ועיין שם עוד)
קוי הידים וקוי האצבעות מבפנים כולם עומדים בסודות אחרים לדעת בדברים סתומים, ואלו הם ככוכבים מאירים להסתכל בתוך המזלות הממונים העליונים. האצבעות עומדות בסודות עליונים, הצפרנים של האצבעות העומדים ומכסים עליהם הם מבחוץ, והעמידוהו באלו הסודות שהם פנים שמבחוץ, ובהם יש סודות לאלו המכשפים המסתכלים בצפרנים באור של דבר אחר השולט בהם...
קוי היד בסודות עליונים, ובאמצעות מבפנים בידים יש קוים גדולים וקוים קטנים ודקים עליונים בימין, ובאלו האצבעות שבהם קוים קטנים באצבע קטנה שבימין יש רשימות דקות, אצבע זה עומד תמיד על מעשים שבצד האחר... (שם קלג, ועיין שם עוד)
וסודות אלו הם באצבעות דיד ימין ובגדולה (אצבע האמצעית), והסימן הוא כקטן כגדול תשמעון, ואלו ב' האצבעות הם בסודות האלו, וכך הם בסודות שלמדנו מאדוני בסודות דרב ייסא סבא, מכאן ולהלאה קוים אחרים הנקראים כולם תולדות, והם תולדות אדם, והרי למדנו שהכל הוא סוד זה... שער הראשון הוא ר' ביד, יש קוים דקים וקוים גדולים, וכולם מתערבים זה עם זה, קוים הגדולים שיש ביד, כשהם ב' באורך וב' ברוחב, ונאחזים זה בזה, הוא סוד אות ה' ובסוד אות ר', ודחה לאות ז', ולוקח אלו ב' האותיות ברוחב לוקח ה' באורך לוקח ר' הסימן שלו ה"ר... (שם קמח, ועיין שם עוד)
פתח ואמר ואתה תחזה וגו', ולא כתוב תבחר, אלא תחזה, הוא לפי ראות עינים, במה, בצורה של האדם, באלו ו' בחינות שאמרתם... שונאי בצע, ו' בידים בקוים שלהם, כי אלו הם סימנים להכיר על ידם בני אדם, לאלו שרוח החכמה שורה עליהם... (שם קעא, וראה שם עוד)
פתח אותו הילד ואמר, בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו וגו', למדנו ממקרא הזה, שמי שאינו דואג לזה, ונראה בפני המלך בידים מלוכלכות חייב מיתה, משום שידיו של אדם יושבות ברומו של עולם, אצבע אחת יש בידו של אדם, והיא האצבע שהרימה משה... (בלק לב, ועיין שם עוד)
אמר רבי אלעזר הרימותי ידי בתפלה לפני המלך הקדוש, כי למדנו, אסור לאדם להרים ידיו למעלה חוץ בתפלה ובברכות ובתחנונים לאדונו, שכתוב הרימותי ידי אל ה' א-ל עליון, ומתרגם: בצלו, כי אצבעות הידים יש בהם דברים עליונים... (שם קצז)
אם המצא תמצא, אין מציאה אלא בידו, אין בידו אלא ברשותו, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ויקח את כל ארצו מידו, וכתיב ויקח העבד עשרה גמלים וגו' (וכל טוב אדוניו בידו), הא אין ידו בכל מקום אלא רשותו. (משפטים פרשה יג)
לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני... כך אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה... (ברכות ד א)
...על לגבי רבי יוחנן אמר לו חביבין עליך יסורין, אמר ליה לא הן ולא שכרן, אמר ליה הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה... (שם ה ב)
תניא אמר רבי עקיבא בשלשה דברים אני אוהב את המדיים... כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד... (שם ח ב)
תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים... שאין מקנחין אלא בשמאל... (שם סב א)
אמר אביי פשיטא לי, ידו של אדם אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד... מהו שתעשה כרמלית... (שבת ג ב וראה שם עוד)
...אלא אמר רבא ידו של אדם חשובה לו כד' על ד'... (שם ה א)
והידים (גזרו בהן טומאה), מפני שהידים עסקניות הן, תנא אף ידים הבאות מחמת ספר פוסלות את התרומה, משום רבי פרנך דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום... בלא אותה מצוה... (שם יד א, וראה שם עוד)
ואמר רבי זירא אנא חזיתיה לרבי אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של מטה, ולא ידענא אי נגע אי לא נגע, פשיטא דלא נגע, דתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם... והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בברית של אברהם אבינו, לא קשיא, הא כי נחית, הא כי סליק (להתכסות). (שם מא א)
הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו... בשלמא אימין ליחייב משום דדרך כתיבה בכך, אלא אשמאל אמאי, אמר רבי ירמיה באטר יד שנו... אלא אמר אביי בשולט בשתי ידיו... (שם קג א)
הוא היה אומר, יד לעין תקצץ (קודם נטילת ידים שחרית), יד לחוטם תיקצץ, יד לפה תיקצץ, יד לפי טבעת תיקצץ, יד לגיגית תיקצץ, יד מסמא, יד מחרשת, יד מעלה פוליפוס ... ואמר מר עוקבא מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש... דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל, ומחללין עליהן את השבת. (שם קח ב)
...לאו משום דהוי ליה כידים של אחד מהן יפות... (פסחים פט ב)
דאכיל תחלי ולא משי ידיה מפחיד תלתין יומין, דמסוכר ולא משי ידיה מפחיד שבעה יומי, דשקיל מזייה ולא משי ידיה, מפחיד תלתא יומי, דשקיל טופריה ולא משי ידיה מפחיד חד יומא ולא ידע מאי קא מפחיד, ידיה אאוסיא (על שפתו אצל נחיריו) דרגא לפחדא (לעלות עליו פחד רוח רעה), ידא אפותא (מצח), דרגא לשינתא... והשתא דאמר רב שמואל בר יצחק מאי דכתיב מעשה ידיו ברכת, כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך...(שם קיא ב)
קא משמע לן דאתרוג קשיא ליה ידא, ואיידי דממשמשי ביה כולי עלמא בשביעית, לא טעין פרי עד תלת שנין. (ראש השנה טו א)
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו', וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלים... (שם כט א)
והאמר רבי יצחק בר שמואל בר מרתא הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו... ולא יורה באצבעותיו... עליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב... בקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה... (יומא יט ב)
איתיביה אביי, יד נגובה מטמא חברתה לקדש אבל לא לתרומה, דברי רבי, רבי יוסי ברבי יהודה אומר לפסול אבל לא לטמא... (חגיגה כד א, וראה שם עוד)
דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך... דרש בר קפרא, מאי דכתיב ויתד תהיה לך על אזנך, אל תקרי אזנך אלא על אוזנך, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו, והיינו דאמר רבי אלעזר מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתדות, אילימא משום דמחלקן, כל חדא וחדא למילתיה עבידא, דאמר מר זו זרת, זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע זה גודל, אלא מה טעם משופות כיתדות, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו... (כתובות ה א)
...איבעית אימא ידות איידי דאתיין מדרשא מפרש להון ברישא... (נדרים ג א, וראה שם עוד)
לימא דקסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים... איתמר ידים שאין מוכיחות, אביי אמר הוויין ידים, ורבא אמר לא הוויין ידים, אמר רבא רבי אידי אסברא לי, אמר קרא נזיר להזיר לה', מקיש ידות נזירות לנזירות, מה נזירות בהפלאה, אף ידות נזירות בהפלאה... (שם ה ב, וראה שם עוד)
...כרבי מאיר, דאמר יד אשה כיד בעלה... מודה רבי מאיר לענין שיתוף דכיון דלזכות לאחרים הוא מיד בעלה זכיא.... (שם פח ב, וראה שם עוד)
אמר רב חייא בר אשי אמר רב מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה, מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה, תניא נמי הכי, הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה שמא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. אמר רבי אבהו כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא... (סוטה ד ב)
ותשלח את אמתה ותקחה, רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר ידה, וחד אמר שפחתה... ולמאן דאמר ידה, לכתוב ידה, הא קמשמע לן דאישתרבב אישתרבובי. (שם יב ב)
במדינה כהנים נושאין את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ... (שם לח א, וראה שם עוד)
בעי אילפא ידים טהורות לחצאין או אין טהורות לחצאין, היכי דמי, אילימא דקא משו בי תרי מרביעית, והא תנן מרביעית נוטלין לידים לאחד ואפילו לשנים, אלא דקא משי חדא חדא ידיה, והתנן הנוטל ידו אחת בנטילה ואחת בשטיפה ידיו טהורות, ואלא דקא משי פלגא פלגא דידיה, והאמרי דבי רבי ינאי ידים אין טהורות לחצאין, לא צריכא, דאיכא משקה טופח... (גיטין טו ב, וראה שם עוד)
נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה, אמר רבי יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת... רבנן סברי ידא יתירתא זכי לה רחמנא, ורבי יהודה סבר במקום אביה יד דילה לאו כלום היא. (שם סד ב)
דתנו רבנן, ונתן בידה, אין לי אלא ידה, גגה חצרה וקרפיפה מנין, תלמוד לומר ונתן מכל מקום, ותניא נמי הכי גבי גנב, ידו, אין לי אלא ידו, גגו חצרו וקרפיפו מנין, תלמוד לומר המצא תמצא מכל מקום... רבא אמר אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל, אלא גיטה וידה באין כאחד, הכא נמי גיטה וחצרה באין כאחד, אמר ליה רבינא לרב אשי רבא יד דאשה קא קשיא ליה, נהי דקני ליה למעשה ידיה, ידה גופה מי קני ליה... (שם עז א, וראה שם עוד)
ואימא הני מילי קטנה דלית לה יד לקבל קידושין, אבל נערה דאית לה יד לקבל קדושין תקדיש איהי נפשה ותשקול כספא... (קדושין ג ב)
ואמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא קטנה אין לה חצר ואין לה ארבע אמות, ורבי יוחנן משום רבי ינאי אמר יש לה חצר ויש לה ארבע אמות. במאי קמיפלגי, מר סבר חצר משום ידה איתרבאי, כי היכי דאית לה יד חצר נמי אית לה, ומר סבר חצר משום שליחות איתרבאי, וכי היכי דשליחות לית לה, חצר נמי לית לה... (בבא מציעא י ב, וראה שם עוד)
מתקיף לה רבה בר ממל כל היכא דכתיב ידו ידו ממש הוא, אלא מעתה דכתיב ויקח את כל ארצו מידו הכי נמי דכל ארעא בידיה הוה נקיט לה, אלא מרשותו, הכא נמי מרשותו, וכל היכא דכתיב ידו לאו ידו ממש הוא, והתניא אם המצא תמצא בידו... אלא כל ידו ידו ממש הוא, ושאני התם דליכא למימר הכי. (שם נו ב)
יד הקדש על העליונה... (שם נז ב)
קא סברי רבנן יד פועל על העליונה... (שם עז א)
...אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך... (בבא בתרא יא א)
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי בידא ממש סמכין ליה, אמר ליה סמכין ליה בשמא, קרי ליה רבי... (סנהדרין יג ב)
אמר ריש לקיש המגביה יד על חברו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע, שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך, למה הכית לא נאמר, אלא למה תכה... זעירי אמר רבי חנינא נקרא חוטא, שנאמר ואם לא לקחתי בחזקה, וכתיב ותהי חטאת הנערים גדולה מאד, רב הונא אמר תיקצץ ידו, שנאמר וזרוע רמה תשבר... ואמר רבי אלעזר לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות, שנאמר ואיש זרוע לו הארץ... (שם נח ב)
...איתיביה זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל, אלא להשוות, (כלומר קומץ מלא היד כדי שלא יהא חסר, ואחר כך מוחק באצבע קטנה מלמטה), היכי עביד, אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב חופה שלש אצבעותיו עד שמגיע על פס ידו וקומץ... (מנחות יא א, וראה שם עוד)
תנו רבנן ידך זו שמאל, אתה אומר שמאל או אינו אלא ימין, תלמוד לומר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, ואומר למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה, רבי יוסי החורם אומר מצינו ימין שנקרא יד, שנאמר וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו, ואידך יד ימינו איקרי, יד סתמא לא איקרי. (שם לו ב)
תנו רבנן, ידו (לסמיכה) ולא יד עבדו, ידו ולא יד שלוחו, ידו ולא יד אשתו... (שם צג ב)
אמר רב הונא לא שנו אלא שחסר ויתר ביד, אבל חסר ויתר ברגל טרפה... (חולין נח ב)
איתמר חמי האור, חזקיה אמר אין נוטלים מהן לידים, ורבי יוחנן אמר נוטלין מהם לידים... (שם קו א, וראה שם עוד, וערך נטילת ידים)
תנו רבנן, משקל ידי ומשקל רגלי עלי, רבי יהודה אומר מביא חבית וממלא מים ומכניס ביד עד האציל... ורמינהו קידוש ידים ורגלים במקדש עד הפרק, דאורייתא עד הפרק, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. ודאורייתא עד הפרק, והא גבי תפילין דכתיב ידך, ותנא דבי מנשה ידך זו קיבורית, דאורייתא קיבורית כולה, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, וקידוש ידים ורגלים במקדש הילכתא גמירי לה. (ערכין יט ב)
כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת, ובאנשים תיקצץ... והתניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם... (נדה יג א, וראה שם עוד)
המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחלות, דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים ידיו שניות, כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחלות, דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים להיות שניות, אמרו לו לרבי עקיבא היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום, אמר להם וכי היאך אפשר להן להיות תחלה אלא אם כן נטמא גופו חוץ מזה...
כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות, היד מטמא את חברתה דברי רבי יהושע, וחכמים אומרים אין שני עושה שני, אמר להם והלא כתבי הקדש שניים מטמאים את הידים, אמרו לו אין דנין דברי תורה מדברי סופרים ולא דברי סופרים מדברי תורה, ולא דברי סופרים מדברי סופרים...
גליון שבספר שמלמעלן ושמלמטן שבתחלה ושבסוף מטמאים את הידים, רבי יוסי אומר שבסוף אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד... (ידים פרק ג א, וראה שם עוד)
כל שהוא יד ולא שומר מיטמא ומטמא ולא מצטרף, שומר אף על פי שאינו יד מיטמא ומטמא ומצטרף, לא שומר ולא יד לא מיטמא ולא מטמא...(עוקצים א א)
הידים מיטמאות ומיטהרות עד הפרק, כיצד, נטל את הראשונים עד הפרק ואת השניים חוץ לפרק וחזרו ליד, טהורה, נטל את הראשונים ואת השניים חוץ לפרק וחזרו ליד, טמאה... ספק טמאים ספק טהורים, ספקן טהור, מפני שאמרו ספק הידים ליטמא ולטמא וליטהר טהור, רבי יוסי אומר ליטהר טמא, כיצד היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים טמאים, ספק נגע ספק לא נגע, היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה... הידים כמות שהיו והככרים כמות שהיו. (ידים ב ג, וראה שם עוד)
המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחלות, דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים ידיו שניות, כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחלות דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים להיות שניות... האוכלין והכלים שנטמאו במשקין מטמאין את הידים להיות שניות, דברי רבי יהושע, וחכמים אומרים את שנטמא באב הטומאה מטמא את הידים, בולד הטומאה אינו מטמא את הידים... כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות, היד מטמאה את חברתה דברי רבי יהושע, וחכמים אומרים אין שני עושה שני, אמר להם והלא כתבי הקדש שניים מטמאים את הידים... רצועות תפילין עם התפילין מטמאות את הידים, גליון שבספר שמלמעלן ושמלמטן שבתחלה ושבסוף מטמאים את הידים... (שם ג א והלאה, וראה שם עוד)
מניין לזרוע שהוא יד, שנאמר ותהיינה העבותים אשר על זרועותיו, וימסו אסוריו מעל ידיו. (שבת פרק ח)
...אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא להקב"ה ואינו עונה אותו, למה שתפלתו בעבירה... (שמות פרשה כב ד)
...אמר רבי אחא אותה שעה מצא משה ידו לדבר לפני הקב"ה, אמר לו ראה שאין אתה יכול להזיז אהבתך מהם אפילו שעה אחת... (שם מה ב)
רבי לוי ורבי יצחק אמרו ב' דברים בימין וב' דברים ביד, ב' דברים בימין תורה וצדקה, תורה מנין, מימינו אש דת למו, צדקה דכתיב צדק מלאה ימינך, ב' דברים ביד, נפש ומשפט, נפש שנאמר אשר בידו נפש כל חי, משפט דכתיב ותאחז במשפט ידי... (ויקרא ד א)
יפול מצדך וגו', רבי יצחק אמר היד שהיא שולטת על מצוה אחת זו מצות התפילין כתיב בה יפול מצדך אלף, שנמסר לה אלף מלאכים לשמרו, אבל הימין שהיא שולטת במצות הרבה ורבבה מימינך, רבבה של מלאכים נמסרים לה. (במדבר יב ג)
תני בשם רבי מאיר, כשאדם בא לעולם ידיו הן קפוצות, כלומר כל העולם כולו שלי הוא, אני נוחלו, וכשהוא נפטר מן העולם ידיו הן פשוטות, כלומר, לא נחלתי מן העולם הזה כלום. (קהלת ה כא)
את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש, שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו, למד שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א'), צריך אדם לעמול ולעשות בשתי ידיו, והקב"ה שולח את ברכתו. (ויצא יג)
שאלו את רבי אליעזר מהו לשתות מיד הכלה כל זמן שבעלה מיסב עמה, אמר להם כל השותה מיד כלה כאילו שותה מיד זונה, אמרו לו והלא כל בנות ישראל יש להם דרך ארץ... ועוד אמרו כל המקבל כוס מיד כלה ושותהו אין לו חלק לעולם הבא... (פרק א)
ותיבש ידו, אמר רבי לוי ששה דברים משמשין את האדם, שלשה ברשותו ושלשה שלא ברשותו, האוזן והחוטם והעין אינן ברשותו, חמי מה דלא בעי, שמע מה דלא בעי, מריח מה דלא בעי, הפה והיד והרגל ברשותו, אי בעי לעי באורייתא, אי בעי אמר לשון ביש, אי בעי הוא מחרף... היד אי בעי הוא מפליג מצוון, אי בעי גניב וקטיל... בשעה שאדם זכאי הקב"ה עושה אותם שהם ברשותו שלא ברשותו, הפה - גם ברוך יהיה, היד - ותיבש ידו... (מלכים א יג, רב)
זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו, עד שלא נולד נח היה לנולדים מהם ידיהם אדוקים שלמות מבלי פירוד וחילוק אצבעות, כי לא היו צריכים לעבוד האדמה, ונח נולד עם חיתוך אצבעות, מזה הבין למך שיהיה זה צריך לכך לעבוד אדמה... (בראשית)
...ורצו ב"יד" יכולת, כאמרו ויושביהן קצרי יד... (מאמר ב פרק י)
ויד - ואתר מזומן... (דברים כג יג)
חמש ידות - חולקין. (בראשית מג לד)
...וסדרי שרטוטין שאמר הגאון ז"ל שאמרו בפסוק זכר ונקבה בראם, הוא חכמת הכף ושרטוטין, עכשיו היו משתמשין בהן ומתעסקין בהן בני אדם, וכן אלו הדברים וכיוצא בהן חכמות ישנות אמיתיות ומקובלות ביד מקבלי התורה, וכשאבדנו אבדו החכמות עמנו, ונשאר זכרם בשבוש ביד מועטים, ובאו הפילוסופים והכחישום... (תורת ה' תמימה)
וכן לא יתן אדם פס ידו תחת שחיו, שמא נגע בידו במצורע או בסם, שהידים עסקניות... (רוצח יב ה)
כי יד על כס - כשיהיה כח ביד ישראל להעמיד מלך לשבת על כסא ה', יד לשון כח... (שמות יז טז)
לא יתקע יהודי ידו בכף הנכרית ולא הנכרית בכף איש יהודי, ולא יהודית בכף הנכרי, ולא הנכרי בכף יהודית, אף על פי שהיד מעוטפת בבגד, סייג לגילוי עריות. (תתרצ)
שכל את ידיו - ...והיתה הברכה חלה בסמיכה זו, כמו ויסמך ידו על יהושע, כדי שיאצל רוח הקדוש על הנסמך, ומזה הסמיכה בזמן החכמים וגם ברכת הבנים, שהאציל הברכה למטה ממקור הברכה העליונה... (בראשית מח יד)
ביד ימיני - כי יד שמאל הוא עניני הגוף וצרכיו, ויד ימיני הוא עניני הנפש... (תהלים עג כג)
והימין נקראת יד אחת, והיא הראשונה ואין בה שניות, ויד השמאלית נקראת יד שנית, וכאשר יש יד שנית אז יש שניות, ובכל שניות יש התגברות... (גבורות ה' פרק ע)
ואמר רבי אלעזר אמר רבי זריקא כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם, דבר זה מופלג בחכמה, וזה כי קדושת הידים היא קדושת התחלתו, כי היד היא התחלתו של האדם, כאשר יגביה ידיו למעלה מראשו, ובהתחלה דבק ההעדר כאשר כל התחלה היא אחר ההעדר, ולפיכך המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם, כי נעקר מן התחלתו... (נתיב העבודה פרק טז)
...אבל הידים ידי עשו, שאין בכל אברי האדם שיש בהם התפשטות כמו הידים, וזהו סגולת הגשם שיש לו התפשטות, וזהו כח עשו... (גור אריה במדבר כא לה)
וכן לא תקרא היד יד מפני היד בעצם, אלא הפעולה הנמשכת מהיד היא תקרא יד באמת, וראיה לזה אמרו רז"ל בגיטין פרק המגרש, ידים שאינן מוכיחות הוויין ידים או לא הוויין ידים, רוצה לומר, ענין הלקיחה, וכן פירש רש"י ז"ל בידים, בית אחיזה לדבר לאחוז בו... הכונה כח הקבלה לקבל קדושין או גירושין... (חלק א בית נאמן דף טז)
והענין, כי הידים הם תמיד מה שמשתרש בענף בשרשו, וכבר נתבאר זה במקום אחר, והם נתנו הידים לרבי שמעון להתקשר בו בסוד לבושי הנשמות שלהן, הוא היסוד, והאצבעות זקפו לשרשם משם. ואפרש לך זה הענין של האצבעות היטב, הנה אצבע סודו אל"ף ה"י וי"ו ה"י, ונקרא גושפנקא דחתים ביה שמיא וארעא, ובאמת הוא ראשי תיבות את השמים ואת הארץ,וסוד זה, כי הנה היד היא כללות א', ומתחלקת לה' אצבעות... (אדיר במרום דף כא)
ירים משה ידו - בשורש יד נכללת גם התפלה וההודאה, שהן העיקר, כמו זה יכתוב ידו לה' (ישעיה מ"ד)... (שמות יז יא)
והתודה - ...ונראה ששרשו ידה, שפירושו הרחקה והשלכה, והמקום המוצנע המורחק מאדם נקרא יד... (ויקרא ה ה)
וידיו לא שטף - ...והנה יד בא על כל הגוף, כמו חכמת אלקך די בידך (עזרא ז'), וכן מורה מלת יד על דבר מתרחב ומתפשט כמו הים גדול ורחב ידים (תהלים ק"ה), אם כן נוכל לומר שיד מתאר חלק הגוף המתרחב ומתפשט, ולא על האברים המצומצמים בהתפשטותם. (שם טו ט)
תרומת ידכם - בכורים, והוא מלשון תודה, וכן זה יכתוב ידו לה'... (דברים יב ו)
על ידך - יד בכלל כולל שתי הידים, כמו והידים ידי עשו, אולם כשנאמר בדיוק הוא השמאל, וזה כשאמר ידו וימינו, ולפי זה בדיני המצוות מסתמא נאמר בדיוק... (שמות יג ט)
שם יד נאמר בכלל וביחוד, בכלל כולל כל היד, וביחוד נמצא בהן ידיו אצבעות ידיו, כף היד והזרוע והקנה...
ונמצא בידו - מלת יד הושאל מן יד האדם אל ביתו ורשותו, כמו ויצברו בר תחת יד פרעה, ולכן אין לדייק מזה שנמצא בידו ממש, רק ברשותו, וכן בכל מקום שאין דרך לאחוז דבר זה בידו... (שם כא טז)
ואם לא תגיע ידו - כבר ביארתי שכל מקום שייחס הפעולה ליד, יכוון שיעשה הדבר בעצמו בלי אמצעי, ועל זה דרש שאין אפשר לו ללוות... (ויקרא ה ז)
...כי הכתובים ישמשו בשם יד פעמים כל הכח הכללי שבאדם, ואז יבא שם יד בלשון יחיד תמיד, ויתפרש כשם המין, בחזק יד, כי אזלת יד, היד הגדולה... ובזה מה שאמר וסמך ידו הוא כאומר וסמך כחו, וידו הוא שם הקיבוץ, וכולל שתי ידיו עם הכח המניע אותם, מה שאינו כן אם היה אומר וסמך ידיו, היה מדבר על הידים לבד, לא על הכלל שכולל הכח המניע. (שם טז כא, וראה גם קרבן-סמיכה)
ומטה ידו - ...ויחס ההתמוטטות אל היד, שהיא ציון העושר החיל והנכסים, שהיד אוספת כל אלה, כענין יד חרוצים תעשיר... (שם כה לה)
ויד תהיה לך - בספרי כאן דרש, אין יד אלא מקום, ובאמת היה נראה לפרש שהוא מלשון כח וחוזק, וכוונתו שמחוץ למחנה, מקום שנשתלחים שם הטמאים, תהיה מחלקה אחת מאנשי החיל, למען היות מחסה להיוצאים, וזה שאמר ויצאת שמה חוץ... ומביא הספרי ראיה דיד הוא מקום מבמדבר כ' י"ז, איש על ידו לדגליהם, אף שגם שם יש לפרשו על חוזק, אולם מהכתוב לעיל כאשר יחנו כן יסעו, מורה שיד הוא מקום... (דברים כג יג)
השם יד מורה על היד כשהיא פתוחה, פשוטה ופעילה, לעומת זה הכף כפופה וסגורה, שומרת מה שרכשה... (בראשית כ ה)
כי אשא אל שמים ידי-... ופירוש ידי יכלתי... (דברים לב מ)
בענין הברכות שהוצרך יעקב ליקח אותם בערמה, דכתיב הקול קול יעקב והידים ידי עשו, וזה נוהג בכלל, שהפנימיות נמסרה ליעקב, אבל לקבל בעולם הזה בבחינת גוף נקרא ידים, כמו ידות הכלים, הם משועבדים תחת ממשלת הסט"א, אכן בני ישראל בכחם להעלות הידים אל השורש, כמו שכתבנו במקום אחר, דיש יד גדולה וחזקה ויד רמה, השולטת על ב' הידים וזה נמסר ליעקב... (בראשית תולדות תרנ"ב)
וזהו ענין הפסוק שיכל את ידיו וגו', ומתרגמינן אחכמינון לידוהי, והוא כדכתיב שאו ידיכם קודש, וזהו ענין נשיאת כפים בברכה, כמו שכתוב וישא אהרן את ידיו, כי הידים הם המקבלים, וכלי נקרא יד, אבל עיקר הברכה כשמעלין הכל אל השורש, ובודאי גם יוסף הבין כי מנשה יש לו קדימה, אבל ברכת יעקב אע"ה היתה בעולם שלמעלה מזה, ושם יש לאפרים קדימה, והרמז כשנושאין כפים נעשה עליונים למטה ותחתונים למעלה, ועל ידי ששיכל את ידיו הקדים אפרים למנשה... (שם ויחי תרמ"ט)
ויסעו מרפידים וגו', דרשו רז"ל שרפו ידיהם מן התורה... כי האדם צריך להכין מקום בלב לקבל התורה, וזה נקרא יד, כמו שכתוב בפרשת שמיני, בענין שבעת ימים ימלא את ידכם, היינו שמקודם צריך האדם לתקן עצמו, כענין שכתוב אשר תמצא ידך לעשות בכחך וגו', ואחר כך יורד סיוע משמים למעלה מהטבע, בחינת שמיני, שכתבנו שזה ענין תפילין של יד ושל ראש... (שבועות תרמ"ז)
ואמר שהמליך אות י' במעשה, היינו שהמעשה יהיה על פי החכמה, ויד שמאל מורה על פעולות ההיפך מהטוב, דבכל מקום מורה ימין על דרך הטוב, ושמאל על ההיפוך... (ראש חודש אלול א)