יהודה   בניו

(ראה גם: אונן, יהודה-כללי, פרץ)

 

ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', וימיתהו ה'. ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אותה, והקם זרע לאחיך. וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה, לבלתי נתן זרע לאחיו... ויהי בלדתה ויתן יד, ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר, זה יצא ראשונה. ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ... (בראשית לח ו והלאה)

זהר:

וירא שם יהודה בת איש כנעני וגו', וכי כנעני היה, אלא כבר בארוה החברים... רבי אלעזר ורבי יוסי ורבי חייא היו מהלכים בדרך, אמר רבי יוסי לרבי אלעזר, למה כתוב בראשון מבניו של יהודה ויקרא, ובשני בנים האחרים כתוב ותקרא את שמו, אמר לו בא וראה, פרשה זו היא סוד עליון, והכל הוא כמו שראוי להיות. וירד יהודה מאת אחיו, כי הלבנה נתכסתה וירדה ממדרגה הישרה, לתוך מדרגה אחרת שנחש נתחבר בה, כמו שאתה אומר ויט עד איש עדולמי ושמו חירה, ויקרא את שמו ער, והוא רע, והכל אחד, כי בא מצד היצר הרע, ומשום זה כתוב ויקרא את שמו, ולא כתוב ויקרא שמו, כי ביעקב כתוב ויקרא שמו, כי הקב"ה קרא אותו יעקב, וכאן כתוב את שמו, והוא לרבות מדרגה אחרת של זוהמת הטומאה שנולד, וזהו ער רע שהכל אחד.

ואחר כך לא נמתק המקום עד שבא שלה, שהיה עיקר כולם, מה כתוב, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', כתוב כאן רע, וכתוב שם כי יצר לב האדם רע, ששפך דמים, ששפך זרע על הארץ, ומשום זה וימיתהו ה'... (וישב קנ, ועיין שם עוד)

מדרש רבה:

ותקרא את שמו ער - שהוער מן העולם. אונן - שהביא אנינה לעצמו, שלה שנשתלשל מן העולם... (בראשית פה ה)

אבן עזרא:

בן הכנענית - הזכירו שלא כהוגן עשה, וכן מתו ער ואונן שהיו בני כנענית. (בראשית מו י)

רמב"ן:

ער - קרא לו מלשון התעוררות, והשני קראה אמו שקשתה בלדתה, ויהודה לא הקפיד לשנות שמו כאביו (בבנימין). (שם לח ג)

והיה בכזיב - לרש"י על שם שפסקה, ומנא ידע, ולדעתי נקרא שלה על שם המקום כזיב, שהוא דבר השוגג ומכזב, וזה מאמרם בבראשית רבה, ופסקת... (שם שם ה)

רע בעיני ה' - לא הזכיר פשעו, ולהודיע רק שלא מת בעוון אביו על המכירה, ולא היה בבית האבות שכול חוץ מאלו שהיו רעים, כי זרע צדיקים יבורך... (שם שם ז)

ספר חסידים:

ראה: יהודה-כללי.

עקדה:

והנה תאומים - גם זה מההשגחה, שהקימה בביאה זו שם לשני אנשים המתים, וכן אמר בפרשת פנחס, בני יהודה ער ואונן וגו' ויהיו בני יהודה וגו', שעיקר תולדות יהודה ער ואונן בסוד היבום. (שם שם כז)

אלשיך:

ראה יהודה-כללי, בראשית לח א.

בני יהודה - הזכיר כל זה לגלות שבני יהודה היו מכלתו ולא נחשבו בני זנונים, כי מה' יצא הדבר. (במדבר כו יט)

אור החיים:

ער - מדוע מזכיר המתים במנין, אולי רוצה לומר שעל ידי היבום באו שוב נפשותיהם בחצרון וחמול, ובני יהודה היו חמשה. או רוצה לומר שחטאם מצד שהיו בארץ כנען ולמדו ממעשיהם, ולא מצד שרשם. (בראשית מו יא)

מלבי"ם:

ויקחה - ולא גיירה, על כן נקראו ב' הבנים הראשונים כך, שלא נתקיימו. והיה בכזיב - אחר כך הוציאה מבית אביה וגיירה, ולכן נתקיים בן זה. (שם לח ב וה)

העמק דבר:

ויהי - ...ומה שבפרץ נראה ביותר המשיח, כי הראה שפורץ לו דרך ואפילו ברוחניות באומה הישראלית, שבדרך כלל בני זנות אינם מהוגנים, קל וחומר מבני פרוצה וגרושת הלב, ואלו היו אנשי מעלה... (שם שם א)