יהויכין

(ראה גם: גלות-יהויכין, הסטוריה-בית ראשון)

 

בן שמונה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלים, ושם אמו נחושתא בת אלנתן מירושלים. ויעש הרע בעיני ה' ככל אשר עשה אביו... ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו, ויקח אותו מלך בבל בשנת שמנה למלכו... ויגל את יהויכין בבלה, ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אלי הארץ... (מלכים ב כד ח והלאה)

ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא. וידבר אתו טובות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל, ושנא את בגדי כלאו, ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו... (שם כה כז)

חי אני נאם ה', כי אם יהיה כניהו בן יויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך, ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים... הארץ אשר לא ידעו.. כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה. (ירמיה כב כד והלאה)

בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים, ויעשה הרע בעיני ה'. ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה'... (דברי הימים ב לו ט)

ספרי:

קשה היא גלות שהיא שקולה כנגד הכל... בכו בכה להולך זה יהויכין מלך יהודה, מה נאמר בו, ושינה את בגדי כלאו, נמצינו למדים שנבלת יהויקים מלך יהודה שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה, שהיה כסאו מעל כל המלכים ואוכל ושותה בטרקלין של מלכים... (עקב מג)

תלמוד בבלי:

רבי יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל, שנאמר כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד, ובתר גולה כתיב, ובני יכניה אסיר בנו שלתיאל בנו, אסיר שעיברתו אמו בבית האסורין, שלתיאל ששתלו א-ל שלא כדרך הנשתלין, גמירי שאין האשה מתעברת מעומד, והיא נתעברה מעומד, דבר אחר שלתיאל, שנשאל על אלתו א-ל... (סנהדרין לז ב)

סדר עולם:

בן ח' שנים יהויכין במלכו, וג' חדשים ועשרה ימים מלך בירושלים, ובמקום אחר הוא אומר בן י"ח יהויכין במלכו, בן ח' כשמלך, ומשמלך י"ח לכשנחתם גזר דין לגלות, ועליו אמר נבוכדנצר בישא גורא טבא לא מפיק. בחצי היובל גלה יהויכין בשנה הרביעית בשבוע... (פרק כא)

מדרש רבה:

...כיון שהרגו נבוכדנצר המליך את יכניה בנו תחתיו, וירד לו לבבל. יצאו כל בני בבל לקלסו, אמרו לו מה עשית, אמר להם יהויקים מרד בי והרגתיו, והמלכתי את יכניה בנו תחתיו, אמרו לו, מתלא אמר, גור טוב מכלב ביש לא תרבי, מיד שמע להם ועלה וישב בדפני של אנטוכיא, ירדה סנהדרי גדולה לקראתו, ואמרו לו הגיע זמנו של בית זה ליחרב, אמר להם לא, אלא אותו שהמלכתי תנוהו לי ואני הולך. אזלין אמרין ליכניה נבוכדנצר בעי לך, מה עשה, עמד וכנס כל מפתחות בית המקדש ועלה לראש הגג, ואמר רבונו של עולם, הואיל ולא זכינו להיות גזברין לפניך, עד עכשיו היינו בעלי בתים נאמנין לפניך, מיכן ואילך הרי מפתחותיך לפניך... נטלו וחבשו בבית האסורים, וכל מי שהיה נחבש בימיו לא היה יוצא משם לעולם, על שום אסיריו לא פתח ביתה. גלה יהויכין וגלתה סנהדרי גדולה עמו... עד שאלתיאל, שאל הקב"ה לבית דין של מעלה והתירו לו את נדרו, באותה שעה ישבה סנהדרי גדולה על דעתה, ואמרה בימינו מלכות בית דוד פוסקת, אותו שכתוב בו וכסאו כשמש נגדי, מה נעשה, נלך ונפייס לגדלת וגדלת למלכה ומלכה למלך... מה היתה שם אשתו של נבוכדנצר, רב הונא אמר שמירה שמה, רבי אבין אמר שמירמות שמה, ורבנן אמרין שמירעם שמה, על ידי שנולדה ברעם. כיון שבא נבוכדנצר להזקק לה, אמר לו את מלך ויכניה אינו מלך, אתה מבקש תפקידך ויכניה אינו מבקש תפקידו, מיד גזר ונתנו לו אשתו, וכיצד שלשלוה לו, רבי שבתי אמר דרך קנקלין, ורבנן אמרי פתחו המעזיבה, כיון שבא להזקק לה, אמרה כשושנה אדומה ראיתי, פירש ממנה, מיד הלכה וספרה וטהרה וטבלה, אמר לו הקב"ה בירושלים לא קיימתם מצות זיבה, ועתה אתם מקיימין, שנאמר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור, נזכרתם אותו הדם שבסיני, בשביל כן שלחתי אסיריך, אמר רבי שבתי לא זז משם עד שמחל לו הקב"ה על עונותיו,על אותה שעה אמר, כולך יפה רעיתי ומום אין בך... (ויקרא פרשה יט ו)

אמר רבי מאיר שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך, כיהויכין, דאמר רבי מאיר, נשבע הקב"ה שבועה שהוא נותק מלכות בית דוד מידו, הדא דכתיב, (ירמיה כ"ב) חי אני נאם ה'... כי משם אתקנך, אמר רבי חנינא בר יצחק משם אני נותק מלכות בית דוד, דבר אחר אנתקך אין כתיב כאן, אלא אתקנך, אתקנך בתשובה... אמר ליה אחא אריכה תימר הדא הוא דכתיב כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו (שם), בימיו אינו מצליח, אבל בימי בנו מצליח... רבי אחא בר רבי אבין בר בנימין בשם רבי אחא בריה דרבי פפי אמרין, גדול כחה של תשובה, שמבטלת הגזירה ומבטלת את השבועה, מבטלת את הגזירה מנין, שנאמר כתבו את האיש הזה ערירי, וכתיב ביום ההוא נאם ה' צב-אות אקחך זרובבל וגו', מבטלת את השבועה מנין, שנאמר חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו בן יהויקים וגו', וכתיב בני אסיר וגו'... (שיר השירים ח ד)

שוחר טוב:

...כל ימי חייו של מי, רב ולוי, חד אמר ימי חייו של יהויכין, וחד אמר ימי חייו של אויל מרודך, אמר רבי שמואל בר נחמן נראין דברים ימי חייו של יהויכין, שבשעה שהקב"ה נותן שלוה לצדיקים, אינו נוטלה מהם עוד מעתה, עד שהוא מכניסה עמהם לגן עדן... (שמואל פרשה יח)

ילקוט שמעוני:

וארוחתו ארוחת תמיד, כאן נתקיים (קללת דוד ליואב) וחסר לחם מיכניה... (מלכים ב פרק כה, רנב)

העצב נבזה האיש הזה כניהו, רב אבא בר כהנא אמר כעצב הזה של מוח, בעת שאתה מנפצו עוד אינה יפה למאומה, רבי חלבו אומר כחותל הזה של תמרים, משעה שאתה מנערו עוד אינה יפה למאומה. אם כלי אין חפץ בו, רבי חמא בר חנינא אמר ככלי של מימי רגלים, רבי שמואל בר נחמן אמר ככלי של מקיזי דם. אמר רבי מאיר נשבע הקב"ה שאינו מעמיד מלך מיכניה, הדא הוא דכתיב כי אם יהיה כניהו... (ירמיה פרק כב, שג)

סדר עולם זוטא:

ולא נשאר מבית דוד אלא יכניהו לבדו, והוא הוליד את שאלתיאל... ל"ח משפחות הנה...

רד"ק:

בן י"ח - ובדברי הימים כתב בן ח', ואולי המליכו י' שנים בחייו, כי ראה שמלכותו תלויה ביד אחרים, ואולי יסירוהו, ובסדר עולם: י"ח שנה שמלך נבוכדנצר, וח' שנה משנחתם גזר דין לגלותם. (מלכים ב כד ח)

שלום - יהויכין, וקרא בן הבן בן, לרז"ל הוא צדקיה, ואבן עזרא פירש יהואחז, שמת במצרים. (ירמיה כב יא)

אברבנאל:

ויצא אליו - בחשבו שיחמול עליו וישיבהו למלכותו, אך נבוכדנצר הגלהו. (מלכים ב כד יא)

נשא אויל מרודך - ידמה שיהויכין נתן לו העצה להוציא את נבוכדנצר מקברו ולחתכו לאברים, ולכן כבדו יותר מכולם. (שם כה כז)

כי השפלה הגבה - מיהויכין שהושפל יצאו זרובבל והמשיח... (יחזקאל כא לא)

מלבי"ם:

בן י"ח שנה - ובדברי הימים כתב בן ח', שפרעה המליכו עם אביו כדי שלא יערערו בני יהואחז שהוגלה מצרימה על הירושה. (מלכים ב כד ח)

להולך - שלום שהגלהו בבלה כדי שלא יחלוק על מלכות צדקיה. (ירמיה כב י)

אתקנך - עתה יסיר וינתק החותם מימינו, ויתוקן ויצורף בבבל עד שיהיה ממנו שוב חותם, שיוולד מזרעו המשיח שהוא כחותם, שעל ידו יוודע שם ה' בעולמו. (שם שם כד)

כתבו בחוק - בבל, שאיש מזרעו לא יצלח למלוכה. (שם שם כז)

ושנה - ולא כתב והחליף בגדי כלאו, שגם בסוהר לא לבש בגדים צואים, אלא היה עליהם סימן, ועתה שם לו אות כבוד. (שם נב לג)