(ראה גם: ארץ ישראל-כבוש, משה-ויהושע, עמלק-מלחמת)
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים,וצא הלחם בעמלק... ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק... ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. (שמות יז ט והלאה)
ויקם משה ויהושע משרתו, ויעל משה אל הר האלקים. (שם כד יג)
וישמע יהושע את קול העם ברעה, ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה. ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע. (שם לב יז)
ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל. (שם לג יא)
ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם. ויאמר לו משה המקנא אתה לי... (במדבר יא כח)
ויקרא משה להושע בן נון יהושע. (שם יג טז)
ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד מאד. (שם יד ו)
ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו. והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה, וציויתה אותו לעיניהם. ונתת מהודך עליו, למען ישמעו כל עדת בני ישראל. ולפני אלעזר הכהן יעמד, ושאל לו במשפט האורים לפני ה', על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה... (שם כז יח)
ואת יהושע ציויתי בעת ההיא לאמר, עיניך הראות את כל אשר עשה ה' אלקיכם לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה... (דברים ג כא)
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם, ואתה תנחילנה אותם. וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת. (דברים לא ז)
ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך. (שם שם כג)
ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר ציוה ה' את משה. (שם לד ט)
...ויאמר ה' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר. משה עבדי מת, ועתה קום עבור את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נותן להם לבני ישראל. כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו, כאשר דברתי אל משה... לא יתייצב איש בפניך כל ימי חייך, כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך. חזק ואמץ, כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם. רק חזק מאד לשמר ולעשות ככל התורה אשר ציוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאל, למען תשכיל בכל אשר תלך. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה... (יהושע א א והלאה)
ויאמר ה' אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל,אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך... (שם ג ז)
ביום ההוא גידל ה' את יהושע בעיני כל ישראל וייראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו. (שם ד יד)
ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו, ויאמר אליו הלנו אתה אם לצרינו... ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו, ויאמר לו מה אדוני מדבר אל עבדו. ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קדש הוא, ויעש יהושע כן. (שם ה יג)
ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ. (שם ו כז)
ויקרע יהושע שמלותיו ויפול על פניו ארצה... ויאמר יהושע אהה אד-ני אלקים למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמורי להאבידנו, ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן. (שם ז ו)
ויהושע זקן בא בימים ויאמר ה' אליו אתה זקנתה ובאת בימים, והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה... (שם יג א)
ויכלו לנחול את הארץ לגבולותיה, ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם. על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים, ויבנה את העיר וישב בה. (שם יט מט)
ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח ה' לישראל מכל אויביהם מסביב, ויהושע זקן בא בימים. ויקרא יהושע לכל ישראל... (שם כג א, וראה שם עוד)
ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה, ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשופטיו ולשוטריו ויתיצבו לפני האלקים. ויאמר יהושע אל העם כה אמר ה' אלקי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם... ועתה יראו את ה' ועבדו אתו בתמים ובאמת... ואם רע בעיניכם לעבוד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבודון... ואנכי וביתי נעבד את ה'... (שם כד א)
ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים. ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש. (שם שם כט)
יהושע נתנבא מספירת הוד של משה, שכתוב בו ונתת מהודך עליו... (בראשית קמה)
...ישראל נכון כי חטאו, אבל יהושע שלא חטא, ישאל אם הוסר ממנו אותו עדי העליון שקבל עם ישראל בהר סיני או לא. אם תאמר שלא הוסר ממנו, אם כן למה מת ככל האדם, ואם תאמר שהוסר ממנו, קשה למה הוסר, הרי לא חטא, כי הוא היה עם משה בעת שחטאו ישראל, ואם תאמר שיהושע לא קבל העטרה בהר סיני כמו שקבלו ישראל, למה לא קבל... וכיון שעומדת להפגם, אף על פי שיהושע עודנו עומד בעטרת העדיים שלו, מכל מקום כיון ששורה בה פגם, וחזרה לפגמה כמו שנפגמה בחטאו של אדם הראשון, על כן לא יכול עוד בן אדם להתקיים בנצחיות, זולת משה, שמותו היה בצד אחר, עליון... (בראשית ב רחצ והלאה, ועיין שם עוד)
והיינו שלמדנו שאמר הקב"ה ליהושע, הרי ישראל ערלים הם, שלא פרעו ולא נגלה בשר קדש, ואינם מקיימים הדברים שלי, ואתה רוצה להביאם לארץ ולהכניע את שונאיהם, שוב מול את ישראל שנית... (לך שצד)
ויאמר משה ליהושע, למה ליהושע ולא לאחר, והרי בזמן ההוא היה נער, שכתוב ויהושע בן נון נער, וכמה היו בישראל חזקים ממנו. אלא משה הסתכל בחכמה וידע. מה ראה, ראה את סמאל שהיה יורד בצד של מעלה לעזור את עמלק למטה, אמר משה, ודאי מלחמה חזקה נראה כאן. יהושע בזמן ההוא היה נמצא במדרגה עליונה ביותר, אם תאמר שנמצא בהשכינה בזמן ההוא, אינו כן, כי במשה נלקחה והתאחדה... מיד ויאמר משה אל יהושע בחר לנו וגו', שלך היא המלחמה הזו שלמטה, ואני אזדרז למלחמה שלמעלה. בחר לנו אנשים, היינו צדיקים בני צדיקים, שיהיו ראויים ללכת עמך... (בשלח תס, ועיין שם עוד)
וישמע יהושע, וכי יהושע שמע ומשה לא שמע, אלא עד עתה לא היה יודע, ומשה היה יודע, אם כן מהו ברעה, אלא ברעה כתיב עם ה"א, ללמד כי הקול הזה היה בסטרא אחרא, ויהושע היה פני הלבנה, הסתכל בקול ההוא שהיה מצד הרעה, מיד, ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה... (ויקהל י, ועיין שם עוד ושצה והלאה)
אמר לו ליהושע אתה תהיה הנאמן בין הקב"ה ובין ישראל, וישאר המשכון בידך באמונה, ונראה אצל מי ישאר, מה כתוב, ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל, מהו הטעם, משום שהוא כלבנה אל השמש, על כן הוא היה ראוי לשמור את המשכון, ועל כן לא ימיש מתוך האוהל. (בחוקותי לו)
אלה שמות האנשים, אמר רבי יצחק, משה הסתכל וידע שלא יצליחו (המרגלים) בדרכם, אז התפלל על יהושע. היה כלב אז בצרה, אמר מה אעשה, הרי יהושע הולך בעזרה העליונה של משה ששלח בו אור הלבנה, והוא האיר עליו בתפלתו משום שהוא בחינת השמש, מה עשה כלב, נשמט מהם ובא לקברי האבות והתפלל שם...
ויקרא משה להושע וגו', רבי יצחק אמר, וכי קראו הכתוב הושע, והרי כתוב ויאמר משה אל יהושע, ויהושע בן נון נער, ויחלוש יהושע, אלא אמר לו משה, י-ה יושיעך מהם. רבי אבא אמר, כיון שמשה שלח את יהושע לבא שמה, היה צריך להיות שלם, ובמה בשכינה, ועד שעה ההיא נקרא נער, ובשעה ההיא קשר אותו משה בשכינה, ואף על פי שנמצא כתוב מקודם לכן יהושע, הוא שהכתוב קראו על מה שעתיד להיות... (שלח לא, ועיין שם עוד)
ויבואו עד נחל אשכול וגו', רבי אבא אמר כרתו את האשכול, באו להעלות אותו ולא יכלו, באו להסיעו ולא יכלו. באו יהושע וכלב לקחו אותו והעלו אותו, ונזדקף על ידיהם, זה שאמר וישאוהו במוט בשנים... מכאן ידעו יהושע וכלב, שהם ראויים להכנס לארץ, ושיהיה להם חלק ונחלה. בעוד שהיו הולכים לקחו כולם עצה עליהם, קם כלב על הפרי, ואמר, פרי פרי, אם בשבילך אנו נהרגים, מה אנו בחלקך, מיד הקל את עצמו, ונתנו להם את האשכול. רבי אליעזר אומר לא נתנו האשכול, שהרי כתוב וישאוהו במוט וכתוב בשנים, ומכאן למד יהושע אחר כך לשלוח רק שנים (מרגלים)... (שם סט)
בא וראה, כל זמן שהיה יהושע אצל משה, היה לומד ויונק מתוך האוהל ולא היה מתיירא, אחר שנפרד ממשה והיה לבדו, מה כתוב, ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו, שלא היה יכול להסתכל, וזה היה מפני שליח אחד, מכל שכן ממקום אחר... (ואתחנן קסז, ועיין שם עוד, וחוקת מא)
כיון שאמר הקב"ה למשה הנה מלאכי ילך לפניך, אמר משה ומה זה שהנהגת השמש תאסף והלבנה תנהג, איני רוצה הלבנה, אם אין פניך הולכים, גוף השמש אני רוצה ולא הלבנה, אז האיר גוף השמש, ונעשה משה כעין גוף השמש לפני ישראל. כיון שנאסף משה נאסף השמש והאירה הלבנה, והיה יהושע משתמש לאור הלבנה, אוי לאותה בושה. (וילך ה, ועיין שם עוד)
אלא אמר קרא, הנך שוכב עם אבותיך, אמר הקב"ה למשה, אף על פי שאתה תשכב עם אבותיך, הרי אתה עומד תמיד להאיר אל הלבנה, (דהיינו יהושע, שהוא בחינת לבנה שהיא מלכות), כמו השמש אף על פי ששקע הוא מאיר ללבנה, ועל כן הנך שוכב להאיר, וזהו ואצונו, שאז נתבשר יהושע להאיר... וזהו וצו את יהושע וחזקהו, הכל הוא להאיר אליו.
כי אתה תבוא, ואחר כך כתוב תביא, אלא תבא אחד הוא לבשרהו שיכנס לארץ ויתקיים בה, ותביא אחד הוא, לבשרהו הממשלה על ישראל. (שם יד, ועיין שם עוד)
באותה שעה אמר משה ליהושע צא עשה מלחמה בעמלק, כי לך ראוי, משום שאתה בן בנו של אותו צדיק (יוסף), והוא בא עלינו באותו עון (מכירת יוסף), ואם לא היה נמצא צורר לעמלק מחלקו ומבניו של אותו צדיק, לא היה מי שיכול לו, אז עשה יהושע כמו שאמר לו משה. (זהר חדש בשלח ג)
רבי יהודה אמר רבי חייא כתוב אחד אומר אל תקרב הלום, של נעליך מעל רגליך... אלא אמר רבי אבא, מלמד שציוה לו הקב"ה בדרך של כבוד להתפרש מאשתו מכל וכל, במשה כתוב נעליך, וביהושע כתוב נעלך, היינו שלא יתפרש אלא לעתים מזומנות. (שם תצא לד, ועיין עוד תרומה עד)
צדה שלח להם לשובע, זה יהושע בן נון, שירד לו מן כנגד כל ישראל, ויש אומרים על אבריו היה יורד ומאבריו היה נוטל ואוכל, לכך נאמר לחם אבירים אכל איש. (בשלח-ויסע פרשה ד)
ושים באזני יהושע, מגיד שאותו היום נמשח יהושע, דברי רבי יהושע... (שם ויבא עמלק פרשה ב)
אשר יצא לפניהם... וכשם שעשה יהושע, שנאמר וירץ יהושע ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו... (פנחס קלט)
וסמכת את ידך עליו, אמר לו תן לו מתורגמן ליהושע, להיות שואל ודורש ומורה בחייך, כשיתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים בחיי רבו לא הורה ועכשיו הוא מורה. העמידו מן הארץ והושיבו אצלו על הספסל, רבי נתן אומר כיון שהיה יהושע נכנס לארץ היה משתיק את התורגמן עד שנכנס ויצא וישב במקומו. ונתת מהודך ולא כל הודך, נמצאנו למדים פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה. (שם קמ)
ויקח את יהושע, לקחו בדברים, והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא, ויסמוך את ידיו עליו, ככלי מלא וגדוש,וכן הוא אומר ומשרתו יהושע בן נון נער... (שם קמא)
וצו את יהושע, אין צווי אלא זירוז, חזק ואמץ, חזק בתורה ואמץ במעשים טובים, כי הוא יעבור, אם אתה עובר לפניהם עוברים, ואם לאו אין עוברים, והוא ינחיל אותם, אם מנחילם נוחלין, ואם לאו אין נוחלין, וכן אתה מוצא כשהלכו לעשות מלחמה בעי נפלו מהם כשלשים וששה איש צדיקים, שנאמר ויכו מהם אנשי העי וגו'... ויאמר ה' אל יהושע קום לך, למה זה אתה נופל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך מתחילה, אם עובר לפניהם עוברים... ואתה שלחתם והלכת אחריהם. (ואתחנן כט)
קח לך את יהושע בן נון, גברתן כמוך... משיבו רוח הקודש למשה תן לו מתורגמן ליהושע, והוא שואל ודורש ומורה בהוריות בחייך... ויש אומרים שהעמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו, והיה משה וישראל מגביהין ראשם לשמע קול דבריו של יהושע...
כיון שמת משה היה יהושע בוכה וצועק ומתאבל עליו ימים רבים, עד שאמר הקב"ה ליהושע, יהושע עד מתי אתה מתאבל והולך, וכי לך לבדך הוא מת... (נצבים שה)
הוא והושע בן נון, ולמה אני צריך, והלא כבר נאמר ויקרא משה להושע וגו', ללמדך צדקו של יהושע, שומע אני שצפה דעתו עליו משנתמנה ברשות, תלמוד לומר הוא והושע בן נון, הוא הושע בצדקו. (האזינו שלד)
בכור שורו הדר לו, מלמד שניתן לו הוד למשה והדר ליהושע, שאילו ניתן הוד ליהושע אין כל העולם יכול לעמוד בו. וקרני ראם קרניו... ניתן ליהושע כחו של שור וקרניו של ראם, בהם עמים ינגח, וכי כמה עמים כיבש יהושע, והלא לא כיבש אלא שלשים ואחד מלכים, מלמד שכיבש מלכים ושולטנים שהיו מסוף העולם ועד סופו. (ברכה שנג)
ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, מפני מה נסמך את ידיו עליו, אין לך משמע גדול מזה, ויעשו כאשר ציוה ה' את משה, ועדיין לא ניתן מוראו עליהם, שנאמר בעת ההיא גדל ה' את יהושע, באותה שעה נתן מוראו עליהם. (שם שנז)
ושים באזני יהושע, בו ביום נמשח יהושע, דברי רבי יהושע, רבי אלעזר המודעי אומר זה אחד מארבעה שנתן להם רמז, שנים חשו ושנים לא חשו, משה נתן לו רמז ולא חש, ושים באזני יהושע, יהושע מכניס את ישראל לארץ, ואין משה מכניס את ישראל לארץ, לסוף הוא עומד ומבקש כל אותן הבקשות... (בשלח יז יד)
אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן, יהושע תקן להם ברכת הארץ... (ברכות מח ב)
אמר רב יהודה אמר רב כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו, שנאמר ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש, מלמד שרגש עליהן הר להורגן... (שבת קה ב)
אמר ליה שבילי בית גלגול אמרת, יהושע אוהב ישראל היה, עמד ותקן להם דרכים וסרטיא, כל היכא דניחא תשמישתא מסרה לרבים, כל היכא דלא ניחא תשמישתה מסרה ליחיד. (שם כב ב)
...רבי אליעזר אומר מורידין אותו מגדולתו, שנאמר ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו', אף על גב דאמר להו לאחי אבא ציוה ואותי לא ציוה, אפילו הכי איענש, דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמד, ולא אשכחן דאיצטריך ליהושע. אמר רב לוי כל דמותיב מלה קמיה רביה אזיל לשאל בלא ולד, שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם, וכתיב נון בנו יהושע בנו. ופליגא דרבי אבא בר פפא, דאמר לא נענש יהושע אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה, שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו'... אמר לו אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים, ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה, על איזה מהם באת, אמר לו עתה באתי, מיד וילך יהושע בלילה ההוא בעמק, ואמר רבי יוחנן מלמד שהלך בעומקה של הלכה, וגמירי דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן אסורין בתשמיש המטה. (שם סג א)
תנו רבנן, עשרה תנאים התנה יהושע, שיהו מרעין בחורשין, ומלקטין עצים בשדותיהם, ומלקטים עשבים בכל מקום חוץ מתלתן, וקוטמים נטיעות בכל מקום, חוץ מגרופיות של זית, ומעין היוצא בתחילה בני העיר מסתפקין ממנו, ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוש קלע ויעמיד את הספינה, ונפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה מלאה כרכום, ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה, ומסלקין לצידי הדרכים מפני יתדות הדרכים, והתועה בן הכרמים מפסיג ויורד, ומת מצוה קונה מקומו... (שם פא א, וראה שם עוד)
תנו רבנן, סדרן של נביאים יהושע ושופטים... יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה... אמר לו רבי שמעון אפשר ספר תורה חסר אות אחת, וכתיב לקח את ספר התורה הזה, אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע... יהושע כתב ספרו, והכתיב וימת יהושע בן נון עבד ה', דאסקיה אלעזר... (בבא בתרא יד ב)
מרגלים, יהושע וכלב נטלו חלקם, מנהני מילי, אמר עולא דאמר קרא ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם... (שם קיח ב)
...כיצד, אלעזר מלובש אורים ותומים, ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו, וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו, והיה מכווין ברוח הקודש ואומר זבולון עולה תחום עכו עולה עמו, טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולון, טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו... יצאו יהושע וכלב שלא נטלו בגורל אלא על פי ה', יהושע דכתיב על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים, כתיב סרח וכתיב חרס, אמר רבי אלעזר בתחלה פירותיה כחרס, ולסוף פירותיה מסריחין... (שם קכב א)
ושכניה בן יחיאל מהיכא גמר לה, מיהושע, דכתיב ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך, חטא ישראל, אמר לפניו רבונו של עולם מי חטא, אמר לו וכי דילטור אני לך, הטל גורלות... (סנהדרין יא א)
דבר אחר שקר החן זה דורו של משה, והבל היופי, זה דורו של יהושע... (שם כ ב)
אמר רב נחמן אמר רב מאי דכתיב תחנונים ידבר רש זה משה, ועשיר יענה עזות זה יהושע, מאי טעמא, אילימא משום דכתיב ויציקום לפני ה', ואמר רב נחמן בא וחבטן לפני המקום (את שלל עכן)... אלא מהכא ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן. ויאמר ה' אל יהושע קום לך... אמר לו אתה גרמת להם... (שם מד א, וראה שם עוד)
...ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלקים, פליגי בה רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר שמונה פסוקים (שבסוף התורה), וחד אמר ערי מקלט... הכי קאמר, ויכתוב יהושע בספרו את הדברים האלה הכתובים בספר תורת אלקים. (מכות יא א)
אמר רבי יונתן פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה, ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבין עליו ביותר, שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל, אמר לו הקב"ה, יהושע, כל כך חביבין עליך דברי תורה, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. (מנחות צט ב)
ואידך דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה... והיינו דקפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב יהושע, והכא כתיב ישוע, בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוי ליה זכותא דארץ ישראל, אמאי לא ליבעי רחמי... (ערכין לב ב)
אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך, אמר לו רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, ולא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן בון נער לא ימיש מתוך האוהל, מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להורגו, אמר לו הקב"ה לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה... אמר רבי אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו... (תמורה טז א)
דאמר רבי שמואל שלש פרסטיניות שלח יהושע לארץ עד שלא יכנסו לארץ, מי שהוא רוצה להפנות יפנה, להשלים ישלים, לעשות למלחמה יעשה... (שביעית טז ב)
יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים, חלקן עם יוצאי מצרים, וחלקן עם העומדים בערבות מואב, ונטלו חלק מרגלים... (בבא בתרא כב ב)
משה על ידי שהיו הכל תלמידיו הקדים ראשים לזקנים, יהושע על ידי שלא היו הכל תלמידיו הקדים זקנים לראשים... יהושע על ידי שנתייגע בתלמוד תורה הקדים זקנים לראשים. (הוריות יט א)
...ויכו בהם אנשי העי כשלשים וששה איש, והלך יהושע וקרע את בגדיו ונפל על פניו ארצה לפני ארון ברית ה', ובקש תשובה, ונרצה לו הקב"ה, ואמר לו, יהושע, מעל ישראל בחרם... ראה יהושע בשנים עשר אבנים של כהן גדול שהן כנגד י"ב שבטים... (פרק לח)
בכל מקום הקדים יהושע לכלב, במקום אחד הוא אומר בלתי כלב בן יפונה הקניזי ויהושע בן נון, מלמד ששניהן שקולין זה כזה. (כריתות בסופו)
רבי חנין משמיה בשם רבי שמואל מייתי לה מסיפא דספרא, ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו (בראשית מ"ח), זה יהושע שהוא עומד ממנו, שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה, שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו... דאמר רבי שמעון בן יוחאי ספר משנה תורה היה סגנון ליהושע, בשעה שנגלה עליו הקב"ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו, אמר לו (יהושע א') חזק יהושע אמץ יהושע, לא ימוש ספר התורה הזה וגו', נטלו והראה אותו לגלגל חמה, אמר לו כשם שלא דוממתי מזה, אף אתה דום מלפני, מיד וידום השמש... (בראשית פרשה ו יד)
מה תלמוד לומר וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם, אלא בשעה שהיו ישראל מכבשים ומחלקים את הארץ, היה שבט ראובן וגד עמהם, ועשו י"ד שנה, נטלו רשות מן יהושע ללכת לאהליהם, ושהו שם עוד ימים אחדים, חזרו ונטלו ממנו רשות עוד פעם שניה, לכך נאמר וגם כי שלחם וגו'. אמר רבי יודן שבט ראובן בני פמליא של יהושע, וליוה אותם עד הירדן, וכיון שראו שנתמעטה פמליא שלו, חזרו וליוו אותו עד ביתו.... הברכה האחרונה היתה גדולה מן הראשונה... (שם לה ד)
...יהושע, ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ (יהושע ו'), יצא לו מוניטין בעולם, מהו, שור מיכן וראם מיכן, על שם בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו... (שם לט טז)
...הדא הוא דכתיב, (יהושע ז') ויקרע יהושע שמלותיו... ויעלו עפר על ראשם, אמר רבי אלעזר בן שמוע התחילו מזכירים זכותו של אברהם אבינו, שאמר ואנכי עפר ואפר, כלום בנה אברהם במזבח בעי אלא שלא יפלו בניו בעי... (שם שם כד)
יברך את הנערים, זה יהושע וגדעון, הדא הוא דכתיב (יהושע ה') וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וגו', ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי... עם משה רבך באתי, אלא שהיה מתפלל ואומר (שמות ל"ג) אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, לעלות למעלה לא הייתי יכול, שעדיין לא עשיתי שליחותי, ולמטה לא הייתי יכול, שעדיין היה מתפלל, אלא הזהר שלא תעשה כשם שעשה לי משה רבך ונדחיתי. (שם צז ד)
ויאמר משה אל יהושע וגו', למה ליהושע, מתחלה אתה דורש שהיה מבקש להדריכו למלחמה, לפי שהוא עתיד להכניס את ישראל לארץ. דבר אחר למה ליהושע, אמר לו זקנך על ידו ירדו למצרים, לך הזדווג עם מי שאירע אותם בעלותם ממצרים. דבר אחר, זקנך אמר את האלקים אני ירא (בראשית מ"ב), וזה כתיב (דברים כ"ה) ולא ירא אלקים... (שמות כו ד)
אמר רבי יהושע בן קרחה, יו"ד של שרה עלתה ונשתטחה לפני הקב"ה, אמרה לפניו, רבונו של עולם, עקרתני משמה של אותה צדקת, אמר לו הקב"ה צא, לשעבר היית בשמה של נקבה בסופה של תיבה, אבל עכשיו הריני נותנך בשמו של זכר בראשה של תיבה, הדא הוא דכתיב ויקרא משה להושע בן נון יהושע. (ויקרא יט ב)
ויהי ביום כלות משה, נוצר תאנה יאכל פריה (משלי כ"ו), מדבר ביהושע, שהוא שימש את משה, כמו שכתוב (שמות ל"ג) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל... מהו יאכל פריה, פרי של תורה מלכות ושרות, שנאמר, (משלי ח') בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו, וכן אירע ליהושע, שלא ירשו בניו של משה מקומו, אלא יהושע ירש מקומו. ושומר אדוניו יכובד, זה יהושע שהיה משמש את משה ביום ובלילה, כמו דכתיב, (שמות ל"ג) לא ימיש מתוך האוהל, ואומר (במדבר י"א) אדוני משה כלאם, לפיכך כבדו הקב"ה, מה כבוד עשה לו הקב"ה, לפי שכך אמר ליהושע, (שם כ"ז) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו', ולפי ששימש את אדוניו זכה לרוח הקודש, שנאמר (יהושע א') ויהי אחרי מות משה וגו', שאין תלמוד לומר משרת משה, למה נאמר, לומר לך לפי שהיה משרת את משה זכה לנבואה. (במדבר יב יא)
ויקרא משה להושע בן נון יהושע, מה ראה משה להוסיף על שמו של יהושע יו"ד, אלא כלב נטל שכרו מן הארץ, שנאמר (יהושע י"ד) אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה וגו', ויהושע נטל שכר עשרה אנשים של מרגלים, שנתוסף בו יו"ד יתיר. דבר אחר כיון שראה משה אותן שהיו רשעים, אמר ליהושע י-ה יושיעך מן הדור הזה... (שם טז ז)
...אמר לו הקב"ה נוצר תאנה יאכל פריה, בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחלצאות, הואיל והוא שרתך בכל כחו, כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד את שכרו... (שם כא טו)
...איש אשר רוח בו, לפי שאמרת אלקי הרוחות לכל בשר, שאתה מכיר רוח כל אחד ואחד, תמנה אדם שידע להלך עם כל אחד מהם לפי דעתו, וסמכת את ידך עליו, כמדליק נר מנר... ומה שאמרת (במדבר ל"ז) ולא תסוב נחלה ממטה אל מטה, הכבוד אינו זז מבית אביך, שאף יהושע שעומד תחתיך לפני אלעזר הכהן יעמד. (שם שם טז)
אמרו רבותינו, כתיב ביהושע (יהושע א') כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, והיה צריך יהושע לחיות ק"כ שנה כמשה רבינו, ולמה נתקצרו שנותיו י' שנים? בשעה שאמר הקב"ה למשה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך, ואף על פי שנתבשר בשורת מוות, לא איחר הדבר, אלא נזדרז וישלח אותם משה, אבל יהושע כיוון שבא להלחם עם ל"א מלכים אמר, אם אני הורגם מיד, מיד אני מת, כשם שעשה משה רבינו, התחיל מעכב במלחמתם, שנאמר (שם י"א) ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה, אמר לו הקב"ה וכך עשית, הריני מקצר שנותיך י' שנים, אמר שלמה (משלי י"ט) רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום. (שם כב ה)
קרא את יהושע, אמר לפניו, רבונו של עולם, יטול יהושע ארכי שלי ואהא חי, אמר הקב"ה עשה לו כדרך שהוא עושה לך, מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע, נתיירא יהושע ואמר, משה רבי בוא אצלי, יצאו להלוך, היה משה מהלך לשמאלו של יהושע, נכנסו לאוהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם, משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע, ואמר לו מה אמר לך הדבור, אמר לו יהושע כשהיה הדבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך, אותה שעה צעק משה ואמר, מאה מיתות ולא קנאה אחת, ושלמה מפרשה (שיר השירים ח') כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה, מה שאהב משה ליהושע, ומה שקינא משה ביהושע... (דברים ט ה)
נולד יהושע ולא הרגישה בו בריה, וכשמת הרגישו הכל, שנאמר (יהושע כ"ד) ויקברו אותו בגבול וגו' מצפון להר געש, רבנן אמרי חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו הר געש, אלא על ידי שנתגעשו ונתרשלו ישראל מלגמול חסד ליהושע, רצה הקב"ה להרעיש וגם להגעיש עליהם ההר ולהפילו להם לאבדן, לפי שנתחלקה ארץ ישראל, והיה חלוקה חביב עליהם יותר מדאי, זה עוסק בשדהו, וזה עוסק בכרמו... לכן בקש הקב"ה להרעיש עליהם את העולם, לפיכך הרגישו הכל בו והודיעו את מיתתו... (קהלת ז ד)
וגם לא ליודעים חן זה יהושע, אמר רבי אחוה בריה דרבי זירא, שני דברים דבר יהושע בפני משה ולא נגמל חן בעיניו, אחד במינוי הזקנים, ואחד במעשה העגל, במינוי הזקנים דכתיב (במדבר י"א) אדוני משה כלאם, ויאמר לו משה המקנא אתה לי, אמר לו יהושע בך אני מתקנא, הלואי בני כיוצא בך, הלואי כל ישראל כיוצא בך, (שם) ומי יתן כל עם ה' נביאים וגו'. ואחד בעגל, שנאמר (שמות ל"ב) וישמע יהושע את קול העם ברעה, אמר לו משה, אדם שעתיד להנהיג שררה על ס' רבוא אינו יודע להבחין בין קול לקול. (שם ט יא)
יש חכמה טובה לבעליה, זה יהושע בן נון, שנאמר (דברים ל"ד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, משל למה הדבר דומה, לגמסינן המשקה את כל המדינה, והיו הכל משבחין אותו... כך היו משבחין ליהושע שהיה משקה מחכמתו לכל ישראל, אמר להן שבחו למשה, שנאמר כי סמך את ידיו עליו... (משפטים ח)
ראה מה בין הראשונים לאחרונים, הקב"ה אמר למשה הנה אנכי שולח מלאך, השיבו איני חפץ אלא לך, יהושע בן נון ראה את המלאך ונפל על פניו, שנאמר, (יהושע ה') ויפול יהושע אל פניו וגו', ואמר רבי יצחק מה עשה לו המלאך, כיון ששמע הלנו אתה אם לצרינו, התחיל צועק מתחת צפרני רגליו, ויאמר לא כי שר צבא ה' עתה באתי... מיד ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו, ויאמר לו מה אדוני מדבר אל עבדו, אבל משה דחה אותו... (שם שם יח)
דבר אחר כבוד חכמים ינחלו, זה יהושע שירש כבוד ממשה רבינו, שאמר לו הקב"ה כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, למשה אמר הקב"ה של נעליך מעל רגליך (שמות ג'), וליהושע אמר של נעלך (יהושע ה'), משה כתוב בו אז ישיר משה, ויהושע אז ידבר יהושע לה' (יהושע י'), משה הוציאם ממצרים, ויהושע הכניסם לארץ, משה הרג לסיחון ולעוג, ויהושע שלשים ואחד מלכים, משה העמיד גלגל חמה במלחמת עמלק, שנאמר (שמות י"ז) והיה כאשר ירים משה, ואין ירים אלא לשון שהעמיד חמה, שנאמר (חבקוק ג') בתהום קולו רום ידיהו נשא, ויהושע כן, שנאמר (יהושע י') שמש בגבעון דום, משה בנה מזבח, שנאמר (שמות י"ז) ויבן משה מזבח, ויהושע כן, שנאמר (יהושע ח') אז יבנה יהושע מזבח, משה כתב את התורה, שנאמר (דברים ל"א) ויכתוב משה את התורה הזאת, ויהושע כן, (יהושע כ"ד) ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלקים, אבל אין אנו מוצאין שהיו שנותיו כשנות משה, יהושע נגנז בן מאה ועשר, ולמה פחתו לו עשר שנים, בשביל שאמר לפני משה עשרה דברים, שנאמר (במדבר י"א) ויען יהושע וגו'... (תצוה ט)
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים, מכאן שהיה משה עושה אותו כמותו, ילמדו כל העולם ממשה דרך ארץ, שלא אמר ליהושע בחר לי, אלא בחר לנו, מכאן שעשאו כמותו... (שמות פרק יז, רסד)
...וסמכת את ידך עליו, אמר לו תן לו מתורגמן ליהושע להיות שואל ודורש ומורה הוראות בחייך, שכשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים, בחיי רבך לא היית מדבר ועכשיו אתה מדבר, העמידו מן הארץ והושיבו על הספסל, רב נחמן אומר כיון שהיה יהושע נכנס היה משתיק את התורגמן עד שנכנס וישב במקומו. ונתת מהודך, ולא כל הודך, נמצאנו למדין פני משה כפני חמה, ופני יהושע כלבנה. קח לך, משלך, מפני מה לא אמר משה ילך יהושע בן נון תחתי, שהיה מתיירא שלא יענש... כך אמר משה, אהרן אחי ילך תחתי, וענשו המקום. איש אשר רוח בו, שיהא הולך עם הקפדנים כפי דעתן, ועם המתונים כפי דעתן, וסמכת את ידך עליו, שיתברך תלמידו על ידך, והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן, שיהא מומחה מפי אלעזר הכהן ומפי כל העדה, וציוית אותו לעיניהם, ולהלן ואצונו, הא אין ציווי בכל מקום אלא דברי תורה. ונתת מהודך, מהוד שניתן עליך בהר סיני... למען ישמעו כל עדת, שיהו נוהגין בו כבוד וביראה כדרך שנוהגין בך... ויקח את יהושע, לקחו בדברים והודיע מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא, ויסמוך את ידיו עליו ככלי מלא וגדוש, כיוצא בו אתה אומר לא ימוש ספר התורה הזה וגו', והלא דברים קל וחומר, ומה יהושע שנאמר בו מלא רוח חכמה נאמר בו לא ימוש, שאר אדם על אחת כמה וכמה... (במדבר פרק כז, תשעו)
הוא והושע בן נון, ולמה אני צריך והלא כבר נאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ללמדך צדקתו של יהושע, שונה אני שתזוח עליו דעתו משנתמנה ברשות, תלמוד לומר הוא והושע בן נון, הושע בצדקו, ואף על פי שנתמנה פרנס על הצבור, הוא הושע בצדקו... (דברים פרק לב, תתקמז)
דבר אחר מתחלה היו קוראים אותו הושע, שנאמר למטה אפרים הושע בן נון, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת, שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע. (יהושע פרק א, ג)
...רבי יוחנן בשם רבי בנאה, כאשר צוה ה' את משה עבדו כן ציוה משה את יהושע וגו' לא הסיר דבר מכל אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן, אלא אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא שמע מרבו וכו', רבי הונא אומר תורת אמת היתה בפיהו, אלו דברים ששמע מרבו, ועוולה לא נמצא בשפתיו אלו דברים שלא שמע מרבו... (שם פרק יא כב)
אוצר נחמד ושמן בנוה חכם זה משה, וכסיל אדם יבלענו זה יהושע, שלא היה בן תורה, והיו ישראל קורין אותו כסיל, ובשביל שהיה משרת משה זכה לירושתו, שהיה מכבדו ופורס הסדין על הספסל ויושב תחת רגליו, ולפיכך אמר הקב"ה איני מקפח שכרך, ועליו נאמר נוצר תאנה יאכל פריה. (משלי פרק כא, תתקנט)
יהושע פרנס את ישראל כ"ח שנה, ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע וגו', בו בפרק מת אלעזר... (פרק יב)
יהב חכמתא לחכימין, זה משה רבינו אבי החכמה והתבונה, ומנדעא ליודעי בינה זה יהושע בן נון, שנאמר (דברים ל"ד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה... (פרק ל)
ואת יהושע צויתי (דברים ד'), למה יהושוע זה מלא, אלא מלמד שבאותה שעה יצא בשש עטרות, הנוי, והכח, והעושר, והחכמה, והנבואה, והנשיאות. הנוי שנאמר (במדבר כ"ז) ונתת מהודך עליו, הכח, שנאמר (יהושע ח') נטה בכידון אשר בידך, העושר, שהעשיר מביזת סיחון ועוג... (מדרש מנין כב)
ויקם משה ויהושע משרתו, כיון שפסקו לו שררה מן השמים, כך פסק לו משה שררה, ומנין שפסקו לו מן השמים, דכתיב ושים באזני יהושע (שמות י"ז י"ד). (שמות כד יג)
ומנין שאף יהושע נענש שלא סיפנו לאלעזר, שכן נכשל בגבעונים, שנאמר ויקחו האנשים מצידם ואת פי ה' לא שאלו (יהושע ט' י"ד), אלו שאלו לאלעזר לא היה בא לידי אותו מעשה, הא למדת שקשה היא גסות הרוח, שהיא מורדת את האדם מגדולתו... (במדבר לא כא)
ועליו הכתוב אומר כבוד חכמים ינחלו (משלי ג' ל"ה), זה יהושע שירש כבוד משה רבו, שכל נסים שנעשו למשה נעשו ליהושע בן נון, וכן הוא אומר כאשר הייתי עם משה אהיה עמך (יהושע א' ה'), במשה הוא אומר של נעליך, וביהושע הוא אומר של נעלך, במשה הוא אומר אז ישיר משה, וביהושע הוא אומר אז ידבר יהושע לה'... ואת יהושוע ציויתי, למה יהושוע זה מלא בכל התורה, מלמד שבאותה השעה יצא בשש עטרות, הנוי והכוח והעושר והחכמה והנבואה והנשיאות... (דברים ג כא, וראה שם עוד)
ויאמר לו המקנא אתה לי וגו', יהושע חשב נבואת אלדד ומידד היה מהשי"ת עצמו, ולא כע' זקנים שקבלו רוחם ממשה, וזה נראה מתשובת משה, מי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' רוחו עליהם, כי אלדד ומידד היה להם רוח בפני עצמו, כמו משה, ולזה קינא יהושע. (במדבר בהעלותך)
אך הענין בהקדמה א', כי משה אמר מה שאמר יוסף לאחיו מרגלים אתם, רמז להם על דבר זה, כי אתם מרגלים בכניסתכם לארץ, אך יהושע למטה אפרים לא היה מרגל... ואמנם משה ראה דבר זה מדעתו, בהיות יהושע תלמידו שלא יכשל בדבר, ולכן התפלל עליו, ואז נתעברה בו נשמת לוי, וזה סוד ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ולכן תמצא כי במטה מנשה כתוב למטה יוסף אך במטה אפרים לא כתיב כן, כי היה גלגולו של לוי... ובזה אמרו שלח לך אנשים, ואחר כך אמר למטה אבותיו תשלחו, כי כל הי"א שבטים היו בשליחות ישראל, וזהו תשלחו בלשון רבים, אך כנגד יהושע שנתעברה בו נשמת לוי, שהוא משבטו של לוי, שלח לך אנשים בלשון יחיד, וגם אמר לך, במקומך, בעבור שבט לוי... (שם שלח)
עזרא ויהושע הם דמות סנדלפו"ן מטטרו"ן, עזרא במקום סנדלפון, יהושע במקום מטטרון, דאיהו חנו"ך לנע"ר, ומשרתו יהושע בן נון נע"ר, והם מבערים תרין קליפין אלו עשו וישמעאל, יהושע בן נו"ן שדומה לדג, לשמע תחנונים שלו בקרב הארץ, יהושע בגימטריא יופיא"ל ורזיא"ל שרי התורה. (שם)
כד איעל פנחס בשבטא דשמעון פרח נשמתיה, ואתדביק ביה נשמתין דנדב ואביהו, והאי נשמה דהוי בפנחס אתדביק ביהושע. (שם פנחס)
כשבא עמלק לא היה יכול משה ללכת עם עמלק למלחמה, כי ברשות בית דין עליון בא... ויהושע היה ראוי לכך בשביל ג' סיבות, א' שהיה מזרע יוסף שנתגדל בבית פוטיפר, ועוד שיהיה עתיד להיות חותנו של סטרא אחרא, שלקח רחב הזונה, והיא היתה יודעת זאת, ודא רמז כשאמרה לפנחס וכלב תנו לי אות אמת, שהיתה חושבת לעולם שמלך ישראל עתיד להיות בת זוגה דילה, שכך היו מגידים לה סטרא אחרא, לכן יהושע היה ראוי לצאת נגד עמלק. ועמלק עלה לגבי בית דין העליון, והיה צווח ואומר, אתם נתתם לי רשות שאלך ואעשה דין בישראל בשביל חטאתם, ועתה נחלש חיילתי מפניהם, אמרו לו מי הוא שבא לפניך וכנגדך בלתי רשותנו, אמר יהושע בן נון, אמרו לו הוא שבררת אותו ועתיד להיות חתנך, הוא מסטרא דילך, וגם כן נערו הוא של האוהל, שהיא השכינה. (שם מטות)
יהושע שלא ידע בעגל עד שעת ביטולו, לפיכך נאמר בכור שורו הדר לו, וניצול גם כן בתפלת משה רבינו מעצת מרגלים, כי היו אלו התמורות שבחטאת הצבור במדבר. (דברים ברכה)
של נעליך מעל רגליך, וביהושע כתוב של נעלך, לפי שמשה רבינו לא זכה לשני דברים, בכניסת הארץ ולא שיעמדו בניו תחתיו, אבל יהושע אף על פי שלא היה לו בנים נכנס לארץ. (שמות ג ה)
נער - זריז ומזורז, כענין שנאמר והנער נער, לא ימיש מתוך האוהל - שהרי משה רבינו היה הולך ושב אל המחנה, אבל יהושע היה יושב ולא ימיש מתוך האוהל. (שם לג יא)
...וכדין חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע. (במדבר יג טז)
וקדם אלעזר כהנא רבא ישמש ויהי כד יתכסי מניה פתגם וישאיל ליה בדין אורייתא קדם ה', על מימרא דאלעזר כהנא יהון נפקין לסדרי קרבא ועל מימריה יהון עלין למידן דינא... (שם כז כא)
אחיו הקטון יגדל ממנו - שעתיד לצאת ממנו יהושע שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל. (בראשית מח יט)
ויקם משה ויהושע - לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן, ואומר אני שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר, שאינו רשאי לילך משם והלאה... ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל מ' יום, שכן מצינו כשירד משה, וישמע יהושע את קול העם ברעה, למדנו שלא היה יהושע עמהם. (שם כד יג)
וצו את יהושע - על הטרחות ועל המריבות, וחזקהו - בדברים, שלא ירך לבו לומר כשם שנענש רבי עליהם, כך סופי ליענש עליהם, מבטיחו אני כי הוא יעבור והוא ינחיל. הוא יעבור - אם יעבור לפניהם ינחלו, ואם לאו לא ינחלו... (דברים ג כה)
כי אתה תבוא - אמר לו משה, זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתם, אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל, על כרחם, הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן, דבר אחד לדור, ולא שני דברים (מנהיגים) לדור. (שם לא ז)
כי השחת תשחיתון - והלא כל ימות יהושע לא השחיתו, שנאמר ויעבדו את ה' כל ימי יהושע, מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו, כל זמן שיהושע חי, היה נראה למשה כאילו הוא חי. (שם שם כט)
וקרני ראם - ...נתן ליהושע כחו של שור ויופי של ראם... (שם לג יז)
משה עבדי מת - ...לרז"ל על שלשת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו... אמר לו התורה נקראת על שמו, לומר לך אי אפשר, צא וטורדן במלחמה. (יהושע א ב)
קום לך - עמד לך מה שהתפללת, דבר אחר עמדת במחנה ולא יצאת עמהם כמו שאמרתי כי הוא יעבר וגו', דבר אחר בשבילך זאת, לא אמרתי לך להקדיש שלל העיר. (שם ז י)
וישם לו חוק - סדר להם חוקי התורה וקבלו עליהם. (שם כד כה)
אל יהושע - נין הנשיא אלישמע בן עמיהוד. (שמות יז ט)
וירץ הנער - הנודע לשרות משה, כי שרות יהושע אינו כשרות כל נער. (במדבר יא כז)
נביא מקרבך - יהושע, דכתיב וישמעו אליו בני ישראל וגו', ולא מצאנו נביא אחר שנכנס עמהם. (דברים יח טו)
...וכן הברית של יהושע בשכם, דכתיב וישם לו חוק ומשפט בשכם, בהנהגת וישוב המדינות. (שמות טו כה)
ליהושע - נראה שמיום היותו קראו כך, ומה שאמרו י-ה יושיעך מעצת מרגלים, כי משה יודע שעתיד ללכת עמהם, או אז קבע לו השם בפני העדה, וציוהו להלחם כדי שיעלה לגבעה וישים עינו עליהם לטובה... וישראל אינם מלומדי מלחמה, על כן הוצרך לכל זה... ומה שעשו משה ויהושע יעשו אליהו ומשיח בן יוסף. (שם יז ט)
ויהושע משרתו - נתקרב עמו אחרי פרישת הזקנים, כי היה ראוי לכך. (שם כד יב)
ענות - אינו מפני אי ידיעתו הדבר, כי מכיר נגוני הקולות, ובהגדה, אמר לו מי שעתיד להנהיג שררה על ישראל אינו מבחין בין קול לקול... (שם לב יח)
בן נון - חיריק תמורת סגול, וכן עוד... ועם כל זה אני תמיה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחר שיבא כמנהג, ואני חושב שנהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה, ויקראו לו בינון רוצה לומר הנבון, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו. (שם לג יא)
ועבדי כלב - לא הזכיר יהושע, כי פירש לכלב שכרו שיירש הארץ, ושכר יהושע אין ראוי לפרשו עתה, שיהיה במקום משה. והקדים כלב, כי הוא הקדים לחלוק על המרגלים, ויהס כלב, אבל משה אמר ויהושע וכלב חיו וגו', בעבור גודל מעלת יהושע בחכמה. (במדבר יד כד)
וציויתה אותו - רש"י, ואינו, כי דבר זה לא יצוה אותו לעיניהם, כי יגרום התפקרות, כי אם שיצונו במצות הנגיד והשופט שישתדל בענינם וילחם, ויזהר במשפט, וזה לעיניהם, כדי שיבטחו בו, ובספרי: וחזקהו, שאין שני פרנסים לדור, ולא יירא את העם. (שם כז יט)
עברו - נראה שיהושע עבר באחרונה, כדי שיהיו בטוחים שהמים יעמדו כל הזמן, ועמו י"ב האנשים, ואחר שעברו אמר להם שיעברו לפני הארון בעבר האחר וירימו האבנים. (יהושע ד ה)
ביריחו - ...והקב"ה שלח מלאכו לחזקו וחרבו מורה על הניצוח... והוא שאמר ליהושע נתתי בידך את יריחו וגו'. (שם ה יג)
החיה יהושע - ציוה לשמור השבועה או נתן להם מחיה ונחלה. ובדרש, יהושע לקחה לו לאשה, ועל ידי זה נדבקו במשפחתה גדולי ישראל, כי לא היו מז' אומות, ויש אומרים לפי שנתגיירה מכבר, ולא תתחתן בם בגיותן כתיב. (שם ו כה)
ויקרא משה - כשנעשה משרתו והפקידו על ביתו, שכך היה מנהגם כיוסף ודניאל. (במדבר יג טז)
עשרה תנאים התנה יהושע ובית דינו בשעה שחלק את הארץ, ואלו הן, התנה שמרעין בהמה דקה ביערים שאילניהן גסין, אבל אין מרעין שם בהמה דקה, וביער שאילניו דקים אין מרעין בו לא גסה ולא דקה אלא מדעת בעליו. וכן התנה שיהיה כל אדם מותר ללקט עצים משדה חבירו, והוא שיהיו עצים פחותים וקרובים להיות קוצים, והוא שיהיו לחים ומחוברין ובלבד שלא ישרש, אבל שאר עצים אסור. וכן התנה שיהיה אדם קוטם נטיעה בכל מקום חוץ מגרופיות של זית, ואינו קוטם מן האילנות אלא בזית כביצה, ובקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה, ובשאר האילן מתוכו של אילן ולא מחודו, ולא התיר אלא מחדש שאינו עושה פירות אבל לא מישן שעושה פירות, ואינו קוטם אלא ממקום שאינו רואה פני חמה. וכן התנה שהמעיין היוצא בתחילה בני אותה העיר שיצא בגבולם מסתפקין ממנו, אף על פי שאין עיקרו בחלקו ואין לאחרים להסתפק עמהם ממנו. וכן התנה שיהיה כל אדם מותר לצוד דגים מים טבריה, והוא שיצוד בחכה בלבד, אבל לא יפרוש קלע ויעמיד ספינה שם, אלא בני השבט שהגיע הים בחלקם. וכן התנה שכל אדם שצריך לנקביו מסתלק מן הדרך ונכנס אחורי הגדר שפגע בו ונפנה שם, ואפילו בשדה מלאה כרכום, ונוטל משם צרור ומקנח, וכן התנה שכל התועה בין הכרמים וכיוצא בהן מפסג ועולה ומפסג ויורד עד שיצא לדרכו, וכן התנה בזמן שירבה הטיט בדרכי הרבים או נקיעי מים יש לעוברי דרכים להסתלק לצדדי הדרכים ומהלכין שם, אף על פי שהן מהלכין בדרך שיש לה בעלים. וכן התנה שמת מצוה קונה מקומו ונקבר במקום שימצא בו, שלא יהא מוטל על המצר ולא בתוך תחום המדינה, אבל אם נמצא על המצר או שהיה בתוך התחום, מביאו לבית הקברות... ותקנות אלו כולן נוהגות בכל מקום אפילו בחוצה לארץ. (נזקי ממון ה ד)
...ולזה הגידה התורה עליו גם כן שלא יקום נביא לעולם שיעשה אותות בפרהסיא לעיני האוהב והשונא... כמו שעשה משה... ולא יטעך מה שבא מעמידת אור השמש ליהושע השעות ההם, ויאמר לעיני ישראל, כי לא יאמר לעיני כל ישראל, כמו שבא במשה... (חלק ב פרק לה)
ויקרא משה - נקרא כן מעתה, כי נטל חלק י' מרגלים בשכרו בארץ, ונקרא בתורה גם קודם כך לכבוד משה שיקראו כך לא רצתה תורה להזכירו בשם אחר. (במדבר יג טז)
ויעמידהו לפני פרעה, ואידך ויעמידהו לפני אלעזר, ושניהם חסרים, לפי שיעקב היה זקן וצריך לסומכו, גם יהושע היה מתבייש שנעשה מנהיג בפני משה, והיה ירא ממשה שמא יענישהו, והיו צריכים לסומכו, ולכן חסרים שלא היתה עמידתן שלמה. (בראשית מז ז)
וזרעו יהיה מלא - בגימטריא: יהושע. (שם מח יט)
לא ימיש - ואידך לא ימיש מתוך האוהל, כמו שהעננים משלימין זה לזה, כך עשה יהושע, משכים בבקר עם עמוד האש ללמוד, ולערב הקדים ולמד עם עמוד הענן, ועל כן זכה לילך לפני העם. (שמות יג כב)
יפקד ה' - באלו ב' הפסוקים יש כ"ח תיבות, ולכך פרנס יהושע את ישראל כ"ח שנים... (במדבר כז טז)
ויצוהו כאשר דבר ה' ביד משה - ציוהו שלא לבטל תורה ותמיד לפני המלחמה, ולכך סמך כאן פרשת תמידין. (שם כז כג)
וחזקהו - ואידך ביואב, כמו שיואב היה שר הצבא, כך היה יהושע שר הצבא אף בחיי משה כדי להחזיקו, כמו שמפורש במלחמת עמלק. (דברים ג כח)
ובזה מסתלק תימה גדול, והוא שמצינו ביהושע שהשתחוה למלאך, כמו שכתוב (יהושע ג'), איך היה זה מותר ליהושע, שהרי כתיב אשר בשמים ממעל לרבות מלאכי השרת, וכמו שאסור לזבוח ולקטר בלתי לה' לבדו, כן אסור להשתחוות, ואיני מוצא בכל מקום מי שהשתחוה למלאך אלא בלעם שלא היה מכללנו, אבל יעקב ראה המלאך ולא השתחוה לו, כי לא היה מותר בכך. אבל התשובה בזה, כי אותו המלאך הנראה ליהושע הוא המלאך שהובטחו בכאן, באמרו הנה אנכי שולח מלאך... ומפני שידע יהושע שזה המלאך שנאמר עליו כי שמי בקרבו, ראה שהוא מן הראוי להשתחוות לו כמשתחוה אל השי"ת ועשה כן... ומפני שאמר על המלאך הזה השמר מפניו וגו', עד שמזה למד יהושע שהיה מותר וראוי להשתחוות לו, חזר והזהיר לא תשתחוה לאלהיהם... (דרוש ד)
והנה לדעת רבי שמעון יהושע טעה בכוונתם של אלו, כי הם מצד ענותנותם נסוגו אחור, והשי"ת השפיע עליהם הנבואה מצד מעלתם, ויהושע חשב שהם נשארו במחנה כדי שלא יהיה רוחם נאצל מרוח משה, אבל ישימו ראש בפני עצמם, ומפני זה אמר אדוני משה כלאם, שראוי לשומם בבית הכלא, כדי שלא תפסד הנהגת ישראל בשבילם... (דרוש ח, וראה שם עוד)
וילך יהושע - לחזק את לבם היו יהושע והזקנים במקום היותר מסוכן בעמק... (יהושע ח יג)
בהיות יהושע ביריחו - במראה הנבואה, כי רחוק שיראה המלאך בהקיץ ובהשתמש החושים, ובהיות מחשבתו משוטטת ביריחו איך יעשה מעניני המלחמה, ולכן שאלו הלנו אתה וגו', כמנהג הנלחמים, וענהו שהוא המשגיח בישראל, אשר באמצעותו יביא השי"ת הנבואה לנביא, ואמר לו של נעליך שירגיש בענין קדושת המקום וענין נבואי אלוקי לא פועל דמיוני. (שם ה יג)
ויאסף - להזהירם עוד פעם, כי נגלה לו בנבואה שסופם ללקות. (שם כד א)
...וכן יהושע הגיע למדרגה שהגיע באמצעות משה, עד שאמרו רז"ל בבאור הענין הזה, פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה... כלומר יהושע מצד עצמו לא היה ראוי שיגיע למדרגה שהגיע אליה, אלא באמצעות משה הוא שהשיג מה שהשיג... (מאמר ג פרק יא)
ולזה תמצא יהושע כשנצטרך לכמו זה הדבר, לא המתין ליטול רשות מהשם ולימלך בשכינה, אבל נשען על השם שיעשה רצונו, ומעצמו אמר שמש בגבעון דום וגו', כמו שהעיד עליו הכתוב אז ידבר יהושע לה' לאמר (יהושע י'), וקיים השם דברו עד שהעיד עליו הכתוב שלא היה דבר גדול כמוהו אפילו בימי משה, שיאמר משה מעצמו ויתקיים דבר גדול כזה... (שם פרק כב)
ושים באזני יהושע - שרצה אלקים את מעשיו אף שלא החרים את עמלק... (שמות יז ד)
כצאת משה - אמנם לא היתה במשה גאוה, שילכו אחריו וירוצו לפניו, כי רק משרתו היה לפניו, וגם הוא לא הלך אתו אלא נשאר באוהל. או, אחר הנבואה היה במשה תיכף כח לשוב למחנה, מה שאינו כן ביהושע, ולרז"ל כל זמן שמשה חי לא נזדעזע יהושע מפני הדבור, ואחר שמת לא עצר כח אפילו בפני המלאך. (שם לג ח)
ויקרא משה - רוצה לומר זה ההושע הנזכר הוא זה שמשה קראו מכבר יהושע, בהכירו יראת שמים שבו. (במדבר יג יז)
גדלך - מזה הבין ענין הנס, כי גם בקריעת ים סוף נאמר ויאמינו בה' ובמשה, ועל נצחון האויבים אמר לו כבר לא ארפך, וגם ממה שאמר לו שהכהנים יעמדו בירדן. (יהושע ג ז)
ואת מלך - לרוב יברח המלך במלחמה או ימות, ולכן תלה יהושע המלכים הנתפסים חיים, כדי לשמח את לב ישראל ולהחריד את האויבים, שהמלך נתלה כאחד הפחותים, וציוה לקברו בערב אף שאינו מבני ישראל, כדי שלא להבאיש את הארץ... (שם ח כג)
בא בימים - מכובד המלחמות, והימים עשו בו רושם. (שם כג א)
בספר תורת - כתב ספרו וחברו לתורה, הבי"ת באה במקום עם. (שם כד כו)
לא ימיש - שלא יכנסו ישראל הנזופים והמקום מוכן לשכינה, כענין אל תקרב הלום דמשה. (שמות לג יא)
ויקרא משה - שהיה נודע בשבטו לאיש חיל, ומשה קראו כך לכבוד, ולהתפלל עליו שיהיה נושע ושיושיע. (במדבר יג טז)
ונתת מהודך - יתן לו שררה, שיתחילו לנהוג בו כבוד. (שם כז כ)
ומסרה ליהושע... אמת שמסר התורה לכל ישראל, אבל סתרי תורה וסודותיה לא היה משה דורשה ברבים כמו ששנינו ולא במרכבה בב', אבל ליהושע מסר כל סתרי תורה וסודותיה, וזה היה סוף ימיו, ששאל משה איש על העדה, לפי שמשה נסתפק היאך תהיה מסירת התורה, אם לבניו או לבני אחיו הכהנים או לזקנים, ובאה התשובה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו, ולהבין למה יהושע לא מסר אותה ליחיד, אפשר לומר שכן עשה, ולא מסרה אלא ליחיד, ומה שכתב ויהושע לזקנים, שיהושע מסרה לזקן אחד, ואותו זקן מסרה לזקן אחר... (אבות פרק א א)
וה' - בעצמו עובר לפניך, ואל יפחדו שאתו היתה עוברת שכינה ועם יהושע רק מלאך. (דברים לא ב)
קרא את יהושע - כי צריך להשכין שכינה ביניהם לבל יחטאו, כמו שהקדים שכינתו למצרים על ידי יוסף, כדי שלא יתערבו במצרים, ורצה להשכינה על ידי יהושע, אחר שהגיע זמנו של משה להסתלק. (שם שם יד)
ויהושע בן נון - ועל ידי זה תמו ימי הבכי, כי דבריו היו נראים להם כאילו משה קיים, ולא קם - והיה שוה לו רק בחכמה ולא בנבואה. (שם לד ט)
וכן מה שלא זכה יהושע לבן היה מורה על שלא יהיה נחלת ארץ ישראל מה שהנחיל חלקו נמשכת אפילו מה שהנחיל את ישראל, שהרי יהושע המנחיל את ארץ ישראל לא היה לו בן שירש ממנו נחלתו, והיתה באה נחלתו לאחרים וזרים אוכלים אותה... (נצח ישראל פרק לג)
...כי יהושע היה מקבל בעצם התורה מפי משה, כי הוא היה מיוחד ועומד לזה לקבל מפי משה, אבל אלעזר אף על פי שגם הוא קבל התורה, כיון שלא היה מיוחד לזה כמו יהושע, נחשב קבלתו שהיא במקרה... אבל יהושע היה מיוחד... (דרך חיים א א)
...והבל היופי בימי יהושע, שהיה להם בתים מלאים כל טוב, ואין זה שורש הדבר, כי אף אם היו עוסקים בתורה הרבה מאד אין זה נחשב עיקר התורה, רק היה להם התורה במה... (חידושי אגדות סנהדרין כ א)
של נעליך - ...ואוסיף, פני משה כחמה, שגם שכלו מזוכך מחומר, וגם חומרו מזוכך, וזה שאמרו לו אדמת קדש, אפילו האדמה שלו קדושה, ולפי שהוא במדרגה כל כך גדולה, הזהירו שבכל זאת לא יקרב. אבל יהושע מזוכך רק מצד שכלו, ובין כה וכה החומר שלו מסך מבדיל... (שמות ג ה)
יהושע - שיהיה זכור השבועה למחיית עמלק, שהיא באה בשם זה, ולא יהיה בעצת המרגלים שהפחידו את ישראל בעמלק, ויש אומרים לפי שהיה תלמידו, לכן הקפיד עליו שלא יקדיח את תבשילו, ויש אומרים שבא מיוסף שהביא דבת אחיו לכן פחד עליו, ולכן לא נזכר שם יוסף עליו... (במדבר יג טז)
וסמכת את ידך - ואיך עבר על בל תוסיף וסמך שתי ידיו, הסמיכה לתת האשם בראשו, שאשמת העם על המנהיגים, וסתם קרבן יש חטא ההרהור והמעשה, אבל בעולה רק ההרהור, לכן כתוב שם "ידו", ובמנהיגים סתם אינם יודעים הנסתרות וההרהורים כי אם המעשה, וביהושע אמר לו שרוח בו, ומהלך נגד רוחו של כל אחד ומכניעו, ואם כן ביד אחת דוחה הפושעים, ובשניה מקרבם, ועוד נתן ידיו עליו להשפיע הנבואה, וזו בב' ידיו בעין יפה. (שם כו יח)
אל יהושע - משראה משה שהעוון לצד בטול מלחמת התורה, ויהושע לא מש מקרב המחנה, קרא לו להלחם. (שמות יז ט)
ויען יהושע - מדוע הורה בפני רבו, ורז"ל אמרו כל דמותיב מלה קדם רביה אזיל בלא ולד, שנאמר ויען יהושע וגו', ואולי מפני שהנבואה נגעה אליו, רצה לגלות ההפכיות ברצונו, ואולי לזה אמר הלשון אדוני משה, ובכל זאת נענש, שסוף סוף השיב בפני רבו. (במדבר יא כח)
ויקרא משה - אולי השכיל משמותם מעשיהם הרעים, ולכך קרא ליהושע להתפלל עליו, ואולי הוסיף לו יו"ד שיוכל לעמוד נגד י' המרגלים, ויטול זכותם וחלקם הטוב. (שם יג טז)
לא ימיש במ' יום שניים לא ליוה אותו אל ההר כבמ' ראשונות, או מרוב ענוה הלך משה לבדו מהמחנה לאוהל, ואפילו משרתו לא ליווהו. (שמות לג יא)
איש אשר רוח בו - שהוא נפרד במעלתו מן צאן קדשים אלה, כי הוא איש אשר רוח בו, שהרוח כולל רוח חכמה ובינה וכו', וחוץ מזה וסמכת את ידך עליו, ובזה תשפיע עליו שפע רוח יתירה יותר על מה שהוא איש הרוח מכבר, והנה השפע לא יחול רק על מי שהוא מכוון אליו מכבר, כמו שאמרו רז"ל אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, ועל זה אמר שכבר יש בו רוח... (במדבר כז יח)
ויעש משה - שינה שהעמידו תחלה ושאל בזקנים ובעצתם, וגם שסמך ב' ידיו עליו, כך שלא נזקק יותר לאלעזר, כי אם לנבואה. (במדבר כז כב)
גדלך - שהירדן יסוג לאחור מפני הארון ויהושע בטרם בא בני ישראל, ומזה ידעו גודל זכותו, כי יכלו לעבר הירדן גם בלי נס. (יהושע ג ז)
וירא - ראה המלאך שהוא אמצעי בהגעת הנבואה, וחרבו - מורה שהנבואה מענין כבוש יריחו, ולא ידע מדוע עומד נגדו, וחשב שרוצה לומר כי רק יהיה להם לעזר מעט במלחמה, אבל לא ילחם להם פניו אל האויב, וזה שאמר הלנו אתה אם לצרינו. (שם ה יג)
חוק ומשפט - התקנות שתיקן יהושע למען הארץ. (שם כד כה)
המלאך - לפרנסה אמר האלקים, ולגאולה המלאך, שכן מצינו ביהושע כשבא המלאך, ובמגילה נתקשו המפרשים בזה, ויפרשו שיהושע שאל המלאך הלנו אתה לפרנסה, או לצרינו למלחמה, והשיב שבא כשר צבא, ומזה ידע שהוא על עוון בטול תורה, שהיא חרבן של ישראל, ולא על ביטול תמיד המועיל לפרנסה. (בראשית מח טז)
וזרעו - לא זרע גדעון, שלא היה תלמיד חכם, כי אם תלמידי יהושע שלן בעומקה של תורה, וזה יתפשט בעיקר במלא הגוים - כאשר יהיו בגלות. (שם שם יט)
וישמע יהושע - אין בזה דבר לענין העגל, אלא להראות שבחיי משה אין ליהושע לדבר, כמו שאמרו חז"ל פני משה כחמה וכו'. (שמות לב יז)
נער - אף שיהושע הועיל למשה הרבה במחנה, בדברים אלו היה נער... (שם לג יא)
ויקרא משה - ... אלא שם זה קראו במלחמת עמלק, י-ה יושיעך, ונשתקע השם עד שעה שנתברר על ידי נבואת אלדד ומידד שיהושע מכניס, ומשה הבין שה' יכניסם בדרך הטבע, לכן ברכו לחלוטין בשם זה, ואם תהיה עצתם לרעה יהיה נושע בשם זה. (במדבר יג טז)
...וגם מיהושע נשללה הבחירה, כדי שלא ישלול חלילה דבר מתורת משה, וזה נרמז בתפלת משה, י-ה יושיעך מעצת מרגלים, ועל כן יכלו משה ויהושע להעמיד חמה שהיא מוכרחת בפעולתה, ואם כן בעל בחירה גדול ממנה, אם כבר נצח במלחמה להיות כמלאך, ולכן היה יכול לצוות ליהושע על הפריעה, ודוחה שבת... (שמות א א)
קול מלחמה - חשב שעמלק בא שוב, ועליו מוטל להלחם, שהוא מבני יוסף, והשיב משה אנכי שומע - בדידי תלוי הדבר לתקן. (שם לב יז)
ויקרא משה - כי אם גם זה שנלחם בעמלק ירפה ידי העם אין עוד תקוה. (במדבר יג טז)
תבא את העם - אתה והזקנים שבדור עמך, אמר לו הקב"ה טול מקל והך על קדקדם, פירוש משה חשב שיהושע יאיר במעלתו על הזקנים, והם ישפיעו על זולתם, אך ה' שידע כי פני יהושע רק כלבנה שאינה במעלה כזו, אמר לו דבר אחד לדור וכו', שרק הוא ישפיע על העם מהארתו שבאה ממשה. (דברים לא ז)
אחר תאסף... פירוש כשרוצים לנקום ולהלחם מלחמת מצוה צריך להיות בלי נגיעה משהו, ומצאנו ביהושע ימים רבים עשה מלחמה וגו', שעל ידי שהיתה לו קצת נגיעה, שחשב כי חייו תלויים בכבוש הארץ, לא עלתה לו המלחמה בנקל, והוצרך לימים רבים וצער... (מטות תר"נ)
אך יהושע תלמיד משה רבינו ע"ה, שהיה נביא התורה שקבועה לעד ולעולמי עולמים, והנחיל לישראל את הארץ שקדושתה קבועה, ואיננו כמו שאר הנביאים שהיו עושים נסים לשעתם בלבד, אם כן היה כל ענינו על פי סדר התורה, ולא כענין הוראת שעה, על כן היתה בימיו כל ההנהגה על פי זכות וחובה של ישראל כסדר התורה... ועל כן יהושע מצד מעלתו לא היה יכול להושיע את ישראל כאשר היו בלתי זכאים. אולם נס גדעון היה הוראת שעה, כמו שכתוב וידל ישראל מאד (שופטים ו'), והיה חס ושלום חילול שם שמים בדבר, ומובן שענין הוראת שעה אינו כל כך במעלה כמצות התורה הקיימת לעד, ואם כן אין מעלת גדעון נחשבת בערך מעלת יהושע... (בראשית ויחי תרע"ה)
..וראה בתרגום יונתן, וכד חמא משה ענותנותיה דיהושע וכו', ופירש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שחשש משה רבינו ע"ה, שמחמת הענוה שבו יבטל דעתו לדעתם, ועדיין צריך למודעי, כי ענוה לבטל דעתו לדעת הרבים נגד רצון השי"ת היא ענוה פסולה, ואינה אלא שפלות הנפש לבד... ואם כן יש לתמוה במשה רבינו ע"ה, היתכן שהיה לו חשש על יהושע שהתורה העידה עליו נער לא ימיש מתוך האוהל, שעדיין ענותנותו תהיה בלתי טהורה... והנה בדבר המרגלים כבר אמרנו שחס ושלום לומר עליהם שהיה זדון ומרד ממש מתחילה, אלא מוטעין היו, מפאת כחות הרע השולטין במדבר... ומעתה יובן, מה צורך היה למשה רבינו ע"ה להתפלל על יהושע, שהרי במקום חשש טעות צריכין לשמע לרבים, מה גם שיהושע שהיה עניו בודאי יחשוד יותר את דעתו למוטעה, משיחשוד את דעתן ועצתן כי ברע היא, ואם חס ושלום יבטל את דעתו לדעתן, ישתאבו חס ושלום גם בו כחות רעים להכריחו לרע, ולא תועיל לו צדקתו.
ומעתה יובן שצריך להוסיף בו אות יו"ד, למען שלש האותיות הראשונות שבו יהיה שלש האותיות שבשם הוי"ה ב"ה, וידוע שיו"ד ה"א הוא חכמה ובינה, והוא"ו היא אות אמת נקודת הלב, ובזה הכניס משה רבינו בלבו של יהושע חכמה ובינה יתירה להכיר מראש את שורש עצתן מאין נובעת. (בדבר שלח תרע"ג)
...אך יהושע שהיה עניו, ולא היה מוצא בעצמו שום מעלה, אף שהיתה בו מעלה רמה ונשאה פני יהושע כלבנה, והיה מאז ראוי להיות במקום משה, ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, וכידוע פירוש הזוהר הקדוש, מכל מקום הכל היה בהעלם אצלו, ולא הרגיש, על כן התפלל משה עליו שיתלוה עמו שם יו"ד ה"א, עלמא דאתכסיא, ועל כן זה השם הושיעו שלא יפלו עליו כחות החיצוניים כנ"ל, וכענין בית הסתרים שאינו מקבל טומאה כנ"ל, ולפי זה יתפרשו דברי התרגום יונתן, וכד חמא משה ענותנותיה דיהושע וכו', היינו שבשביל ענותנותו היה ביכולת משה להתפלל עליו, מה שלא היה אפשר לו להתפלל על זולתו... (שם תרע"ז)
ונראה לפרש ולומר דבר חדש, דהנה ידוע שישראל היו צריכין אז לשני עניני פרנס, א' ללימוד ומסורת התורה, וב' כיבוש וחילוק ארץ ישראל, על כן יש לומר, שלפיוס למשה רבינו רצה השי"ת לחלק לשני פרנסים, מלמד התורה יהיה אלעזר, ואליו ימסור מסורת התורה וקבלתה, ואילו יהושע יהיה המכבש והמחלק את הארץ, ובאמת שבסדר המשנה (עירובין נ"ד) מצאנו מעלה לאלעזר על יהושע, שתחילה נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן לימין משה נכנסו בני אהרן וכו', ויהושע לא הוזכר כלל... וביהושע מצינו לו נבואת יעקב גם הוא יהיה לעם, ובמדרש, איפשר כן, אלא זה יהושע, שהוא מדמים גלגל חמה ולבנה, שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו, וזה היה בעת כיבוש הארץ, וכן בברכת משה ליוסף בהם עמים ינגח יחדיו, דפירש רש"י על יהושע, הרי שיהושע היה לו ענין מיוחד בכבוש הארץ, ולפי זה מובן שפיר הפיוס למשה, שאלעזר יהיה פרנס התורה... ומעתה יתפרש לנו ענין הסמיכה ביד אחת או בשתי ידים, דהנה אמרו ז"ל לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, וכיבוש הארץ מסתברא דמתייחס לשמאל דוחה, לדחות הכנענים שבתוכה, והלימוד ומסורת התורה מתייחס לימין מקרבת, והנה במנחות ל"ו יד סתם זו שמאל, ועל כן הא דנאמר למשה וסמכת את ידך עליו, הכוונה שיהושע יהיה הפרנס רק בענין כיבוש הארץ, שמתייחס לשמאל... אבל משה בטובת עין שבו מחל על הפיוס, ונתרצה שיהיה יהושע פרנס גם בענין לימוד ומסורת התורה שמתייחס לימין, על כן סמך עליו בשתי ידיו, ומכל מקום הכוונה שיהיה לימודו ומסורת התורה ביד אלעזר לא שבה ריקם, שהיתה הקבלה גם ביד אלעזר, ונשאר לדורות להיות הכהנים מורי הוראה... (שם פינחס תרע"ז)
כי אתה תבא - וברש"י, אמר ליה ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן וכו', ויש להבין הלא חס ושלום שמשה אמר דבר אחד בתורה מפי עצמו, ולא רק מה ששמע מפי הגבורה, ונראה דהנה יש קושיא בנגינות הטעמים, שלעיני כל ישראל מנוקד זרקא סגול, ולכאורה היה צריך לנקד ישראל במפסיק, ועיין רש"י מגילה י"ב בד"ה קובל אני לך. ועל כרחך לומר שהפירוש הוא, לעיני כל ישראל תהיה חזק ואמץ, אבל בינך לבין עצמך שתהיה שפל ברך. ומאחר שמקרא זה מדבר ביחוד מה שיעשה לעיני כל ישראל, על זה סיים תבא את בני ישראל, הכל לפי דעתן ועצתן, שידעו מקודם ששמעת דעתן ועצתן, ועל ידי זה יסמכו עליך, ואף אם לא תעשה כפי עצתן, ידעו הכל שרוח ה' שעליך לא הסכים לעצתן. אבל באם לא תשמע לדעתן כלל, פן יוולד ספק בלבם שאתה עשית מדעת עצמך, ואלמלי שמעת בעצתן היית מסכים להם. אבל מקרא שלאחריו שאיננו מדבר כלל לעיני כל ישראל, רק המעשה אשר יעשה, באמת נאמר כי אתה תביא, ברוח ה' שעליך, ולא תשמע את עצתן כלל. (דברים וילך תרע"ב)
...וכשכבש יהושע הז' אומות שהיה כלול בהם כל השבעים, וכמו שכתבו שכל שלטון שלא היה שלטון בארץ הוא אמר אינו שוה כלום, אז כתוב ויהושע זקן בא בימים, שנתברר שזכה זה קנה, שקנה החכמה בקנין ומפורש לעין על ידי שנקבע בלב ונתברר בכל המדות, ופעל אז, שאחר כך אף אם יתקלקלו ישראל חס ושלום, מכל מקום לסוף יזכו להוציא כל הניצוצות הקדושה על ידי הגלויות, ויזכו לכל אור התורה שבעל פה בקנין... (בראשית חיי ה)
...ומדקדק הזוהר הקדוש למה לא כתוב נשמע בארץ, ומפרש בארצנו דא ארץ דלתתא, דאחסנו ישראל על ידא דיהושע, והיינו תורה שבעל פה, שעיקרה בארץ ישראל, כמו שנאמר כי מציון תצא תורה וגו', וזהו שדקדק דאחסנו ישראל על ידא דיהושע, שיהושע היה הראשון שחיבר ספר אחר תורה שבכתב, ובגמרא אמר (נדרים כ"ב) שאלמלא חטאו היה נותן להם גם ספר יהושע, שערכה של ארץ ישראל הוא, והיינו חלק כל אחד מישראל בתורה שבעל פה, והיה כל אחד מכיר ומשיג חלקו בתורה שבעל פה הכלול בתורה שבכתב... (ויקרא ג)
...כי אתם המעט מכל העמים, אתם לשון רבים, נגד קדושת יוסף הצדיק, שהוא מוציא ניצוצות הקדושה מכל האומות, ויהושע מזרעו כבש ז' אומות והוציא התשעה קבין חכמה שנטלה ארץ ישראל, שהיתה כבושה תחת ממשלתם, ואלמלי זכו היה הוא משיח בן יוסף מזרעו שיקבץ את ישראל מכל האומות ששם נתפשט הקב העשירי מעשרה קבין חכמה שירדו לעולם... (דברים עקב ג)
...וספר יהושע הוא התורה שבעל פה שמסר לו משה, וניתן לכתוב גם כן, ואף דכתוב בו רק שמות עיירות ואין אתנו יודע מה נרמז בו, בטח יש בו סודות ורמזים צפונים, ועל זה אמר דכתיב וידבר אל יהושע וגו', מפני שהן של תורה, וזו שהיתה פרשה בתורה כתבה בלשון וידבר ושאר הספר גם כן ערכה של ארץ ישראל הוא, ערכה היינו ערך ויקרות התורה שבעל פה... (שם תצא טז)
אתם נצבים... הענין הוא, שכל שופט ומנהיג הדור יש לו דרך וסדר מיוחד בהליכתו ובהנהגתו בהקדושה, כמו למשל הנהגת משה רבינו והליכתו היתה למעלה מסדר העולם הזה בכל עניני והנהגת האדם... ואחר זה יצאו מדעת משה לדעת יהושע, להשתמש ולעבוד בהנהגה של יהושע, ועסקו היה דוקא על ידי קדושת הארץ, ולעסוק בעבודת הארץ כידוע, ומפני זה הוצרכו לעשות אותם מצבה, שיהיו נצבים בדעתם שלא יתבלבלו על ידי התחלפות ההנהגה... (שם נצבים ג)
פני משה כפני חמה שאורו מעצמותו, ולכך אינו חסר לעולם... פני יהושע כפני לבנה אורו מזולתו, לכן פעם חסר פעם מלא, וכן יהושע בחטא ישראל כשראה מלאך נפל על פניו... (חלק ג קומץ המנחה עמוד יג)