יון   חכמת   לשון

(ראה גם: יון-כללי, פילוסופיה)

תלמוד בבלי:

שכן בלשון יוני קורין לאחת הן... (שבת לא ב)

שכן בלשון יונית קורין לכלב למס... (שם סג ב)

רבי ישמעאל אומר יונית כתוב עליהן אלפא ביתא גמא... (שקלים ה א)

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית... ותניא אמר רבי יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה, ומשום מעשה דתלמי המלך, דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים, ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם... אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל, אמר קרא יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם, דבריו של יפת יהיו באהלי שם... אמר רבי חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלקים ליפת, יפיותו של יפת יהא באהלי שם. (מגילה ח ב)

איתמר, רב ושמואל דאמרי תרווייהו לעז יווני לכל כשר, והא קתני יוונית ליוונים אין לכולי עלמא לא, אינהו דאמור כרבן שמעון בן גמליאל... (שם יח א)

אחר מאי, זמר יווני לא פסק מפומיה... (חגיגה טו ב)

תנו רבנן, כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים, בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים, היה שם זקן אחד, שהיה מכיר בחכמת יונית, לעז להם בחכמת יוונית, אמר להן כל זמן שעסוקים בעבודה אין נמסרין בידכם, למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר, כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו, נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה, אותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית... והאמר רבי בארץ ישראל לשון סורסי למה, אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית... לשון יוונית לחוד, וחכמת יוונית לחוד. וחכמת יוונית מי אסירא, והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל, מאי דכתיב עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי, אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא, שאני של בית רבן גמליאל דקרובין למלכות הוו... (סוטה מט ב)

שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית, קרא עליו המקרא הזה, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית. (מנחות צט ב)

תלמוד ירושלמי:

שאלו את רבי יהושע מהו שילמד אדם את בנו יוונית, אמר להם ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה, כדכתיב והגית בו יומם ולילה, והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות, מעתה אסור לאדם ללמד את בנו אומנות, בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה. רבי בריה דרבי חייא בר ווא בשם רבי יוחנן מפני המסורות, רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר לאדם ללמד את בתו יוונית, מפני שהוא תכשיט לה, שמע שמעון אמר בגין דו בעי מלפה בנתי הוא תליה ליה ברבי יוחנן, יבא עלי אם שמעתי מרבי יוחנן. (פאה ג א)

י"ג דברים התירו לבית רבי... ושיהו מלמדין את בניהן יוונית שהיו זקוקין למלכות... (שבת לד א)

תני בר קפרא, יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם, שיהו מדברין בלשונו של יפת באוהלו של שם... רבי יודן בר יודן בר שלום אמר מיכן לתרגום, אמר רבי יונתן דבית גוברין, ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם, ואלו הן, לעז לזמר, רומי לקרב, סורסי לאילייא, עברי לדיבור... תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית, בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית... (מגילה י א)

ילקוט שמעוני:

...בר קפרא אומר יהו דברי תורה נאמרין בלשונו של יפת בתוך אהלי שם. רבי יודן אומר מכאן לתרגום מן התורה... רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הספרים התירו שיכתבו יונית, שנאמר יפת אלקים ליפת, דברים של יפת יהו באהלי שם, אי הכי גומר ומגוג נמי, הכי קאמר יפיותו של יפת יהיה באהלי שם. (בראשית פרק י, סא)

שאר המפרשים ראה: יון-כללי.